קובנטרי
קוֹ֫בֶנְטְרִי (באנגלית: Coventry, ⓘⒾ) היא עיר באזור מערב המידלנדס שבאנגליה. העיר מונה כ-345,324 תושבים (נכון למפקד האוכלוסין ב-2021) והיא השנייה בגודלה במערב המידלנדס אחרי בירמינגהאם, והשלוש-עשרה בגודלה בממלכה המאוחדת.[1] קובנטרי היא העיר המרכזית ביותר מבחינה גאוגרפית באנגליה: היא נמצאת 18 ק"מ בלבד דרומית לנקודת המרכז בלסטרשייר.
| |||
_cropped_a_bit.jpg) | |||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||
|---|---|---|---|
| אומת הבית |
 אנגליה | ||
| אזור | מערב המידלנדס | ||
| ראש העיר | John Blundell | ||
| שפה רשמית |
אנגלית  | ||
| תאריך ייסוד | 1043 | ||
| שטח | 98.64 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 362,690 (2016) | ||
| ‑ צפיפות | 3,850 נפש לקמ"ר (2022) | ||
| קואורדינטות | 52°24′29″N 1°30′38″W / 52.40806°N 1.51056°W | ||
| אזור זמן | UTC | ||
| www.coventry.gov.uk | |||
  | |||
בימי הביניים עלתה קרנה של העיר, ומאז הפכה לאחת הערים החשובות באנגליה. במאה ה-20 היא הייתה ממרכזי התעשייה הגדולים בבריטניה, ובמיוחד של תעשיית הרכב הבריטית; לפיכך הייתה מייעדי התקיפה העיקריים של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. חלק לא מבוטל מהעיר ההיסטורית נהרס בתקיפות אוויריות אלה.
לאחר המלחמה העיר נבנתה מחדש וזכתה לפריחה, בייחוד בזכות תעשיית הרכב ששגשגה בה. מסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, העיר שקעה במשבר כלכלי כתוצאה ממעבר של מפעלי הרכב למדינות אחרות, שגרם לאחוז אבטלה גבוה. בעשורים האחרונים חווה קובנטרי תחייה מחדש, עם שתי אוניברסיטאות מובילות בתחומי העיר (אוניברסיטת ווריק ואוניברסיטת קובנטרי) בהן יחדיו מעל ל-67,000 סטודנטים.
היסטוריה
עריכהימי הביניים
עריכהככל הנראה, בסביבות שנת 700 לספירה הקימה אוסבורגה הקדושה מנזר נשים על גבעה במקום שהיום נמצא בתחומי העיר קובנטרי.[2] המנזר הושמד בשנת 1016 על-ידי הצבא הדני של המלך קנוט הגדול בפלישתו למרסיה. בסביבות שנת 1043 הקים ליאופריק (בעלה של ליידי גודייבה) מחדש מנזר בנדיקטיני במקום, לכבודה של מריה הקדושה. לפי האגדה, בערך בשנים אלו רכבה ליידי גודייבה עירומה על סוסה ברחבי העיר, על מנת לשכנע את בעלה להקל בעול המיסים אשר הטיל על נתיניו.[2][3]
ההתיישבות בקובנטרי התחילה לצמוח סביב המנזר. לפי המפקד בספר יום הדין (1086), חיו ביישוב כ-300 איש.[4] ב-1102, הבישוף של ליצ'פילד, רוברט דה ליימסי, בחר להעביר את מושבו מצ'סטר לקובנטרי, ולשנות את תוארו לבישוף של קובנטרי וליצ'פילד;[5] במסגרת מהלך זה, המנזר החל לשמש גם כקתדרלה.[6]
בשנת 1182 קיבלה קובנטרי צו מלכותי מהמלך הנרי השני, שהעניק ליישוב זכויות ועודד שלטון עצמי. בין היתר, אפשר הצו לתושבים המקומיים לקבל בעלות על אדמה, להקים בית משפט מקומי, ונתן חופש מסחר לסוחרים הבאים מחוצה לה.[7] צו זה סייע בהתפתחותה של קובנטרי: עד למאה ה-14, חיו בה בין 5,000 ל-10,000 תושבים, והיא הייתה לרביעית בגודלה בממלכת אנגליה (אחרי בריסטול, יורק ולונדון); זאת במידה רבה היות שהפכה למרכז סחר של טקסטיל וצביעת בדים. בייחוד היה ידוע גוון שנקרא "כחול קובנטרי" ("Coventry Blue"), שיוצר בעיר מצמח האיסטיס.[4][8] בשנת 1345, קיבלה קובנטרי צו מלכותי נוסף, מהמלך אדוארד השלישי, שהתיר לה להקים מועצה עירונית ולבחור ראש עיר.[7][9]
בשנת 1451 קיבלה העיר מעמד של מחוז (county status) מהמלך הנרי השישי, עם מרות על התיישבויות מקומיות אחרות באזורה. מעמד זה יישמר לה כארבע מאות, עד 1842, אז חזרה למעמד עיר במחוז ווריקשייר.[9][10] בתחילת מלחמות השושנים, בשנת 1456, החליטה מרגרט מאנז'ו, אשתו של המלך הנרי השישי, להעביר את חצר המלוכה כולו לקובנטרי; זאת מאחר שהעיר הייתה מהמבוצרות ביותר במרכז אנגליה, וכן היות שתמכה בבית לנקסטר.[11] הפרלמנט של אנגליה אף התכנס מספר פעמים בשנים 1456-1459 בקובנטרי. העיר הייתה איפוא דה פקטו הבירה של הממלכה עד 1461, אז עלה אדוארד הרביעי לשלטון והחזיר את חצר המלוכה ללונדון.[9][10]
תקופת טיודור
עריכהבמאה ה-16 החל מעמדה של קובנטרי לרדת: עודף רגולציה על מסחר ועל עסקים שפעלו בעיר (כגון אופים, נגרים, קצבים וכו'), וכן תחרות גוברת מאזורים אחרים באנגליה (בייחוד גלוסטר), פגעו בכלכלתה של העיר.[8] בתקופת מלכותו של הנרי השמיני, בין 1536 ל-1541, החליט המלך על פירוק המנזרים באנגליה. צעדים אלה בהם נקט הנרי השמיני פגעו קשות בעיר קובנטרי, מכיוון שהייתה בית למנזרים ולכנסיות רבות, בהם מנזר כרמליתי, מנזר פרנציסקני ומנזר בנדיקטיני. עם זאת, האובדן הכואב ביותר לעיר היה מכירתה ופירוקה של קתדרלת קובנטרי, ממנה נותרו לאחר כמה עשרות שנים רק חורבות. זאת הייתה הקתדרלה האנגלית היחידה שנהרסה בעקבות פעולותיו של הנרי השמיני בפירוק המנזרים. כתוצאה מכך, נפלה אוכלוסייתה של העיר בשנים אלה מכ-7,000 תושבים לכ-3,000 בלבד.[9][10] התפרצות של מגפת דבר ב-1604 הגביר את מצוקתה של העיר, וגם במאה ה-17 לא התאוששה: לפי דוח מיסים מ-1662 הייתה רק ל-19 בגודלה באנגליה.[12]
המהפכה התעשייתית
עריכהבסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18, החל תהליך שיקום התעשייה בעיר בהתבסס על סוג בדים שהיה חדש לאנגליה - המשי. לפי הערכות, עד לשנת 1800 יותר מ-60% מתושבי העיר הועסקו בייצור וסחר במשי.[8] במקביל לכך, התפתחה בעיר גם תעשיית שענות ענפה, שהייתה לאחת המובילות באנגליה במאה ה-18 והמאה ה-19: עד לשנת 1861, עסקו בעיר יותר מ-2,000 איש בייצור שעונים.[13][14] למרות זאת, במהלך המאה ה-18 עקפה העיר הסמוכה ברמינגהאם את קובנטרי בחשיבותה, ומעמדה באזור הווסט מידלנדס הועם.
במאה ה-19, התפתחויות טכנולוגיות באירופה הקשורות לייצור המוני של בד המשי והורדת מכסים על בדי משי מצרפת, פגעו בטווי העיר, שהיו רובם בעלי מלאכה קטנים; עד לשנות ה-60 של המאה ה-19, יצרני משי רבים בעיר פשטו רגל, והיו בה אלפי פועלים מובטלים.[12] בדומה לכך, ייבוא של שעונים זולים משווייץ ומארצות הברית פגע בתעשיית ייצור השעונים בעיר.[14] עקב כך, קובנטרי נקלעה למשבר כלכלי שנמשך כעשור; אז החל גל חדש של תיעוש, במרכזו ייצור אופניים ולאחר מכן תעשיית רכב.
ייצור האופניים בקובנטרי נולד במידה מסוימת במקרה, לאחר שחברה לייצור מכונות תפירה ("Coventry Sewing Machine Company") הסכימה לקבל בשנת 1868 הזמנה של 400 זוגות אופניים מסוג בונשייקר (Boneshaker) למכירה בצרפת, היות שרצתה לגוון את היצע הסחורה שמפעלה מכין. לאחר פרוץ מלחמת צרפת–פרוסיה, לא יכלה החברה למכור את מרכולתה בצרפת, והחליטה לפתח את השוק המקומי; מכאן התפתחה תעשיית האופניים באנגליה, שמרכזה היה בעיר קובנטרי. חלק מדגמי האופניים הראשונים, כאופני פני-פרת'ינג אותם המציא ג'יימס סטארלי, ו"אופני בטיחות" (Safety bicycles) של חברת רובר, הומצאו בעיר. התפתחות תעשיית האופניים הייתה מהירה, והגיעה לשיאה בשנות ה-90 של המאה ה-19: עד לשנת 1891 הועסקו בעיר יותר מ-4,000 עובדים בייצור אופניים, שהם כחצי מכלל המועסקים בתחום באנגליה כולה. עם זאת, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 תעשיית האופניים בקובנטרי החלה לחוות האטה, ואז ירידה הדרגתית; הסיבות לכך היו בעיקר תחרות גוברת מצד יצרניות אחרות באנגליה ובעולם, וכן תחילתה של תעשיית הרכב בעיר. בשנת 1959 נסגר מפעל האופניים האחרון בקובנטרי, של חברת Motor Company.[12]
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19, התחילה לצמוח תעשיית הרכב בקובנטרי על בסיס תעשיית האופניים הקיימת. בחודשים הראשונים של שנת 1897 חברת דיימלר ייצרה את המכונית הממונעת הראשונה בעיר; בשנים לאחר מכן נוסדו חברות מנועים ומכוניות רבות בעיר, כגון רובר, סידלי, טריומף וסטנדרט. הפריחה של תעשיית הרכב הכפילה את אוכלוסיית העיר תוך כעשרים שנה, מכ-53,000 בשנת 1891 לכ-106,400 ב-1911. גם בעשורים הבאים המשיכה תעשיית הרכב להיות מנוע הצמיחה העיקרי של קובנטרי, והעיר חוותה תקופה של פריחה בתחילתה של המאה ה-20.[12][15]
המאה ה-20
עריכהבשנות מלחמת העולם הראשונה עברה תעשיית הרכב בקובנטרי לייצור רכבים צבאיים, כלי טיס ותחמושת בעבור מדינות ההסכמה. מאחר שפועלים רבים מקובנטרי גויסו ללחום בצבא הממלכה המאוחדת, מילאו את חסרונם נשים וגברים שעברו מרחבי המדינה לעבוד במפעלי העיר; אוכלוסייתה של קובנטרי אף צמחה בשנות המלחמה בכ-14,000 איש. בסך הכול גויסו כ-35,000 מתושבי קובנטרי להילחם במלחמת העולם הראשונה, מהם נהרגו 2,587 חיילים. אף על פי כן, לא נפגעה העיר מבחינה כלכלית, והמשיכה לשגשג ולהתרחב אף בשנים שלאחריה.[12][16][17]
במלחמת העולם השנייה קובנטרי ספגה פגיעות קשות מהפצצות גרמניות בשל היותה מרכז תעשייתי חשוב. ההפצצה העיקרית על העיר, לה קרא הצבא הגרמני "מבצע סונטה לאור הירח", התרחשה בלילה של 14-15 בנובמבר 1940, ובמהלכה כ-500 מטוסים גרמניים הפילו על העיר כ-500 טון של חומר נפץ וכ-30,000 פצצות תבערה. בפשיטה האווירית הגרמנית נהרגו 554 איש ו-865 נוספים נפצעו קשה; כמו כן היא גרמה לנזק חמור במרכז העיר של קובנטרי, עם יותר מ-4,000 מבנים שנהרסו או נפגעו, ובפרט, נהרסה כליל קתדרלת קובנטרי ההיסטורית. על אף ההרס הרב, שלא פסח גם על מפעלי העיר, הצליחה קובנטרי לחזור לתפוקה מלאה במפעליה תוך כשבוע.[15][18][19]
בשנים שאחרי המלחמה, קובנטרי נבנתה מחדש במידה רבה על פי תוכניות של מהנדס העיר דאז סר דונלד גיבסון. ההרס הרב בבליץ הגרמני איפשר לשנות את אופי מרכז העיר, והוקצו בו שטחים נרחבים להולכי-רגל בלבד; כמו כן מערכת הכבישים בעיר תוכננה ונבנתה מחדש, והתבססה על כביש טבעת פנימי, כיכרות ומחלפים לזרימה שוטפת של התחבורה בעיר. תוכננו גם שני כבישי טבעת חיצוניים שבסופו של דבר כשלושה רבעים מהם נבנו.[15][20] מבנים רבים שוקמו או הוקמו מחדש, הבולטת שבהם היא קתדרלת קובנטרי, אשר לפי הצעתו של האדריכל באזיל ספנס שולבו הריסותיה במבנה חדש בסגנון מודרני. נוסף לכך, בשנים אלה המשיכה העיר להתרחב, והוקמו בה שכונות פרבריות חדשות.[15]
בשנות ה-50 וה-60 המשיכה העיר לשגשג, בעיקר בזכות תעשיית הרכב, שייצרה מכוניות, טרקטורים וכלי טיס; ב-1960 כ-81,000 פועלים הועסקו בקובנטרי בתעשייה זו,[12] והמשכורת הממוצעת בעיר הייתה גבוהה ב-24% מהממוצע התעשייתי הכללי.[21] לפיכך בתקופה זו פרחו בעיר הספורט והאומנויות: נחנך מרכז ספורט חדיש שכלל בריכות שחייה אולימפיות (מהיחידות בבריטניה באותה תקופה), מועדון הכדורגל קובנטרי סיטי עלה לליגה הראשונה, הוקם תיאטרון בלגרייד, וכן גלריית הרברט לאמנות. נוסף לכך, ב-1965 החלה לפעול אוניברסיטת ווריק, שעם השנים הייתה לאחת המובילות במדינה.[22]
בשנים אלו הגיעו מהגרים רבים לעיר מחוץ למדינה, בייחוד מהקריביים ומאסיה, כתוצאה מהדרישה הגוברת לידיים עובדות בעיר.[23] ב-1960 הוקם המסגד הראשון בעיר - ואחד מהראשונים בבריטניה - עבור מהגרים פקיסטנים שעברו לעיר.[24]
בשנות ה-70 תעשיית הרכב הבריטית בכלל, וזאת בקובנטרי בפרט, חוותה ירידה משמעותית. עוד לפני כן, רוב חברות הרכב שפעלו בקובנטרי מוזגו או נמכרו, בעיקר לבריטיש ליילנד ולחטיבה האירופית של קרייזלר; בריטיש ליילנד לבדה, עם מותגים כמו יגואר, מיני ולנד רובר, שלטה בכ-40% משוק הרכב הבריטי ב-1968, והעסיקה כ-27,000 עובדים בקובנטרי. שתי החברות הללו ספגו ירידות חדות במכירות וקרסו עד לסוף העשור, מה שגרם לפיטורים המוניים בעיר; אחוז האבטלה עלה לכ-17% בעוד מספר התושבים ירד בכ-6.5% בעשור לכ-313,000 איש. הסיבות למשבר זה מגוונות, והוא נגרם בין השאר בשל הורדת מכסים על יבוא מכוניות אירופיות ויפניות, יעילות נמוכה של מפעלי הרכב הבריטיים, אינפלציה גבוהה בממלכה המאוחדת כתוצאה ממדיניות ממשלת אדוארד הית', ומשבר האנרגיה העולמי ב-1973.[25]
בשנים אלה הופיע בקובנטרי ז'אנר המוזיקה "טו טון" (Two-tone), תחייה מחודשת של הסקא הג'מייקני ושילובו עם פאנק רוק ומוזיקת הגל החדש. אחת מלהקות הבולטות בז'אנר הם הספשלז, שלהיטם "Ghost Town" משנת 1981 מתאר את מצבה החמור של העיר קובנטרי אז.[26]
המאה ה-21
עריכהייצור מכוניות המוני המשיך בעיר עד תחילת המאה ה-21, אז נסגר המפעל האחרון על-ידי פיג'ו ב-2006.[27] כיום נותר מפעל רכב אחד פעיל המייצר את מוניות TX4, של חברת LEVC (London EV Company), חטיבה של החברה הסינית ג'ילי.[28] עם זאת, מאז שנות ה-80 כלכלת העיר התאוששה והתגוונה, וכיום מתבססת במידה רבה על שתי אוניברסיטאותיה, אוניברסיטת ווריק ואוניברסיטת קובנטרי, בהן יחד כ-67,000 סטודנטים.[29]
גאוגרפיה
עריכהאקלים
עריכהכמו כל אנגליה, האקלים בקובנטרי הוא ימי, עם קיצים קרירים וחורפים מתונים ביחס לקו הרוחב שבו נמצאת העיר. הטמפרטורה הקרה ביותר שנמדדה בעיר היא C°18.2− בפברואר 1947; והחמה ביותר C°38.9 ביולי 2022.
| אקלים בקובנטרי (שכונת קאונדון), גובה: 122 מטר, ממוצע בשנים 1991–2020, שיאים בשנים 1892–היום | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 14.4 | 18.1 | 23.0 | 26.7 | 30.9 | 32.4 | 38.9 | 35.1 | 34.2 | 28.2 | 20.6 | 16.4 | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 7.2 | 7.9 | 10.4 | 13.6 | 16.8 | 19.7 | 22.0 | 21.5 | 18.6 | 14.3 | 10.2 | 7.5 | 14.2 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 1.8 | 1.8 | 3.1 | 4.8 | 7.7 | 10.6 | 12.6 | 12.4 | 10.3 | 7.5 | 4.4 | 2.1 | 6.6 |
| שיא טמפרטורה מזערית (C°) | -16.7 | -18.2 | -15.6 | -6.1 | -5.0 | -0.6 | 3.4 | 0.8 | -1.1 | -4.9 | -8.9 | -16.1 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 61.4 | 46.8 | 45.6 | 49.1 | 52.7 | 65.8 | 61.2 | 66.2 | 54.9 | 68.7 | 64.6 | 61.3 | 698.3 |
| מקור: המשרד המטאורולוגי הבריטי[30]; התחנה המטאורולוגית בקאונדון[31] | |||||||||||||
ערים תאומות
עריכה
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קובנטרי- קובנטרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ United Kingdom: Countries and Major Cities
- ^ 1 2 דייוויד מק'גרורי, The Wharncliffe Companion to Coventry: An A to Z of Local History, עמ' 206, הוצאת Pen & Sword Books, 2008
- ^ בנג'מין פול, The History of Coventry, עמ' 7-9, הוצאת D. Lewin, 1854
- ^ 1 2 פרדריק טיילור, Coventry: 14-Nov-40, עמ' 10, הוצאת Bloomsbury , 2015
- ^ פרדריק ו. וודהאוס, The Churches of Coventry: A Short History of the City & Its Medieval Remains, עמ' 13, הוצאת DigiCat, 2022
- ^ Our History: A rebel city on its third cathedral באתר קתדרלת קובנטרי
- ^ 1 2 The City of Coventry: Local government and public services, Local government to 1451 באתר British History Online
- ^ 1 2 3 איאן וסט, Coventry, the Silk Trade and the Horsfall family באתר Historic Coventry Articles
- ^ 1 2 3 4 ההיסטוריה של קובנטרי באתר אוניברסיטת קובנטרי
- ^ 1 2 3 Coventry - Some History באתר Historic Coventry Articles
- ^ Tales from the Archives: Coventry: A Royal Safe-Haven באתר מוזיאון הרברט בקובנטרי
- ^ 1 2 3 4 5 6 The City of Coventry: Crafts and industries, Modern industry and trade באתר British History Online
- ^ Watches באתר מוזיאון קובנטרי
- ^ 1 2 CLOCKS AND WATCHES IN COVENTRY Notes from Levi Fox – Coventry’s Heritage באתר משפחת סאצ'וול
- ^ 1 2 3 4 The City of Coventry: Introduction באתר British History Online
- ^ First World War 1914 to 1918 באתר מוזיאון קובנטרי לתחבורה
- ^ קתרין וונלדבור, Exhibition remembers Coventry soldiers who died in the First World War, 5 בספטמבר 2014, באתר CoventryLive
- ^ דייוויד מקגרורי, The Coventry Blitz באתר CWN
- ^ ג'סיקה בריין, The Coventry Blitz באתר Historic UK
- ^ Redevelopment Plan & Ring Road scheme באתר Historic Coventry
- ^ Motor City UK 1950 to the present באתר מוזיאון קובנטרי לתחבורה
- ^ אוניברסיטת ווריק באתר Times Higher Education
- ^ Coventry - a Welcoming City: Migrants Need Assessment 2018, עמ' 5
- ^ המסגד ברחוב איגל, אתר Geograph
- ^ דייוויד ת'ומס וטום דונלי, The Motor Car Industry in Coventry Since the 1890's, עמ' 1957-1964, הוצאת Taylor & Francis,
1985 - ^ מדריך קצר למוזיקת טו טון, מיגל רוקה-טרי, אתר bbc.com,
22 במרץ 2024 - ^ Coventry - is the UK's 'motor city' still driving forwards?, שרה פורטלוק, 12 בדצמבר 2016, באתר BBC News
- ^ היסטוריה באתר חברת LEVC
- ^ כלכלה באתר עיריית קובנטרי
- ^ קאונדון, ממוצעים בשנים 1991-2020 באתר המשרד המטאורולוגי הבריטי
- ^ שיאי טמפרטורה מאז 1892 באתר התחנה המטאורולוגית בקאונדון, קובנטרי
| דירוג | שם | ארץ | אוכלוסייה | דירוג | שם | ארץ | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 לונדון  ברמינגהאם | |||||||||
| 1 | לונדון | אנגליה | 8,888,608 | 11 | ברדפורד | אנגליה | 370,185 |  גלאזגו  בריסטול | |
| 2 | ברמינגהאם | אנגליה | 1,161,258 | 12 | קובנטרי | אנגליה | 355,703 | ||
| 3 | גלאזגו | סקוטלנד | 631,690 | 13 | קארדיף | ויילס | 349,780 | ||
| 4 | בריסטול | אנגליה | 586,781 | 14 | בלפסט | צפון אירלנד | 340,000 | ||
| 5 | ליברפול | אנגליה | 576,561 | 15 | נוטינגהאם | אנגליה | 306,573 | ||
| 6 | מנצ'סטר | אנגליה | 560,392 | 16 | קינגסטון על ההאל | אנגליה | 295,179 | ||
| 7 | שפילד | אנגליה | 525,142 | 17 | ניוקאסל על הטיין | אנגליה | 281,727 | ||
| 8 | לידס | אנגליה | 515,947 | 18 | דרבי | אנגליה | 269,053 | ||
| 9 | אדינבורו | סקוטלנד | 505,310 | 19 | סאות'המפטון | אנגליה | 266,934 | ||
| 10 | לסטר | אנגליה | 487,837 | 20 | נורת'המפטון | אנגליה | 245,899 | ||