קואלה לומפור

בירת מלזיה

קוּאלה לוּמפּוּרמלאית: Kuala lumpur, בכתב ג'אווי: کوالا لومڤور; בסינית: 吉隆坡; בטמילית: கோலாலம்பூர் - "מפגש נהרות בוצי") היא בירת מלזיה והגדולה שבעריה. העיר מאכלסת כ-1.9 מיליון תושבים (מפקד 2020) וכ-5.7 מיליון במטרופולין (נכון לשנת 2010) ומשתרעת על פני 242.7 קמ"ר. קואלה לומפור היא גם טריטוריה פדרלית, אחת משלוש הטריטוריות הפדרליות של מלזיה, לצד 13 מדינות פדרליות נוספות המרכיבות את המדינה.

הטריטוריה הפדרלית של קואלה לומפור
Wilayah Persekutuan Kuala Lumpur
סמל קואלה לומפור
סמל קואלה לומפור
סמל קואלה לומפור
דגל קואלה לומפור
דגל קואלה לומפור
דגל קואלה לומפור
פוטומונטז' של קואלה לומפור
פוטומונטז' של קואלה לומפור
פוטומונטז' של קואלה לומפור
מדינה מלזיהמלזיה מלזיה
תאריך ייסוד 1857
שטח 242.7 קמ"ר
גובה 22 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,982,100[1] (2020)
 ‑ במטרופולין 5,700,000 (2010)
 ‑ צפיפות 8,167 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 3°08′00″N 101°42′00″E / 3.13333333333333°N 101.7°E / 3.13333333333333; 101.7
אזור זמן UTC +8
http://www.kualalumpur.gov.my

לחצו כדי להקטין חזרה

סראוואקלבואןסבהג'והורמלאקהנגרי סמבילןפוטרג'איהקואלה לומפורסלנגורפהנגטרנגנוקלנטןפרקפרליסקדהפננגתאילנדסינגפורברונייאינדונזיהאינדונזיהאינדונזיהאינדונזיהאינדונזיהאינדונזיהאינדונזיההפיליפיניםהפיליפינים

העיר היא מקום מושבו של הפרלמנט המלזי וכן מקום מגוריו הרשמי של ה-יאנג די-פרטואן אגונג (התואר של השליט העליון של מלזיה). העיר הייתה לביתם של הרשות המבצעת והרשות השופטת של הממשל הפדרלי אך הן הועברו בשל צפיפות יתר האוכלוסייה לעיר הצעירה פוטרג'איה השוכנת כ-25 ק"מ מדרום לקואלה לומפור ב-1999.

העיר מדורגת כעיר עולם מסוג אלפא וככזו היא המרכז התרבותי והכלכלי של מלזיה, הנמנית בין אזורי המטרופולין בעלי הצמיחה הגבוהה ביותר במדינה בשיעורי האוכלוסייה והכלכלה. קואלה לומפור דורגה במקום ה-48 ברשימת הערים הגלובליות של המגזין האמריקאי "מדיניות החוץ" ודורגה במקום ה-67 ברשימת הערים הגלובליות לחדשנות חברתית וכלכלית במדד חדשנות הערים של סוכנות החדשנות 2thinknow. בנוסף, העיר הוכרזה על ידי תאגיד שווייצרי כאחת משבע הערים המופלאות של העולם ב-2014.

היסטוריה עריכה

העיר הוקמה ב-1859 כאשר השליט של העיר קלאנג, ראג'ה עבדולה, שכר פועלים סינים כדי לפתוח מכרות בדיל חדשים וגדולים יותר לטובת מחפשי בדיל. הפועלים הגיעו להצטלבות הנהרות סוּנגאי גומבאק (שנקרא בעבר סוּנגאי לומפור - הנהר הבוצי) וסונגאי קלאנג (נהר קלאנג) ופתחו מכרות באמפנג, פּוּדוּ ובּאטוּ. המכרות התפתחו לכדי תחנת מסחר שבהמשך הפכה לעיירת ספר.

מחפשי הבדיל התיישבו באמפנג ויצרו כנופיות בתוך עצמם. שתי הכנופיות הסיניות הגדולות נלחמו זו בזו כדי להשיג שליטה על ייצור הבדיל בעיירה. הלוחמה התמידית גרמה לקפאון בייצור הבדיל, מה שהניע את הבריטים, ששלטו אז במדינה סלנגור שבה הייתה העיירה, למנות קפיטן סיני, ראש לקהילה הסינית שישלוט בקואלה לומפור. היוּ סיוּ, בעלים של מכרה בלוּקוּט נבחר לתפקיד. כאחד מהסוחרים הראשונים שהגיעו לאמפנג, הוא מכר אספקה לכורים תמורת בדיל.

בראשית דרכה היו לקואלה לומפור בעיות רבות, כולל מלחמת האזרחים בסלנגור; מגיפות התפשטו בעיר ושיטפונות ושרפות הכו בה רבות. בסביבות שנות ה-70 של המאה ה-19 הקפיטן הסיני השלישי של העיר, יאפ אה לוֹי, עלה כמנהיג מקובל, ונהפך אחראי להישרדות ולגדילה העקבית והשיטתית של העיר. הוא התחיל לפתח את קואלה לומפור מהתיישבות קטנה וחסרת חשיבות לעיירת מכרה משגשגת. ב-1880, הבירה המדינית של סלנגור הועברה מקלאנג אל קואלה לומפור המשתלמת יותר אסטרטגית.

ב-1881 פקד שיטפון גדול את העיירה, ולפניו שרפה שהטביעה את רובה. גורמים אלו הרסו את מבני העץ בעיירה. כתגובה, המושל הבריטי של סלנגור, פרנק סווטנהאם, דרש שהבתים ייבנו מעכשיו מלבנים ורעפים. לפיכך, יאפ אה לוי קנה שטח גדול לטובת תעשיית לבנים שתדרבן את הבנייה מחדש של קואלה לומפור. בתי העץ הישנים הפכו לבתי לבנים ורעפים. קו רכבת הגדיל את הנגישות לעיירה. הקפטן יאפ אה לוי הוציא סכום של 20,000 דולר להרחבת מספר הכבישים המגיעים לעיר, וקישר אותה עם מכרות הבדיל.

ב-1896 נבחרה קואלה לומפור לבירת פדרציית המדינות המאלאיות שנוצרה באותו זמן, וערבוביה של קהילות שונות התיישבה בעיר.

במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר על ידי הצבא היפני הקיסרי ב-11 בינואר 1942. הם שלטו בעיר עד 15 באוגוסט 1945, כאשר מפקד הכוחות היפנים במלאיה וסינגפור נכנע לבריטים לאחר הפצצת הירושימה ונגסאקי. ייצור הגומי והבדיל צנח במהלך מצב החירום המלאי, עקב המרד הקומוניסטי. ב-1957 קיבלה פדרציית מאלאיה עצמאות מבריטניה. קואלה לומפור נותרה הבירה לאחר היווצרות מלזיה ב-1963.

ב-13 במאי 1969 נערכו מהומות גזעניות מהגדולות ביותר שידעה המדינה, שהיו להתרחשויות אלימות בין הקהילות המלאיות והסיניות. המהומות נבעו מתוך תחושת חוסר הסיפוק של המלאים המלזים באשר למעמדם החברתי והפוליטי. המהומות הביאו למותם של 196 אנשים והובילו לשינויים משמעותיים במדיניות הכלכלית של המדינה כדי לקדם ולתעדף פיתוח כלכלי מלאי מעל זה של קבוצות אתניות אחרות. ב-1972 הייתה העיר המלזית הראשונה לקבל מעמד עיר מאז העצמאות מהבריטים. מאוחר יותר, ב-1974, קיבלה העיר מעמד של טריטוריה פדרלית. ב-1978 קואלה לומפור חדלה להיות בירת סלנגור לאחר שזו בחרה בעיר אחרת בשם שאה אלאם לבירתה.

ב-2001 העיר פוטרג'איה הוכרזה כטריטוריה פדרלית, כמו גם מושב הממשלה הפדרלית. הרשויות המשפטיות והביצועיות הועברו אליה, אם כי הרשות המחוקקת נותרה בעיר, וכן משכן היאנג די-פרטואן אגונג.

כלכלה עריכה

קואלה לומפור, והאזור המקיף אותה, נחשבים לאזור המתועש ובעל הצמיחה הכלכלית הגבוהה ביותר בכל מלזיה. למרות השינוי במושב הממשלה, מוסדות ממשלתיים חיוניים נותרו בעיר, כמו הבנק הלאומי של מלזיה, ובנוסף רוב המשלחות הדיפלומטיות.

העיר נותרה המרכז הכלכלי והעסקי של המדינה. העיר היא המרכז הפיננסי, הנדל"ני, התקשורתי והאמנותי של מלזיה.

בסיסה של הבורסה המלזית הוא בקואלה לומפור.

תיירות עריכה

התיירות משחקת תפקיד חשוב בכלכלת השירותים המונעים. להרבה רשתות בתי מלון בינלאומיות גדולות יש נוכחות. קואלה לומפור היא העיר השישית הכי מתוירת בעולם, עם 8.9 מיליון מבקרים בשנה.

תחבורה עריכה

בניגוד לערים אסייתיות רבות אחרות, בקואלה לומפור הנהיגה היא דרך התחבורה השגרתית העיקרית. בהתאם לכך, כל החלקים של העיר מחוברים בכבישים מהירים.

שני נמלי תעופה משרתים את קואלה לומפור. העיקרי, נמל התעופה הבינלאומי של קואלה לומפור, נמצא במרחק של 37 ק"מ בערך מדרום לעיר, והוא משמש גם כבסיס תעופתי למלזיה כולה. הוא הבסיס הראשי של מלזיה איירליינס ושל חברת התעופה הזולה אייר אסיה. הוא מקושר לעיר בעזרת רכבת אקספרס המחוברת אל תחנת הרכבת המרכזית של העיר. הנמל הקטן יותר, נמל התעופה הסולטאן עבדול עזיז שאה, היה השער הראשי לעיר עד חנוכת נמל התעופה הבינלאומי.

התחבורה הציבורית בקואלה לומפור משתמשת במגוון סוגי תחבורה, כמו אוטובוסים, תחבורה מסילתית ומוניות. למרות המאמצים לקדם את התחבורה הציבורית, רק כ-16% מהאוכלוסייה השתמשה בה ב-2006.

נמל קלאנג, הנמצא 54 ק"מ דרום-מערבית לעיר, הוא הגדול והפעיל במדינה.

אתרים בעלי עניין עריכה

ערים תאומות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה