ויקיפדיה

קובי מימון (איש עסקים)

איש עסקים ישראלי

קובי מימון (נולד ב-28 בינואר 1956) הוא איש עסקים ישראלי, בעל החזקות רבות בתחום חיפושי הנפט והגז הטבעי ובתחום הנדל"ן בישראל ובעולם. מימון דורג במקום ה-54 ברשימת 500 העשירים של ישראל של העיתון "TheMarker" לשנת 2020 עם הון בשווי 1.1 מיליארד דולר[1].

קובי מימון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 בינואר 1956 (בן 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במשך שנים רבות הייתה מיוחסת למימון השליטה בחברת אקויטל, חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב ומחזיקה במגוון רב של עסקים בתחום התשתיות והנדל"ן, כדוגמת נצבא (המחזיקה בבעלות על תחנות מרכזיות) ואיירפורט סיטי[2]. מימון היה ידוע כמי שמקפיד לעבוד בחשאיות ככל שניתן. רוב הנכסים הקשורים אליו אינם רשומים ישירות על שמו אלא דרך חברות אחרות (באמצעות שותפו חיים צוף), וחלקן הגדול לא רשום בישראל[3]. בנובמבר 2019, עברה השליטה בקבוצה באופן רשמי למימון, לאחר שהודיע שרכש 50% מ"יחק השקעות", שותפות פרטית השולטת ב"אקויטל"[4].

ביוגרפיה עריכה

הוריו של קובי מימון עלו מלוב מעט אחרי קום המדינה והתגוררו במעברת מחנה ישראל (ששכנה בסמוך לשטח שעליו נמצא כיום מתחם איירפורט סיטי שבבעלותו של מימון); משם עברו לפתח תקווה בה גדל. אביו של מימון היה פועל במפעל "קרגל" לקרטון ופעיל בתנועת החרות ואמו הייתה עקרת בית. מימון התגייס לשייטת 13, אך לא סיים את המסלול ועבר לשרת בחיל המודיעין[5].

העסק הראשון - מכירת תמונות שמן עריכה

מימון נמשך לעסקים כבר מגיל צעיר, בשנת 1973 כשהיה בן 16 הפסיק את לימודיו התיכוניים בתיכון "עמל" ויחד עם חברו חיים צוף החל למכור תמונות שמן מבית לבית. התמונות צוירו בידי ציירים סיניים בהונג קונג אך נמכרו בישראל ברמאות בטענה שאלו יצירות ישראליות יקרות שנמכרות בזול כיוון שמקורן בצייר שנקלע למצב כלכלי קשה או מגלריה שפשטה רגל. במשך הזמן החל להעסיק נערים אחרים תחתיו במכירת התמונות[6] גם במהלך שירותו הצבאי המשיך בשיווק התמונות. לאחר השחרור החליט לנסוע להונג קונג כדי לייבא את התמונות בעצמו והחל בהקמת עסק (יחד עם חיים צוף) שיצר את התמונות, ושיווק אותן באמצעות אלפי סוכנים (רובם ישראלים צעירים יוצאי צבא) ברחבי העולם, בעיקר באירופה, בארצות הברית וביפן. המטה של העסק הוקם בהולנד, שם התגורר במשך השנים וקיבל אזרחות הולנדית[7].

פעילות בשוק האפור עריכה

בשנות ה-80 התפתחו עסקי התמונות והכניסו כסף מזומן רב, דבר שאיפשר את כניסתו של מימון לענף ההלוואות בשוק האפור. כך גם התאפשר לו להשתלט על נכסים של חייבים. באותה עת גם הסתבך עם רשויות המס שעצרו אותו ואת צוף בקשר להעלמות מס[5].

פרשת חברת קווי אשראי עריכה

  ערך מורחב – קווי אשראי לישראל

בתחילת שנות ה-90 פעלה בבורסה לניירות ערך בתל אביב בהצלחה רבה חברת קווי אשראי לישראל, שגייסה מאות מיליוני שקלים ממשקיעים. החברה השקיעה את הכספים שגייסה בכמאה חברות ודיווחה על רווחים גדולים כל שנה. בשנת 1995 התברר שהחברה נקלעה לקשיים והפסידה 66 מיליון שקל מפעילותה בעסקי מימון. בשנת 1997 נמלט מישראל יובל רן, בעל השליטה בחברה[8]. בדיעבד התברר (על פי טענת מפרק החברה) כי יובל רן פעל בשותפות עם קובי מימון וחיים צוף באחת העסקאות, כאשר הוא קנה את אשכול חברות הנפט ישראמקו, נפטא ויואל, ובהמשך מכר אותם לקובי מימון, תמורת 3 מיליון דולר בלבד. ב-2010 שווי החברות היה כמיליארד דולר[9].

רכישת השליטה בחברת נצבא עריכה

בפברואר 2002 רכש מימון באמצעות חברת נפטא מקבוצת יואל את מניות השליטה בחברת נצבא מידי אגד. העסקה נחתמה על פי שווי של כ-170 מיליון דולר לנצבא החזקות, כ-150% מעל מחיר השוק באותה עת[10][11].

בספטמבר 2006 השלים מימון את רכישת מלוא השליטה בחברה. כאשר כל המניות הנותרות ב"נצבא התנחלות", שהיו בבעלות חברי אגד, נמכרו לאיירפורט סיטי, חברת בת של נפטא מקבוצת יואל, בתמורה ששיקפה שווי של כ-1.1 מיליארד ש"ח לחברה[12].

מימון טוען מזה שנים רבות שאינו קשור לשליטה בחברת נצבא. עם זאת, באוגוסט 2017 קבע שופט בית המשפט המחוזי בנימין ארנון כי מימון הוא אכן בעל השליטה בחברה[13].

מאז שנת 2010, מתנהלת חקירת רשות המיסים נגד מימון בחשד להעלמת מס[14].

חניון כיכר אתרים עריכה

במהלך 2021 רכשה נצבא, שבשליטת קובי מימון וחיים צוף, כ-50% מהשליטה על חניון כיכר אתרים[15][16].

קשרים פוליטיים עריכה

מימון מקורב לשר האוצר לשעבר משה כחלון ולשר הרווחה לשעבר חיים כץ, וכן ליו"ר מפלגת ש"ס לשעבר אלי ישי, מאז רכש את העיתון "יום ליום", ביטאונה של מפלגת ש"ס. מימון רכש את העיתון בשנת 2003, והעביר את מערכת העיתון למטה קבוצת אקויטל שבבעלותו ברחוב גרניט בפתח תקווה[17][18].

ב-19 בנובמבר 2010 נפגש מימון עם שר האוצר יובל שטייניץ כדי לדון בהשלכות מסקנות ועדת ששינסקי על המשך פיתוח מאגרי הגז הטבעי שממוקמים מול חופי ישראל[19].

במאי 2015, עם מינויו של כחלון לשר האוצר, הודיע האחרון שלא יעסוק בענייני משק הגז, עקב קשריו עם מימון[20].

קשריו עם חיים כץ החלו בשנת 1998, כאשר כץ ייסד את סיעת "עוז" בהסתדרות, שזכתה ב-15.7% מקולות חברי ההסתדרות, ואחר כך התאחדה עם סיעת "עוגנים" בראשות היו"ר עופר עיני. מטה סיעת "עוז" פעל ממטה קבוצת אקויטל ברחוב גרניט 8 בפתח תקווה[21]. כץ מצידו רכש מניות בחברות קבוצת אקויטל. קשרים אלו סיבכו את כץ בשתי פרשות. חשד שגרף רווחים באמצעות שימוש במידע פנים, על פיו רכש כץ מניות בחברת נצבא, טרם פרסום דיווח על מיזוג הפעילות של נצבא ואיירפורט סיטי[23], וחשד שקידם הצעת חוק שפעלה לטובת קבוצת אקויטל[24].

משפחתו עריכה

מימון היה נשוי לכרמלה וילנסקי מימון במשך כ-25 שנים ולהם שלושה ילדים. במשפט הגירושים שלו העיד לטובתו משה כחלון[25]. מתגורר בתל אביב[26].

ביולי 2020, העביר מימון את אחזקותיו בקבוצת אקויטל לשלושת בניו: אורי, ניר ודן מימון, השלושה הפכו הנהנים מנאמנות שהקים אביהם בגיברלטר המחזיקה במניות אקויטל ובחברה האם, יחק השקעות[27].

החזקות עריכה

פירמידת אקויטל עריכה

  ערך מורחב – אקויטל

רישום חלקי של מבנה ההחזקות של קובי מימון לפני יישום חוק הריכוזיות, המחייב לצמצם את פירמידות השליטה בבורסה למבנה של עד שתי שכבות של חברות ציבוריות עד לסוף 2019 (בפועל המבנה מורכב יותר מאחר שיש בו החזקות צולבות רבות, לדוגמה: לחברת הבת יואל אחזקה של 8% בחברת האם אקויטל):

פוליגון נדל"ן עריכה

חברת פוליגון (בה מכהן מימון כיו"ר) היא החברה הציבורית היחידה שבה מוגדר קובי מימון באופן רשמי כבעל מניות (10%). שותפו גיל הוד מחזיק בכ-35% נוספים[28]. בדצמבר 2017, בנו בן ה-21 של מימון - ניר, מונה לדירקטור בפוליגון[29]. בספטמבר 2021, בעלי מניות המיעוט בחברה פתחו במאבק נגד התנהלות דירקטוריון החברה, ודרשו להחליף את כל חבריו, בהם בניו של מימון - אורי וניר מימון. לטענתם הם פועלים משיקולים זרים שאינם עולים עם טובתה של החברה[30].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^   דניאל איסלר, חיים צוף וקובי מימון, באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2020
  2. ^   שוקי שדה, "איש סודו" של קובי מימון מספר הכל לבית המשפט, באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2017
      ערן אזרן, קובי מימון או חיים צוף? המוסדיים הלוו 400 מיליון שקל לאיש השולט בישראמקו, באתר TheMarker‏, 11 בינואר 2018
  3. ^ אלה לוי-וינריב, ‏"קובי מימון הוא הבן אדם הכי עשיר בישראל, פנומן וגאון", באתר גלובס, 28 במאי 2015
    ענת רואה, הסיפור שלא ייאמן על קובי מימון, ההכחשות, הדיווחים לבורסה וחיים צוף, באתר כלכליסט, 28 במאי 2015
  4. ^   ערן אזרן, קובי מימון יוצא מהצללים: נכנס כשותף בפירמידת ישראמקו – עם אופציות ל-40%, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2019
    עומרי כהן, ‏יוצא לאור: קובי מימון מצטרף לגרעין השליטה בקבוצת ישראמקו-איירפורט סיטי בהשקעה של יותר מחצי מיליארד שקל, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2019
  5. ^ 1 2 שוקי שדה, קובי מימון מציג: כך מגיעים מהמעברה לאחוזה בכפר שמריהו ו-28% מקידוח תמר 1, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2009
  6. ^ בועז ארד, "צייר לי מיליונים" מוסף "ממון", ידיעות אחרונות, 23 בינואר 2009
  7. ^ רועי ברגמן, ‏קובי מימון: מסוחר תמונות לאיל גז ונדל"ן, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2009
  8. ^ מאת אמיר הלמר, אושרה הגשת תביעה נגד בעלי השליטה בקווי אשראי, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2003
  9. ^ הדס מגן, ‏המפרק: "יובל רן וקובי מימון בזזו עד תום את קופת קווי אשראי", באתר גלובס, 14 בינואר 2010
  10. ^ שלומי גולובינסקי, קובי מימון רוכש מאגד את נצבא בכ-170 מיליון ד', באתר ynet, 10 בספטמבר 2002
  11. ^ קובי מימון מספח נכסי צאן ברזל ליואל, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2002
  12. ^ עידו אפרתי, נצב"א: אושרה מכירת החברה לקובי מימון, באתר ynet, 11 ביולי 2006
  13. ^ ענת רואה, התזה של קובי מימון התמוטטה בבית המשפט, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2017
  14. ^ שרון שפורר, זה שלא רצה לחקור, זה שרצה ונכנס לכלא: כך מוסמסה חקירת קובי מימון, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 9 בינואר 2018
  15. ^ גולן חזני, בלעדי נצבא נכנסת לכיכר אתרים בתל אביב: תרכוש 50% מהחניון, באתר כלכליסט, 15 באוגוסט 2021
  16. ^ אמיתי גזית, קובי מימון בונה על סיבוב של מיליארד שקל בחניון אתרים , באתר ynet, 20 בינואר 2022
  17. ^ שלומי גולובינסקי וצבי אלוש, היזם קובי מימון רכש את שבועון ש"ס יום ליום, באתר ynet, 15 במאי 2003
  18. ^   נתי טוקר, עורך הצללים: מה גילו עובדי העיתון החרדי על קובי מימון?, באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2018
  19. ^ אבי בר-אלי, תשובה, מימון ותדמור נפגשו עם שטייניץ ושני בנושא מימון פיתוח מאגר תמר, באתר TheMarker‏, 19 בנובמבר 2010
  20. ^ אורי תובל, כחלון משנה כיוון: לא אעסוק בנושא הגז בגלל חברותי עם קובי מימון, באתר כלכליסט, 26 במאי 2015
  21. ^ שרון שפורר, הון-שלטון, הגרסה החברתית, באתר הארץ, 21 בינואר 2011
  22. ^ אלה לוי-ויריב, ‏האם המערכת הטכנולוגית שתפסה את השר כץ חיפשה פוליטיקאי?, באתר גלובס, 18 במאי 2016
  23. ^ [22]
  24. ^ אלה לוי-וינריב, ‏חשד: השר חיים כץ קיבל טובות הנאה תמורת קידום אינטרסים של קובי מימון ומוטי בן-אריה, באתר גלובס, 14 במרץ 2017
  25. ^ שרון שפורר, קובי מימון, אשתו והעיתונאי: למה עזב הטייקון החשאי את הארץ?, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 7 בדצמבר 2017
  26. ^ אסף זגריזק, אלפים הפגינו ליד הבניין שבו מתגורר קובי מימון: "הון, שלטון, קובי מימון", באתר ynet, 13 בינואר 2018
  27. ^   ערן אזרן, קובי מימון מעביר לשלושת בניו מניות בשווי מאות מיליוני שקלים בפירמידת אקויטל, באתר TheMarker‏, 13 ביולי 2020
  28. ^ אבי שאולי, ‏הוד גיל: "אינני איש קש של קובי מימון, רק עזרתי ליובל רן, באתר גלובס, 11 בינואר 2011
  29. ^ דיווח לבורסה - מינוי דירקטור - מימון ניר
  30. ^ אביב לוי, ‏"לא פועלים לטובת החברה": בעלי מניות מיעוט בפוליגון נגד ילדיו של הטייקון קובי מימון, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2021
  31. ^ קובי מימון יבנה קניון פאואר סנטר בחדרה על 16–18 אלף מ"ר ב-60 מיליון שקל, באתר גלובס, 24 ביולי 2008
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קובי_מימון_(איש_עסקים)&oldid=38269431"