פתיחת התפריט הראשי

קוטג' (גבינה)

מאכל גושי המיוצר מחלב
גבינת קוטג' בקערה

גבינת קוטג' היא סוג של גבינה רכה בטעם עדין.

תוכן עניינים

מאפייניםעריכה

גבינת קוטג' היא מוצר חלב מבוסס גֶבן בטעם עדין. גבינת הקוטג' מרוקנת מנוזליה אך אינה עוברת דחיסה כך שחלק ממי הגבינה נותרים. הגבן נרחץ בדרך כלל על מנת להסיר את החמיצות. הגבינה אינה עוברת תהליך ישון או צביעה. ניתן לייצר מגוון רחב של גבינות קוטג' על ידי שימוש בחלב המכיל רמות שומן שונות. מחלבות המייצרות גבינת קוטג' משתמשות לשם כך בחלב האיכותי והטרי ביותר המגיע למחלבה. גבינת קוטג' שעוברת דחיסה הופכת לגבינת הופ, לגבינת חוואי או לקסו בלאנקו. בשוודיה גבינת קוטג' מכונה לרוב קזו, שהוא שמו של יצרן הגבינה הידוע ביותר במדינה.

נהוג לאכול גבינת קוטג' כפי שהיא, כתוספת לסלט, כחלק מקינוחים, וכמטבל לחטיפים. גבינת קוטג' יכולה להוות תחליף לגבינה מגוררת או לגבינת ריקוטה ברוב המתכונים (כמו לזניה). הגבינה פופולרית בקרב עושי דיאטה ונאמני מזון בריאות. גבינת הקוטג' אהודה גם בקרב מפתחי גוף בשל רמת חלבון הקזאין הגבוהה ורמת השומן הנמוכה.

גבינת קוטג' עתירת חלבון ודלת שומן ופחמימות.

אטימולוגיהעריכה

השם גבינת קוטג' אינו שם של מוצר מותגי. זהו סוג הגבינה והיא נקראת כך בשפות רבות. גבינת הקוטג' קלה להכנה בבית, היא מורכבת מחלב רזה ומקולקל שנשאר לאחר שחבצו חמאה, כלומר, למעשה, משאריות. מקור השם הוא באופן ההכנה: היא נקראה "גבינת הבקתה" (גבינת קוטג') על מנת להבדילה מגבינות יוקרתיות יותר. את שמה היא קיבלה מהמילה הלועזית "קוטג'" שמשמעה בית קטן באזור כפרי.[1] השם נמצא בשימוש מאמצע המאה ה-19. בישראל פותח הקוטג' הישראלי באמצע המאה ה-20.[2]

בישראלעריכה

בישראל הגבינה נפוצה מאוד. תנובה החלה לייצר גבינת קוטג' בשנת 1962. טרה החלה לייצר גבינת קוטג' בסוף שנות ה-60, ואילו שטראוס חדרה לשוק רק בחודש נובמבר 2002. תחילה נמכרה הגבינה ב-9% שומן, ובהמשך הוצעה בגרסאות של 1%, 3% ו-5% שומן. תנובה מייצרת גם "קוטג' עם יוגורט" (שווק בתחילה תחת השם "יוגה"), ובשנת 2013 החלה לייצר "קוטג' למריחה", שמרקמו עדין מזה של גבינת קוטג' רגילה.

עד שנת 2006 נכלל קוטג' ברשימת המוצרים הבסיסיים בפיקוח, ומחירו הוגבל. לאחר הסרת הפיקוח העלו היצרניות בהדרגה את מחיר המוצר (יחד עם מוצרי חלב רבים נוספים), וזה הגיע בשנת 2011 לשיעור של 7-8 ש"ח לצרכן. עובדה זו, בצירוף נסיבות שונות הכוללות את יוקר המחיה והתפתחות הרשתות החברתיות ומקומם בהתנהלות מחאות חברתיות בעולם, הובילה ביוני 2011 לחרם צרכנים כנגד מוצר זה. ההודעה על החרם החלה בפייסבוק, עברה לאמצעי תקשורת רבים אחרים, כונתה "מחאת הקוטג'" וזכתה להצלחה גורפת כאשר הביאה להורדת מחיר המוצר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ זו משמעות השם בשפות אחרות, בניגוד למשמעות השם בעברית, המתייחסת ל"קוטג'" כאל בית יוקרתי.
  2. ^ תמר עילם גינדין, בית או גבינה: מה זה השטויות האלה, קוטג'?, ynet‏-צרכנות, 18 ביוני 2011