ויקיפדיה

קווניה

קְוֶנְיָה[א] (נהגה ˈkʷwɛɲja; באנגלית: Quenya; בטֶנְגְוָּר:) היא שפה מתוכננת, אחת מכמה שפיתח הבלשן והסופר ג'. ר. ר. טולקין עבור העלפים בלגנדריום שלו.

קווניה
Quenya
טקסט בשפת קוניה עם תעתיק לטיני
טקסט בשפת קוניה עם תעתיק לטיני
טקסט בשפת קוניה עם תעתיק לטיני
אזורים הארץ התיכונה
דוברים חובבי טולקין בודדים
שפת אם אין
כתב טנגוור ושיטות נוספות
משפחה

שפות מתוכננות

  • קווניה
לאום עלפים
קוד שפה qya עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 qya עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפה • כתב • רשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

את הרעיון לשפת עלפים הגה לראשונה טולקין בסביבות 1910. במהלך השנים שינה את הדקדוק רבות עד שהיה מרוצה ממנו כשאוצר המילים נותר יציב למדי לאורך הזמן. בהתחלה קרא טולקין לשפה בשם "עֲלְפִין", על שם דובריה, אך מאוחר יותר שינה את שמה מעלפין ל"קֶנְיָה" ולבסוף לקוניה. השפה הפינית הייתה למקור השראה חשוב עבור השפה, לצד לטינית ואנגלית עתיקה בהן שלט טולקין. יוונית ווולשית, שפות אחרות שטולקין שלט בהן במידה מסוימת היוו השראה גם הן (וולשית היוותה אחר כך את מקור ההשראה העיקרי לשפת עלפים נוספת, סִינְדָרִין). שפות גרמאניות עתיקות ובמיוחד גותית היו גם הן מקור להשראה במהלך תהליך הפיתוח של השפה.

מאפיין יוצא דופן של קוניה כשפה מלאכותית הייתה העובדה שטולקין פיתח עבורה היסטוריה פנימית רחבה ביותר, ברמה שמיישרת קו יחד עם עומק היריעה הספרותית של הלגנדריום עצמו. טולקין הרגיש שהשפות שלו מתפתחות ודינמיות לאורך השנים, בדיוק כמו השפות האמיתיות אותן חקר – לא כתוצאה מבידוד דובריהן, אלא כתוצאה מהגירה ומגע בין דוברי השפות השונות הללו.

בלגנדריום של טולקין, דהיינו העולם הספרותי בו קיימת בין השאר עלילת שר הטבעות, קוניה היא רק שפת עלפים אחת מני מספר שמות המדוברות על ידי העלפים. משמעות השם קוניה היא "שפה" / "לשון", או בהשוואה לשפות גזעים אחרים שהעלפים יפגשו במהלך הזמן, "לשון העלפים", וכתוצאה מכך מכנים העלפים את עצמם "קְוֶנְדִי" ("הדוברים בלשון"). לאחר נדידת העלפים מאגם קוּיוּיֵנֶן והתפצלותם, נחשבה הקוניה לשפתם של שלושת עדות האֶלְדָר (העלפים הנעלים) הוַנְיָר, הנוֹלְדוֹר וחלק מעדת הטֵלֵרִי[1] אשר עזבו את הארץ התיכונה במסעם לוַלִינוֹר שבאָמָן כדי לחיות לצד הוַלָאר באֶלְדָמָר. מבין שתי העדות שהגיעו לולינור, רובה של אחת העדות האלו, הנולדור, חזר לארץ התיכונה, שם פגשו הנולדור את העלפים-האפורים (הסינדר, הטלרי שנותרו בבלריאנד), דוברי הסינדרין. בארץ התיכונה אימצו לבסוף הנולדור את הסינדרין כשפתם היומיומית והקוניה נותרה כשפה בשימוש ליטורגי ופואמי. העדה השנייה, הוניר שנותרה בולינור המשיכה את השימוש בשפה. כשהנולדור עזבו לארץ התיכונה, התרחק בהדרגה הניב הנולדורי של השפה מהניב הוניארי המדובר בולינור, ועבר שינויים בצליל ובדקדוק.

במהלך העידן הראשון הייתה קוניה לסמל מעמדם הרם של העלפים, בגלל קשרם הקרוב עם הולאר, אלי העולם; ואחר כך, כשהתהפכו היוצרות ותרבות העלפים הנעלה הלכה ודעכה במהלך העידנים השני עד השלישי, הפכה השפה לסמל שקיעתם. למרות דעיכתם האיטית של העלפים, ידעה השפה פריצת דרך כאשר למדו אותה אנשי ממלכת-האי נוּמֶנוֹר וצאצאיהם בעידנים השני והשלישי בהתאמה. בעידן השלישי המשיכה קוניה להיות מדוברת אצל העלפים יוצאי הנולדור, אולם כשפה שנייה. קוניה המשיכה לשמש כשפה לדיבור וכתיבה, אך בעת הזו הייתה סינדרין שפת אמם של כל העלפים, שמקורה עוד בעלפים-האפורים של בלריאנד.

נוכחות השפה בלגנדריום קטנה והאזכורים העלילתיים שלה מתרכזים בעיקר בשר הטבעות, כמו גם ביצירת הרקע שפורסמה לאחר מות טולקין, הסילמריליון. הטקסט הארוך בשפה שפורסם במהלך חיי טולקין הוא הפואמה: "נָמָרִיֶה" (קינת גלדריאל). רוב הטקסטים בשפה אינם בעלי יותר מכמה שורות. במותו, הותיר אחריו טולקין מספר יצירות לא גמורות כתובות בקוניה לצד ניתוחים אקדמאים של השפה, את אלה אספו והוציאו לאור לאחר מכן חוקרי טולקין במסגרת כתבי העת "Parma Eldalamberon" ו-"Vinyar Tengwar".

כשיצר את השפה, מעולם לא דמיין טולקין כי השפה, כחלק מהלגנדריום שלו, יזכו לפרסום כה גדול, עד שיופיעו במדיה ויהיו בעלי השפעה כה גדולה על עולם הפנטזיה, כך שאף פעם לא יצר אוצר מילים מספיק גדול מכדי שיניתן יהיה לדבר בשפה באופן חופשי, אולם מעריציו כותבים ויוצרים שירים וסיפורים בשפה מאז שנות השבעים באמצעות יצירת מילים חדשות שגרמו להופעתה של "נאו-קוניה" לא מקורית לחלוטין.

היסטוריה חיצוניתעריכה

טולקין החל לפתח את שפת העלפים הראשונה שלו סביב השנים 1910–1911 בזמן שלמד בבית ספר קינגז אדוארד, ברמינגהאם.[2] בסביבות 1915 קרא לשפה בשם קניה ולאחר מכן שינה את הכתיב וההגיה ול"קוניה". טולקין שלט אז בלטינית, יוונית, ספרדית ברמות שונות ובמספר שפות גרמאניות עתיקות יותר נוספות כגון גותית, נורדית עתיקה ואנגלית עתיקה.[3] הוא המציא מספר מערכות כתב ושתיים או שלוש שפות מתוכננות. באותה תקופה התעניין במיוחד טולקין באפוס הפיני, הקאלוואלה, דרכו התוודע לשפה הפינית שבה מצא השראה רבה שהייתה דרושה לו להמצאת שפתם של העלפים הנעלים. שנים רבות לאחר מכן כתב: ”זה היה כמו לגלות מרתף יינות מלא בקבוקי יין מדהימים מסוג וטעם שלא חווית מעולם. זה די שיכר אותי.”[3] בהתייחסו למקור ההשראה לשפה הרחיב:

המרכיבים בקוניה הם שונים, אבל התפתחו לכדי אישיות עצמאית שאינה דומה בדיוק לכל שפה שאני מכיר. פינית, שבה נתקלתי כשהתחלתי לבנות 'מיתולוגיה' הייתה בעלת השפעה דומיננטית אבל כעת היא הצטמצמה [בהתייחסו לקוניה מאוחרת]. בכל זאת, ההשפעה נותרה במספר צורות כגון: היעדר שילובי עיצורים בתחילת מילים, היעדר העיצורים הסותמים b, d, g (למעט בצירופים mb, nd, ng, ld, rd האהובים), החיבה לסיומות inen, - ainen, - oinen - וגם באופנים בתחביר, כמו נטיות סופיות sse - (לעצור ב - או בתוך-), nna - (כיוון אל-, כלפי-) ו-llo - (תנועה מ-); כינויי הקניין האישיים מובעים גם הם על ידי סיומות; אין מגדר.

[4]

הוא מעולם לא תכנן שקוניה או איזו שפה מאלו שהמציא תהפוך לשפת עזר בינלאומית[5] למרות היותו תומך נלהב של אספרנטו כשפת עזר פנים-אירופאית. בעת המצאתה, חתר טולקין למטרה כפולה, שתהיה בעלת דקדוק "קלאסי[ב] ומוטה".[4] למעשה, רצון זה היה המניע ביצרתה של ה"מיתולוגיה". בזמן שפיתח את השפה הרגיש טולקין כי היא זקוקה לדוברים, שיהיו בעלי ההיסטוריה ותרבות משלהם, שלדעתו יעניקו לשפה את "הטעם הייחודי" שלה.[7][8] לפי טולקין, שר הטבעות "היה לשוני בעיקר בהשראתו, ופיתוחו החל כדי לספק את הרקע הדרוש ל"היסטוריה" של הלשונות העלפיות".[9][8] תהליך זה של יצירת שפה ראשית, ואז טוויית הרקע סביבה עבור דובריה הבדיוניים תואר כייחודי.[10] דימיטרה פימי, חוקרת טולקין, טוענת שטולקין החל את פיתוח השפה לראשונה בתור חיפוש אחר שפה אידיאלית, שתתאים למטרות שהיו חלק בעבודה שלו ליצירת מיתולוגיה לאנגליה. פימי טוענת ש"טולקין השתמש במכוון בהרמוניה שבסמליות הצליל (אנ') כדי לאחד צליל עם משמעות (אנ') ולגרום לקוניה להיראות כשפה אידיאלית, המתאימה בקולה לדיבור בגן העדן של עלפי ופיות ולינור".

מראשית פיתוחן של השפות, השתמש טולקין בבלשנות השוואתית ובשיטת העץ ככליו העיקריים. הפיתוח התחיל לרוב במערכת הפונולוגיה של השפה אם (פרוטו-שפה) ואז עבר ליצירת מעתק הגאים נפרד עבור כל אחת משפות הבת שלה.

פיתוחעריכה

לאורך חייו, התנסה טולקין ללא הרף בשפות שהמציא ושינה אותן פעמים רבות. קוניה הייתה בעלת מערכות דקדוק נסיוניות רבות עם הבדלים מהותיים בין שלבי התפתחותה השונים. במהלך שלב הפיתוח הראשוני של קוניה מוקדמת (1910–1920 לערך), נקראה השפה עלפין באנגלית ו"אֶלְדָרִיסַה" בלשון השפה עצמה. השינויים הגדולים במערכות הדקדוק של השפה התבטאו בעיקר בנושא ההטיות ומערכת כינויי הגוף. למרות התהפוכות הגדולות שעברה השפה לא נגע טולקין יותר מדי באוצר המילים; הוא שינה לעיתים משמעויות של מילים, אבל כמעט אף פעם לא נטש אותן מרגע שהומצאו. הוא המשיך לחדד את משמעויותיהן ויצר מילים נרדפות חדשות. יתר על כן, האטימולוגיה העלפית הייתה בתנופה מתמדת; טולקין שאב אושר רב בהמצאת אטימונים חדשים עבור אוצר המילים שלו. לאחר פרסום שר הטבעות (בשנים 1954–1955), חוקי הדקדוק של השפה עברו מספר שינויים קטן נוסף וגרסה זו הוגדרה אז כקוניה מאוחרת (1950–1973 לערך).

האיות קניה (Qenya) משמש לפעמים כדי להבחין בין קוניה מוקדמת לבין גרסאות מאוחרות יותר. קניה שונה מקוניה המאוחרת בכך שיש לה היסטוריה פנימית, אוצר מילים וחוקי דקדוק שונים כפי שמתואר ב"Qenyaqetsa" (לקסיקון מילים בקניה).[11] דוגמאות לשוני כוללות שימושים שונים ביחסת האקוזטיב (המושא הישיר) על אשכולי עיצורים בקוניה מאוחרת.[12] פימי מציעה שקניה כפי שהיא מופיעה ב-Qenyaqetsa הייתה אמורה להיות שפה מיסטית, שכן, לקסיקון השפה מכיל מספר מילים בעלות קונוטציות נוצריות ברורות כגון צליבה (anatarwesta,  ) ומיסיונר (evandilyon,  ) – מילים אלו לא הופיעו מחדש כחלק מקוניה מאוחרת.

בשנות השלושים המוקדמות, החליט טולקין שהפרוטו-שפה של קוניה תהיה ולארין, שפתם של האלים, הולאר, כפי שקרא להם: ”לשון העלפים התפתחה בתחילתה משפת הולאר, אך הם [העלפים] שינו אותה אפילו כשלמדו אותה, ואף יותר, שידרגו והעשירו אותה ללא הרף בכל עת על ידי המצאה [מילים] משלהם.”[13] בטבלאות ההשוואתיות שפורסמו באחד מכתבי העת של השפה[13] תוארו סדרות של מעתקי הגאים עבור שפות הבת הבאות: קניה, לינדרין (דיאלקט של קניה), טלרין, נולדורין (גונדולינית) ונוספות. את העיצורים עבור פרוטו-שפת העלפים שאל טולקין ממערכת העיצורים סותמים של פרוטו הינדו-אירופאית, הפרוטו-שפה ממנה יצאו סנסקריט, יוונית, לטינית ועוד רבות נוספות; העיצורים הם: שפתיים, שלושה חיכיים (ɟ, k ו-ɡ͡b) ועיצור חוד-לשוני. הטבלה הראשונה מלמטה מספקת כמה דוגמאות לאשכולים תחיליים נפוצים מהטבלאות.[13]

1. טבלה השוואתית של עיצורים אפיים תחיליים בשפות העלפים[13]
ולארין קניה לינדרין טלרין
mb m, umb m, umb m, emb
nd n, and n, and n, end
ŋgj ny, indy, iny ñ, ind g, ang
ŋg ŋ > n, ing n, ing ŋg, eng
ŋgw ŋw > nw, ungw m, ungw m, emb

מאפיין נוסף של השפה המזכיר שפות טבעיות עתיקות כמו יוונית עתיקה, אנגלית עתיקה או סנסקריט הוא המספר הזוגי (dual grammatical number) המשמש בנוסף ליחיד ורבים. הוצע כי טולקין השתמש בדואל כדי להעניק לקוניה "תחושה ארכאית" בתפקידה כשפה עתיקה של העלפים.[14]

בערך עשור לאחר מכן, שינה טולקין את דעתו לגבי מוצא הפרוטו-שפה: במקום שהעלפים ילמדו לדבר מהולאר, הם פיתחו לעצמם לשון בשם "קְוֶנְדֵּרִין", שתשמש כשפה האם של כל לשונות העלפים. שורשים רבים שטולקין ייעד במקור עבור הולארין הוחלפו אז בשורשי קונדרין.

השפות אותן דיברו העלפים שיצאו למסע לולינור כוללות את: קוניה, טלרין, סינדרין וננדורין. תהליך שינויי אשכולי עיצורים אפיים בקוניה וטלרין מתואר בטבלאות (משמאל) שיצר טולקין, מתוך המאמר "Outline of Phonology" - ניתוח אקדמאי המופיע בכתב העת Parma Eldalamberon מס' 19:

בקוניה, אשכולים אלו הופשטו לרוב לכדי אפיים תחיליים:

  1. mb- > m‏, כמו ב- -mbar* > קוניה: már, מגורים
  2. nd- > n‏, כמו ב-ndōrē* > ק. nóre, מדינה
  3. ñg- > ñ‏, כמו ב-ñgolodō* > ק. Ñoldo, מעדת הנולדור, גנום
  4. ñgy > ny‏, כמו ב- -ñgyar* > ק. nyare, מדקלם
  5. ñgw > ñw‏, כמו ב- -ñgwar* > ק. ñware, נשחק, נובל

בניגוד לקניה מוקדמת, הדקדוק של קוניה הושפע מפינית,[12] שפה צירופית, אבל גם רבות מיוונית ולטינית, שהיא סינתטית ומתיכה (fusional).[15] הייתה זו השפה הלטינית ממנה ככל הנראה שאב טולקין את הרעיון של קיום דיגלוסיה, מצב בו השפה נכתבת אך לא מדוברת: ה-"Parmaquesta" (שפת הספר,  ), המשומשת רק במצבים מסוימים, כדוגמת ספרות וה-"Tarquesta", שפת היומיום.

טולקין כמעט ולא שאל ישירות מילים משפות אמיתיות אל תוך קוניה. היוצאות מן הכלל היחידות הן השם "אֵאָרֶנְדִיל" (אוהב הים,  ), המוזכר בפואמה באנגלית עתיקה מאת קיינוולף,[16] או מילים בהשפעת הפינית שחדרה מעבר לפונולוגיה אל אוצר המילים. מילים אלו כוללות את -tul (לבוא,  ; פינית: tule) או -anta (לתת,  ; פינית: antaa). אולם מילים אחרות שנראות כאילו הושאלו הן למעשה צירוף מקרים, לדוגמה kirja (ספר, פינית) וקוניה קִירִיָה (cirja) (ספינה חדת-חרטום,  ).[17] טולקין המציא את השורש הולארין/קונדרין קִירְ- (לחתוך, לבתק,[17]  ) אשר ממנו התגלגלה המילה קיריה. aure הלטינית, למטה, וקוניה אָאוּרֶה (aurë) (אור-שמש, יום,[18]  ) אינן קשורות. אאורה התגלגלה מהשורשה הולארין/קונדרין אוּר- (חום, להתחמם,[18]  ). השפעה גרמאנית נשקפת יותר בתחביר (קיומה של r- ביחסת הנומינטיב (יחסת הנושא) ברבים מזכירה שפות גרמאניות צפוניות) או פונולוגיה מאשר במילים: אַרְדָה, המילה הקונייתית ל"ממלכה" ( ), חולקת דמיון רב עם המילה הגרמנית: Erde, כדור הארץ, כשהמקור הקונייתי הוא מהשורש הולארין/קונדרין -gar ( ). על פי טום דובויס וסקוט מלור, שם השפה עצמה, קוניה, ייתכן להיות שאוב משמה של השפה האמיתית קוון (אנ'), שפה קרובה מאוד לפינית. אולם טולקין מעולם לא התייחס לטענה זו.

מספר בלשנים טענו שניתן לסווג את קוניה כדוגמה לסוג מסוים של שפה מתוכננת שעוזרת ליצור עולם בדיוני. שפות אחרות מסוג זה כוללות את "הלשון הישנה" ממחזור כישור הזמן וקלינגונית ממסע בין כוכבים מאת מארק אוקרנד. נאמר עליהן שהן יוצרות "הקשר סוציו-לשוני שבתוכו ניתן ליצור זהויות קבוצתיות ואינדיבידואליות".[19]

כתבי עת ומסמכים בלשנייםעריכה

שני כתבי עת, Vinyar Tengwar מגיליון מס' 39 (יולי 1998), ו-Parma Eldalamberon מגיליון מס' 11 (1995), מוקדשים כיום באופן בלעדי לעריכה והוצאה לאור של המוני מאמרים בלשניים שטרם פורסמו.[20] טקסטים דקדוקיים חשובים, הנרמזים בסדרה תולדות הארץ התיכונה ומתוארים ככמעט בלתי קריאים או בלתי מובנים למדי, פורסמו בשני כתבי העת הללו. "דקדוק קניה מוקדמת" שנכתב על ידיו בשנת 1925 לערך נערך ופורסם ב-Parma Eldalamberon גיליון מס' 14.[21]

אחרי מות טולקיןעריכה

ניסיונות מעריצים לכתוב בשפה החלו בשנות ה-70 כאשר מילון השפה שפורסם כלל אך כמה מאות מילים. מאז שגשג השימוש בשפה בשירים ובטקסטים, בביטויים, בשמות ואפילו בקעקועים. אבל טולקין עצמו מעולם לא תכנן את שפותיו בצורה כזו שיהיו מלאות מספיק לשיחה. כתוצאה מכך, טקסטים עלפיים שהומצאו לאחר מות טולקין דורשים חידושים ולעיתים המצאת מילים חדשות.[22] השימוש בקוניה התרחב עם השנים ככל שנוצרו מילים חדשות, ויצר מין שפת נאו-קוניה המבוססת על הקוניה המקורית של טולקין אך משלבת אלמנטים חדשים רבים.

במדיהעריכה

דוגמה כזו לשימוש בשפה ובמילותיה ניתן לראות בחלקים גדולים במדיה של הארץ התיכונה, החל מטרילוגיית הסרטי שר הטבעות של פיטר ג'קסון ועד טבעות הכוח. העובדה שהשפות לא היו מותאמות לסביבה כזו יצרה קשיים אצל התסריטאים וכותבי הטקסטים. לדוגמה, דייוויד סאלו (אנ'), מגשר השפה העיקרי בהפקות שר הטבעות נאלץ ליצור דיאלוגים בהם הדמויות מדברות במשפטים מומצאים לחלוטין של קוניה.[23] ניסיון דומה נוסף נעשה עבור הסדרה טבעות הכוח, אולם בעת שידור הסדרה הצביעו מעריצי טולקין אדוקים על טעויות קשות בדקדוק הכללי של אותה מין נאו-קוניה.[24]

היסטוריה פנימיתעריכה

השפות העלפיות הן משפחה של מספר שפות וניבים קשורים. טולקין דמיין לראשונה חברה עלפית עם שפה ייחודית עבור שימוש היום-יום (הדיבור היומיומי): ה-Tarquesta; ושפה גבוהה יותר לשימוש עבור טקסים ותרבות (ליטורגי): ה-Parmaquesta.[25]

ורלין פליגר, חוקרת טולקין הציעה שקרבת העלפים לולאר השפיעה על פיתוח שתי השפות (ולארין וקוניה) במונחים של פונולוגיה, מורפולוגיה וסמנטיקה. השוני הלשוני בין הקַלַקְוֶנְדִי (עלפי האור) למוֹרִיקְוֶנְדִי (העלפים האפלים) שהתרחש במהלך נדידת העלפים משתקף בשפותיהם בהתאמה.[26]

קונדרין וקוניה עתיקהעריכה

 
תרשים ון המציג את נדידת העלפים והתפצלות העדות. (ניתן ללחוץ להגדלה)

האזכור הראשון מבחינה כרונולוגית לשפת עלפים כלשהי נמצא כבר בתחילת הסילמריליון: ”והם החלו לדבר בלשון ולנקוב בשמות כל אשר ראו. את עצמם כינו קְוֶנְדִי, הדוברים בקולות. כי עד אז לא פגשו בכל יצור חי המדבר או מזמר.”[27] זו הייתה השפה הראשונה של העלפים, והיא הייתה משותפת לכולם, ושמה קונדרין בקוניה. בקרב עדות האלדר, העלפים שיצאו למסע הגדול אל עבר ולינור, התפתחה קונדרין עתיקה לאלדרין - שפת האלדר. חלק מעדה בשם הטלרי, שהייתה חלק מעדות האלדר, נשארו בבלריאנד ונקראו מעתה "העלפים האפורים" או ה"סינדר". בבלריאנד השתנתה במהלך השנים שפת האלדר שדוברה בפי העלפים האפורים לסינדרין. זמן מועט לפני שנכנסו האלדר לתחומי ולינור, התפצלה שארית עדת הטלרי כולה מעל השאר והשתקעה באי טוֹל אֶרֶסֵאָה, (האי הבודד) ששכן בפתח מפרץ ולינור. שם שפתם של הטלרי שעד אז הייתה זהה לשאר האלדר נשתנתה מלשון הוניר והנולדור - עדות האלדר האחרות שהשלימו את המסע כולו אל ולינור.[28] כשהגיעו לבסוף הנותרים, הם השתכנו באלדמר, חבל ארץ בולינור וייסדו את העיר הגדולה טיריון. בטיריון התפתחה האלדרין לשפה של ממש: קוניה עתיקה.[29][30]

קוניה עתיקה, כפי שתועדה בכתב ה-sarati שהומצא על ידי רוּמִיל איש טיריון, נקראה Yára-Quenya. ככל שעבר הזמן השתנתה גם היא הקוניה המשותפת של שתי העדות ששכנו באלדמר.[28] הנולדור דיברו בניב קוניה הנקרא נולדורין, והוניר דיברו בוניארין. כשהנולדור הוגלו מולינור בשל מעשי פאנור, הם הביאו עמם את הניב שלהם לארץ התיכונה.[31]

שימוש על ידי העלפים, בני אדם והולאר לאורך העידניםעריכה

השפה הייתה בשימוש על ידי הולאר; אולם במקביל שאלו העלפים מילים מלשון הולאר, הנקראת ולארין בקוניה, השפעת הולארין הייתה חזקה יותר בניב הוניארין, שכן אלו הרבו להתרועע עם הולאר. וניארין שאבה מילים מולארין שלא היו קיימות בנולדורין. כדוגמת: tulka (צהוב, מולארין tulukha(n)), ulban (כחול, ככל הנראה מולארין ul(l)u שמשמעותה "מים") ו-nasar (אדום, אם כי לא ידוע המקור בולארין).[ג][32]

על פי פרק 4 ב-The War of the Jewels, ‏"Quendi and Eldar: Essekenta Eldarinwa" מוסבר כי "Quendya היה השם שניתן לקוניה בוניארין, שכן בוניארין, האשכולים ndy ו-ny נותרו ברורים וחדים ולא מוזגו".[33] לעומת זאת, בנולדורין ndy מוזג לבסוף לתוך-ny.[34]

מקצת הטלרי שהגיעו לאלדמר מאוחר יותר מהנולדור והוניר, דיברו לשון שונה אך קרובה, שנקראת בדרך כלל טלרין. חלק מהעלפים ראו בה ניב נוסף של קוניה; אולם לשון הטלרי הייתה שונה באופן מהותי מכדי להיחשב כניב. לאחר שהוניר עזבו את טונה - הגבעה עליה עמדו שני העצים, התקרבו טלרין ונולדורין זו לזו במקצת.

בעידנים הרבים שלאחר הגעת העלפים לולינור, הנולדור הגולים שהובלו על ידי פאנור לארץ התיכונה דיברו רק קוניה, וכשנפגשו לראשונה עם עלפי הסינדר מאז אלה עזבו את האלדר, נתגלה לראשונה השוני בין קוניה וסינדרין.[35] אולם מסופר כי במשתה שנערך 20 שנה מהגעת הנולדור לארץ התיכונה, כבר דיברו הנולדור סינדרין.[36] שכן, העלפים השלטים בבלריאנד לא היו הנולדור, אלא הסינדר, בראשות תינגול מלך הסינדר ומלך דוריאת, ממלכת העלפים החזקה בארץ התיכונה ועל כן שפתו היא זו השלטת.[37]

כששמע תינגול על רצח הטלרי שארי עמו בידי הנולדור בעת משתה אחר, אסר את השימוש בשפה בתחומי ממלכתו: ”לעולם לא תשובנה אוזני לשמוע את קוטלי אחַי באַלְקְוָלוֹנְדֶה! ובכל ממלכתי לא יישָמע קולה, כל עוד עומד בה כוחי. כל הסִינְדָר ישמעו למצוותי לבל ידברו בלשון הנוֹלְדוֹר ולבל ישיבו לדובריה. וכל המדברים בה, כקוטלי־שאריהם וכבוגדי־בשאריהם ייחשבו, ללא מחילה.”[38] בעשותו כך, גם הגביל את אפשרות הסינדר לשפר ולהאיר את שפתם בהשפעות מקוניה וגם האיץ את "הפיחות וההתרוששות הרוחנית" של תרבות הנולדור.[39]

הקוניה שדוברה בארץ התיכונה השתנתה מניב קוניה שדובר באמן בעיקר באוצר המילים, שהושפע מסינדרין. השינוי נוכח גם בהגיה, וייצג את התהליך שעברו מעתקי ההגאים שגרמו לנולדורין להתפלג מוניארין. השינויים הדקדוקיים היו מינוריים כיוון שהנולדור הקפידו ללמד ולשמר את צורת השפה הישנה.[40]

לאחר אירועי מלחמת החרון וחורבן בלריאנד שסימנו את סוף העידן הראשון ותחילת העידן השני החל תהליך השקיעה של העלפים ושל הנולדור בפרט. העלפים ששרדו את המשיסה והסינדר בראשם עברו לצד השני של ההרים הכחולים ושם הקימו ממלכות. אולם העובדה כי אלה לא הצליחו להתחקות אחר תפארת הממלכות הקדומות לצד עליית קרנו של האדם בדמות ממלכת נומנור הובילו להיחלשות מעמדה של קוניה ולתחילתו של תהליך ארוך בו הדרדרה השפה ממעמד משפת אם לשפה שנייה.

למרות זאת, זכתה קוניה לתפנית בלתי צפויה כאשר הוכנסה לשימוש ליטורגי אצל אנשי נומנור. ואלה השתמשו בה בשמות הרשמיים של מלכיהם ומלכותיהם; אולם כפי שסופר באַקַלַבֶּת, מצב זה השתנה כשהנומנורים זנחו את השימוש בקוניה ועברו לשימוש באדונאית עת החלו להתמרד נגד הולאר. רק כעידן לאחר מאורעות האקלבת חזר מנהג זה לשימוש על ידי אראגורן כאשר הוכתר כאלסר טלקונטאר ("'אלסר' הפסען").

בנספחים של שיבת המלך, הכרך האחרון בטרילוגיית שר הטבעות, מתואר כי בעידן השלישי, הייתה קוניה בעלת מעמד המקביל למעמדה של השפה הלטינית באירופה של ימי הביניים, והיא כונתה על ידי טולקין "לטינית של עלפים".[41] השימוש הליטורגי בשפה עדיין היה בנמצא אצל צאצאי הנולדור ואצל צאצאי הנומנורים בדמות אנשי ממלכות גונדור וארנור לאורך כל העידן.

סופו של העידן השלישי ותחילתו של הרביעי מסתמנים בסיומן של עלילות שר הטבעות, בחורבן הטבעת האחת ובקץ כוחן של שלוש הטבעות האחרות שהיו קשורות באחת. אז נטשו מרבית העלפים את הארץ התיכונה ולקחו את לשונותיהם עימם. באירועים אלו הגיע אל סופו גם השימוש בקוניה על ידי העלפים בארץ התיכונה; אולם כפי שתואר מוקדם יותר: גם צאצאי נומנור השתמשו בשפה לצרכים ליטורגיים; וכשעלה אראגורן לכס המלכות הוא החל מחדש את המסורת העתיקה, החלטה שנבעה מימי ילדותו, בהם בילה בחברת אלרונד וגלדריאל שאף נתנה לו את השם "אלסר". למרות זאת, לא ברור אם בנו אלדריון שעלה לכס לאחר מותו בשנת 120 לעידן הרביעי המשיך במסורת זו.

למרות הקץ הדי מוחלט של השפה בארץ התיכונה, מעמדה בולינור נותר יציב ביותר לאורך כל העידנים, שכן היא המשיכה להיות מדוברת על ידי אוכלוסיות הוניר והטלרי בניביהם השונים.

פונולוגיהעריכה

טולקין פירט על ההגייה של שפות העלפים כפי שנהגו על ידי עלפים, בני האדם והוביטים במגוון מקורות. התיעוד על הפונולוגיה המאוחרת של קוניה כלול בנספח ה' של שר הטבעות וב-"Outline of Phonology", אחד הטקסטים של טולקין, שפורסמו ב-Parma Eldalamberon מס' 19.[42]

כפי שצוין לעיל, הפונולוגיה של קוניה הושפעה ברובה הגדול מלטינית ועם קצת נגיעות של פינית. ניתן לראות עובדה זו בכך שקוניה חסרה הרמוניית צלילים ושינוי עיצורים (אנ') הנוכחים מאוד בפינית, כמו כן, ההטעמה בקוניה אינה תמיד על העיצור הראשון במילה. אלמנטים אופייניים בפינית כמו התנועות הקדמיות ö, ä ו-y חסרים בשפה. לעומת זאת, נקודות דמיון בין השתיים כוללות היעדר מנושפות העיצורים או שינוי ההברה: si < ti בשתי השפות.[12] השילוב של פונולוגיה פינית על בסיס לטיני גרמה לכך שהצליל או "ההתנהגות" של השפה מזכירים איטלקית בהרבה מובנים, עובדה שעומדת בקו אחד עם העובדה שאיטלקית הייתה השפה הרומאנית האהובה על טולקין.[43]

הטבלאות מתחת מפרטות את העיצורים והתנועות של נולדורין כפי שדוברה בארץ התיכונה.[42]

עיצוריםעריכה

מערכת הפונמות בקוניה מתחלקת לשש קבוצות: שפתיים, שיניים (כולל הלשון והחלק האחורי של השן), מכתשיים (כולל הלשון והחלק המכתשי של הלסת), חיכיים, וילוניים וסדקיים. העיצור שיני, חוכך, אטום (/θ/) והעיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי (/z/) מופיעים בוניארין, אך הוחלפו באופן הדרגתי עם /s/ ו-/r/ בהתאמה בנולדורין.[44] יש לציין כי עיצורים סותמים מופיעים רק לאחר עיצורים אפיים ועיצורים נוזליים (קבוצת ⟨r l⟩), משמע כי /g d b/ אינם מופיעים לבדם, אלא תמיד כחלק מאשכולות /ŋɡ rd ld nd lb mb/ ואלו מופיעים רק בין תנועות[45] (ייתכן שתופעה זו אינה נכונה עד סופה בוניארין, שכן קיימת המילה "אַלְדוּדֵנְיֶה", שמה של הקינה על שני העצים שחוברה על ידי העלף אֱלֶמִירֶה מהוניאר[46]). עיצורים טרום-אפיים נפוצים בשפה. הטבלה הבאה (2) מציגה את העיצורים בנולדורין. אישכול (cluster formation) עיצורים מתרחש רק במרכז המילה למעט שילובים עם תנועות למחצה:

2. עיצורים בנולדורין[ד]
שפתיים מכתשיים חיכיים וילוניים סדקיים
אפיים m n ŋ
סותמים b, p t, d k, g
חוככים f, v s (ç) x h
רוטטים r
תנועות למחצה (ʍ) w j
צידיים l

האורתוגרפיה הקונייתית (בשימוש האלפבית הלטיני) עוקבת אחר חוקי ה-IPA, אבל במספר שינויים: ⟨c⟩ מחליף את ⟨k⟩, [ŋ] מופיעה ללא ⟨ñ⟩ וילונית אחריה (למרות שניתן לזהות מילים כאלו בקוניה מוקדמת, כדוגמת Ñoldor, נולדור), ההברות [ç ʍ] מיוצגות באמצעות ⟨hy hw⟩. באופן דומה, הדיאגרפים ⟨ty ndy⟩ עשויים לייצג את האלופונים החיכיים: [t ⁿd], או בייצוג [c ⁿɟ], למרות שהם אינם פונמות עצמאיות. בנוסף, ⟨h⟩ באשכול ⟨ht⟩ מייצג [ç] אם הוא בא אחרי ⟨e⟩ או ⟨i⟩ ו-[x] שבאים אחרי תנועות אחרות. בהקשרים מסוימים ⟨x⟩ יכול לייצג את האשכול /ks/ כדוגמת הֶלְקָרַקְסֶה (Helcaraxë).

מורפופונמיקה ואלופוניםעריכה

חלק מהעיצורים נהגים בצורה שונה כאשר הם מופיעים באשכולים עם עיצורים מסוימים אחרים. מצב זה מופיע במיוחד באשכולות שכוללים את העיצורים /w j/ הדומים או את העיצור סדקי, חוכך, אטום /h/. אשכולות שבהם העיצור השני היה /j/ נהגים כעיצורים מחוככים, ואשכולות שבהם העיצור השני היה /w/ נהגים כעיצורים שפתיים. אשכולות עיצורים שבהם העיצור הראשוני הוא /h/ נהגים כטרום-מנושפים ולא-מוגאים (preaspirated and devoiced).[42]

אשכולות חיכייםעריכה

בנולדורין האשכול ⟨hy⟩ נהגה כ-[ç]. על ההגייה של [ç] כתב טולקין: "y אטומה מודגשת, בדומה להברה הראשונה ב-huge באנגלית אבל מחוככת". בוניארין, ⟨hy⟩ נהגה כ-[ʃ].[48]

על פיו, האשכול cj/) ⟨ty⟩/) נהגה כ-"'[c] קדמית דגושה', כמו ty בהונגרית, אלא שה-y מתארכת עוד קצת".[49]

על האשכול ⟨ny⟩ קבע שייהגה כמו new באנגלית ([njuː]).[50] בוניארין, האשכולים ⟨ty⟩, ⟨dy⟩, ו-⟨hy⟩ נהגים כ-[tʃ], [dʒ], ו-[ʃ] בהתאמה. על ⟨py⟩ כתב: "דוברי הוניארין וחלק מהנולדור הוגים את האשכול ⟨py⟩ עם y לא-מוגאית. בנוסף, תוך כדי ההתפצלות של ווניארין מקוניה [pç] השתנה ל-[pʃ]".[51]

אשכולות שפתייםעריכה

האשכול ⟨hw⟩ נהגה כ-[ʍ],[48] האשכול ⟨q⟩ המופיע גם כ-⟨qu⟩ נהגה כ-"k מעוגלת לפני w שקטה ארוכה",[49] או /kʷ/.[42]

אשכולות סדקייםעריכה

האשכולות ⟨hl⟩ ו-⟨hr⟩ נהגים כ-[ɬ] ו-[r̥] בהתאמה, כך גם מקביליהם הסינדריניים ⟨lh⟩ ו-⟨rh⟩. השניים, כמו מקביליהם הסינדריניים התפתחו מ- -sl ו- -sr הקונדריניים. האשכולות הפרימיטיביים -sm ו- -sn התגלגלו ל-⟨m⟩ ו-⟨n⟩ בקוניה; הוצע כי במהלך ההתפתחות היה שלב ביניים בו האשכולות נהגו כ כ-⟨hm⟩ ו-⟨hn⟩, או כפי שנהגו באלדרין: [m̥], [n̥]. שני אלו התמזגו עם ⟨m⟩ ו-⟨n⟩ הקוליים. ל-hl ו-hr האטומים יש היסטוריה ארוכה, אותה טולקין מתאר: ”hr ו-hl הפכו ל-r ו-l קוליים בשפת הנולדור עוד לפני גלותם, והשימוש בהם בצורה זו השתקע ב-Tarquesta, אולם הכתיב [המלא] נשאר. לימים, כשהגולים פגשו את הסינדר ולמדו לדבר בלשונם, העיצורים hr, hl האטומים היו מוכרים להם בצליל, בשל כך, הנולדור שיחזרו אותם ב-Tarquesta בהתאם לכתיב המסורתי. המלומדים כמובן, שמרו על ההיגוי הנכון של העיצורים הללו ב-Parmaquesta כל הזמן.”[52]

פישוט אשכולותעריכה

במהלך תקופת הקוניה העתיקה המאוחרת, כאשר תנועות אבדו במילים מורכבות ארוכות, האשכולות שנוצרו כך, או העיצורים שהפכו לסופיים, שונו או פושטו בדרך כלל:[42]
n < -m-
כל הסותמים > t-
r < -d-
t < -th-
n < -nd-
n < -mb, -ng-
n < -ñ-
צירופים עם s < s (as -ts, -st, -ss)-
צירופים עם t < -ht-

תנועותעריכה

3. תנועות בקוניה
קדמיות אחוריות
סגורות i (ː) u (ː)
חצי־סגורות e o
חצי-פתוחות ɛ ɔ
פתוחות a (ː)

בקוניה קיימות חמש תנועות (Quenya ómar) המובחנות באורכן. הקצרות הן /a, e, i, o, u/ וההארוכות המסומנות עם סימן הטעמה עילי (´) הן: /á, é, í, ó, ú/. ההבדל המדויק באורך צליל הקצרות והארוכות אינו ברור, אולם ההגייה שלהן ככל הנראה קרובה להגייתן של תנועות באיטלקית וספרדית מאשר של דיפתונגים באנגלית.[45] על פי פש (Pesch), אין הבדל באורך בתנועות /a, i, u/ ומקבילותיהן הארוכות; על פיו, אורך תנועות אלו דומה לאורך מקבילותיהן בפינית או פולנית. אך ב-/e, o/ ניכר ההבדל. בעוד שהקצרות נהגות כ-[ɛ] ו-[ɔ] בהתאמה בקירוב, הארוכות נהגות כ-[eː] ו-[oː]. הפרשנות מבוססת על אמירה של טולקין שקבע כי é ו-ó כשנהגו נכונה על ידי העלפים היו רק קצת יותר "ארוכות ו'סגורות' יותר" מאשר מקבילותיהן הקצרות: "לא ארוכה וסגורה, וגם לא מאוד רפויה ופתוחה".[53] פרשנות זו מביאה למערכת תנועות בעלת 7 תנועות שונות המובחנות באורכן; מערכת זו מתוארת בטבלה 3.

בנולדורין מאוחרת קיימים 6 דיפתונגים (Quenya ohloni): /iu, eu, ai, au, oi, ui/. כולם נופלים למעט /iu/‏([ju]) שהוא עולה. בקוניה עתיקה, כל הדיפתונגים היו בעלי צליליות נופלת. על כך כתב טולקין: ”סביר להניח שלפני הגלות, נולדורין ווניארין החליפו שתיהן יחד את iu, ui לעולים,.[54] [...] אבל רק /iu/ מוזכר כדיפתונג עולה [ju] בדומה להברה הראשונה ב-yule‏ [juːɫ] באנגלית; מהצד השני, ui נשאר נופל בקוניה גלותית כפי שהוזכר"”[54]

הברות והטעמהעריכה

בקוניה, ההטעמה על ההברות היא קבועה ולא תלויה בצליל (כלומר, משמעות מילה לעולם אינה משתנה בהתאם להטעמה), אולם היא כן נקבעת בחלקה לפי משקל ההברה. במילה בת שתי הברות, ההטעמה תהיה על הראשונה. במילים בעלות שלוש או יותר הברות, ההטעמה יכולה ליפול על ההברה האחת לפני האחרונה (penultimate syllable) או אם זו כבדה, אז לחלופין על זו שלפניה (antepenultimate syllable). כלל הטעמה זה דומה למערכת הטעמות שנמצאה בלטינית. בקוניה, הברות נחשבות לכבדות אם הן מכילות לחלופין: או תנועה ארוכה, או דיפתונג, או עיצור סופי (אלו כוללים את אשכולות העיצורים הבין-תנועתיים: ll, ld, mm, ss, ny, ry ודומיהם). hy ו-hw מסיימים הברה באמצע מילה (medially) ב-Parmaquesta, אבל לא בדיבור היומיומי.[47]

פונוטקטיקהעריכה

טולקין הרכיב כללים פונוטקטיים לקוניה המאוחרת, השולטים על הדרך שבה ניתן לצרף את הצלילים ליצירת מילים:

  • רק לעיצורים הבאים בלבד יש צורות מכפל פונמיות, כלומר, עיצורים מוארכים:
pp, tt, cc, mm, nn, ss, ll, rr (למרות שישנו היוצא דופן effírië, מוות; בו יש מכפל ff[55]).

אלו מופיעים רק בין מילים.[56] המכפלים הסותמים pp, tt, cc נהגים כמנושפים.

  • בעמ' 80 של גיליון 19 של Parma Eldalamberon מרחיב טולקין על עיצורים סופיים באלדרין: ”[...] מותרים רק העיצורים השיניים: t, s, d, th, n, r, l (כולם נפוצים למעט th) והעיצור דו-שפתי, אפי m (נפוץ גם); אולם ניתן למצוא גם מילים בתדירות הרבה יותר נמוכה עם האשכולות nt- ובתדירות עוד יותר נמוכה st כסופיים. y, w אינם נחשבים שכן, הם התמזגו באופן טבעי אל תוך הצורות ההברתיוות i, u כדבוקות”. הוא ממשיך ומוסיף על ההיסטוריה שלהם בקוניה: עיצורים שהתמזגו הם: r < d ,t < th ,n < m;‏ העיצורים t, n, r ו-s נשארו ללא שינוי. כך שמהרשימה הראשונה של 8 עיצורים סופיים נשארו 6:
n, r, l, s, t, nt.[57]

הפונולוגיה של השפה מתירה רק את סוגי העיצורים הבאים במצבים מסוימים:

  • עיצורים תחיליים:
p, t, c, f, s, h, hy, hw, m, n, ñ, v, l, hl, r, hr, y, w.[58]
  • קבוצות תחיליות:
x, ps, ty, ny, ly, qu, ñw. (nw < ñw‏ בנולדורין)[58]
  • קבוצות דו-עיצוריות באמצע מילים (medial biconsonantal groups):
ht, lc, ld, lf, lm, lp, lqu, lt, lv, lw, ly, mb, mn, mp, my, nc, nd, ng, nt, nw (ñw רק בתחילת מילה), ny, ps, pt, qu, rc, rd, rm, rn, rp, rt, rs, rv, rw, ry, sc, st, sw, ts, tw, ty, x.[45]

הערה: אלו שמודגשות הן נפוצות.

  • בקוניה אין קבוצות תלת-עיצוריות (triconsonantal) או יותר למעט מספר שילובי אותיות ספציפיים.[ה] על פיהם קיימות 12 הקבוצות הבאות:
nqu, lqu, rqu, squ, ngw, rhw, nty, lty, hty, rty, sty, lhy.

הבדלים בהגייתן:

hty נהגה [çc] בנולדורין, [ʃt͡ʃ] בוניארין.[59]
sty נהגה [sc] בנולדורין, [ʃt͡ʃ] בוניארין (ראו ść מול szcz בפולנית).[60]
בשאר המקרים y, ו-w נהגים כ-i, u הברתיים לאחר קבוצות עיצורים.[61]
  • בשפה אין אשכולות עיצורים סותמים. "אם אלו היו בעבר, כדוגמת pt ,ct, אחד מהשניים [אחד מהעיצורים] או שניהם נהגו פתוחים מחוככים".[61]

דקדוקעריכה

דקדוק השפה הוא אגלוטינטיבי (מדבקי) ומוספי ברובו. בקוניה קיימות קבוצות פועלים, שמות עצם, כינויי גוף, תארים ומילות יחס, שמות עצם מוטים לפי יחסות ומספר ופועלים מוטים לפי זמנים והבטים (אספקט). בקוניה מוקדמת, שמות תואר הותאמו עם הלוואי, כשאלו הוטו ביחסות ומספר אבל שינוי זה הופסק במעבר לקוניה מאוחרת.[12] סדר המשפט הכללי הוא מסוג SVO, נושא-פועל-מושא. אם לא צוין אחרת, הדוגמאות המובאות בקטעים הבאים מתייחסות לקוניה מאוחרת כפי שזו פותחה על ידי טולקין מאז 1951.

שמות עצםעריכה

שמות עצם בקוניה הם בעלי 4 מספרים: יחיד, רבים כללי (plural 1), רבים מסוים/פרטיטיבי (plural 2) וזוגי. בשפת הדיבור של הקוניה המאוחרת, צורת הרבים נוצרה על ידי הוספת סופית לצורה הנומינטיבית (נושא) של שם העצם: עבור plural 1 הסופית היא i- או r-; עבור plural 2 הסופית היא il-. ב-Parmaquesta יש 10 יחסות; והן 4 העיקריות: נומינטיב, אקוזטיב, גניטיב ואינסטרומנטל; שלוש של תואר הפועל: אלאטיב (שהדאטיב היא צורתה המקוצרת), לוקאטיב ואבלאטיב; האחרונה היא יחסה פוסזיבית או תארית. יחסת האקוזטיב הייתה בשימוש ב-Parmaquesta בלבד והוחלפה בנומינטיב בשפת הדיבור של הקוניה המאוחרת.

שמות תוארעריכה

בקוניה מאוחרת, סיומות היחיד הן a, -ë, -ëa- והסיומת הנדירה in- שייתכן שהייתה צורה מקוצרת של ina-. צורות הרבים המקבילות הן ë, -i, -ië- ובספק גם inë-. שמות תואר יכולים לשמש כשמות עצם,[62] ככאלו, הם יוטו בדיוק כמו שם עצם רגיל: לדוגמה: vinya (חדש), יכול להיות vinyar ("חדשות") כמו כתב העת "Vinyar Tengwar", היכול להיות מתורגם לבערך: חדשות האותיות.[45]

מילות יחס ותואר הפועלעריכה

בקוניה, ישנם קווי דמיון בין מילות היחס ותוארי הפועל, שכן היחסות הדקדוקיות כבר מתארות את היחס בין הפועל למושא. לדוגמה:

an i falmali = i falmalinna(r), "מעל גלים רבים"

מילת היחס an דומה למוספית היחסה nna-.

כינויי גוףעריכה

יחד עם שאר חלקי הדקדוק, גם מערכת כינויי הגוף הייתה נתונה לשינויים רבים במהלך חייו של טולקין, והמערכת הנוכחית לא הייתה מלאה עד שרשימת המוספיות הדרושות פורסמה ב-Viniar Tengwar מס' 49 בשנת 2007.[45] בקוניה מאוחרת, לכינויים יש גם צורות נפרדות או עצמאיות, וגם צורות עם סיומות.[63][64]

לכינויים הנפרדים יש גם צורה קצרה וגם ארוכה המשמשות לכינויי גוף כבדים (emphatic) ופשוטים (normal) בהתאמה. דוגמאות לצורות הכבדות כוללות: emmë, elyë, entë (אנחנו, אתם/ן, הם/ן).

אם כינוי גוף הוא מושא המשפט ('אותו', 'אותם' וכו') הוא יכול או להיקשר לפועל, או לבוא אחריו ללא שינוי או לדבוק כמוספית סופית לפועל כשזה יוטה בהתאם אליו; ראו "אני אוהב/ת אותו/ה":[65]

מקושר: Melinyes
ללא שינוי: Melin sé

בצורה הדבוקה, s- (סיומת יחיד) ו-t- (סיומת רבים וזוגי) יכולות להתווסף כמושאיים בגוף שלישי לכינוי הגוף הנושאיים:

utúvie-nye-s, מילולית: have found-I-it; "מצאתי את זה"
utúvie-lye-s,‏You have found it/him/her; "מצאת אותו/אותה/את זה
utúvie-lye-t,‏You have found them; "מצאת אותם/ן"

קנייןעריכה

כינויי הקניינות (שלי, שלו וכו') משמשים כדי להביע את הקניינות או שייכות כלפי שמות העצם שהם מתארים. הם מסמנים את הכינוי גוף והמספר של הקניין, והם מוטים לפי מספר ויחסה בהתאם. בעוד שעברית מבחינה בין כינויי קניין זכריים ונקביים יחידים (שלו מול שלה), הבחנה כזו אינה קיימת בקוניה.

כינויי רמזעריכה

כינוי הרמז מבחינים בשלוש רמות בין הישויות אליהן מתייחס הדובר:

sina, "זה";
tana, "הזה (שם)";
enta, "ההוא" (שם, רחוק משנינו).

פועליםעריכה

על פי טולקין, "הנטיות הדקדוקיות של הפועלים בקוניה הן לרוב סדורות [ללא יוצאים מן-הכלל]", והם קיימים או בצורה פרסונלית (personal form) או בצורה אימפרסונלית (סתמית, impersonal form). בבלשנות, פועלים אימפרסונלים הם לרוב פועלים שלא יכולים להתאים לנושא, בגלל שאינם מייצגים פעולה, תופעה או מצב הוויה של דבר ספציפי. אולם טולקין ייעד להם תפקיד שונה בקוניה: "פועל אימרפסונלי הוא פועל שלא הוצמד אליו כינוי גוף, כגון carë (לעשות, נטיית יחיד) או carir (לעשות, נטיית רבים); carin, "אני עושה" (בינוני פועל) היא הצורה הפרסונלית של -car (לעשות, להכין). פועלים יכולים להישלל, כלומר להביע פעולה שלילית באמצעות התחילית השלילית -ua לפני הפועל המתאים בצורתו האימפרסונלית.[66]

טולקין ציין כי כאשר כינוי הגוף הסתמי משמש בנפרד, הפועל אינו מוטה.[67]

הערה: כל הפעלים מוטים לפי זמן בינוני פועל.

Finwë cára. "פִינְוֶה עושה."
Quendi cárar. "העלפים עושים."
Cáranyë. "אני עושה."
Cárammë. "אנחנו עושים."
Essë cára. "הוא/היא מכינים."
Emmë cárar. "אנחנו מכינים."

בקוניה מאוחרת לפועלים יש גם מורפמת התאם זוגית t-:

Nai siluvat elen atta. "מי יתן ושני כוכבים יזרחו."[68]

בצורת הציווי, צורות הרבים והזוגיות אינן מובעות ואין התאם. הפועלים נשארים בצורת היחיד שלהם.[69]

האוגד בקוניה מאוחרת הוא הפועל -na. טולקין קבע כי הוא ישמש רק בצירופים תואריים, שמות עצם וכינויי גוף במצבים מסוימים.[70] בכל שאר המצבים האוגד מושאר בחוץ (העדר אוגד), מה שעשוי לספק זמנים מעורפלים כאשר אין הקשר נוסף:

Eldar ataformaiti יכול להיות מתורגם כ"עלפים הם דו-צדדיים" או "עלפים היו דו-צדדיים".[71]
A mára יכול להיות מתורגם כ"A (האות) טובה" או "A הייתה טובה".[70]

תחבירעריכה

סדר המילים במשפט יכול להיות גמיש שכן קוניה היא שפה מוטה ומשמעות המילה אינה מוגדרת על פי מיקומה במשפט. עם זאת, יש לה חוקי סדר מילים. התחביר הכללי הוא מסוג SVO. התואר יכול לבוא לפני או אחרי שם העצם אותו הוא מתאר.

אוצר מיליםעריכה

מכיוון שרבים מכתביו של טולקין על הלשונות העלפיות לא פורסמו, קשה לדעת את גודלו אוצר המילים שהמציא. עד שנת 2008 פורסמו כ-25,000 מילים בלשונות עלפיות.

שמות עצם פרטייםעריכה

5. אוצר מילים בסיסי בקוניה וסינדרין
עברית קוניה סינדרין
העולם ambar, cemen amar, ceven
שמיים menel menel
מים nén nen
אש nár naur
זכר nér benn
נקבה nís bess
לאכול mat- mad-
לשתות suc- sog-
אדיר, גבוה alta, halla beleg, daer
קטן pitya, titta niben, tithen
לילה lóme dû
יום aurë, ré aur

שמות העצם הפרטיים בשפה הם שמות של מקומות ויצורים בארץ התיכונה.[72]

אֶסְטֶה "מרגוע"; יִנְדִיס "הגאה"; מֶלְקוֹר "הקם מלוא כוחו"; נֶסָה "נעורים"; וַרְדָה "הנעלה, הנישאת"; ווֹרוֹנְוֶה "האיתן"; פֵאָנָרוֹ "רוח האש"; סֶאוּרוֹן "הנתעב"; אַינוּלִינְדָלֶה "מנגינת האַינוּר"; אֶלְדָמָר "בית העלפים"; הֶלְקָרַקְסֶה "הקרח השׁוחק"; אִילוּבָטָר "אבי הכל"; אוֹלוֹיוֹסֶה "הצחור־כשלג תמיד"; אוֹנְדוֹלִינְדֶה "שיר באבן"; טוּרַמְבָּר "שׂר הגורל המר"; וַלִינוֹר "ארץ הולאר; וִינְגִילוֹט "פרח-הקצף"; יָבַנָה "מעניקת הפירות"; מָר-נוּ-פַלְמָר "הארץ שמתחת לגלים"; מִינְדוֹן אֶלְדַלְיֵבָה "הצריח הנישׂא של האלדליה"; קְוֶנְטָה סִילְמָרִילִיוֹן "תולדות הסילמרילים".[72]

מילות יחסעריכה

דוגמאות למילות יחס:

  • ala: [מקום] מעבר; [זמן] אחרי.
  • ama: מעלה.
  • an: אל עבר.
  • et: קדימה, מחוץ ל... [עם שם העצם המשלים ביחסת האבלאטיב]
  • haila: הרבה מעבר.
  • haiya: רחוק, רחוק מאוד.
  • han: מעל ומעבר, בנוסף ל....
  • ní: [ללא מגע] בין, מתחת.
  • no: ‏1, מתחת. 2, מעל. 3, אחרי (מקום), מאחורי.
  • nu: מתחת, בין.
  • ono: ‏1, מלפנים, מקדימה, לפני [כלל ההקשרים למעט זמן]. 2, אחרי [זמן].

ברכותעריכה

המילה טַר משמשת כקידומת-פניה מנומסת אל עלף (זכר ונקבה). בשימוש הנומנורים, השתנתה משמעות המילה והיא הפכה לקידומת המציינת מלך/מלכה.[73]

המילה נָמָרִיֶה [näˈmäːri.ɛ] היא צורה מקוצרת של á na márië, שמשמעותה "תהיה בריא". היא משמשת לבירוך אנשים לשלום בשני אופני השימוש בשפה.[74]

עבור בירוך לשלום האמרה המקובלת בקרב הנולדור היא: !máriessë‏ (Hara). "(תישאר) בשמחות".[74]

בשר הטבעות השתמשו פרודו בגינס ונוספים בברכה אֵלֶן סִילָה לוּמֵן אוֹמֶנְטִיאֵלְבוֹ! כפנייה לשלום. זוהי ברכה בנוסח מליצי המשמשת בין אנשים הנפגשים בדרכים ופירושה: "כוכב זורח על פגישתנו!"[75]

בעבור פרידה משתמשים הנולדור ב-!márië‏Áva, "לך בשמחה" או !Márienna, "לשמחה!".[74]

מספריםעריכה

על פי כריסטופר טולקין, האלדר משתמשים בשתי מערכות לספירה, אחת על בסיס דואודצימלי (12) והשנייה על השיטה העשרונית. המספרים הבנויים על הבסיס העשרוני נקראים maquanotië, "ספירה על ידיים". המספרים הידועים עבור 1–20 מוצגים למטה; המודגשים מייצגים מילים מקוניה מוקדמת.

6. מספרים עבור 1–20
מספרים מונים מספרים סידוריים שברים
No. קוניה עברית No. קוניה עברית No. קוניה עברית
1 min אחד 1st minya ראשון 1/1 kaina, quanta שלם
2 atta, tata שתיים 2nd attëa, tatya שני 1/2 peresta, perta חצי
3 neldë, nel שלוש 3rd neldëa, nelya שלישי 1/3 nelesta, neldesta, nelta, nelsa שליש
4 canta, can ארבע 4th cantëa רביעי 1/4 canasta, casta, cansat רבע
5 lempë, lemen, maqua חמש 5th lempëa חמישי 1/5 lepesta, lepsat חמישית
6 enquë שש 6th enquëa שישי 1/6 enquesta שישית
7 otso שבע 7th otsëa שביעי 1/7 otosta, osta, otsat שביעית
8 toldo, tolto שמונה 8th toldëa, toltëa שמיני 1/8 tolosta, tosta, tolsat שמינית
9 nertë תשע 9th nertëa תשיעי 1/9 neresta, nesta, nersat תשיעית
10 quëan, quain, maquat עשר 10th quainëa עשירי 1/10 *quaista, caista עשירית
11 minque אחד-עשר 11th *minquëa, minquenya אחד-עשר 1/11 minquesta 1/11
12 yunquë, rasta שנים-עשר 12th *yunquëa, *rastëa שנים-עשר 1/12 yunquesta, *rastasta 1/12
13 *nelquë, quainel, yunquenta שלוש-עשר 13th *nelquëa, *yunquentëa שלוש-עשר 1/13 *nelquesta, *yunquentesta 1/13
14 canquë, quaican ארבע-עשר 14th *canquëa ארבע-עשר 1/14 *canquesta 1/14
15 lepenquë, quailepen חמש-עשר 15th *lepenquëa חמש-עשר 1/15 *lepenquesta 1/15
16 enenquë, quainquë שש-עשר 16th *enenquëa שש-עשר 1/16 *enenquesta 1/16
17 otoquë שבע-עשר 17th *otoquëa שבע-עשר 1/17 *otoquesta 1/17
18 tolquë, nahta שמונה-עשר 18th *tolquëa שמונה-עשר 1/18 *tolquesta 1/18
19 neterquë, húkea תשע-עשר 19th *neterquëa, hukaiya תשע-עשר 1/19 *neterquesta 1/19
20 *yuquain, yukainen עשרים 20th *yuquainëa, yukainenya עשרים 1/20 *yuquaista, yukainentya 1/20

esta ו-inga הן מילים נרדפות ל-minya (ראשון), אולם טולקין לא היה מרוצה מהמילה esta ולכן הגדרתה מוגדרת בשאילתא בנספח "Etymologies" של הספר "The Lost Road and Other Writings". המילה maqua ‏(5) מסמלת באופן ספציפי קבוצה בת 5 פריטים, כמו המילה "חמישייה" בעברית. באופן דומה maquat "זוג חמישיות" מתייחסת לקבוצה בת 10 פריטים "עשירייה".

קוניה עברית קוניה עברית
Min elen
Er elen		 כוכב אחד
כוכב יחיד 		Min Eleno
Er eleno		 [קבוצה של] כוכב אחד
[קבוצה של] כוכב יחיד
Elen atta שני כוכבים Elen atto [קבוצה של] שני כוכבים
Eleni neldë שלושה כוכבים Elenion neldë [קבוצה של] שלושה כוכבים
Eleni canta ארבעה כוכבים Elenion canta [קבוצה של] ארבעה כוכבים

בקניה, מספרים מעל 20 מופיעים כשספרת האחדות מגיעה לפני העשרות, בדומה לשפות רבות אחרות בעולם. לדוגמה, min yukainen משמעה "אחד-עשרים". צורה זו גם משתקפת בטנגור.

מערכות כתבעריכה

לכתיבת שפותיו השתמש רוב הזמן טולקין באלפבית הלטיני,[76] אולם הוא גם פיתח מערכות כתב דמיוניות משל עצמו שיתאימו להיסטוריה הפנימית של דוברי השפות שלו.[77]

מערכות כתב עלפיותעריכה

 
הברכה "כוכב זורח על פגישתנו" בכתב הטנגור.

מבין מערכות הכתב הרבות שפיתח עבור שפות העלפים, הידועה מהן היא "הטנגור של פאנור", אולם המוקדמת שפיתח נקראת "הטנגור של רומיל", או "סראטי", אותה פיתח בסביבות 1919. טולקין קבע שלפני גלותם, הנולדור השתמשו לראשונה בסראטי כדי לכתוב בקניה. אולם בשובם לארץ התיכונה, השימוש במערכת הכתב הזו נזנח והנולדור עברו להשתמש במערכת הכתב של עלפי הסינדר, ה"קירת" (cirth) בקוניה.[77]

כתב לטיניעריכה

האיות הלטיני נועד בעיקרו לייצוג פונמי של השפה, כאשר כל אות תואמת לפונמה ספציפית בשפה. עם זאת, ההגייה של התנועות משתנה בהתאם לאורכן. כללים ספציפיים לעיצורים סופקו בנספח ה' של שר הטבעות. למשל: c מבוטאת תמיד /k/, ‏qu מייצגת /kw/. הכתיב הסטנדרטי של השפה משתמש בכל אותיות האלפבית הלטיני למעט j ו-k, יחד עם אקצנטים ואומלאוט בתנועות; האותיות ñ, þ ו-z מופיעות רק בתחילת מילים. מדי פעם כתב טולקין את השפה בכתב העוקב אחר האורתוגרפיה הפינית (ולא בגרסה הלטינית-רומאנית הסטנדרטית), בו c מוחלף ב-y, k ב-j, ותנועות ארוכות מקבלות מכפל. האקצנט מסמן תנועות ארוכות, בעוד שהאומלאוט מצביע על כך שהתנועה אינה חלק מדיפתונג, למשל ב-ëa או ëo. ה-e הסופית מסומנת באומלאוט כדי להזכיר לדוברי האנגלית שהיא אינה שותקת.

טקסטיםעריכה

 
הבית הראשון של הפואמה נמריה בטנגור.

הטקסט הארוך ביותר בשפה המופיע בשר הטבעות הוא הפואמה: "נָמָרִיֶה" (קינת גלדריאל); אולם המשפט הראשון המופיע בשר הטבעות הוא ברכתו של פרודו בגניס: "אֵלֶן סִילָה לוּמֵן אוֹמֶנְטִיאֵלְבוֹ!". דוגמאות אחרות כוללות את המילים שאמר אלנדיל, אבי יסילדור בנוחתו בחופי הארץ התיכונה לאחר אירועי האקלבת כפי שצוטטו על ידי אראגון: אֶט אֵאַרֶלוֹ אֵנְדוֹרֶנָה אוּטוּלִיֵן. סִינוֹמֶה מָרוּבָן אַר הִילְדִינְיָר טֶן' אַמְבָּר-מֶטָה! "מן הים הגדול באתי לארץ התיכונה. במקום הזה אשכון, אנוכי ויורשַי עד קץ העולם".[78] ברכתו של זקנעץ בפוגשו את גלדריאל וקלבורן.[79] דוגמה נוספת היא קריאתו של פרודו בתוך מחילת העכבישה שילוב: אַיָה אֵאָרֶנְדִיל אֱלֶנְיוֹן אַנְקָלִימָה! "השבח לאארנדיל, הבהיר בכוכבים![ו][80] בסילמריליון, בנירנית ארנוידיאד, קרב הדמעות לאין-סוף מופיעה צעקת הקרב: אוּטוּלְיֵ'ן אָאוּרֵה! אַיָה אֶלְדַלְיֶה אַר אֲטַנָטָרִי, אוּטוּלְיֵ'ן אָאוּרֵה! "הגיע היום! ראו, אנשי האֶלְדָר ואבות האדם, הגיע היום!" בתשובה לה, מריעים חיילי הצבא: אָאוּטָה אִי לוֹמֶה! "הלילה חולף!".[81]

טקסטים נוספים בקוניה שנכתבו בימי חייו הם הפואמות Oilima Markirya "התיבה (סירה) האחרונה", Nieninqe "טיפת שלג", ו-Earendel "כוכב השחר" שפורסמו במסה שלו "A Secret Vice" משנת 1931.[82] אולם אלו לא יצאו לאור עד פרסום הספר "The Monsters and the Critics" בשנת 1983, עשור אחרי מותו. תרגום באיכות נמוכה של ארבע שורות מהפואמה Narqelion "סתיו" פורסמו בביוגרפיה שלו מאת המפרי קרפנטר. Narqelion הייתה הפואמה הראשונה שכתב טולקין בכל שפה עלפית. היא נכתבה בלשון הקוניה המוקדמת בסביבות נובמבר 1915 ומרץ 1916. גרסת השיר המלאה פורסמה רק ב-1999.[83]

מקורות ספרותייםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קווניה בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

  1. ^ איות זה משמש לכתיבת השפה בנספחים של הסילמריליון. בגרסה המחודשת של שר הטבעות בעריכת עמנואל לוטם מ-1998 השתנה הניקוד לקְוֶּנְיָה.
  2. ^ באותה עת, דקדוק קלאסי נחשב לדקדוק יווני או לטיני או לשילוב של שניהם.[6]
  3. ^ יש להדגיש כי האטימולוגיות כולן הן המצאה של טולקין, ובכוחו היה להחליט לאילו מילים תהיינה אטימולוגיות או היסטוריות שלמות. החקר האטימולוגי המובא כאן אינו תוצר של מחקר בלשני אמיתי אלא תוצאה של החלטות פשטניות ואקראיות מצד טולקין.
  4. ^ בטבלה מפורטים רק עיצורים פונמיים בשפה המדוברת. /ç/ ו-/ʍ/ הם פונמיים ב-Tarquesta, הנבדלים מ-/hj/ ו/hw/ בכך שהם אינם נהגים כעיצורים ארוכים בשפה המדוברת, אלא רק ב-Parmaquesta. בשפה המדוברת הם מוחלפים באשכולות / hj/ ו-/hw/.[47]
  5. ^ מקור: Quenya does not tolerate triconsonantal (or longer) combinations, except c, h, g followed by w, or h, t, d followed by y.
  6. ^ אולם תרגום זה מבוסס על המקור האנגלי: "Hail Eärendil, brightest of stars!"

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הסילמריליון, מפתח-העניינים, עמ' 290.
  2. ^ Conley, Tim; Cain, Stephen (2006). Encyclopedia of Fictional and Fantastic Languages Greenwood Publishing Group. מסת"ב 978-0-313-33188-6 List of Enteries The Lord of the rings עמ' 10.
  3. ^ 1 2 מכתבי טולקין, מכתב מס' 163.
  4. ^ 1 2 Parma Eldalamberon 17, מתוך מכתב ל-וו. ר. מתאוס (W.R. Matthews), מהתאריכים 13–15 ביוני 1964. עמ' 135.
  5. ^ סולופבה, עמ' 76.
  6. ^ Michael Frede, The Origins of Traditional Grammar.
  7. ^ סולופבה, עמ' 75.
  8. ^ 1 2 Tolkien's Foreword To The Second Edition - Lord of The Rings. SCRIBD.
  9. ^ הסילמריליון, הקדמת המתרגם, עמ' 11.
  10. ^ סולופבה, עמ' 75–76.
  11. ^ David Giraudeau, A New Q(u)enya Lexicon. Parma Eldalamberon 12. (PDF)
  12. ^ 1 2 3 4 Tikka, Petri (2007). "The Finnicization of Quenya". Arda Philology: Proceedings of the First International Conference on J. R. R. Tolkien's Invented Languages, Omientielva Minya, Stockholm 2005. Arda Philology. Vol. 1. Arda Society. עמ' 1–20. מסת"ב 978-9197350013.
  13. ^ 1 2 3 4 Parma Eldalamberon 19, עמ' 18–28.
  14. ^ סולופובה, עמ' 77.
  15. ^ מכתבי טולקין, מכתב מס' 144.
  16. ^ ג'יי. ר. ר. טולקין: אוטוביוגרפיה, עמ' 79.
  17. ^ 1 2 הסילמרילון, מפתח העניינים, עמ' 347.
  18. ^ 1 2 הסילמרילון, מפתח העניינים, עמ' 337.
  19. ^ Barnes, Lawrie; Van Heerden, Chantelle (2006). "Virtual languages in science fiction and fantasy literature". Language Matters: Studies in the Languages of Southern Africa. 37 (1): 102–107.
  20. ^ Bracken, James K. (1998). "J(ohn) R(onald) R(euel) Tolkien, 1892–1973. Journals". In Rettig, James (ed.). Reference works in British and American literature (2nd ed.). Libraries Unlimited. עמ' 525.
  21. ^ John Garth, he Alphabet of Rúmil & Early Noldorin Fragments Early Qenya & Valmaric .J.R.R. Tolkien (Parma Eldalamberon 13, 2001, and 14, 2003) Tolkien Studies 2, 2005.
  22. ^ Fauskanger, Helge K. (2009). "Practical Neo-Quenya". Arda Philology: Proceedings of the Second International Conference on J. R. R. Tolkien's Invented Languages, Omientielva Tatya, Antwerp 2007. Arda Philology. Vol. 2. Arda Society. עמ' 16–55.
  23. ^ Languages in The Lord of the Rings movie: Introduction.
  24. ^ Blake Hawkins, The Rings of Power's Language Mistake Is A Big Blunder for Tolkien Fans.
  25. ^ ג'ון גארת', עמ' 107–114.
  26. ^ פליגר, עמ' 87.
  27. ^ הסילמריליון, עמ' 48.
  28. ^ 1 2 הסילמריליון, עמ' 58.
  29. ^ הסילמריליון, פרק ו', על פאנור ושחרור מלקור; ראו גם ערך קוניה בנספחים.
  30. ^ The War of the Jewels, עמ' 421.
  31. ^ Parma Eldalamberon 17, "Words, Phrases and Passages", עמ' 128.
  32. ^ The War of the Jewels, "Part Four. Quendi and Eldar: Appendix D. *Kwen, Quenya, and the Elvish (especially Ñoldorin) words for 'Language': Note on the 'Language of the Valar'", עמ' 398.
  33. ^ The War of the Jewels, עמ' 361.
  34. ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 93.
  35. ^ הסילמריליון, עמ' 101.
  36. ^ הסילמריליון, עמ' 106.
  37. ^ הסילמריליון, עמ' 105.
  38. ^ הסילמריליון, עמ' 122.
  39. ^ פליגר, עמ' 136.
  40. ^ Parma Eldalamberon 17, עמ' 129.
  41. ^ שר הטבעות–שיבת המלך, עמ' 397.
  42. ^ 1 2 3 4 5 Parma Eldalamberon 19, עמ' 68-107.
  43. ^ מכתבי טולקין, מכתב מס' 223.
  44. ^ Renk, Thorsten. What is Vanyarin Quenya like?"
  45. ^ 1 2 3 4 5 Fauskanger, Helge K. "Quenya – the Ancient Tongue. Elementary Phonology".
  46. ^ הסילמריליון, עמ' 290.
  47. ^ 1 2 Parma Eldalamberon 19, עמ' 88.
  48. ^ 1 2 Parma Eldalamberon 19, עמ' 75.
  49. ^ 1 2 Parma Eldalamberon 19, עמ' 66.
  50. ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 74.
  51. ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 86.
  52. ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 79.
  53. ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 106.
  54. ^ 1 2 Parma Eldalamberon 19, עמ' 107.
  55. ^ Quenya-English Dictionary. עמ' 12. (PDF)
  56. ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 81.
  57. ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 80.
  58. ^ 1 2 Parma Eldalamberon 19, עמ' 103.
  59. ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 84.
  60. ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 87.
  61. ^ 1 2 Parma Eldalamberon 19, עמ' 82.
  62. ^ Parma Eldalamberon 17, עמ' 77.
  63. ^ Parma Eldalamberon 17, עמ' 57.
  64. ^ Vinyar Tengwar (49), עמ' 51.
  65. ^ Vinyar Tengwar (49), עמ' 15.
  66. ^ Parma Eldalamberon 17, עמ' 144.
  67. ^ Parma Eldalamberon 17, עמ' 76.
  68. ^ Vinyar Tengwar (49), עמ' 43.
  69. ^ Parma Eldalamberon 17, "Words, Phrases and Passages in Various Tongues in The Lord of the Rings", עמ' 93-94.
  70. ^ 1 2 Vinyar Tengwar (49), עמ' 7.
  71. ^ Vinyar Tengwar (49), עמ' 7.
  72. ^ 1 2 הסילמריליון, מפתח עניינים.
  73. ^ הסילמריליון, עמ' 343.
  74. ^ 1 2 3 Parma Eldalamberon 17, עמ' 162.
  75. ^ The War of the Jewels, עמ' 367.
  76. ^ Solopova, Elizabeth, עמ' 88.
  77. ^ 1 2 De Rosario Martínez, Helios (2011). "A Methodological Study of the Elvish Writing Systems".
  78. ^ שר הטבעות–שיבת המלך, עמ' 229.
  79. ^ מכתבי טולקין, מכתב מס' 230.
  80. ^ שר הטבעות–שני הצריחים, עמ' 316.
  81. ^ הסילמריליון, עמ' 175.
  82. ^ Parma Eldalamberon 16, Tolkien Gateway.
  83. ^ Narqelion, Tolkien Gateway.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קווניה&oldid=35915535"