קדימה (אגודת סטודנטים)

אגודת סטודנטים

קדימהגרמנית: A.V. Kadima Wien) הייתה אגודת סטודנטים יהודים שנוסדה בווינה ב-25 באוקטובר 1882 על ידי נתן בירנבוים, ראובן בירר, פרץ סמולנסקין ומשה שנירר.

"קדימה" הייתה ארגון הסטודנטים היהודי הלאומי הראשון באירופה.[1] פרץ סמולנסקין הוא זה שנתן לתנועה את שמה במובנה הכפול הלאה ומזרחה. האגודה פעלה עד 1938.

היסטוריה

עריכה

האגודה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי פרעות הסופות בנגב. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות לאומית ולמלחמה באנטישמיות ובהתבוללות. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה[2], שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים – במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהן לאחר פרסום כרוז שבו דיברה האגודה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו לטבילה נוצרית[3].

בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה בסיף[4], וכך התחבר אליה הרצל. ב-1889 הצטרף לאגודה איזידור שליט, שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות הציונית. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית לקונגרס הציוני הראשון[5].

נושא ההגנה העצמית היה רעיון מרכזי באגודה, כסמל לאומץ לב אישי ולאומי. יוצאי האגודה הקימו מאוחר יותר אגודות ספורט כהכח ומכבי.

האגודה הייתה הארגון היהודי-לאומי הראשון מחוץ למזרח אירופה. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה, ובהמשך הוקמו אגודות נוספות בשם זה (לונדון 1887, ברלין 1890 ועוד).

עם חברי האגודה נמנו גם זיגמונד פרויד ובאגודה הברלינאית היו חברים חיים ויצמן ושמריהו לוין, ואחד ממדריכיה היה האומן מאיר בן אורי, תלמידו של הרמן שטרוק.

על שם התנועה רחוב בחיפה.[2]

לקריאה נוספת

עריכה
  • Robert S. Wistrich, The Jews of Vienna in the Age of Franz Joseph, Oxford University Press, 1989, chapter 11. Kadimah and Jewish Student Nationalism, pp. 347-380

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Robert S. Wistrich, The Jews of Vienna in the Age of Franz Joseph, Oxford University Press, 1989, p. 246.
  2. ^ 1 2 אמציה פלד, רחוב קדימה, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
  3. ^ א. שליט, "קדימה", דבר, 31 ביולי 1942
  4. ^ [1] מתוך אתרו של איתמר לוי
  5. ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר יצחק (איזידור) שליט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1444