קהילת יהודי טושין

הקהילה היהודית של טושין הייתה קהילה קטנה שהתקיימה בעיירה טושין במחוז לודז' שבפולין. הקהילה בעיירה התפרנסה בעיקר ממסחר ומתעשייה. האוכלוסייה היהודית של העיירה מנתה כמה אלפים ורוב רובה נספה בשואה.

היסטוריה

לא ידוע מתי הוקמה בדיוק העיירה טושין, אך האזכור הראשון של העיירה בכתב מופיע בתחילת המאה ה-13. על פי האגדה, העיירה קיבלה את שמה ממעשה שאירע למלך ולדיסלב השני יגיילו, המלך הראשון של האיחוד הפולני-ליטאי ומייסד השושלת היגלונית. המלך ואנשיו הגיעו לאזור כדי לערוך מסע ציד והתארחו בפונדק מקומי. במהלך שהותם בפונדק, אבד בן המלך, ויצאו משרתיו בחיפושים בניסיון למצוא אותו. בסופו של דבר, מצא אותו אחד ממשרתי המלך וקרא: "!Tu syn" (טו סין, "כאן הבן" בפולנית). על שם כך נקראה העיירה "טוסין", שעם הזמן התפתח לשם הנוכחי של הכפר: "טושין".

ב-1655 העיירה נבזזה ונשרפה כליל על ידי הצבא השוודי, במסגרת המבול השוודי , פלישה של כוחותיה של ממלכת שוודיה אל ממלכת פולין-ליטא, זאת במסגרת המלחמה הצפונית הקטנה שנערכה בין הממלכות השונות של סקנדינביה ומזרח אירופה באמצע מאה ה-17.

תיעוד ראשון של אוכלוסייה יהודית בעיירה מופיע רק מאמצע המאה ה-17. לאחר הריסת העיירה במהלך הפלישה השוודית, מתועדת התיישבות ראשונה של יהודים בעיירה בשנת 1660 כחלק מבנייתה מחדש. התיישבות זו תרמה לשיקום הכלכלי של העיירה בעקבות המלחמה ההרסנית עם שוודיה^{[דרוש מקור]}. מאוחר יותר, במהלך חלוקת פולין בסוף המאה ה-18, היהודים בעיירה חוו אלימות והיו עדים לאירועים של שריפת רכושם בשנים 1768 ו-1788. כמו כן, הם סבלו מאפליה חוקית וניסיונות להגביל את מגוריהם ופרנסתם באותה תקופה. בעקבות כך, הנוכחות היהודית בעיירה הצטמצמה ולא הצליחה להתאושש עד אמצע המאה ה-19.

החיים היהודיים בטושין לפני השואה

טושין הייתה ונותרה עיירה קטנה, וגם כיום מספר תושביה עומד על כ-7,280 תושבים בלבד. לאורך המאה ה-19, יהודים היוו כשליש מאוכלוסיית טושין, והם המשיכו להוות חלק משמעותי מאוכלוסיית העיירה עד השואה. היהודים בטושין עסקו במקצועות שונים, ביניהם: מסחר זעיר, חייטות וייצור טקסטילים, פרוונות וייצור ושיווק יי"ש ובירה. בנוגע לתעשיית האלכוהול, היהודים בטושין השיגו רישיון מהשלטונות לייצרו ולמוכרו, אך במהלך השנים המקומיים לחצו על השלטונות לשלול רישיונות אלו מהיהודים, לחצים שנגמרו בהצלחה ורישיונות הכנת האלכוהול נשללו מיהודי העיירה על ידי הממשל הפולני. למרות זאת, יהודים בטושין המשיכו לעסוק בייצור ומכירת אלכוהול ללא רישיון מסוד בין שאר עיסוקם.

בשנות ה-30, היו חיים יהודיים מגוונים בטושין, על אף גודלה הקטן. בעיירה פעלו סניפים של מפלגות דתיות כמו אגודת ישראל, אך גם חילוניות וציוניות, כמו בית"ר, מכבי ועוד. בעיירה היה גם בית כנסת, בית מדרש ובית ספר יהודי. על פי עדותו של ניצול השואה יליד טושין, חיים פוקס, בשנות ה-30 בית הכנסת היה פעיל בעיקר בשבתות בבוקר, אך היה סגור במהלך השבוע.

חינוך יהודי בטושין נעשה בהתחלה בבתים פרטיים של מלמדים, אך לאחר זמן נפתח בית ספר יהודי בעיירה. בתחילת המאה ה-20, יזמו היהודים המקומיים פתיחה של בית ספר של "בית יעקב" בעיירה, אך בשל רמת הלימודים והרמה הכללית הנמוכה בבית הספר, השלטונות הפולניים הורו על סגירתו בשנת 1923. עם זאת, כמה שנים לאחר מכן הצליחו בני העיירה לפתוח את בית הספר מחדש והוא פעל עד מלחמת העולם השנייה. חלק מהיהודים בעיירה אף שלחו את ילדיהם ללמוד בבית הספר הכללי בעיירה. יהודים שלמדו בבית הספר הכללי בטושין בתור ילדים תיארו כיצד סבלו מאנטישמיות במסגרת בית הספר. חבריהם הפולנים לכיתה התנכלו להם קשות בשל יהדותם והמורים התעלמו מהתופעה ולא פעלו כדי למנוע אותה.

היהודים היו מעורבים גם בפוליטיקה המקומית של העיירה. במועצת העירייה של טושין, המושבים חולקו באופן פרופורציונלי על פי הקבוצות האתניות שהתגוררו בעיירה: מתוך 18 המקומות במועצת העירייה, אחת עשרה מושבים יועדו לפולנים, שישה ליהודים והיה אף מושב אחד שיועד למיעוט הגרמני שהתגורר שם.

בתקופת השואה

על פי התיעוד והעדויות, גרמניה כבשה את העיירה ב-15 בדצמבר 1939. אחד הניצולים תיאר שבבואם לעיירה הם "נכנסו רכובים על אופנועים וחילקו ממתקים לילדים." אך היחס הזה השתנה מהר. טושין ישבה בדיוק על הגבול בין החלק של פולין שיועד לסיפוח לגרמניה הנאצית - הוורתגאו - ובין החלק המרכזי של המדינה, בו הוקם הגנרל גוברנמן, אזור כיבוש בלתי-מסופח שנוהל כאזור אדמיניסטרטיבי נפרד. המטרה הראשונית של הרייך השלישי הייתה לטהר את השטח המסופח מיהודים, ובסופו של דבר גם מפולנים. לכן הוחלט שכל תושבי טושין, שנפלה לבסוף בתוך האזור המסופח, יגורשו לפיוטרקוב-טריבונלסקי הסמוכה, שהייתה עיר בתוך אזור הגנרל גוברנמן שהוקם בה גטו כיצד לרכז בו את יהודי האזור. כך בלילה אחד הובלו היהודים של טושין, חלק על עגלות וחלק ברגל, אל גטו פיוטרקוב טריבונלסקי. השורדים מתקופה זו בגטו הועברו, בשנת 1942, אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, שם מצאו את מותם. המעטים שלא נשלחו לטרבלינקה אז, נשלחו לבוכנוולד בשנת 1944.

לאחר השואה, נותרו בטושין רק כ-350 יהודים. לא ידוע כיום על יהודים החיים בעיירה, ואין בה קהילה יהודית פעילה.

הקהילה ובית הקברות היהודי בטושין כיום

אין כיום קהילה יהודית פעילה בטושין ולא ידוע על יהודים החיים בעיירה.

בית הקברות היהודי של טושין הוקם בשנות ה-30, ברח' 3 במאי (ul. 3 Maja) בחלק הצפוני של העיירה המכונה "טושין-יער" או "טושין-לאס" (Tuszyn-Las). כיום אין זכר לבית הקברות והוא אינו מסומן בשום צורה. על פי "פורום יהודי פולין בישראל", לאחר השואה מקומיים הקימו חומה משברי מצבות מבית הקברות היהודי בטושין. נכון ל-2015, החומה מוצבת ברח' פופז'צ'נה (Poprzeczna) בעיירה ומשמש כגדר עבור אחוזה שנמצאת במקום.

ישנה אנדרטה לזכר קהילת טושין בבית הקברות "הקוממיות", בדרום חולון-בת ים.

אישים בולטים

• יענקל אדלר - צייר סוריאליסטי יליד טושין, הושפע בסגנונו מפיקאסו ומלז'ה. עבר לאנגליה לפני השואה, שם חי עד מותו. כל משפחתו נספתה בשואה.
• רומן ציצובסקי - זמר יליד טושין, היה אחד מחברי אנסמבל הא-קפלה קומדיאן הרמוניסטס (Comedian Harmonists), שזכה לפופולריות באירופה בשנות ה-20 וה-30; היגר לארצות הברית ב-1940.

קישורים חיצוניים

• קהילת יהודי טושין באתר בית התפוצות
• תיעוד שילוח היהודים מטושין לפיוטרקוב באתר יד ושם
• טושין באתר השטעטל הווירטואלי
• רשימת שמות משפחה של יהודים שחיו בטושין בין השנים 1875-1939 באתר בתי הקברות היהודיים בפולין (בפולנית)
• ריאיון עם חיים (הארי) פוקס, יליד טושין, על החיים בעיירה לפני השואה (באנגלית)
• ביוגרפיה של רומן ציצובסקי (בגרמנית)