פתיחת התפריט הראשי

קווארק קסוםאנגלית: Charm quark) הוא חלקיק יסודי במודל הסטנדרטי. זהו קווארק דור שני, בעל מטען חשמלי . מסתו כ-1.3 GeV - מעט יותר ממסת הפרוטון, והוא הקווארק השלישי במסתו.

ב-1970 חזו שלדון גלשאו, ג'ון ליאופולוס ולוצ'אנו מיאני את קיומו של הקווארק הקסום. עדויות לקיומו נצפו לראשונה בנובמבר 1974, במאיץ החלקיקים של אוניברסיטת סטנפורד, על ידי קבוצה בראשות ברטון ריכטר, שגילתה את "מֶזון J/Ψ" המורכב מקווארק קסום. החלקיק התגלה במקביל במעבדה הלאומית ברוקהייבן, על ידי קבוצה בראשות סמואל טינג.

משקילות המסה והאנרגיה שנובעת מתורת היחסות הפרטית נובע כי אנרגיית הקשר המחברת את הקווארקים יחדיו מעניקה לנוקלאונים את מסתם. המסה מגיעה מאנרגיית שדה הכוח של הגלואונים ולא ממסת המנוחה של הקווארקים עצמם. דבר קיומם של הקווארקים הוצע לראשונה (באופן בלתי תלוי) על ידי מארי גל-מאן, ג'ורג' צוויג ויובל נאמן ב־1964.

האדרונים המכילים קווארק קסוםעריכה

חלק מההאדרונים מכילים קווארק קסום:



המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים
בוזונים פרמיונים
קווארקים
 
פוטון
 
למעלה
 
קסום
 
עליון
 
גלואון
 
למטה
 
מוזר
 
תחתון
לפטונים
 
בוזון
Z
 
נייטרינו
אלקטרוני
 
נייטרינו
מיואוני
 
נייטרינו
טאואוני
 
בוזון W
 
אלקטרון
 
מיואון
 
טאו
 
בוזון
היגס