יה ריבון עלם
"יָהּ רִבּוֹן עָלַם" הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה. פיוט זה הוא אחד הנודעים ביותר בקרב קהילות האשכנזים, אשר נוהגים לשיר אותו בסעודת ליל שבת, והספרדים הנוהגים לשיר אותו בשירת הבקשות. לפיוט זה חוברו עשרות לחנים, ישנים ומודרניים.
מבנה ותוכןעריכה
הפיוט נכתב בשפה הארמית, והוא בנוי בצורת אקרוסטיכון, כך שחמש האותיות הראשונות של חמשת בתיו מרכיבות את המילה "ישראל". הרפרן (פזמון חוזר) של המזמור הוא ”יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעַלְמַיָּא אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא”, ובתרגום לעברית: "יהּ ריבון העולם והעולמות, אתה מלך מלכי המלכים".
תרגום השיר לעבריתעריכה
נוסח הפיוט[א] | תרגום לעברית |
---|---|
יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא[ב] // אַנְתְּ הוּא[ג] מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא עובַד[ד] גְּבוּרְתָּךְ[ה] וְתִמְהַיָּא // שְׁפַר קֳדָמָך[ו] לְהַחֲוָיָּא |
יָהּ ריבון עולם ועולמות // אתה הוא מלך מלכי מלכים מעשה גבורותיך ונפלאותיך // נאה לפניך לאומרם |
שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא // לָךְ אֱלָהָא[ז] קַדִּישָׁא דִּי[ח] בְרָא[ט] כָּל[י] נַפְשָׁא עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא[י"א] // חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי[י"ב] שְׁמַיָּא |
שבחים אסדר בוקר וערב // לך אלוה קדוש אשר ברא כל נפש מלאכים קדושים ובני אנוש // חיות בר ועופות שמיים |
רַבְרְבִין עוֹבְדָךְ[י"ג] וְתַקִּיפִין // מָכֵךְ[י"ד] רָמַיָּא[ט"ו] וְזַקֵף[ט"ז] כְּפִיפִין לוּ יִחֵי[י"ז] גְּבַר[י"ח] שְׁנִין אַלְפִין // לָא יֵעֹל[י"ט] גְּבוּרְתָּךְ[כ] בְּחֻשְׁבְּנַיָא[כ"א] |
גדולים מעשיך ותקיפים // מנמיך רמים וזוקף כפופים לוּ יחיה אדם שנים אלפים // לא יכניס גבורתך בחשבון |
אֱלָהָא דִי לֵהּ[כ"ב] יְקַר וּרְבוּתָא // פְּרֻק[כ"ג] יַת עָנָךְ מִפֻּם[כ"ד] אַרְיָוָתָא[כ"ה] וְאַפֵּק[כ"ו] יַת[כ"ז] עַמָּךְ מִגּוֹ גָּלוּתָא // עַמָּא דִי[כ"ח] בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא[כ"ט] |
אלוה אשר לו יקר וגדולה // פדה את צאנך מפי אריות[1] והוצא את עמך מתוך גלות // עם אשר בחרת מכל אומות |
לְמַקְדְּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין[ל] // אֲתַר דִי[ל"א] בֵהּ[ל"ב] יֶחֱדוּן[ל"ג] רוּחִין וְנַפְשִׁין וִיזַמְּרוּן[ל"ד] לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין // בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא |
למקדשך שוב ולקודש קדשים // מקום אשר בו ישמחו רוחות ונפשות ויזמרו לך שירים ושבחים // בירושלים קריית היופי |
שינויי נוסחאות על פי נוסח המחברעריכה
- ^ הנוסח כפי המקובל כיום. בהערות שוליים שינויי נוסח על פי הנוסח שנדפס בספרו של המחבר "זמירות ישראל" ונציה
- ^ עַלַּם וְעַלְמַיָּא
- ^ אַנְתְּה
- ^ עוֹבָדֵי
- ^ גִיבַרְתָּךְ
- ^ קָדָמַי
- ^ אֱלָהּ
- ^ המילה לא מופיעה
- ^ בָרֵא
- ^ ה
- ^ נַשָׁא
- ^ וְעוֹף
- ^ עוֹבָדָךְ
- ^ מַכִיךְ
- ^ רַמַיָּא
- ^ זְקִיף
- ^ יְחֵי
- ^ גְבַר
- ^ יֵעוּל
- ^ גִיבַרְתָּךְ
- ^ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא
- ^ דִילֵיהּ
- ^ פְּרוֹק
- ^ מִפּוּם
- ^ אַרְיְוָתָא
- ^ וְאַפֵּיק
- ^ המילה לא מופיעה
- ^ דִּי
- ^ אוּמַיָּא
- ^ קוּדְשִׁין
- ^ דִּי
- ^ בֵּיהּ
- ^ יִיחְדוּן
- ^ יְזַמְּרוּן
לחניםעריכה
לפיוט הולחנו במהלך השנים, לחנים רבים. בין הלחנים המפורסמים: ניגון עממי בעל 2 בתים, לחן עיראקי, ניגונו של רבי בן ציון מבאבוב, ניגון ויז'ניץ, לחנו של ישראל גולדפרב, ניגונו של רבי צבי אלימלך מדינוב (המושר בתולדות אהרן ונדבורנה), ניגון מעליץ-ספינקא, ניגון חב”ד, וניגון פיטסבורג. הרב שלמה קרליבך הלחין לפיוט לחן שהפך לנפוץ גם לפיוט לכה דודי. כמו כן, זמרים בני זמננו כגון יצחק פוקס, אהרן רזאל ורונן שטרן הלחינו לו לחנים חדשים. כמו כן, הפיוט הושר בשפות יהודיות אחרות, כמו יידיש[2] ולאדינו[3].
לפיוט לחן נוסף מאת חיים בנט בביצוע של שלמה כהן באלבום א שבת טיש.
קישורים חיצונייםעריכה
- מילות השיר "יה ריבון עלם" והאזנה לו באתר זמרשת
- תווים לאחד מלחני השיר, באתר דעת
- באור הרובד הקבלי באתר ויקיקבלה
- על הפיוט, פירוש ולחנים מסורתיים באתר הפיוט והתפילה
- מספר ביצועים (שונים) של השיר, באתר ארכיון מוזיקה יהודית
הערות שולייםעריכה
- ^ האריות בפסוק זה הם משל לאומות העולם. המשורר רומז ללשון הפסוק בספר דניאל, פרק ו', פסוק כ"ג, בו מספר דניאל לדריוש שסגר הקב"ה את פי האריות באירוע של דניאל בגוב האריות.
- ^ לדוגמה:https://youtu.be/OgxozwVh004
- ^ למשל: https://youtu.be/mYxcgdo-OQU