קהילות אה"ו
קהילות אה"ו או איחוד ג' קהילות הייתה התאגדות של הקהילות היהודיות בעיר המבורג ובעיירות אלטונה וואנדסבק (אנ') הסמוכות לה (היום שכונות בהמבורג) שהתקיימה בשנים 1674–1811.
בעיר המבורג התקיימו שתי קהילות יהודיות עוד מן המאה ה-16: קהילה ספרדית של צאצאי האנוסים מפורטוגל, וקהילה אשכנזית שהתרחבה במהלך המאה ה-17 ובעקבות פרעות ת"ח ת"ט[דרוש מקור] (אם כי הכרה רשמית כקהילה מטעם השלטונות קיבלו האשכנזים רק ב-1696). בעיירות אלטונה וואנדסבק הסמוכות להמבורג היו קהילות יהודיות מאמצע המאה ה-17. ב-1671 התאחדו הקהילה האשכנזית של המבורג וקהילת אלטונה למסגרת קהילתית אחת, וב-1674 הצטרפה אליהן קהילת ואנדסבק. הקהילות הצליחו לשמור על המסגרת הקהילתית המשותפת לאורך כל המאה ה-18, אף על פי שהיו תחת מסגרות מדיניות שונות: אלטונה וואנדסבק היו תחת חסותו של מלך דנמרק ואילו המבורג הייתה עיר חופשית ועצמאית. הקהילות שמרו על עצמאותן הארגונית אך היו להן רב ובית דין משותפים שישבו באלטונה, והן התחלקו בתשלום שכרו של רב הקהילה. בשנת 1811, לאחר שכבש נפוליאון את האזור, אילצו השלטונות הצרפתיים לפרק את האיחוד ומאז התקיימה כל קהילה בפני עצמה.
בין רבני קהילות אה"ו:
- רבי משולם זלמן מירלש מנוימרק (בשנים 1678–1706)
- רבי צבי הירש אשכנזי, ה"חכם צבי"
- רבי יחזקאל קצנלבוגן, בעל "כנסת יחזקאל" ועוד. (1712–1749)
- רבי יהונתן אייבשיץ, בעל "אורים ותומים" ו"כרתי ופלתי", ובר-מחלוקתו של רבי יעקב עמדין (נפטר ב-1764)
- רבי יעקב עמדין עצמו, שישב באלטונה כאדם פרטי ולא כיהן כרב הקהילה
- רבי יצחק הלוי הורביץ (1767)
- רבי דוד ברלין (נפטר ב-1771)
- רבי רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג, בעל "תורת יקותיאל" (1776–1799)
- רבי נח חיים צבי ברלין בעל "מעיין החכמה" ועוד. (1799–1802)
- רבי צבי הירש זמושץ (1803–1807)
תושבת ידועה נוספת בהמבורג ובאלטונה היא גליקל מהמלין, המתארת בזכרונותיה את הווי החיים בקהילות אה"ו ואירועים היסטוריים שהתרחשו בתקופתה באזור.
לקריאה נוספת
עריכה- יחזקאל דוקקעס, אוה למושב (חלק א'), חכמי אה"ו (חלק ב'), המבורג תרס"ח
- קהילת יהודי המבורג
קישורים חיצוניים
עריכה- אלטונה, המבורג וואנדסבק ב-Jewish Encyclopedia (אנגלית)
- אה"ו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שמואל חגי ,קהילות אלטונה, המבורג, ונדסבק, התפרסם בביטאון "מחניים" (גיליון ק"כ, מרחשוון, תשכ"ט), ומופיע באתר דעת.