קולוסיאום

אמפיתאטרון ברומא

הקוֹלוֹסֵיאוּםלטינית: Colosseum; באיטלקית: Colosseo) הוא אמפיתיאטרון עגלגל, הבנוי מבטון ומאבן, שנמצא במרכז רומא, שבאיטליה. הקולוסיאום הוא האמפיתיאטרון הגדול ביותר שנבנה אי פעם, ונחשב בימיו וגם כיום לאחת מהיצירות הגדולות של ההנדסה והאדריכלות הרומית. כמו כן לסמל מובהק של האימפריה הרומית.

קולוסיאום
Colosseum
מידות
אורך 187 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב 155 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 5,000 מ"ר (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תרבויות רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עשוי מ Roman travertine, טוף, בטון עריכת הנתון בוויקינתונים
נבנה 82 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאורעות Inaugural games of the Flavian Amphitheatre עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
אתר אינטרנט https://colosseo.it/area/colosseo/ עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°53′25″N 12°29′32″E / 41.890277777778°N 12.492222222222°E / 41.890277777778; 12.492222222222
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הקולוסיאום
הקולוסיאום בלילה. מצד שמאל ניתן לראות את הקטע שנשאר שלם מהקיר החיצוני המקורי.
הקולוסיאום מבפנים
מבט מקרוב
תרשים המבנה, 1877
הקולוסיאום באיור של ג'ובאני בטיסטה פיראנזי, 1756

הקולוסיאום שוכן ממזרח לפורום הרומאי. בנייתו החלה על ידי הקיסר אספסיאנוס בשנת 70 לספירה והושלמה בשנת 80 לספירה בידי בנו הקיסר טיטוס. שיפוצים נוספים נעשו בידי הקיסר דומיטיאנוס – כולם קיסרי השושלת הפלאבית, ששלטה ברומא במאה ה-1 לספירה. לפיכך שמו הרשמי של הקולוסיאום הוא "האמפיתיאטרון הפלאבי" (Amphitheatrum Flavium).

על פי הערכות, מספר הצופים המרבי בקולוסיאום היה בין 40,000 ל-70,000, והוא שימש לתחרויות גלדיאטורים ותצוגות קרב כגון קרבות ימיים, מסעות ציד, הוצאות להורג, שחזורי קרב היסטוריים ודרמות מיתולוגיות. המבנה חדל לשמש כמוקד בידור בראשית ימי הביניים ונעשו בו שימושים שונים כגון: דיור, סדנאות, מסדרים דתיים, מבצר ומחצבה.

אף שבמהלך השנים נהרס חלק גדול מהקולוסיאום בשל רעידות אדמה הרסניות ושוד עתיקות, הקולוסיאום מהווה סמל בלתי רשמי של העיר רומא ושל קיסרות רומא. זהו אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בעיר רומא ובעל קשרים הדוקים עם הכנסייה הקתולית והאפיפיור.

בשנת 1980 נרשם כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו, וב-7 ביולי 2007 נבחר כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

ביוני 2021, לאחר עבודות שיפוץ ושחזור נרחבות, נפתח לראשונה למבקרים אזור המעברים התת-קרקעיים, ההיפוגאום, שממנו פרצו הגלדיאטורים אל הזירה[1].

שמו של המבנה

עריכה

מקור השם הוא בשפה הלטינית, שדוברה ברומא העתיקה. סיומת eum- נפוצה במילים לטיניות אחרות (כמו museum), שמתארות מבנה או מקום.

אלא שהשם המקורי של המבנה היה "האמפיתיאטרון הפלאבי" (Amphitheatrum Flavium) על שם השושלת הפלאבית שעסקה בבנייתו לאחר שלטון הקיסר נירון ושנת ארבעת הקיסרים. שם זה עדיין בשימוש באנגלית המודרנית אולם בדרך כלל המבנה ידוע היום בשם "הקולוסיאום". בעת העתיקה הוא נקרא לעיתים בידי אנשי רומא בשם הלא רשמי Amphitheatrum Caesareum (האמפיתיאטרון הקיסרי) אך השם לא היה בלעדי למבנה זה.

בסמוך לאמפיתיאטרון הפלאבי ניצב פסל ענק שהיה לאחד הפסלים הגדולים ביותר ברומא (נישא לגובה של כ-40 מטרים), שהיווה כשלעצמו אחד משבעת פלאי תבל של האימפריה הרומית. תחילה היה קרוי הפסל "קולוסוס נרוניס" (אנ') על שם נירון קיסר, ולאחר שהאחרון נרצח הפסל שופץ (הוסיפו לו כתר עם קרני שמש) ושמו שונה ל"קולוסוס סוליס" על שם סול אינוויקטוס, אל השמש הרומי.

הפסל כונה בשם זה בהשראת פסל הקולוסוס מרודוס המפורסם, והועבר מארמון נירון למיקום בסמוך לקולוסיאום בידי הקיסר אדריאנוס. הפסל נבזז עם השנים אולם זכרו נחקק בשם העממי של המבנה.

מעריכים כי הפסל נפל עוד בתקופת האימפריה הרומית, והקולוסיאום של היום קיבל את שמו בגלל הסמיכות בעבר לפסל זה.

אין להתבלבל בין המילים "coliseum" ו-"Colosseum". המילה coliseum הוא שם עצם לאצטדיון, אמפיתיאטרון או מקום התכנסות גדול עבור זירות ומשחקים, ואילו Colosseum הוא השם הספציפי למבנה האמפיתיאטרון הפלאבי שברומא. ה-Colosseum הוא למעשה coliseum, אך לא להפך.

היסטוריה

עריכה

העת העתיקה

עריכה

בנייתו של המבנה קשורה בנפילת משטרו של הקיסר נירון בשנת 68. נירון היה שנוא על האצולה הרומאית ועל העם כאחד (ואף נאשם בשריפתה של העיר רומא), ואלה מיהרו להכחיד את זכרו עם התבססות השלטון הקיסרי באימפריה. המקום בו עמדה הבריכה המלכותית הגדולה שלו בקומפלקס "ארמון הזהב" שנהרס נבחר על ידי הקיסר אספסיאנוס כמקום המתאים לבניית אמפיתיאטרון להנאתם של האזרחים. האזור היה מיושב בעבר בצפיפות אולם השרפה הגדולה שפקדה את רומא בשנת 64 לספירה פינתה את השטח לטובת הבנייה המלכותית של הקיסר נירון.

בנייתו של הקולוסיאום החלה בשנת 72 בערך, ומומנה, על פי הדעה הרווחת[2], על ידי השלל שנבזז מפרובינקיית יהודה ומבית המקדש היהודי לאחר חורבנו בשנת 70. לאחר תבוסת המרד הגדול, יהודים רבים שועבדו ונשלחו לרומא, וככל הנראה הם אולצו להשתתף במלאכה הפיזית של בניית הקולוסיאום, בהתאם למנהג הרומאי להשפיל את האסירים שנשבו.

מלבד האמפיתיאטרון נבנו באזור גם בתי ספר לגלדיאטורים ומבנים רלוונטיים אחרים. לזכותו של הקיסר אספסיאנוס מיוחסת בניית שלושת היציעים הראשונים. בנו, הקיסר טיטוס, שירש את אביו בשנת 79, המשיך בבנייה והוסיף על המבנה שני יציעים נוספים. ההיסטוריון הרומי קסיוס דיו מצהיר כי בשנת 80 נטבחו למעלה מ-9,000 חיות בר במהלך 100 ימי קרבות מפוארים במסגרת משחקי החניכה של האמפיתיאטרון. שיפוץ נוסף עבר המבנה בתקופת כהונתו של דומיטיאנוס (8196) שהוסיף למבנה סדרה של מנהרות תת-קרקעיות ששימשו לעבדים ובעלי חיים, וכן הרחיב את חלקו העליון של המבנה לצורך קיבולת צופים גדולה יותר. שיפוצים נוספים במבנה בוצעו על ידי הקיסרים נרווה, טראיאנוס ואנטונינוס פיוס.

בשנת 217 נפגע המבנה בשל מכת ברק, ושרפה פרצה במקום. שרפה זו הרסה את חלקו העליון של המבנה והוא עבר בשל כך מספר סדרות שיפוצים במהלך השנים 250–320. בשנת 443 נגרם נזק נוסף למבנה בשל רעידת אדמה ונדרשו שיפוצים נוספים. קרב הגלדיאטורים האחרון בקולוסיאום התקיים בשנת 435 בערך. מופעים של ציד בעלי חיים בוצעו עד שנת 523 עת דרשה הנצרות את הפסקת הפעילות הראוותנית במקום.

ימי הביניים

עריכה

הקולוסיאום עבר כמה שינויים קיצוניים גם בתקופת ימי הביניים. בסוף המאה ה-6 נבנתה בתוך המבנה כנסייה קטנה אולם ככל הנראה ללא משמעות דתית למבנה כולו. הזירה עצמה הוסבה לבית קברות, ובחללים שמתחת למקומות הישיבה הוקמו מקומות לדיור ולסדנאות – כל זאת עד סוף המאה ה-12. בשנת 1200 השתלטה משפחת פרנגיפני על המתחם והוסיפה לו ביצורים – לצורך שימוש כטירה פרטית.

בשנת 1349 התרחשה רעידת אדמה נוספת, שגרמה נזק רב לצדו הדרומי של המבנה, שנשען על קרקע פחות יציבה. באבני החלק שקרס נעשה שימוש לבנייה של מבנים אחרים בעיר – חלקן זוהו בארמונות, כנסיות, בתי חולים ועוד. מאמצע המאה ה-14 ועד המאה ה-19 פעל במקום מסדר דתי. חלק גדול מהאבנים של חלקו הפנימי נעקר ונעשה בו שימוש חוזר – דבר שהותיר "צלקות" רבות במבנה שניתן לראותן עד היום.

במהלך המאה ה-16 וה-17 ביקשה הכנסייה להפוך את המתחם לפרודוקטיבי יותר. האפיפיור סיקסטוס החמישי (15851590) תכנן להפוך את המקום למפעל לצמר, על מנת לספק תעסוקה לזונות של רומא. אולם הצעה זו נפלה עם מותו. בשנת 1671 הועלתה הצעה להכשיר את המתחם כזירת מלחמת שוורים, אולם הצעה זו נפלה בשל מחאה ציבורית.

העת החדשה

עריכה

בשנת 1749 תמך האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר (17401758) בדעה שיש להכריז על הקולוסיאום כאתר קדוש מכיוון שבראשית הנצרות שימש להוצאתם להורג של נוצרים. האפיפיור אסר על שימוש במקום כמחצבה והכריז עליו כקדוש בשל דמם של המרטירים. עם זאת, אין עדות היסטורית התומכת בהשערה כי היו הוצאות להורג של מרטירים במקום ואין אזכור לדעה זו לפני המאה ה-16.

אפיפיורים מאוחרים יותר יזמו מספר פרויקטים של ייצוב ושיקום המבנה – כמו הסרתה של צמחיית פרא שגדלה במקום, ייצוב החזית בין השנים 18071827. אזור הזירה נחפר בחלקו בשנים 18101814 ונחשף באופן מלא בתקופת שלטונו של בניטו מוסוליני בשנת 1930.

כיום הקולוסיאום הוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר ברומא, ונאספים אליו מיליוני מבקרים בשנה. בשל השפעות של זיהום והידרדרות כללית של המבנה בוצעה תוכנית שיקום גדולה בין השנים 19932000 בעלות של כ-40 מיליון לירטות איטלקיות (כ-20 מיליון דולר לפי השער בשנת 2000, שהם כמעט 30 מיליון דולר כיום).

בשנים האחרונות הפך הקולוסיאום גם לסמל של הפעילות הבינלאומית נגד עונש מוות שבוטל באיטליה בשנת 1948. מספר הפגנות נגד עונש המוות התקיימו מול הקולוסיאום בשנת 2000, ועיריית רומא, כמחווה, החליטה לשנות את הצבע של התאורה על הקולוסיאום מלבן לזהב בכל פעם שהומתק עונשו של נידון למוות למאסר או שהוא משתחרר וגם כאשר מדינה כלשהי מבטלת את עונש המוות בחקיקה. לאחרונה הואר הקולוסיאום בזהב כאשר בוטל עונש המוות במדינת ניו מקסיקו בארצות הברית באפריל 2009.

בשל מצבו הרעוע של הקולוסיאום, אין זה אפשרי לקיים במתחם מופעים והכניסה מותרת רק ל-3,000 מבקרים בו זמנית. עם זאת הופעות גדולות בוצעו מחוץ למבנה, כאשר הוא משמש כתפאורה כמו ריי צ'ארלס (מאי 2002), פול מקרטני (מאי 2003), אלטון ג'ון (ספטמבר 2005) ובילי ג'ואל (יולי 2006).

בשנת 2021 הוחלט לשפץ את האתר[3]. בנוסף, לראשונה בהיסטוריה, הוחלט שהמתחם התת-קרקעי בקולוסיאום ייפתח לקהל הרחב. מדובר במתחם בו הוחזקו הגלדיאטורים והחיות לפני שהועלו לזירה[4].

כתובת הבנייה של אספסיאנוס

עריכה

כתובת לטינית שנמצאה בקולוסיאום מתייחסת לתיקונים שנעשו בזמן שלטונם של הקיסרים תאודוסיוס השני וולנטיניאנוס השלישי בשנת 443 או 444. בין אותיות הכתובת חורים קטנים רבים בעומק של מילימטר עד סנטימטר. על פי החורים היה ברור שבעבר הוצמדה לגוש האבן כתובת מאותיות מתכת. בשנת 1995 פרסם פרופסור גזה אלפולדי (אנ') שחזור לכתובת בהסתמך על החורים הללו. אף על פי שרוב החורים לא נשתמרו, הוא הצליח לשחזר את הכתובת משום שלכתובות אימפריאליות רומאיות היה מבנה קבוע. הכתובת הייתה עשויה מאותיות נפרדות עשויות ארד, שנשדדו במהלך הזמן.

כתובות בנייה רומאיות מתחילות עם שם הקיסר שבנה אותן, לאחר מכן מופיע שם המבנה והמקור למימון, ולאלה מצטרפים פרטים נוספים. אלדולפי שחזר בשורה הראשונה את שם הקיסר: "הקיסר והאימפרטור אספסיאנוס האוגוסטוס". בשורה השנייה מופיעה מילה ארוכה, מכיוון שאין נקודה שמפרידה בין מילים. כאן הוא שחזר את המילה "אמפיתיאטרון", ולאחר מכן שוחזרה המילה "החדש". בשורה השלישית והאחרונה, שוחזרה נוסחת הסיום – במקרה זה המקור שמימן את הבנייה – "משלל המלחמה (הוא) הורה לעשות זאת". ההשלמה המלאה של הכתובת קוראת:

.
 
כתובת הקדשה שהציב הקיסר אספסיאנוס לכבוד הקמת הקולוסיאום משלל המלחמה
I[mp(erator)] T(itus) Caes(ar) VESPASI[anvs AVG(vstvs)

Amphitheatrv[m novvm?]
[Ex] Manvbi(i)s (vacat) (fieri ivssit (?)]

האימפרטור (טיטוס) קיסר אספסיאנוס אוגוסטוס, הורה להקים את האמפיתיאטרון החדש משלל המלחמה

כתובת הבנייה של הקולוסיאום
.

אלפולדי שם לב כי בשורה הראשונה, האות T לא הייתה בכתובת המקורית, אלא נוספה בשנת 80 עם עליית טיטוס לשלטון, לאחר שטיטוס הוסיף שתי שורות של יציעים לקולוסאום, ובכך ניכס לעצמו את הקמת המבנה ואת הניצחון במרד הגדול. אספסיאנוס פיקד על לגיון בגרמניה ולחם למעלה מ-30 קרבות בבריטניה, אך באף אחד מהם הוא לא השיג מספיק שלל לבנות את הקולוסיאום. אספסיאנוס שלח את פטיליוס קרליס לדכא את המרד בגרמניה, ואת בנו דומיטיאנוס לדכא את המרד בגאליה, אולם גם שם לא השיג שלל מספיק כדי לכסות את בניית הקולוסיאום. מאידך, טיטוס שירת כמפקד צבאי רק בדיכוי המרד הגדול ביהודה, ובזמן כיבוש ירושלים ובית המקדש בשנת 70, לקחו הרומאים שלל רב שממנו בנו את הקולוסיאום. לכן כתובת הבנייה שמציינת את "שלל המלחמה" מכוונת לניצחון ביהודה ודיכוי המרד הגדול.

בניית הקולוסיאום כדי לחגוג את דיכוי המרד הגדול הייתה חלק מניסיון השושלת הפלאבית לבסס את מעמדה הפוליטי ברומא. הקיסר אספסיאנוס שלא היה בן למשפחה מיוחסת, ובניו טיטוס ודומיטיאנוס, ביקשו להצדיק את שלטונם על האימפריה הרומית. לכן הפריז אספסיאנוס בכוחם של המורדים היהודים ופיאר את בנו שפיקד על הלחימה בירושלים. השושלת הפלאבית הטביעה את מטבעות "יהודה השבויה" ומימנה את כתיבת דברי ימי המלחמה בספרו של יוספוס פלאביוסמלחמת היהודים. אספסיאנוס עצמו הקים את הקולוסאום בעזרת השלל שנלקח מבית המקדש; טיטוס הקים את שער טיטוס בקירקוס מקסימוס לכבוד ניצחונו וכיבוש ירושלים, ודומיטיאנוס הקים את שער טיטוס בוויה סקרה, ובכך שייך את עצמו לניצחון ודיכוי המרד הגדול, אף על פי שלא השתתף בלחימה.

המופעים

עריכה
 
נוצרים וחיות טרף בזירת הקולוסיאום; ציור של ז'אן-לאון ז'רום, סביבות 1870

בבסיס המופעים של הקולוסיאום עמדה גישת ה"לחם ושעשועים" של האצולה הרומאית. לפי גישה זו על השלטון לספק לתושבים כמות בסיסית של לחם כדי שלא ירעבו ושעשועים בחינם. לכל אזרחי רומא היה כרטיס כניסה חינם למופעים. מקום הישיבה של האזרחים היה בהתאם למעמדם: במושבים התחתונים ישבו הסנאטורים, מעליהם ישבו הלוחמים, מעליהם המורים ולבסוף האזרחים הרגילים. את הנשים הושיבו במושבי העץ שהיו ממוקמים במעלה המבנה, מעל כל מושבי השיש של הגברים. לקיסר היה מעבר מיוחד וכיסא מיוחד ביציע הנמוך ביותר.

כשגלדיאטור הפסיד בקרב יכול היה לבקש את רחמי הקהל. אם הקהל הניף את מטפחותיו כלפי מעלה הוא בעצם אומר למנצח תרים את הנשק ותרצח אותו הרי שהגלדיאטור המובס הפסיד את חייו, אולם אם הקהל סימן באגודלו כלפי מטה, היה על הגלדיאטור המנצח להוריד את הנשק ולא לפגוע ביריבו.

מספר היסטוריונים נוצרים דתיים טוענים כי הקיסרים הרומאים היו משליכים נוצרים לתוך הזירה כדי להוציאם להורג על ידי חיות הטרף שהוצגו שם, אולם אין עדות ממשית לכך שנוצרים נטרפו שם במיוחד בשל נצרותם.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
תמונה פנורמית של הקולוסיאום – מבחוץ
תמונה פנורמית של הקולוסאום – מבפנים