צבי הירש קאיידנובר

מחבר ספר קב הישר
(הופנה מהדף קב הישר)

צבי הירש קאיידנובר או קוידנובר (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', 1655ט"ו באדר ב' ה'תע"ב, 1712) היה אב"ד פרנקפורט,[דרוש מקור] בנו של רבי שמואל קאיידנובר. מחבר ספר המוסר קב הישר, אחד מספרי המוסר החשובים והנפוצים, שראה אור בעשרות מהדורות[1].

צבי הירש קאיידנובר
ספר קב הישר, מהדורת ונציה תק"ג (1743)
ספר קב הישר, מהדורת ונציה תק"ג (1743)
לידה 1655
וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1712 (בגיל 57 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1712 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו קב הישר עריכת הנתון בוויקינתונים
אב שמואל קאיידנובר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד בווילנה וחי בצעירותו בקרקוב, לשם עבר עם אביו, עקב גזירות ת"ח-ת"ט בהן רצחו הקוזאקים את שתי אחיותיו. לאחר מכן עבר עם אביו למיקולוב (ניקלשבורג) אשר במוראביה (1659), ולאחר מכן לגלוגאו (שלזיה), ולפיורדא (בוואריה - גרמניה) (16601667).

למד אצל ר' יוסף יוסקא (רבה של מינסק ואב"ד דובנא), מחבר ספר המוסר "יסוד יוסף", המבוסס על קבלת האר"י.

לאחר מכן שב לווילנה, עסק במסחר והיה לאחר מנכבדי הקהילה. עקב עלילה שקרית, נכלא עם בנו בסלוצק לזמן קצר ולאחר מכן עבר לפרנקפורט, שם כיהן ברבנות[דרוש מקור]. מיד כשהגיע לפנקפורט הוא הביא לדפוס את ספרו של אביו, "ברכת שמואל", לו אף חיבר הקדמה ("הקדמת בן המחבר", הכוללת ביוגרפיה קצרה של האב והבן). שם גם חיבר את ספרו קב הישר'.

נפטר בט"ו באדר ב' ה'תע"ב, ונקבר בפרנקפורט[2].

ספר קב הישרעריכה

בעת שהותו בפרנקפרוט הוא כתב את ספרו החשוב "קב הישר", שהוא עיבוד ספרו של רבו "יסוד יוסף". הספר נדפס לראשונה בפרנקפורט ב-1706, הספר התקבל בחיבה, ונדפס במאות מהדורות עד היום.

קאיידנובר עצמו ערך את הספר "קב הישר" במהדורה דו-לשונית בעברית וביידיש.

שם הספר נגזר משמו 'קב' - ביגמטריה 'צבי', הישר - הן אותיות שמו השני 'הירש. כמו כן הספר מחולק ל'קב' פרקים.

באחד מפרקי הספר[3], הוא מביא סיפור שאירע עם הרמב"ן, לפיו בנו של הרמב"ן המיר את דתו. אך ברבים מהמהדורות השמיטו את דבר המעשה. בן ציון פישלר הוכיח שלאגדה זו אין כל בסיס עובדתי[4].

וכך עיקר המעשה כפי שמופיע בספר: הרמב"ן כתב באחד מדרושתיו: "כל בר ישראל שהמיר דתו ועובד איזה עבודה זרה מן האומות אזי צריך לידע שאותו הבן אינו מזרע ישראל הוא, כי בוודאי הוא מזרע האומות או בן תמורה". זמן מה לאחר מכן, המיר בנו של הרמב"ן את דתו, והאפיפיור התריס ברמב"ן "ראה הדרוש שלך שנדפס מקרוב. ועתה - נכשל זרעך בדבריך". בעקבות דבר זה סיגף עצמו הרמב"ן בסיגופים גדולים "והיה יותר מצער על הדרוש שהדפיס, יותר מצערו על בנו שהמיר דתו".

באחד הימים, אשת הרמב"ן גילתה לו כי באחד הלילות כשחזרה מהמקווה אנס אותה אחד השרים, ואותו הבן הוא ממנו. כראיה לכך הטמניה אצלה את אחד מאצבעותיו של אותו שר שנשכה בעודו אונס אותה. כששמע זאת הרמב"ן סיפר את דבר המעשה לאפיפיור, שציווה להביא לפניו את אותו שר. השר הובא, כשהוא עוטה כפפות על ידיו, לבקשת האפיפור הוסרו הכפפות, ונוכחו לדעת שאכן הוא חסר אצבע אחת. והודה על דבר האונס. בשמוע הרבמ"ן את דבריו אמר: "ראה שהתורה שלנו הוא אמת ודברי חכמים ודבריהם הן אמת".

לקריאה נוספתעריכה

  • יעקב בן חיים יוסף אלבוים, "קב הישר: קצת דברים על מבנהו, על ענייניו ועל מקורותיו", חוט של חן; שי לחוה טורניאנסקי. עורכים: ישראל ברטל ואחרים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשע"ג. עמ' 15-64
  • Moshe Idel, “On Rabbi Zvi Hirsh Koidanover’s Sefer Qav ha-yashar,” in Jüdische Kultur in Frankfurt am Main von den Anfängen bis zur Gegenwart, ed. Karl E. Grözinger, pp. 123–133 (Wiesbaden, Ger., 1997).

קישורים חיצונייםעריכה

ספרו קב הישרעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קטלוג הספרייה הלאומית מונה כ-100 מהדורות
  2. ^ הכתובת על המציבה: http://www.steinheim-institut.de/cgi-bin/epidat?id=ffb-6735&lang=en
  3. ^ פרק פא.
  4. ^ בן-ציון פישלר, של מי הילד הזה?, באתר הארץ, 15 באפריל 2003, מחקר על הסיפור הנודע בבן הרמב"ן, ככל הנראה שורש האגדה הוא דבריו בפירושו לתורה: "ואמר פרה ראש. לרמוז כי משרש מתוק לא יצא מר, וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד ולא הרהר כלל בע"ז לא יוליד מודה בה. ואל תקשה עלי בזה מן הכתוב והוליד בן פריץ, כי אמת הדבר, וסוד גדול לא אוכל לפרש בו" (דברים כט, יז).