קדם-זנבאים
הקְדַם-זַנְבָאִים[1] (שם מדעי: Protura) הם סדרה של שש-רגלים שנחשבו בעבר כחרקים, ולעיתים מתייחסים אליהם כמחלקה בפני עצמה.[2][3] הם שוכני אדמה ובשל גודלם הזעיר (אורך קטן מ־2 מילימטרים) האדם לא הבחין בהם עד המאה העשרים.
 קדם-זנבאים
| |
|---|---|
_micrograph.jpg)
פרט מהמין Acerentomon
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| קבוצה: | בעלי לסתות |
| על־מחלקה: | שש-רגלים |
| מחלקה: | קדם-זנבאים |
| משפחות | |
|
Acerentomata
Eosentomata
Sinentomidae
| |
| שם מדעי | |
 Proturaסילווסטרי, 1907 | |
| |
ישנן עדויות מצביעות על כך שהקדם-זנבאים הם הבסיס הפֿילוגנטי לכל השש-רגלים,[4] אם כי לא כל החוקרים מסכימים לסיווגם כשש-רגלים, דבר המערער את המונופילטיות של השש-רגלים.[5] באופן ייחודי בין השש-רגלים, ההתפתחות של הבוגר הקדם-זנבאי היא אנאמורפית, כלומר מתווספים לו פרקי בטן בזמן הנשילה.[6]
בסדרה קרוב ל-800 מינים, השייכים לשבע משפחות. כמעט 300 מהמינים נכללים בסוג יחיד, Eosentomon.[7][8]
מורפולוגיה עריכה
הקדם-זנבאים הם חסרי עיניים, כנפיים ומחושים, ובהיעדר פיגמנטציה הם בדרך כלל לבנים או חומים בהירים. את התפקיד התחושתי של המחושים ממלא הזוג הקדמי מבין שלושת זוגות הרגליים. לרגליים אלה חמישה פרקים, והן המורמות כלפי מעלה ומצביעות קדימה, ועליהם סנסילות ושערות חישה רבות. לכן הקדם-זנבאים הולכים על ארבע הרגליים האחוריות בלבד.[9] הראש חרוטי ונושא שתי עיניים מדומות שתפקידם לא ידוע.
הגוף מוארך וגלילי,[10] עם קצה בתר-אנאלי. גפי הפה סגורים בתוך קפסולת הראש וכוללים לוחיות לסת עליונות ולוחיות לסת אמצעיות.[6] בקצה הבטן אין גנובתנים, ומכאן שם הסדרה, "קדם-" במשמעות פרימיטיבי.[11] שלושת מקטעי הבטן הראשונים נושאים תוספות דמויות גפיים המכונות "סטיילי". איברי המין פנימיים ופתחם הוא בין המקטע האחד עשר למקטע האחורי ביותר של המבוגר. אצל משפחות ה-Eosentomidae יש פתחי נשימה ומערכת טרכיאות, בעוד חברי ה-Acerentomoidea חסרים מבנים אלה ונושמים באמצעות דיפוזיה.
אקולוגיה עריכה
הקדם-זנבאים חיים בעיקר בקרקעות, בטחבים ובפסולת צמחית[6] של יערות לחיםֿ[11] שאינם חומציים מדי.[12] הם גם נמצאים מתחת לסלעים או מתחת לקליפות עצים,[10] וכן במאורות בעלי חיים.[9] בדרך כלל הם ימצאו בעומק לא גדול מעשרה סנטימטרים אך לעיתים אפשר למצאם בעומק של עד 25 סנטימטרים.[13] אף על פי שהם נחשבו לנדירים, זו ככל הנראה טעות הנובעת מגודלם הקטן: נמדדו צפיפויות של מעל 90,000 פרטים למ"ר.[14]
הדיאטה של חברי הסדרה עדיין לא נחקרה דיה, אך בתרביות אצל חוקרים הם ניזונים מפטריות אקריותיות, אקריות מתות ואבקת פטריות.[9] בטבע הם כפי הנראה ניזונים מחומר צמחי נרקב ומפטריות.[10][11] על פי אברי הפה דמויי החרט משערים כי הם ניזונים מנוזלים, עם עדות לכך שמינים מסוימים מוצצים את התכולה של קורים פטרייתיים.[12]
לקדם-זנבאים החיים בקרבת פני האדמה יש בדרך כלל דור אחד בשנה ויש להם רגליים ארוכות יחסית, בעוד שלאלה שחיים עמוק יותר יש רגליים קצרות יותר ומחזור רבייה ארוך יותר, אם כי כמה מינים נודדים בין שכבות עמוקות יותר בחורף ושכבות רדודות יותר בקיץ.[12]
התפתחות עריכה
לנימפה תשעה פרקי בטן, אך המספר גדל בנשילות עד ל-12 הפרקים של הבוגר. ייתכנו נשילות נוספות, אך ללא הוספת פרקים.[11] לא ידוע אם המבוגרים ממשיכים להתנשל במהלך חייהם.[9] ביצים נצפו רק במינים מעטים, ולאחר הבקיעה יש חמישה שלבים התפתחותיים: לקדם-הנימפה הבוקע מהביצה יש איברי פה מפותחים חלקית וכאמור 9 פלחי בטן; הוא מתפתח לנימפה הראשונה אשר לה איברי פה מפותחים לחלוטין; לנימפה השנייה יש עשרה פלחי בטן; לבוגר הצעיר 12 קטעי בטן ואחריהם בא שלב הבוגר. בני משפחת ה-Acerentomidae נבדלים בשלב נוסף בין הבוגר הצעיר לבוגר, אשר לו איברי מין מפותחים חלקית.
היסטוריה עריכה
קדם-זנבאים התגלו לראשונה בראשית המאה העשרים, כאשר פיליפו סילבסטרי ואנטוניו ברלז גילו את בעלי החיים באופן עצמאי.[12] המין הראשון שתואר היה Acerentomon doderoi, אותו פרסם סילבסטרי בשנת 1907,[9] על בסיס ממצאים סמוך לסירקיוז.[11]
השפעה על בני אדם עריכה
קדם-זנבאים מסייעים בפירוק פסולת אורגנית וֿבמחזור חומרים מזינים אורגניים אל האדמה. לפיכך הם ממלאים תפקיד ביצירת קרקעות ובהרכבם, שיכול להיות חיוני בשיקום של קרקעות.[15]
קישורים חיצוניים עריכה
- קדם-זנבאים, באתר ITIS (באנגלית)
- קדם-זנבאים, באתר NCBI (באנגלית)
- קדם-זנבאים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קדם-זנבאים, באתר GBIF (באנגלית)
- קדם-זנבאים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קדם-זנבים באתר אוניברסיטת פלורידה / המכון למדעי המזון והחקלאות
הערות שוליים עריכה
- ^ קְדַם-זַנְבָאִים במילון בעלי חיים: סדרות החרקים (תשע"ח), 2018, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Andrzej Szeptycki (2007). "Catalogue of the World Protura" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-02-16. נבדק ב-2020-05-15.
- ^ Charles S. Henry (2005). "Insect phylogeny". אוניברסיטת קונטיקט. אורכב מ-המקור ב-2006-09-05.
- ^ Ryuichiro Machida (2006). "Evidence from embryology for reconstructing the relationships of hexapod basal clades" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2007-07-20.
- ^ Charles E Cook, Qiaoyun Yue & Michael Akam (2005). "Mitochondrial genomes suggest that hexapods and crustaceans are mutually paraphyletic". Proceedings of the Royal Society B. 272 (1569): 1295–1304. doi:10.1098/rspb.2004.3042. PMC 1564108. PMID 16024395.
- ^ 1 2 3 P. J. Gullan & P. S. Cranston (1994). The insects: an outline of entomology. Chapman and Hall. ISBN 978-0-412-49360-7.
- ^ Andrzej Szeptycki (2007). "Catalogue of the World Protura" (PDF).
- ^ G Pass & NU Szucsich (2011). "100 years of research on the Protura: many secrets still retained" (PDF).
- ^ 1 2 3 4 5 Christopher Tipping (2004). "Proturans". אוניברסיטת פלורידה.
- ^ 1 2 3 "Protura". CSIRO.
- ^ 1 2 3 4 5 John R. Meyer (5 במרץ 2005). "Protura". אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית. אורכב מ-המקור ב-15 במאי 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "Gordon's Protura Page". 11 בנובמבר 2005.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Protura". Tree of Life Web Project. 1 בינואר 2002.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ J. Krauß & W. Funke (1999). "Extraordinary high density of Protura in a windfall area of young spruce plants". Pedobiologia. 43: 44–46.
- ^ Behan-Pelletier, V.M. (1993). "Diversity of soil arthropods in Canada: systematic and ecological problems". In G.E. Ball and H.V. Danks (ed.). Systematics and Entomology: Diversity, Distribution, Adaptation and Application. Memoirs of the Entomological Society of Canada. 165. Entomological Society of Canada. pp. 11–50.