קולין מקריי

נהג מכוניות מרוץ סקוטי

קולין סטיל מקריי אנגלית: Colin Steele McRae; ‏ 5 באוגוסט 196815 בספטמבר 2007) היה נהג ראלי מסקוטלנד וחבר מסדר האימפריה הבריטית. מקריי נולד בעיר לאנארק, בנו של חמש פעמים אלוף בריטניה בראלי, ג'ימי מקריי, ואחיו של נהג הראלי אליסטר מקריי. קולין מקריי זכה באליפות בריטניה בראלי ב-1991 ו-1992.[1] בשנת 1995 זכה באליפות העולם בראלי ובכך הפך לבריטי הראשון, ונכון ל-2018, לאדם הצעיר ביותר שזכה באליפות.

קולין מקריי
Colin Mcrae
קולין מקריי במשחקי ה-X Games ב-2007
קולין מקריי במשחקי ה-X Games ב-2007
לידה 5 באוגוסט 1968
לאנארק, סקוטלנד
נהרג 15 בספטמבר 2007 (בגיל 39)
לאנארק, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום סקוטלנדסקוטלנד סקוטי
קריירת אליפות העולם בראלי
אליפויות 1 (1995)
מרוצים 146
ניצחונות 25
פודיומים 42
נקודות בקריירה 626
ניצחונות במקטעים 477
קבוצות סובארו, סיטרואן, פורד, סקודה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביצועיו יוצאי הדופן של מקריי הביאו גם לזכייתה של קבוצתו סובארו בתואר אליפות העולם בראלי ליצרנים בשנים 1995, 1996 ו-1997. לאחר מכן עבר מקריי לקבוצת פורד בה השיג תשעה ניצחונות. ב-2003 עבר לקבוצת סיטרואן שלה, אף על פי שלא השיג ניצחונות, עזר להשיג את אליפות היצרנים הראשונה משלוש רצופות. מקריי קיבל תואר חבר מסדר האימפריה הבריטית עבור הישגיו בספורט מוטורי בשנת 1996.

מקריי נהרג בשנת 2007 לאחר שהתרסק עם מסוקו ליד ביתו. בתאונה נהרגו גם בנו ועוד שני חברים של המשפחה. בנובמבר 2008, לאחר מותו, הוכנס מקריי לרשימת היכל התהילה של הספורט הסקוטי.

חייו האישייםעריכה

מקריי היה נשוי לאליסון,[2] והיו לו שני ילדים, הולי וג'וני.[3] מקריי עבר להתתגורר בנסיכות מונקו ב-1995, בין השאר בגלל ידידותו עם נהג הפורמולה 1 דייוויד קולת'ארד. עם זאת, כשמשפחתו הצעירה גדלה, הוא החל לבלות יותר זמן בביתו שבסקוטלנד.[4]

קריירת מרוציםעריכה

תחילת הדרךעריכה

קולין מקריי החל בקריירה תחרותית בספורט המוטורי ברכיבת שבילי אופניים בגיל מוקדם יחסית. כשהחליף את אופניו במיני קופר החל להתחרות עם מכוניות.[5] כשזמן קצר לאחר מכן התחרה עם הילמן אוונג'ר.[6] ב-1986 החל מקריי להשתתף באליפות הראלי בסקוטלנד עם טלבוט סאנבים ומהר מאוד, עם המהירות וסגנון הנהיגה שלו, בנה לעצמו שם, מה שהוביל להשוואתו לאלוף העולם לשעבר, הפיני ארי וטנן שאותו מקריי תמיד העריץ. הוא זכה באליפות סקוטלנד ב-1988 עם ווקסהול נובה צנועה תוך הצגת ביצועים יוצאי דופן.[7] מכוניתו הבאה הייתה כבר חזקה בהרבה, הפורד סיירה XR 4x4.

המירוץ הראשון של מקריי באליפות העולם היה בראלי שוודיה של 1987 עם הנובה ושנתיים מאוחר יותר עשה את הופעתו השנייה עם הסיירה. באותה שנה גם הגיע במקום החמישי בראלי ניו זילנד.[8] ב-1990 הגיעו מקריי והסיירה למקום השישי בראלי בריטניה למרות מספר תאונות תוך כדי המירוץ. ב-1991 הפך מקריי לנהג מקצועי לאחר שהוחתם על ידי הבעלים של חברת פרודרייב, דייוויד ריצ'רדס, לקבוצת הסובארו שלו בעבור שכר שנתי של 10,000 ליש"ט.[9] מקריי זכה באליפות בריטניה ב-1991 וב-1992 עם הסובארו לגאסי של הקבוצה[10] וקודם בעקבות כך לקבוצת סובארו העולמית להשתתף באליפות העולם. ב-1992 השתתף מקריי גם באליפות בריטניה למכוניות סלון עם הופעה אחת מאחורי ההגה של הב.מ.וו של פרודרייב. במירוץ זה מקריי היה מעורב בתאונה.[11]

אליפות העולם בראליעריכה

1993-1998: סובארועריכה

 
אחת ממכוניות הסובארו אימפרזה שבהן נהג מקריי במהלך עונת 1996 של אליפות העולם בראלי.

כשצורף לאליפות העולם באופן קבוע במהלך עונת 1993, נהג מקריי בתחילה בסובארו לגאסי של קבוצת פרודרייב לצידם של הפינים ארי וטנן, האנו מיקולה ומרקו אלן. מקריי זכה בניצחון הראשון בראלי ניו זילנד. היה זה הניצחון הראשון של קבוצת פרודרייב ושל הלגאסי לפני החלפתה בסובארו אימפרזה. בעונת 1995 זכה מקריי באליפות הנהגים תוך מאבק עיקש בבן קבוצתו ופעמיים זוכה האליפות, הספרדי קרלוס סאינס. באותה שנה, הביאו מקריי וסאינס לסובארו את אליפות היצרנים. מקריי הביא לסובארו את אליפות היצרנים גם ב-1996 וב-1997 אך הוא עצמו לא הצליח להגיע גבוה יותר ממקום שני באליפות הנהגים, אחרי הפיני טומי מקינן. ב-1998 ניצח מקריי בשלושה מרוצים נוספים והגיע שלישי בדירוג הנהגים. באותה שנה זכה בגביע מרוץ האלופים שהתקיים בגראן קנריה שבאיים הקנריים.

1999-2002: פורדעריכה

 
מקריי בפורד פוקוס WRC בראלי פינלנד בעונת 2001.

לאחר מספר שנים בסובארו עבר מקריי לקבוצת M-ספורט, שבאותו זמן הריצה את מכונית המפעל של פורד, והחל לנהוג בפורד פוקוס החדשה. החוזה של מקריי עמד על שישה מיליון ליש"ט למשך שנתיים, מה שהפך אותו באותו הזמן לנהג הראלי המרוויח בהיסטוריה.[12] מקריי פתח עם שני ניצחונות רצופים בראלי ספארי ובראלי פורטוגל אך למרות זאת, בעקבות מספר בעיות אמינות במכונית החדשה, סיים את העונה רק במקום השישי בדירוג הנהגים. גם בשנה שלאחר מכן השיג מקריי ניצחונות בקטאלוניה ויוון כדי לסיים את העונה במקום הרביעי בדירוג. המשך בעיות האמינות ברכב הובילו את מקריי לאיים בעזיבה[13] אך לבסוף החליט להאריך את חוזהו בשנתיים נוספות.[14] ב-2001 זכה מקריי להצלחות לא מבוטלות, מה שהביאוהו להתמודד על האליפות עד למירוץ האחרון בבריטניה בו התרסק, תוך שהוא משאיר את האליפות לנהג הסובארו הבריטי ריצ'רד ברנס.

עם ניצחון בראלי ספארי ב-2002 הפך מקריי לנהג עם מספר הניצחונות הגבוה בהיסטוריה עד לאותה תקופה, שיא שנשבר בהמשך על ידי מספר נהגים כמו קרלוס סאינס, סבסטיאן לב ומרקוס גרונהולם. בסוף אותה שנה חוזהו בפורד הגיע לסיומו. על פי דיווחים שונים, ביקש מקריי שכר של חמישה מיליון ליש"ט לשנה, דרישה שפורד דחתה. מקריי אמר על הזמן שלו בפורד ש"אלו היו ארבע שנים מוצלחות מאוד, השגנו הרבה תוצאות טובות ואני ממש שמח על שיתוף הפעולה שהיה לנו".[15]

2003: סיטרואןעריכה

לעונת 2003 חתם מקריי עם קבוצת סיטרואן שכבר הייתה למודת ניצחונות עם הנהג הצרפתי הצעיר סבסטיאן לב. כבר בהופעת הבכורה עם הקסארה הגיע מקריי למקום השני בראלי מונטה קרלו לצד לב וקרלוס סאינס וכך השלימו סיום במקומות 1-2-3. בהמשך השנה לא השיג מקריי תוצאות מרשימות וסיים את העונה במקום השביעי ללא ניצחונות. בעונת 2004 תקנה שנוספה הקובעת שקבוצה יכולה לרשום רק שני נהגים להיכלל בניקוד הקבוצתי הובילה את סיטרואן להחלטה להשאיר את סאינס לצד לב ולוותר על מקריי.[16] דייוויד ריצ'רדס, הבוס לשעבר של מקריי בסובארו, שכעת החזיק בזכויות השיווק של האליפות העולם בראלי, חשש שאיבוד דמות כמו זו של מקריי ייפגע באטרקטיביות הענף וניסה לעזור למקריי למצוא קבוצה.[17] ניסיון זה לא צלח ובפעם הראשונה מזה עשר שנים מקריי לא השתתף באליפות העולם.

קריירה מאוחרתעריכה

 
מקריי בסקודה פאביה באצטדיון המילניום בקארדיף בראלי בריטניה בעונת 2005.

לאחר שלא מצא קבוצה לעונת 2004, פנה מקריי לענפי ספורט מוטורי אחרים והשתתף במירוצים כמו ראלי דקר ומרוץ 24 השעות של לה מאן. ב-2004 ו-2005 ייצג מקריי את בריטניה במרוץ האלופים לצד נהג הפורמולה 1 הסקוטי דייוויד קולת'רד. באירוע של 2006, אנגליה וסקוטלנד הציגו צוותים נפרדים כשמקריי וקולת'רד מייצגים יחד את סקוטלנד. ב-2005 חזר מקריי למספר מירוצים בודדים באליפות העולם בראלי בקבוצת סקודה. בראלי בריטניה הגיע מקריי למקום השביעי ובראלי אוסטרליה הוא פרש ביום האחרון לאחר שהיה צפוי לסיים על הפודיום. סיום שכזה היה מעניק לסקודה את הפעם השנייה על הפודיום מאז ראלי ספארי ב-2001.

ב-5 באוגוסט 2006 התחרה מקריי עם סובארו בראלי הטלוויזיוני הראשון של X Games שהתקיים בלוס אנג'לס והועבר בשידור חי. בפניה האחרונה התהפך מקריי לאחר נחיתה לא טובה מקפיצה. למרות זאת, מקריי המשיך לסיום וסיים במקום השני כשהוא רק 0.13 שניות איטי יותר מאשר המנצח טראוויס פסטראנה. באותה שנה השתתף מקריי באופן בלתי צפוי במירוץ הראלי האחרון שלו בטורקיה בו החליף את סבסטיאן לב בסיטרואן של הקבוצה הפרטית קרונוס, זאת לאחר שלב נפצע בתאונת אופניים לפני האירוע.[18] בעיה מכנית בשלבי הסיום גרמה לפרישה של מקריי אחרי הופעה לא תחרותית שבה הוא היה במקום השביעי, ובקרונוס החליטו שהוא לא ימשיך איתם לסיום העונה

 
מכונית הפרארי 550 GTS מאראנלו בה השתתף מקריי במרוץ 24 השעות של לה מאן ב-2004.

מקריי התנסה בענפי ספורט מוטורי אחרים עוד בזמן השתתפותו באליפות העולם בראלי. בחודש ספטמבר 2002 הוא השתתף במירוץ אסקאר (הגרסה הבריטית של מירוצי הנאסקאר) שבו סיים במקום השישי. מקריי שב והצטרף לפרודרייב במירוץ 24 השעות של לה מאן בשנת 2004. הוא התחרה בקטגוריית ה-GTS עם פרארי מראנלו 550 GTS. הוא וצוותו סיימו במקום השלישי בקטגוריה והתשיעי בדירוג הכללי, מה שגרר גם התפעלות מצד עמיתו הסקוטי אלן מקניש.[19]

בינואר 2004 עשה מקריי את הופעת הבכורה שלו בראלי דקר עם קבוצת ניסאן והרשים כשניצח בשני מקטעים. הוא חזר לדקר ב-2005 והיה המהיר ביותר בשניים משלושת הקטעים הראשונים לפני שפרש בסוף הקטע השישי בעקבות תאונה.

בחודש אוגוסט 2007 הכריז מקריי שהוא עובד על מציאת קבוצה לעונת הראלי של 2008 ואמר שאם הוא לא ימצא קבוצה, הוא כבר לא יחזור בשנה שלאחר מכן.[20] ב-2017 אישר דייוויד ריצ'רדס שהוא ומקריי אכן שוחחו על חזרתו של מקריי לסובארו לעונת 2008. רוברט ריד, מי שהיה נווטו של ריצ'רד ברנס, היה בקשר עם מקריי וביקש ממנו להיות הנהג שלו. תוכניות אלו נקטעו עקב תאונת מסוק קטלנית של מקריי שהביאה למותו.[21]

נסיבות מותועריכה

מקריי נהרג ב-15 בספטמבר 2007 לאחר שהתרסק עם מסוקו בסמוך לבית משפחתו שבסקוטלנד.[22] בנוסף אליו, נהרגו בנו בן החמש, ג'וני, חבר המשפחה גראמי דאנקן ובנו של גראמי בן השש, בן פורצ'לי.[23][24] הלווייתם של מקריי ובנו נערכה ב-26 בספטמבר בגלאזגו.[25]

לאחר ההתרסקות, צוות החקירה של האגף לחקירת תאונות אוויריות בבריטניה הגיע למקום והריסות המסוק נאספו ונלקחו לצורך החקירה. דו"ח תוצאות החקירה פורסמו ב-12 בפברואר 2009. על פי הדו"ח, האגף לא הצליח להגיע לתוצאות חד משמעיות בדבר נסיבות התאונה תוך שהם מציינים שהמסוק התרסק לתוך עמק מיוער תוך תמרון במהירות גבוהה וגובה נמוך. בנוסף צוין שהמסוק היה תקין בעת ההתרסקות ושהממצאים מראים שהמנוע סיפק כוח בזמן ההתרסקות. בדו"ח עוד מופיע שעל אף שלא נמצא כשל טכני, לא ניתן לשלול לחלוטין שכשל כזה הוא שגרם להתרסקות, עם זאת, סביר יותר להניח שהמסוק התרסק בעת שהטייס ניסה לבצע תמרון פנייה בגובה נמוך שבמהלכה סטה המסוק מהנתיב המתוכנן, בין אם מכיוון שהטייס נקלע לקושי לשלוט במסוק, טעה בשיפוט, סבל מדיסאוריינטציה, דעתו הוסחה או שילוב של הדברים. כמו כן היו ממצאים המצביעים על כך שהטייס ביצע ניסיון היחלצות מהמצב אבל בלא גובה מספיק להשלים אותו, המסוק פגע בצמרות העצים בעמק והתרסק.[26] חקירת התאונה מהכיוון של הרשויות בסקוטלנד קבעה ב-6 בספטמבר 2011 שמקריי הוא האשם בהתרסקות שהביאה למותו ומותם של נוסעיו.[27] שריף ניקולה סטוארט ציין, לאחר 16 ימי חקירה, שמקריי ביצע טיסה לא בטיחותית ולא הכרחית בגובה נמוך בזמן ההתרסקות.[28][29]

מורשתעריכה

לאחר מותו זכה מקריי להרבה כבוד מצד עמיתיו בעולם הספורט המוטורי. נהג הפורמולה 1 וחברו הטוב דייוויד קולת'רד, התחרה בגרנד פרי היפני של 2007 עם קסדה דומה לזו של מקריי כמחווה.[30] אירועים רבים בספורט המוטורי נקראים על שמו של מקריי, כך לדוגמה מארגני הראלי השוודי מעניקים כיום פרס על הקפיצה הארוכה ביותר באחת הקפיצות המרשימות בראלי. הקפיצה הזו ידועה כיום בשם "פסגת קולין". כמו כן, מספר משחקי מחשב נקראו על שמו.

תוצאותעריכה

אליפות העולם בראליעריכה

שנה קבוצה רכב 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 מיקום נקודות
1987 קולין מקריי ווקסהול נובה מונקו  שוודיה 
36
פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ארצות הברית  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד  חוף השנהב  איטליה  0
British Junior Rally Team בריטניה 
פרש
1988 פיג'ו טלבו ספורט פיג'ו 205 GTI מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ארצות הברית  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד  חוף השנהב  איטליה  בריטניה 
פרש
0
1989 קולין מקריי פורד סיירה XR שוודיה 
15
מונקו  פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ארגנטינה  פינלנד  אוסטרליה  איטליה  חוף השנהב  34 8
Gary Smith Motorsport פורד סיירה RS קוסוורת' ניו זילנד 
5
R.E.D. בריטניה 
פרש
1990 Shell UK Oil פורד סיירה RS קוסוורת' מונקו  פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד  אוסטרליה  איטליה  חוף השנהב  בריטניה 
5
34 6
1991 סובארו ראלי אירופה סובארו לגאסי RS מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד  אוסטרליה  איטליה  חוף השנהב  ספרד  בריטניה 
פרש
0
1992 סובארו ראלי אירופה סובארו לגאסי RS מונקו  שוודיה 
2
פורטוגל  קניה  צרפת  יוון 
4
ניו זילנד 
פרש
ארגנטינה  פינלנד 
8
אוסטרליה  איטליה  חוף השנהב  ספרד  בריטניה 
6
8 34
1993 סובארו 555 סובארו לגאסי RS מונקו  שוודיה 
3
פורטוגל 
7
צרפת 
5
יוון 
פרש
ארגנטינה  ניו זילנד 
1
פינלנד  אוסטרליה 
6
איטליה  ספרד  בריטניה 
פרש
5 50
סובארו M.S.G סובארו ויויו קניה 
פרש
1994 סובארו 555 סובארו אימפרזה 555 מונקו 
10
פורטוגל 
פרש
קניה  צרפת 
פרש
יוון 
נפסל[31]
ארגנטינה 
פרש
ניו זילנד 
1
פינלנד  איטליה 
5
בריטניה 
1
4 49
1995 סובארו 555 סובארו אימפרזה 555 מונקו 
פרש
שוודיה 
פרש
פורטוגל 
3
צרפת 
5
ניו זילנד 
1
אוסטרליה 
2
ספרד 
2
בריטניה 
1
1 90
1996 סובארו 555 סובארו אימפרזה 555 שוודיה 
3
קניה 
4
אינדונזיה 
פרש
יוון 
1
ארגנטינה 
פרש
פינלנד 
פרש
אוסטרליה 
4
איטליה 
1
ספרד 
1
2 92
1997 סובארו 555 סובארו אימפרה WRC 97 מונקו 
פרש
שוודיה 
4
קניה 
1
פורטוגל 
פרש
ספרד 
4
צרפת 
1
ארגנטינה 
2
יוון 
פרש
ניו זילנד 
פרש
פינלנד 
פרש
אינדונזיה 
פרש
איטליה 
1
אוסטרליה 
1
בריטניה 
1
2 62
1998 סובארו 555 סובארו אימפרה WRC 98 מונקו 
3
שוודיה 
פרש
קניה 
פרש
פורטוגל 
1
ספרד 
פרש
צרפת 
1
ארגנטינה 
5
יוון 
1
אוסטרליה 
5
פינלנד 
פרש
איטליה 
3
אוסטרליה 
4
בריטניה 
פרש
3 45
1999 פורד פורד פוקוס WRC מונקו 
נפסל[32]
שוודיה 
פרש
קניה 
1
פורטוגל 
1
ספרד 
פרש
צרפת 
4
ארגנטינה 
פרש
יוון 
פרש
ניו זילנד 
פרש
פינלנד 
פרש
הרפובליקה העממית של סין 
פרש
איטליה 
פרש
אוסטרליה 
פרש
בריטניה 
פרש
6 23
2000 פורד פורד פוקוס RS WRC 00 מונקו 
פרש
שוודיה 
3
קניה 
פרש
פורטוגל 
פרש
ספרד 
1
ארגנטינה 
פרש
יוון 
1
ניו זילנד 
2
פינלנד 
2
קפריסין 
2
צרפת 
פרש
איטליה 
6
אוסטרליה 
פרש
בריטניה 
פרש
4 43
2001 פורד פורד פוקוס RS WRC 01 מונקו 
פרש
שוודיה 
9
פורטוגל 
פרש
ספרד 
פרש
ארגנטינה 
1
קפריסין 
1
יוון 
1
קניה 
פרש
פינלנד 
3
ניו זילנד 
2
איטליה 
8
צרפת 
11
אוסטרליה 
5
בריטניה 
פרש
2 42
2002 פורד פורד פוקוס RS WRC 02 מונקו 
4
שוודיה 
6
צרפת 
פרש
ספרד 
6
קפריסין 
6
ארגנטינה 
3
יוון 
1
קניה 
1
פינלנד 
פרש
גרמניה 
4
איטליה 
8
ניו זילנד 
פרש
אוסטרליה 
פרש
בריטניה 
5
4 35
2003 סיטרואן טוטאל סיטרואן קסארה WRC מונקו 
2
שוודיה 
5
טורקיה 
4
ניו זילנד 
פרש
ארגנטינה 
פרש
יוון 
8
קפריסין 
4
גרמניה 
4
פינלנד 
פרש
אוסטרליה 
4
איטליה 
6
צרפת 
5
ספרד 
9
בריטניה 
4
7 45
2005 סקודה סקודה פאביה WRC מונקו  שוודיה  מקסיקו  ניו זילנד  איטליה  קפריסין  טורקיה  יוון  ארגנטינה  פינלנד  גרמניה  בריטניה 
7
יפן  צרפת  ספרד  אוסטרליה 
פרש
22 2
2006 סיטרואן קרונוס סיטרואן קסארה WRC מונקו  שוודיה  מקסיקו  ספרד  צרפת  ארגנטינה  איטליה  יוון  גרמניה  פינלנד  יפן  קפריסין  טורקיה 
פרש
אוסטרליה  ניו זילנד  בריטניה  0

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קולין מקריי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Magical McRae" (באנגלית). 16 בספטמבר 2007. בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2019. 
  2. ^ Colin McRae Rests At Home After Dakar Rally Retirement, www.carpages.co.uk
  3. ^ Colin McRae to drive Fabia WRC on Rally GB, web.archive.org, ‏2005-11-13
  4. ^ McRae, Colin, 1968-2007., The real McRae : the autobiography of the people's champion, London: Ebury, 2002
  5. ^ Colin McRae's 10 best drives, Eurosport, ‏2017-09-15
  6. ^ Mad for it | Motor Sport Magazine Archive, Motor Sport Magazine, ‏2014-07-07 (באנגלית)
  7. ^ Roll of Honour - Motorsport UK Scottish Rally Championship, www.scottishrallychampionship.co.uk
  8. ^ Colin McRae Motorsports : About, www.colinmcrae.com
  9. ^ Allsop, Derick (16 בספטמבר 2007). "Motorsport: Win it or bin it, Colin McRae was a legend" (באנגלית). ISSN 1170-0777. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2019. 
  10. ^ Ex-McRae car to go under the hammer., Crash, ‏2007-12-12 (באנגלית)
  11. ^ Colin McRae | Motor Sport Magazine Archive, Motor Sport Magazine, ‏2014-07-07 (באנגלית)
  12. ^ "McRae: Six-million pound speed machine" (באנגלית). 14 בנובמבר 2000. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2019. 
  13. ^ BBC News | MOTORSPORT | McRae issues Ford ultimatum, news.bbc.co.uk
  14. ^ BBC SPORT | MOTORSPORT | McRae sticks with Ford, news.bbc.co.uk
  15. ^ "McRae bids Ford farewell" (באנגלית). 12 בנובמבר 2002. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2019. 
  16. ^ "Uncertain future for McRae" (באנגלית). 12 בספטמבר 2003. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2019. 
  17. ^ "Rally supremo vows to help McRae" (באנגלית). 15 בספטמבר 2003. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2019. 
  18. ^ "McRae steps in for injured Loeb" (באנגלית). 4 באוקטובר 2006. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2019. 
  19. ^ McRae's attitude impresses rivals, The Independent, ‏2004-06-12 (באנגלית)
  20. ^ Glenn Freeman and Eric Johnson, McRae aiming to return to WRC in '08 - WRC - Autosport, Autosport.com (באנגלית)
  21. ^ Colin McRae: 10 years on (באנגלית), בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2019 
  22. ^ Rally ace Colin McRae dies in helicopter crash, www.scotsman.com (באנגלית)
  23. ^ "Family tribute to McRae and son" (באנגלית). 16 בספטמבר 2007. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2019. 
  24. ^ IOL | McRae and children die in helicopter crash, web.archive.org, ‏2008-12-30
  25. ^ Tragic McRae and son share a single coffin - Top stories - Scotsman.c…, archive.is, ‏2012-07-12
  26. ^ Eurocopter AS350B2 Squirrel, G-CBHL, 15 September 2007, GOV.UK (באנגלית)
  27. ^ Colin McRae found at fault in his own fatal helicopter crash, Autoblog (באנגלית)
  28. ^ "McRae 'to blame' for death crash" (באנגלית). 6 בספטמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2019. 
  29. ^ Fatal Accident Inquiry into the deaths of Colin McRae, Graeme Duncan, Ben Porcelli and John McRae - Judgments & Sentences - Judiciary of Scotland, www.scotland-judiciary.org.uk
  30. ^ Grapevine: Coulthard to pay homage to McRae - F1 - Autosport, Autosport.com (באנגלית)
  31. ^ "Colin McRae" (באנגלית). 14 בספטמבר 2007. ISSN 0307-1235. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2019. 
  32. ^ Trevor Wert, Rally Legends: Colin McRae’s Focus RS WRC, DriveTribe, ‏2017-04-06 (באנגלית)