יצחק קדמי-כהן (Isaac Kadmi Cohen‏; 18921944) היה סופר ועורך דין יהודי פולני-צרפתי. היגר לארץ ישראל, למד בגימנסיה העברית "הרצליה" שבתל אביב, והצטרף כמתנדב ללגיון הזרים הצרפתי. נרצח באושוויץ בשנת 1944.

יצחק קדמי-כהן
Isaac Kadmi Cohen
קדמי כהן בערך בשנת 1930
קדמי כהן בערך בשנת 1930
קדמי כהן בערך בשנת 1930
לידה 20 באוגוסט 1892
לודג' ממלכת פולין
נרצח יוני 1944 (בגיל 51)
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית אושוויץ, גרמניה הנאצית
שם לידה יצחק כהן
מדינה פולין, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אין
תאריך עלייה 1910
פעילות בולטת סופר, עורך דין וציוני רוויזיוניסטי
ידוע בשל דעותיו הציוניות
השכלה דוקטור למשפטים מטעם הסורבון בפריז
מספר צאצאים 3
פרסים והוקרה הפרס הגדול של האקדמיה הצרפתית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

יצחק כהן נולד בלודז', שהייתה באותה תקופה עדיין בממלכת פולין, תחת האימפריה הרוסית. בשנת 1910 שלחו אותו הוריו לארץ ישראל, שהייתה באותם ימים תחת השלטון של האימפריה העות'מאנית. כהן הגיע לעיר העברית הראשונה, תל אביב, על מנת לשפר את הצרפתית שלו. הוא למד בגימנסיה העברית הרצליה במחזור א',[1] יחד עם משה שרת, דב הוז וחבריהם. הוריו, שהיו חדורים ברעיונות ציוניים, עלו לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה.

לאחר סיום לימודיו בגימנסיה הרצליה נסע ללמוד משפטים בשווייץ, אך מלחמת העולם הראשונה קטעה את לימודיו. בשנת 1914 התנדב ללחימה במסגרת לגיון הזרים הצרפתי, מתוך האמונה שזו מלחמתו של כל אדם השוחר חופש לכל אדם. באותם ימים הוסיף לשם משפחתו "כהן" את השם "קדמי" וקרא לעצמו קדמי-כהן, על שם קדמוס מהמיתולוגיה היוונית. לאחר המלחמה קיבל אזרחות צרפתית, מכיוון שלחם בשורות הצבא הצרפתי. בתום המלחמה לא חזר לארץ ישראל אלא נסע לשווייץ, כדי להשלים את לימודי המשפטים. ב-4 במרץ 1920 קיבל את רישיון עריכת הדין והחל לעסוק בעריכת דין בצרפת. בשנת 1922 ייסד עם שבעה מחבריו את איגוד עורכי הדין הצרפתים הצעירים בפריז. [2] באותה שנה השלים את תואר הדוקטור שלו בפקולטה למשפטים מטעם הסורבון, אוניברסיטת פריז. עבודת הגמר שלו בפילוסופיה נקראה "מבוא להיסטוריה של המוסדות החברתיים והפוליטיקה של השמִים ושאינם שמִים (היהודים בני שֵם)", שבה עסק בפתרונות ליהודי אירופה. ב-1929 פרסם את עבודתו על אודות "הנוודים המקוריים ביותר" (כשכוונתו ליהודים). המאמר עסק בנפש היהודית, והיה חלק מרכזי בעבודת הדוקטור שלו. שנה לאחר מכן, ב-1930, פרסם את החיבור "התועבה האמריקאית" - חיבור פוליטי שבו הוא מבקר את החומרנות האמריקאית ותומך באירופה חדשה של העם. באותה שנה פרסם את המאמר "מדינת ישראל", שבו הציג את התזה שלו על הפאן-שמיות. קדמי-כהן הקדיש את המאמר לחברו הטוב אנטול דה מונזי (אנ')(צר'),[1] שהיה סופר, הוגה דעות, עורך אנציקלופדיות ושר בממשלת צרפת.

יצחק קדמי-כהן היה פעיל בתנועה הציונית הצרפתית ותמך בציונות הרוויזיוניסטית של זאב ז'בוטינסקי. יש האומרים שהוא היה קרוב יותר בדעותיו לאברהם שטרן ודוד רזיאל.[1] בשנת 1933 הגיע יצחק קדמי-כהן לביקור בארץ ישראל והיה נוכח במשפטם של אנשי ברית הבריונים שהתקיים ביפו.[1] באולם בית המשפט פגש את חברו מהגימנסיה העיתונאי אורי קיסרי, אחיו של יוסף קיסרי, בן כיתתו של קדמי-כהן בגימנסיה.[1]

החל משנת 1929 חבר להוצאת כתב העת הצרפתי לספרות החשוב "מרקור דה פראנס" ופרסם במסגרתו מאמרים רבים שעסקו באנטישמיות כנגד היהודים ובציונות. קדמי זכה בפרס הגדול של האקדמיה הצרפתית,[1] שהוא פרס הפרנקופוניה, הפרס הגדול של כל הארצות הדוברות צרפתית.

לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית החלו הגרמנים בשורת צעדים כנגד היהודים, וביניהם מעצרים וכליאה במחנות ריכוז. בשנים שלאחר מכן הוחל גם במשלוחים למחנות השמדה. קדמי-כהן נכלא בשנת 1941 במחנה הריכוז קומפיין שליד העיר קומפיין, בצפון צרפת. במחנה ייסד תנועה בשם "מסדה" (מצדה)[1], שמטרתה הייתה החייאת יהדות התפוצות והקמת מדינה יהודית. שמה של התנועה נקבע על שם מאבקם ההרואי של היהודים במצדה שבמדבר יהודה נגד הרומאים, בשנת 73 לספירה. ב-1942 שוחרר מהמחנה ועבר לגור יחד עם אחיו בעיר וישי שבחבל אוברן-רון-אלפ, במזרח צרפת. בוישי פגש קדמי-כהן את הגנרל אנרי פיליפ פטן, ראש משטר וישי במלחמת העולם השנייה, ותיאר בפניו את הרעיונות שלו להגירת יהודים מסיבית לארץ ישראל, כפתרון לרדיפת היהודים והאנטישמיות באירופה. באחת מפגישותיו עם פטן אמר קדמי-כהן בהתייחס לרעיון שלו שזו,

"האפשרות לגרום ליהודים לעזוב את צרפת ביעילות כמו שהגרמנים רוצים, אך באופן אנושי, מרצון ותחת הסכם בינלאומי ולא עוד באלימות, בקרונות בקר, באופן שפגע קשות ביוקרתה של צרפת בחוץ לארץ".

magazine of the Young Lawyers of Paris; December 1997; #: 128

פטן התנגד לרעיון כמו גם הקהילה היהודית בצרפת.

בתחילת 1944 נעצר שוב קדמי-כהן על ידי הגסטפו, וגורש למחנה הריכוז דראנסי שליד פריז. קדמי-כהן היה אז בן 51. ב־27 במרץ 1944 נשלח בטרנספורט מספר 70 [3] למחנה גליביצה, אחד ממחנות המשנה הרבים של מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם נרצח ביוני 1944. [4]

משפחתו

עריכה

בשנת 1914 יצחק קדמי-כהן התחתן עם אישה צרפתייה קתולית,[5] שהתגיירה בתחילת שנות ה-20 של המאה העשרים. נולדו להם 3 בנים, אוליבייה כהן-שטיינר (1936 - 2019), ז'אן-פרנסואה שטיינר (1938) וחוסה שטיינר (1939). ז'אן פרנסואה שטיינר הוא סופר, שהתפרסם בשל ספרו "טרבלינקה: המרד במחנה ההשמדה.[6] הספר הוא רומן שיצא לאור ב-1966, ונכתב לזכר אביו, יצחק קדמי-כהן. הספר, המבוסס בחלקו על עדויות של ניצולי השואה, זכה להצלחה רבה אולם עורר את אחת המחלוקות הבולטות בשנות ה-60 בצרפת.[1]

ספריו

עריכה
  • Introduction à l'histoire des institutions sociales et politiques chez les Sémites; Thèse pour le doctorat de sciences politiques et économiques; Faculté de droit de l'Université de Paris; Paris; éditeur: Marcel Giard; 1922 .הקדמה להיסטוריית המוסדות החברתיים והפוליטיקה של השמיים
  • Nomades. Essai sur l’âme juive; préface de: Anatole de Monzie; éditeur: Alcan; Paris; 1929; .הנוודים[7]
  • L'abomination américaine. Essai politique; éditeur: Flammarion; Paris; 1930; התועבה האמריקאית [8]
  • L'Ėtat d'Israël; éditeur: KRA; édition; 1930; Paris; מדינת ישראל [9]
  • Massada. Discours des Camps de Concentration. s.l. 1942. מצדה[10]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 אורי קיסרי, מגרונו של הבן מדבר האב, מעריב, 13 במאי 1966
  2. ^ L’Union des Jeunes Avocats de Paris – L'Union des Jeunes Avocats à la Cour de Paris, association à vocation syndicale, a été créée le 22 Décembre 1922, dans le but de favoriser l'insertion des jeunes avocats dans la profession. (ב־)
  3. ^ Serge Klarsfeld. Le Mémorial de la déportation des Juifs de France. Beate et Serge Klarsfeld: Paris, 1978. Nouvelle édition, mise à jour, avec une liste alphabétique des noms.FFDJF (Fils et Filles des Déportés Juifs de France), 2012.
  4. ^ Moyn, Samuel (2005). A Holocaust Controversy: The Treblinka Affair in Postwar France. Lebanon, New Hampshire: Brandeis University Press. pp. 14–20. ISBN 9781584655091.
  5. ^ Cohen, Isaac Kadmi | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
  6. ^ Amazon.fr : B0000DX08S, www.amazon.fr (ב־)
  7. ^ יצחק קדמי כהן, הנוודים, באתר www.amazon.co.uk, ‏1929 (באנגלית בריטית)
  8. ^ Kadmi-Cohen, Kadmi-Cohen. L'Abomination américaine. Essai politique, impr. Comte-Jacquet, 1930. (בצרפתית)
  9. ^ L'e?tat d'Israe?l by Kadmi-Cohen: (1930) Fifth Edition. | MW Books, www.abebooks.com (באנגלית)
  10. ^ אודות הספר מצדה של קדמי-כהן באוסף המוצגים של יד-ושם