קבר תות ענח' אמון

קברו של תות ענח' אמון

קברו של פרעה תות ענח' אמון, מסומן כ-KV62, מצוי בנקרופוליס שבעמק המלכים במצרים, על יד תבאי (לוקסור של ימינו). הוא התגלה בשנת 1922 על ידי הוארד קרטר והוא הקבר השלם ביותר שהתגלה אי פעם במצרים העתיקה.

קבר תות ענח' אמון
Inside Pharaoh Tutankhamun's tomb, 18th dynasty.jpg
מידות
אורך 30.79 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 109.82 מ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תרבויות מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
התגלה 4 בנובמבר 1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
ארכאולוגים הווארד קרטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 25°44′25″N 32°36′05″E / 25.740361111111°N 32.601444444444°E / 25.740361111111; 32.601444444444
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תות ענח אמון

עיקר המוניטין של הקבר נוצר תודות לכמות ולעושר הרב של החפצים שנמצאו בקבר, אף על פי שהוא נשדד כפעמיים בעת העתיקה ונחתם שוב. הממצאים של הקבר שוכנו במקור במוזיאון הארכאולוגי בקהיר. בסוף 2021 ותחילת 2022, המוזיאון מועתק מקהיר למוזיאון המצרי הגדול בגיזה, שם ימצא להם אגף נפרד ומכובד ובו לראשונה ימצאו כל הממצאים ביחד.[1]

גילוי הקברעריכה

ב-1907, גילה צוות של המשלחת הארכאולוגית של תיאודור דיוויס (אנ')[2] בראשות אדוארד ר. איארטון (אנ'), ספל חרס ועליו שמו של תות ענח' אמון. זה היה הממצא הראשון שקישר את שמו של המלך לעמק המלכים. קיומו של מלך זה היה ידוע שכן נמצאו באל-עמארנה מספר חפצים שנשאו את שמו.

 
פיסת בד מאתר החניטה של תות ענח' אמון, שמו מופיע בפינה הימנית העליונה

באותה שנה, לאחר גילוי קברו של חרמחב, נמצאו בבור סמוך לקברו של סתי הראשון, במה שמסומן כיום כ-KV54 מספר חפצים הקשורים לפולחן מוות, כגון בדים ששייכים למומיות ושמו של תות ענח' אמון הופיע עליהם.[3][4] דוויס קיווה שהחפצים נשדדו מקבר סמוך שאותו שייך לתות ענח' אמון, והושלכו בשעת השוד. כמו כן הוא מצא בסמוך קבר קטן, ריק, שנשדד לחלוטין. בעקבות כך הוא סגר את החפירות באזור ופרסם ספר בשם "קברו של תות ענח' אמון" ובו הצהרה שאין בעמק המלכים דבר שנותר לחקור.[5]

הארכאולוג הווארד קארטר, שעבד תחילה עבור תיאודור דייוויס גם בעמק המלכים, אולם נאלץ להתפטר עקב תקרית פוליטית עם תיירים צרפתיים, חזר לעבוד באזור ב-1909 תחת משלחת שמומנה על ידי הבריטי ג'ורג' הרברט, הרוזן החמישי מקרנארבון.

ג'ורג' הרברט מקרנארבון קיבל את הזיכיון לחפור בעמק המלכים ב-1914, לאחר שדייוויס נאלץ לפרוש מסיבות בריאות, אולם מלחמת העולם הראשונה עיכבה את החפירות עד 1917. על סמך הממצאים הקודמים, קארטר סבר שהקבר חייב להימצא באזור בו נגלו ממצאים אלו. הוא חפר כ-5 עונות באזור מגורי הפועלים שעבדו בחציבת הקברים, ואז בעקבות מיעוט ממצאים, כאשר הוחלט שזו העונה האחרונה, ב-1922, הוא גילה גרם מדרגות, בן 16 מדרגות, חצוב בסלע מתחת למשטח הגישה לקבר KV9 (אנ'), קברם של רעמסס החמישי והשישי. הנפולת מחציבת KV9 כיסתה לגמרי את פתח KV62 והוא נשכח. במשך השנים נבנו על השטח הבקתות של הפועלים שחצבו קברים באזור, שם עבד קארטר.

 
מתוך העיתונות מ-30.12.1922, הסיפור על גילוי הקבר ותמונותיהם של לורד קרנארבון, בתו, פרקר וארתור קאלנדר (אנ'), עוזרו של פארקר, על יד הקבר.

גרם המדרגות הוליך לדלת שחסמה פתח. קארטר הורה לכסות את המדרגות, הציב שמירה על המקום ודיווח לממונה עליו, לורד קרנארבון, על הממצאים.

פתיחת הקבר והחקירהעריכה

קארטר התחיל בפתיחת הקבר רק אחר שהלורד ובתו, ליידי אוולין הרברט, הגיעו ללוקסור והיו נוכחים בפתיחה. הכניסה לקבר החלה ב-26 בנובמבר. הם נכנסו לגרם מדרגות שהוביל למסדרון שגם הוא היה חסום על ידי דלת. בשלב הזה, הסימן היחיד שקישר את המקום אל תות ענח' אמון היו חותמות על החלק התחתון של הדלת עם שמו של המלך. כמו כן היו סימנים שהמקום נפרץ פעמיים בזמן העתיק, אולם העובדה שהפרצות נחסמו, העידה שהמקום לא התרוקן לגמרי מתכנו.

קארטר פתח חור קטן בדלת והאיר את התוכן בנר קטן, על מנת לגלות גזים רעילים. שלהבת הנר רעדה כתוצאה מהאוויר החם שפרץ מבפנים. קארטר הסתכל פנימה ונאלם דום. כאשר קרנארבון שאל אותו אם הוא רואה משהוא הוא ענה: "כן, דברים נפלאים".[6] בשלב זה קרטר עדיין לא ידע אם מצא את הקבר או מטמון של ממצאים.

בשלב הראשון קארטר גייס צוות של אנשי מקצוע מבין הצוות של מוזיאון המטרופוליטן שחפרו במקום וכן קיבל בהשאלה מומחה, ארכאולוג-כימאי מהשלטונות המצריים.

 
הווארד קארטר פותח את הקבר

במורד המדרגות התגלה חלל מלבני ובקצהו נצמד חדרון נוסף במישור נמוך יותר, חסום שביחד השלימו את צורת האות "ר". בחדרון זה נמצאה תיבה מוזהבת שבתוכה בסוף נמצאו הסרקופג והמומיה. חדרון זה כונה כ"תא הקבורה".

בנוסף נתגלו עוד שני חללים חסומים על ידי פתח. לאחד החללים קארטר התייחס כ"נספח" ולשני, זה שסמוך לתיבה המוזהבת, כ"חדר המטמון".

באמצע דצמבר התחילה העבודה במקום. העבודה נערכה במשך כשמונה שנים שבהם קארטר דאג לתעד ולצלם את מקומו של כל ממצא, כפי שנמצא, בדייקנות ובקפדנות .

קארטר ואחד מעובדיו, ארתור קרוטנדן מייס (אנ'), ניהלו יומן מפורט של התהליך של החפירה, הטיפול, ההתמודדות עם התיירים המכובדים מאוד שבאו לצפות בפלא וההתמודדות עם הבעיות של הקצאת המשאבים שבהם נתקלו.

הטבלה הבאה מסכמת את תהליך הגילוי והחפירה[5]
תאריך פעולה
1907 תיאודור דייוויס מוצא פריטי חניטה עם שמו של תות ענח אמון ב-KV54 ומסיק שזה קברו המרוקן של תות ענח אמון
1912 תיאודור דייוויס מפרסם ספר ובו הצהרה שאין יותר מה לחפש בעמק המלכים
04.11.1922 קארטר מגלה במקרה כ -16 מדרגות שמובילות לתוך ההר
23.11.1922 לורד קרנארבון ובתו מגיעים לאתר וקארטר מציץ לראשונה פנימה לתוך חדרון שאליו הובילו המדרגות.
29.11.1922 פתיחה רשמית של האתר וגיוס צוות
27.12.1922 קארטר מוציא לראשונה חפץ מהקבר[7]
16.02.1923 פתיחת תא הקבורה[8]
11.02.1924 הפסקת עבודה לשנה כתוצאה מחלוקי דעות עם השלטונות המצריים[9]
01.1925 המשך העבודה כתוצאה מהגעה להסכמות עם השלטונות[10]
13.10.1925 הסרת המכסה של התיבה החיצונית
23.10.1925 פתיחת התיבה השנייה
28.10.1925 פתיחת התיבה הפנימית וחשיפת המומיה
11.11.1925 התחלת המחקר של המומיה
24.10.1926 התחלת עבודה על "חדר המטמון"[11]
30.11-15.12 1927 ריקון הנספח[12]
10.11.1930 הוצאת הפריט האחרון מהקבר

קללת הפרעוניםעריכה

הקבר ממשיך להעסיק מדענים וארכאולוגים מסביב לסוגיית קללת הפרעונים. סביב הקבר התפתחה תיאוריה של קללה הרובצת על מי שפותח את הקברים העתיקים של הפרעונים.

האגדה על קללה זו נפוצה בעקבות מותו של ג'ורג' הרברט, הרוזן החמישי מקרנארבון ב-5 באפריל 1923. גופתו נמצאה בבית המלון קונטיננטל-סאבוי שבקהיר. מותו נבע ככל הנראה מאלח דם (שהתפתח לדלקת ריאות), שנוצר כתוצאה מגילוח בטעות של עקיצת יתוש נשא של שושנה, מה שגרם לפתיחת הפצע ולזיהום חמור. מקרי מות נוספים של מגלי קברים חיזקו את התיאוריה הזו ואף ניסו לחזק אותה בהסברים מדעיים. אולם לא כל מגלי הקברים מתו מיתות שלא בעתם.

הממצאיםעריכה

ארבעת החדרים שנמצאו במתחם היו בעלי קירות חלקים, ורק חדר הקבורה היה מעוטר. ישנה סברה, שבפועל היה קבר אחר בהכנה עבור המלך, אולם מכיוון שנפטר באופן פתאומי, הוחלט לקבור אותו בקבר זה שהיה מיועד לאדם אחר.

בשנת 2009 עבר הקבר שיפוץ שנמשך כ-10 שנים, שנועד לנקות את הקירות מנזקי הזמן. ב-2019 נפתח שוב הקבר לציבור.[13]

באוגוסט 2015 נתגלו בקבר סימנים של שתי דלתות סתרים המובילות לחדר נוסף, ובמרץ 2016 נתגלו בסריקות של המקום סימנים לחומרים מתכתיים ואורגניים, מה שמחזק את ההשערה שבמקום יש חדר קבורה נוסף. הארכאולוג ניקולס ריבס (אנ'), העלה סברה, שהמלכה נפרטיטי קבורה בחדר זה.[14]

החדר הקדמיעריכה

החדר הקדמי, הלא מעוטר, נמצא באי סדר מוחלט, ככל הנראה בגלל ההחזרה של החפצים שנתפסו בזמן השוד. קארטר קטלג בחדר זה כ-700 חפצים שביניהם היו 3 מיטות הלוויה: אחת בצורת אריה (האלה סח'מת), השנייה בצורת פרה (האלה חתחור) והשלישית בצורת חיה שהורכבה מגוף אריה, זנב של סוס יאור, וראש של תמסח. כמו כן נמצאו ארבע כרכרות, כאשר אחת ששימשה לציד, אחת לקרבות ועוד שתיים למצעדים. בחדר נמצאה גם תיבה גדולה ובה אביזרים צבאיים, מקלות הליכה, לבנים של המלך וחצוצרה עשויה מנחושת, שעדיין ניתן לנגן בה. משני צידי השער הנעול שהוביל לתא הקבורה ניצבו שני פסלי שומרים מצופים זהב.

לפני פתיחת הפתח שהוביל לתא הקבורה, היה צורך להוציא את כל החפצים בחדר הקדמי. התהליך כלל תיעוד, צילום וטיפול עדין ביותר בחפצים שהתגלו.

 
אחת הכרכרות (במוזיאון המצרי)
 
המיטה דמוית הפרה
 
השומרים לפני הכניסה לתא הקבורה

תא הקבורהעריכה

 
מתוך העיטור בחדר הקבורה מתוך ספר המתים

תא הקבורה, היה מעוטר בתמונות מטקס פתיחת הפה, ספר המתים והצגת המלך עם ישויות אלוהיות שונות.[15] ניתן להבחין בשינויים שבוצעו בכרטוש של המלך. ההסבר לכך יכול לנבוע משנוי שמו מתות ענח' אתון לתות ענח' אמון, אולם גם משנוי ייעוד הקבר.

בתוך התא נמצאו ארבע תיבות גדולות מוזהבות, זו בתוך זו, אשר מילאו את כל תא הקבורה עד אפס מקום. על דפנות התיבות היו טקסטים של קבורה. כל תיבה הכילה חפצים שונים. על יד התיבה החיצונית היו 11 משוטים עבור סירת המוות שתשרת את המלך במסעו לעולם הבא, מכלי בושם ומנורות. על התיבה השנייה נמצא הטקסט של ספר המתים. התיבה הפנימית הכילה את הסרקופג שהיה עשוי מקשה אחת של קווארציט (אנ') קשה ועמיד במיוחד ואשר המכסה שלו היה חצוי. בסרקופג נמצאו שלשה ארונות מתים אחד בתוך השני מונחים על מיטה בעלת ראשי אריה. הארון הפנימי ביותר עשוי מזהב טהור במשקל של כטון, והכיל את המומיה של המלך מכוסה ב-143 תכשיטי זהב משובצים באבני חן. המומיה של המלך נשמרה בשלמותה, אולם התכריכים שבהם נעטפה ניזוקו בתהליך פתיחת הארונות.

 
דפנות התיבות והסרקופג
 
המיטה של תות ענח אמון
 
ארון הקבורה האמצעי
 
הארון הפנימי, העשוי זהב
 
מסכת המוות של תות ענח אמון

מסכת המוות שבארון הפנימי, שכיסתה את המומיה, עשויה זהב טהור במשקל 11 ק"ג ומשובצת אבני לפיס לזולי קרנליאן, אובסידיאן, קווארץ, טורקיז וזכוכית.[16]

בעוד שמלכים רבים הכינו חלקים מתשמישי המוות שלהם עוד בחייהם (על פי עדויות וצווים שנמצאו באל-עמארנה), חלק לא מבוטל עבור קבר זה, הוכן לאחר מות המלך, בזמן חניטת הגופה. תהליך החניטה ארך כשבעים יום. במקרה של תות ענח' אמון, רוב החפצים שנמצאו מתאימים לזמן מותו. זאת על פי סמנים שחפצים אלו תואמים לאדם בגיל שבו הייתה המומיה. כמו כן, נמצאו פריטי ריהוט מאל-עמארנה, שעדיין נושאים את שמו הקודם (תות ענח' אתון), הקשור לאל אתון שהיה הישות האלוהית שהונהגה על ידי מהפכת אמנחותפ הרביעי, אביו של תות ענח' אמון.

קירות החדרים והמחיצות שביניהם יכלו להבנות רק לאחר הכנסת הסרקופג והארונות המכילים אותו, משום גדלם. לכן, מתעוררת השאלה, היכן היו חפצים אלו בזמן זה וכיצד הובאו לקבר.[17]

חדר המטמוןעריכה

הגישה לחדר זה התבצעה באמצעות מסדרון לא חסום. נמצאו בו כ-5000 חפצים שרובם טקסיים. קרטר קטלג את כולם.

בחדר נמצאה שידה קנופית (אנ').[18] בתוך השידה נמצאה תיבה קנופית (אנ') לאחר הסרת מכסה התיבה, התגלו ארבעה ראשים מלכותיים ששימשו מכסים לארבע מכלים ובהם ארונות קטנים עשויים זהב שהכילו את אבריו הפנימיים של המלך. מבדיקת הארונות האלו קיימת סברה שהם נבנו עבור מישהו אחר (ענח' חרפ רור) והושמשו עבור המלך. כל הממצאים נמצאים במוזיאון המצרי בקהיר ויוצגו במוזיאון החדש בגיזה עם פתיחתו.

 
התיבה הקנופית נשמרת על ידי האלה דיה
 
מבט מקרוב על התיבה ופסל האלה
 
השידה הקנופית והראשים המלכותיים
 
ארון קבורה קטן להכלת אבריו הפנימיים של המלך
 
הפסל של אנוביס

בחדר נמצא פסל גדול של אנוביס ששמר על תיבה שהכילה תכשיטים ואלמנטים טקסיים שונים, וכן פסלונים מוזהבים של המלך לובש כובעים שונים ביניהם המלך עומד על נמר שחור והמלך המשתמש בצלצל. בנוסף, נמצאו פסלונים של ישויות אלוהיות אחרות, דגמים של סירות ועוד שתי כרכרות, רהיטים, בגדים וכלי נשק. בחדר היו גם קופסאות עם אושבטי. אלו הם צלמיות קטנות המציגות דמויות שונות שיעזרו למלך בחיים שאחרי החיים, כגון עובדים שונים שישרתו את המלך, כוהנים דגמים של מבנים נחוצים, ועוד. על הצלמיות יש כתובות הלקוחות מספרי הדת. בסך הכול היו בקבר 413 אושבטים בקופסאות שחורות, בחדרים השונים. ניתוח של אושבטים אלו מעלה ש-365 מהם היו בעלי תפקידים חד יומיים, 36 בעלי תפקידים בקבוצות של 10 ימים, והיתר בעלי תפקידים שנתיים. החומרים והלבוש של האושבטים היו מגוונים, החל מעץ פשוט, עץ מצופה עלי זהב וכלה בחרס עדין. כמו כן היו שם פסלוני אושבטי של שר הצבא ושל שר האוצר מאיה (אנ'), כסימן לנאמנות שאחרי המוות. נמצאו גם סלים וכלי אצירה לשימוש האושבטי.

 
תליון עם חרפושיות. המוזיאון המצרי בקהיר
 
המלך משתמש בצלצל. פסלון זה נמצא בפריס
 
פסלון של תות ענח' אמון על נמר שחור
 
קמיע עשוי זהב, בצורת נץ פורש כנפיים
 
סנדלי זהב, כנראה לא היו בשימוש בימי חייו

הנספחעריכה

חדר זה שכן במישור נמוך יותר מהחדר הקדמי, וקרטר יצר פתח בקיר על מנת לגשת לחדר זה. בחדר עצמו התגלה אי סדר מוחלט. קארטר תיאר כי אף על פי שהיו גורמים רשמיים שניסו לסדר את תא הקבורה לאחר שחדרו השודדים, בחדר זה לא נעשה שום מאמץ לעשות סדר. החדר הכיל משחקים, שמנים, משחות, מזון, ויין. זה היה החדר האחרון שטופל על ידי קרטר.

מעשי השודעריכה

בזמן החפירות, התברר שהקבר נשדד בזמן העתיק פעמיים.[5]

השוד הראשוןעריכה

לפי סימני תיקון על החלק העליון של הדלת המובילה לקבר שעברה תיקון לאחר שניזוקה, הסיק קארטר שהייתה פשיטה של שודדים על הקבר. מאחוריה הדלת, הייתה מנהרה חצובה בסלע וממולאת בשברי סלע גיר. נראה היה שהייתה דלת נוספת שעברה חדירה, ותוקנה. נמצאו חלקי חפצים חסרים ושברי כלים, שמהם הסיק קארטר שפשטו על הקבר כדי למצוא חפצי זהב ולאחר מכן שמנים יקרים וכל זה בסמוך לקבורה.

נראה שהמנהרה נחסמה בפסולת לאחר השוד הראשון כדי לסגור את הקבר. שני החדרים החתומים, חדר הקבורה והנספח, היו מטרת הפשיטה. הנספח הושפע במידה הכי גרועה בשוד זה. השודדים ערמו ורוקנו חפצים בחדר זה. הם חיפשו מתכות, זכוכית, בדים, שמנים ומוצרים קוסמטיים. השוד היה חייב להתרחש סמוך לקבורה שכן מוצרי קוסמטיקה ושמנים הם בעלי תפוגה מוגבלת. לאחר גילוי השוד, הדלתות נחתמו והמסדרון התמלא בשבבי אבן גיר כדי למנוע מעשי שוד עתידיים.

השוד השניעריכה

השוד השני, מאוחר יותר היה מאורגן יותר, השודדים קדחו מנהרה נוספת דרך הפסולת שחסמה את המנהרה של השוד הראשון, נבנתה מנהרה בחלק העליון השמאלי של המסדרון היורד. המחסום של הדלת החיצונית נפרץ על ידי חור גדול. קארטר העריך שהעבודה דרשה צוות שהעביר את הפסולת בסלים החוצה. שוד זה חדר לקבר במלואו. קארטר העריך שכ-60% מהתכשיטים שבחדר המטמון נבזזו. הוא גילה בחדר הכניסה צעיף קשור ובו מספר טבעות שנלקחו, זרוקים בקופסה. מכאן הוא הסיק שהשוד התגלה בזמן הביצוע. ייתכן שהקבר נחתם שוב בחיפזון על ידי מאיה. החתימה של העוזר שלו, Djehutymose, נמצאה בחדר הנספח על מעמד אבן. שתי פעולת החיתום של הקבר, סומנו באותו סימן, שייתכן ששניהם התבצעו באינטרוול קצר של זמן לאחר סגירת הקבר.

תיאוריות וספקולציותעריכה

חדרים נוספיםעריכה

על פי התיאוריה הזו, קיימים חדרים נוספים בקבר.

האגיפטולוג ניקולס ריבס (אנ') (המצורף לאוניברסיטת אריזונה) העלה בשנת 2015 כי ייתכן שיש אזורים בקבר הראויים לניתוח נוסף. הוא בחן סריקות של הקבר שנעשו ברזולוציה גבוהה על ידי חברת פקטום ארתה,[19] והצביע על אפשרות של קיום דלת קטנה בקיר המערבי של תא הקבורה, בממדים דומים לפתח הקיים אל התא עצמו שיכולה להוביל לתא נוסף. כמו כן הוא סבר שסימנים על הקיר הצפוני של חדר הכניסה, יכולים לרמוז על כך שהקיר הוא קיר חוסם ותא הכניסה ממשיך כמסדרון מעבר לקיר זה. כלומר, תות ענח אמון קבור למעשה בחלק החיצוני של מתחם קבר גדול יותר (בדומה לקברו של אמנחותפ השלישי) שבו קבורים מלכים נוספים, במקרה זה הוא העלה סברה שנפרטיטי קבורה בחלל זה.[20]

בנובמבר 2015 נערכה סריקת מכ"ם חודרת קרקע על ידי Hirokatsu Watanabe, מומחה מכ"ם יפני. נראה היה שתוצאותיו מאשרות את ההשערה של ריבס, שהיו חללים מאחורי הקירות המערבי והצפוני של חדר הקבורה.[21] סריקה שנייה מאוחרת יותר, לא הצליחה לשכפל את הממצאים היפניים.[22] סריקה שלישית בוצעה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה הפוליטכנית של טורינו (אנ'), ושתי חברות פרטיות, לא מצאו ראיות לתאים נסתרים, ובכך הפריכו את ההשערה של ריבס.[23] ההסבר שניתן לתוצאות החיוביות מ-2015, הוא כי התוצאה החיובית הראשונית נגרמה ככל הנראה על ידי השתקפויות של הקירות עצמם, או אפילו הפרעה מהסרקופג. משרד העתיקות המצרי קיבל את התוצאות הללו, שהוצגו במאי 2018.[24][25]

בשנת 2019, ניקולס ריבס סקר והרחיב את ההשערה המקורית שלו, כולל סקירה של הנתונים הגיאופיזיים הזמינים וניתוחם על ידי הגיאופיזיקאי ומומחה המכ"ם ג'ורג' באלארד.[26] באלארד הסכים כי לא אותרו תאים פתוחים או חללים ממש מאחורי הקירות, אך הבחין כי נתוני המכ"ם מהאזור שמאחורי הקיר הצפוני ותא האוצר מתאימים למילוי של פסולת בניה ולא של סלע טבעי. דבר שמשאיר מקום להשערה שיש מעבר מלא מאחורי הקירות ואלא מובילים לתאים נוספים.

נשמות מגינותעריכה

על פי התיאוריה הזו, נשים הן בעלות סגולה של הגנה משדים ולכן תות ענח' אמון הצטייד בנשמות מגינות בדרכו לעולם הבא.

בחדר המטמון נתגלתה קופסה עם שתי מומיות עוברים חנוטות בתוך ארונות קבורה קטנים. בדיקות דנ"א ב-2010 הראו כי אחד העוברים, בת תשעה חודשים, היא בתו של תות ענח' אמון. נשאלה השאלה, מדוע לא הוקצו לעוברים הללו קברים משל עצמם. ההשערה היא שהנשמות של העובריות, הנקבות, שימשו להגנה על המלך מפני שדים וכשפים, בדרכו לעולם הבא.[27]

מסכת המוותעריכה

התיאוריה הזו גורסת כי מסכת המוות אינה שייכת לתות ענח' אמון.

לדבריו של פרופסור ג'ואן פלטשר (אנ'), שעוסק בחקר מצרים העתיקה, מסכת המוות של המלך, העשויה זהב ומשובצת באבנים טובות, ככל הנראה יועדה למלכה נפרטיטי, שכן סימן שהיה מחוק בתוך המסכה מקושר אל תקופת הכהונה שלה. בנוסף לכך, מהמחקר עלה כי למסכה היו עגילים (לפי חורים לאזנים), ואילו תות ענח' אמון לא ענד עגילים מעבר לתקופת הילדות, לכן ככל הנראה המסכה המפורסמת כלל לא שייכת לו.[28][29]

הקבר וכלי הקבורהעריכה

התיאוריה הזו מורכבת משני חלקים. על פי חלקה הראשון, חלק גדול מכלי הקבורה שנמצאו בקבר תות ענח' אמון לא היו שייכים לו. על פי החלק השני, תות ענח' אמון נקבר בקבר שלא יועד לו.

 
המלך והמלכה חוסים תחת האל אתון (גלגל השמש). הכס של תות ענח אמון, המוזיאון המצרי בקהיר

הארכאולוג והחוקר, ניקולס ריבס (אנ'), טוען שבדיקה מעמיקה של החפצים שנמצאו בקבר, מראה שהם אינם עשויים עבור תות ענח' אמון בעיקר מסכת המוות שלו שיש מאחוריה סמנים שהמסכה שונתה.[5] מכאן השאלה מדוע הם נמצאו בקבר?[30]

השערה שהועלתה היא שבקבר נטמנו הרבה מאוצרות אל-עמארנה, העיר שנהרסה בעקבות מות אחנתון והשבת הדת הישנה, הסוגדת לאמון בידי תות ענח' אמון (לשעבר, תות ענח' אתון) . פריט תומך בהשערה זו הוא העיטור על גב הכיסא המתאר את המלך ואשתו תחת האל אתון (קרני השמש). פריט אל-עמארני, מובהק.

לכך יש לצרף את קיום קבר KV55, שהתגלה לפני גילוי KV62 ושהכיל מומיה שנגלה בינה ובין תות ענח' אמון קשר DNA, יש שמשערים שחלק מהרכוש שנאגר שם, נוצל עבור קברו של תות ענח אמון.[5]

מותו המוקדם של המלך הצעיר, בגיל 19, ללא יורשים, השאיר את הממלכה בבעיה: מי יהיה היורש?[31]

אחד השואפים לכתר היה איי איש שלטון בכיר, עוד מתקופת שלטונו של אחנתון. הוא היה חייב להספיק לקבור את המלך בזמן כדי למנוע ממתחרהו, חורם ח'ב, לחזור מהקרבות נגד החיתים ולטעון לכתר.

לפי המנהג המצרי הקדום, היה צריך להביא לקבורה את המלך תוך 70 יום מיום המוות. הוא חייב להיות מצויד היטב לחיים שאחרי המוות, שכן תפקידו לדאוג בעולם הבא, לשלמות העולם הזה.

בניית קבר הראוי לפרעה וציודו, לא הייתה משימה שהתאימה ללוח הזמנים הזה. היו מספר סימנים של תהליך מואץ ולא שלם:

  • תהליך המומיפיקציה היה פחות יסודי מהתהליך שהיה מוכר בשושלת ה-18. הפתח בגוף שנועד להוציא את האיברים הפנימיים היה הרבה יותר גדול ולא ברור אם הלב נשאר בתוך המומיה כפי שנדרש
  • הגופה הראתה סימנים של השהיה של תהליך הייבוש ולכן המומיפיקציה לא הייתה מושלמת
  • תות ענח' אמון נקבר בקבר קטן ולא יאה למעמדו. ייתכן ותות ענח' אמון התחיל להכין לעצמו קבר מפואר, כיאה לפרעה. אבל הוא לא היה מוכן. איי החליט לקבור את המלך, בקבר הקטן שהוא הכין לעצמו ולנכס לעצמו את הקבר של תות, דבר שיחזק את מעמדו כפרעה בל קבר מפואר
  • על פי ניסוים שבצעו חוקרים בחומרים דומים, הסרקופג העשוי גרניט לא יכול היה להיות מוכן בזמן הקצר מאז מותו. איכות הפיסול של האלות שמקיפות אותו, ירדה בחלק התחתון שלו. נמצאו סימנים של טשטוש הכתוב על הסרקופג. ייתכן והוא הוכן עבור מי מהמלכים הקודמים לו.

כל זה הוליך למסקנה שהקבר על תכולתו יועד למישהו אחר. במסגרת הניסיון להסיק עבור מי הוא יועד וכיצד נקבר המלך הצעיר בקבר זה, ניקולס ריבס (אנ'), בחן את התכשיטים שנמצאו בקבר. הוא מצא כרטושים עם שמו של אחנתון. הוא בדק לאיזה פרעה היה כיסוי ראש דומה לזה שמופיע על מסכת המוות ומצא דמיון רק לכיסוי הראש של אחנתון.

הריסת המקדשים בידי אחנתון כחלק מהמהפכה הדתית שלו, הייתה מלווה במשבר רוחני וכלכלי במצרים. איי ידע שעליו למחוק את זכר אל-עמארנה. הטמנת האוצרות שהובאו משם, בקבר הייתה פתרון נוח לשתי הבעיות שנצבו בפניו.

בדת המצרית הקדומה, מי שמנהל את טקס פתיחת הפה של המלך המת הוא יורשו. בעיטור שעל הקיר, על יד האיש שפותח את הפה של המלך ,יש כרטוש עם שמו של איי, כלומר זהו אקט של לגיטימציה של תפיסת השלטון.

מכל זה, מנסים להסיק שתות ענח אמון נקבר בחפזה, בקבר לו לא, עם חפצים של אל-עמארנה על ידי איי, כדי למהר ולתפוס את השלטון.

הפגיון המטאוריתיעריכה

 
הפגיון המטאוריתי שנמצא בקברו של תות ענח אמון

על פי התיאוריה הזו, פגיון הברזל שנמצא בקבר יוצר מחומרים שהגיעו ממטאוריט, או שהובא למצרים ממקום אחר.

בקברו של תות ענח' אמון נמצאו מספר פריטי סגסוגות ברזל כולל פגיון. עיבוד הברזל לא היה נפוץ והטכנולוגיה לא הייתה ידועה באותה תקופה במצרים. מחקר משנת 2016 העלה כי הפגיון שנקבר עם תות ענח אמון עשוי מברזל מטאוריטי בעל יחסי מתכות דומות (ברזל, ניקל וקובלט) ליחסי הברזל שהתגלו במטאורית שהתגלה בסמוך ונקרא על שם מקום הימצאו - נאת המדבר חרגה (אנ').[32]

הקבר בהווהעריכה

הקבר פתוח לציבור בעמק המלכים. מספר המבקרים הוגבל ל-400 ביום בשנת 2008.[33] פרויקט לשימור וניהול הקבר בוצע על ידי מכון גטי לשימור.[34] בשנת 2009 החלה קרן Factum לטכנולוגיה דיגיטלית ביצירת העתק של הקבר, שנפתח לציבור כקילומטר וחצי מהמקור בשנת 2014.[35] מכון גטי השלים את עבודתו בשנת 2019.[36]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קבר תות ענח' אמון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Ruth Michaelson, A glimpse behind the scenes of Giza’s Grand Egyptian Museum, the Guardian, ‏2019-09-04 (באנגלית)
  2. ^ Theodore Davis and His Attempts to Discover Tutankhamun’s Tomb, The Great Courses Daily, ‏2020-12-06 (בAmerican English)
  3. ^ [https://www.metmuseum.org/art/metpublications/Tutankhamuns_Funeral Tutankhamun's Funeral Winlock, Herbert E., with an introduction by Dorothea Arnold (2010)], MetPublications
  4. ^ מוזיאון המטרופוליטן ניו יורק, Linen from Tutankhamun's Embalming Cache, www.metmuseum.org
  5. ^ 1 2 3 4 5 Nicholas Reeves, The Tombs of Tutankhamun and his Predecessor, nicholasreeves.com, מתוך הרצאה שניתנה ב- Bloomsbury Summer School, The Valley of the Kings Revisited, University College London,, ‏May 17 1997 (באנגלית)
  6. ^ A Look Inside Howard Carter’s Tutankhamun Diary, https://www.smithsonianmag.com/
  7. ^ A. C. Mace's diary 1922-3., web.archive.org, ‏2007-06-30
  8. ^ Howard Carter's diary Jan.-May 1923., web.archive.org, ‏2007-04-07
  9. ^ Howard Carter's diary 1923-4., web.archive.org, ‏2007-04-07
  10. ^ Howard Carter's diary early 1925., web.archive.org, ‏2007-06-30
  11. ^ Tutankhamun: Anatomy of an Excavation | The Griffith Institute, www.griffith.ox.ac.uk
  12. ^ seasonTutankhamun: Anatomy of an Excavation | The Griffith Institute, www.griffith.ox.ac.uk
  13. ^ תראו איך נראה קבר תות ענח' אמון, אחרי 9 שנים של שיפוץ - וואלה! תיירות, וואלה!, ‏2019-02-24
  14. ^ AP (2015-10-01). "קבר המלכה נפרטיטי, "היפה בעולם", נמצא?". Ynet. נבדק ב-2021-10-04.
  15. ^ Tutankhamen | Theban Mapping Project, thebanmappingproject.com (באנגלית)
  16. ^ T. G. H. James, Tutankhamun : the eternal splendor of the boy pharaoh, Cairo, Egypt: American University in Cairo, 2007, עמ' 94, ISBN 978-977-416-137-7
  17. ^ Howard Carter, The Tomb of Tutankhamun: Volume 2: The Burial Chamber, Bloomsbury Publishing, 2014-10-23, ISBN 978-1-4725-7764-1. (באנגלית)
  18. ^ T. G. H. James, Tutankhamun : the eternal splendor of the boy pharaoh, Cairo, Egypt: American University in Cairo, 2007, עמ' 98-107, ISBN 978-977-416-137-7
  19. ^ Tutankahmun, www.highres.factum-arte.org
  20. ^ Nicholas Reeves, The Burial of Nefertiti? (2015), Academia
  21. ^ Radar Scans in King Tut’s Tomb Suggest Hidden Chambers, History, ‏2015-11-28 (באנגלית)
  22. ^ Tut's Tomb Radar Scan Proves There Are No Hidden Chambers, Science, ‏2018-05-06 (באנגלית)
  23. ^ Luigi Sambuelli, Cesare Comina, Gianluca Catanzariti, Filippo Barsuglia, The third KV62 radar scan: Searching for hidden chambers adjacent to Tutankhamun's tomb, Journal of Cultural Heritage 39, 2019-09-01, עמ' 288–296 doi: 10.1016/j.culher.2019.04.001
  24. ^ "Tutankhamun 'secret chamber' does not exist, researchers find". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-05-06. נבדק ב-2021-10-16.
  25. ^ There are no hidden rooms in King Tut's tomb after all, radar shows, NBC News (באנגלית)
  26. ^ Nicholas Reeves, George Ballard, The Decorated North Wall in the Tomb of Tutankhamun (KV 62) (The Burial of Nefertiti? II) (2019), Amarna Royal Tombs Project, Valley of the Kings, Occasional Paper No. 3
  27. ^ Joel Day, Ancient Egypt 'extraordinary' find as DNA of 'mummified baby girls' shared with King Tut, Express.co.uk, ‏2021-10-15 (באנגלית)
  28. ^ A. L. Ashkenaz, OliviaRose Fox, Tutankhamun’s iconic death mask may have been for someone else, experts say, Dailystar.co.uk, ‏2021-08-15 (באנגלית)
  29. ^ מתהפך בקברו: ממצא ארכיאולוגי מדהים מטיל ספק על תגלית שכולנו מכירים, www.maariv.co.il
  30. ^ The Mystery of Tutankhamun’s Gold: Egypt Detectives (Ancient Egypt Documentary) | Timeline, Hot Stream, ‏2020-05-30 (בAmerican English)
  31. ^ The Race To Bury King Tut (Egypt Conspiracy Documentary) | Timeline, Hot Stream, ‏2020-06-03 (בAmerican English)
  32. ^ "King Tutankhamun buried with dagger made of space iron". ABC News (בAustralian English). 2016-06-02. נבדק ב-2021-10-16.
  33. ^ 400 visitors to Tutankhamun's tomb, ‏November 12, 2007
  34. ^ Getty: Resources for Visual Art and Cultural Heritage, www.getty.edu
  35. ^ Tutankhamon Tomb recreation, ‏19/11/2012
  36. ^ King Tut's tomb unveiled after being restored to its ancient splendor, www.cbsnews.com (בAmerican English)