קול התור

ספר העוסק בשלבי הגאולה על פי הקבלה

קול התור הוא ספר בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה.

קול התור
מידע כללי
מאת הלל ריבלין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קבלה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לטענת צאצאי הרב הלל ריבלין משקלוב, הוא זה שחיבר את הספר על-פי תורת רבו, הגאון מווילנה. הספר פורסם לראשונה על ידי שלמה זלמן ריבלין בשנת תש"ז,[1][2] אף שרעיונות רבים בספר מופיעים כבר בפזמוניו של הרב יוסף ריבלין (נפטר ב-1896), נכדו של הרב הלל ומבוני השכונות החדשות בירושלים.

מסרים עיקריים של הספר

עריכה

מסר מרכזי בספר[3] הוא כי הגר"א ראה את עצמו ניצוץ משיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבניין הארץ, ולצורך כך שלח את תלמידיו. מוטיב מרכזי נוסף הוא עניין שני משיחין ו"עוד יוסף חי", שעניינו הוא שישנם שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף יפעל בימי עקבתא דמשיחא, ועניינו הוא קירוב הגאולה על ידי מעשי ישראל בדרך טבעית שמעוררת הנהגה אלוהית ניסית נסתרת. לעומת זאת, משיח בן דוד יפעל בימות המשיח, ועניינו הוא הגאולה עצמה, שתבוא על ידי מעשים עם ניסים גלויים. בתלמודתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד א' ועוד) נאמר שנגזר על משיח בן יוסף שייהרג במלחמת גוג ומגוג, ובספרי הקבלה מפורש שייהרג ידי ארמילוס הרשע (שר הערב רב). הגר"א מוסר לתלמידיו בספר קול התור (חלק א' החל מאות ו') שבעה עקרונות בנוגע לאתחלתא דגאולה, בהם הכלל של "עוד יוסף חי", כלומר שגזירת מותו של משיח בן יוסף התבטלה (על ידי אורך הגלות, סבל ייסוריו, המעשים שנעשים על ארץ ישראל, חבלי משיח ותפילותינו בעד חייו). המשמעות של נצחיותו של 'משיח בן יוסף' היא קיום עקבות המשיח לפני הגאולה, והצלחת קיבוץ גלויות.

הדפסת הספר

עריכה

למרות העדויות המוקדמות בכתבי ר' יושעה ריבלין על שיטה זאת, עצם קיומו של הספר הגיע לתודעה הציבורית רק בימי בנו, ר' שלמה זלמן ריבלין, שהחל בהדפסת קבצים מהספר, ופרסם ספרים נוספים על ההיסטוריה של עליית תלמידי הגר"א לפי שיטתו, דוגמת ספר "מוסד היסוד", פזמוניו של אביו, "חזון ציון"- שהוא ספר דרשות של בנו של ר' הלל, ר' משה ריבלין (שכיוניו היה "ר' משה מגיד" או "המגיד דורש ציון") שעוסקים בענייני הגאולה, ועוד.

ר' זלמן ריבלין לא הספיק לסיים את הדפסת הספר, ובחייו הוציא לאור רק מהדורה מקוצרת וחלקית, שלא זכתה לתפוצה רבה. לאחר מלחמת ששת הימים צירף הרב מנחם מנדל כשר את הספר כפי שהדפיסו ר' זלמן לספרו התקופה הגדולה. לפי עדותו של ר' זלמן עצמו, אין הספר העתקה מדויקת של ספר שחיבר ר' הלל, אלא סיכום של מסורות שעברו בעל-פה במשפחת ריבלין ובין צאצאי תלמידי הגר"א, כפי שניתן לראות בכתבי אביו ר' יושעה, ובדרשותיו של ר' משה מגיד. באותה שנה (תשכ"ט) הודפס הספר על ידי הרב חיים פרידלנדר והוועד להפצת "קול התור". בשנת תשנ"ד יצאה לאור מהדורה נוספת בתוספת כמה הרחבות על ידי פרופ' יוסף ריבלין, נכדו של ר' זלמן ריבלין.

הפולמוס על הספר

עריכה

לאחר הדפסת הספר בשנית התעורר פולמוס בגינו. חלקים מהציבור החרדי טענו שהמסורות של 'קול התור' אינן אמינות ושהספר לא נכתב בידי הרב הלל משקלוב. הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית, המתנגד נמרצות לשיטת 'קול התור', טוען כי גם אם הספר מקורי הרי שהוכנסו בו מסורות לא מדויקות בידי צאצאי הרב הלל. עוד הוא טוען שהמהדיר של הספר (ר' זלמן ריבלין), שהיה ציוני נלהב, הציג את הגר"א כ'לאומי'.[4] במהדורת תשנ"ד הובאו מספר הקדמות מרבני ירושלים התומכות באותנטיות החיבור ומחזקות את טענת הרב חיים פרידלנדר וחבריו כי "סוף דבר, כל מי שהאמת נר לרגליו, לא ימצא בספר הזה דבר שיספק עליו אמיתתו והיותו כולו מתורתו של רבינו הגר"א". ראש ישיבת מרכז הרב הציונית דתית הרב צבי יהודה קוק החשיב מאוד את הספר כאותנטי[דרוש מקור].

גם לדעת הרב יצחק שלמה זילברמן הספר הוא אותנטי ועל פיו הקמת מדינת ישראל בשנת ה'תש"ח היא אתחלתא דגאולה בבחינת "קמעא קמעא". שיטתו התבארה בספר אחרית כראשית (ירושלים תשס"ג) של תלמידו הרב אריה שפירא וכן בספר מגדיל ישועות מלכו (ירושלים תשע"ח). הרב ישראל אליהו וינטרוב יצא חוצץ נגד שיטה זו בחיבורו התקופה בסערת אליהו, שבו כתב באריכות ש"קול התור" מזויף, ואף קיבל הסכמה מהרב אלעזר מנחם מן שך. בכתב העת קדושת ציון הופיעה סדרת מאמרים ארוכה מאת הרב חיים והב, שבה תמך באותנטיות של הספר. הרב יוסף אביב"י הוכיח כי הספר חובר על ידי ריבלין לאחר שנת תרצ"ט.

מחקרים על הספר

עריכה

מחקרים אודות הספר שנעשו בידי ד"ר רפאל שוח"ט והרב אברהם קוסמן מובילים למסקנה, שספר קול התור מכיל יסודות אותנטיים המופיעים בספרי הקבלה של הגר"א ומרחיב אותם. כאמור, נראה כי כתב-היד המקורי של הספר לא הגיע לידי המהדיר רש"ז ריבלין, אלא רק עיבודים או תקצירים, והוא ערך אותם. מסגנון הספר ולשונו ניכר שמדובר בעורך מאוחר המשתמש במילים מודרניות, וכן נראה שלפני המהדיר (או עורך שקדם לו) עמד טקסט קדום, שלא תמיד הבין המהדיר את משמעותו הנכונה. הדבר ניכר בטקסטים המסומנים בסימני שאלה, בניסוחים לא מוצלחים וכדומה. לכן נכון להשוות את האמור בספר באופן ביקורתי לשאר ספרי הגר"א.

על פי תאוריה של החוקר אלי אשד, נכתב הספר בידי הרב המקובל יצחק צבי ריבלין, "דרשן הגאולה", שייתכן שנעזר בכתיבה בידי הרב אליהו לנדא נכד הגר"א. את הדמיון ברעיונות לפזמוניו של יושעה ריבלין מסביר אשד בכך ש"קול התור" התבסס על הפזמונים ולא להפך.[5]

ד"ר יצחק הרשקוביץ הגיע למסקנה[6] שהספר נכתב בשלהי המאה התשע עשרה או בתחילת המאה העשרים, והוא משקף עמדות סוציאליסטיות שרווחו באותה עת. לדעתו, הספר מנסה להציע השקפת עולם שמתאימה את הערכים הקבליים שבתורת הגאון מווילנא ותלמידיו למציאות של המשבר הכלכלי, החברתי והאידאולוגי בירושלים, בפרט אחרי שנת ת"ר, שבה התעוררה עלילת דמשק והישוב סבל ממחסור וקשיים. מציאות זו הובילה מנהיגים רוחניים של היישוב ליצור מערכת קבלית של גאולה רוויית ייסורים ומשברים, בניגוד למודל הליניארי, נטול הסיבוכים, של הגאולה, שיצא מבית מדרשו של הגאון מווילנה.

פרופ' עמנואל אטקס סבור שהמחבר הוא שלמה זלמן ריבלין. לדעת אטקס האתוס שלפיו הספר נכתב על ידי תלמידי הגאון מווילנה התאים לרבנים ציונים דתיים כדי להוכיח את טענתם שהציונות הדתית קדמה לציונות.[7]

ד"ר אריה מורגנשטרן העלה מספר טענות נגד מסורת משפחת ריבלין המיוצגת ב'קול התור', שלפיה הנהיג הרב הלל עצמו את עליית תלמידי הגר"א בשנת 1809. לפי מסמכים מקוריים קבע מורגנשטרן שהרב הלל עצמו עלה ארצה בקיץ של שנת 1832, ולא מילא תפקיד בכיר בהנהגת העולים. בנוסף, לא ברורה העובדה האם הוא היה תלמיד הגר"א, או שרק אביו היה תלמיד הגר"א. עם זאת, לדבריו הספר לא זויף על ידי שלמה זלמן ריבלין, שלדבריו לא היה לו ידע קבלי שדרוש לחיבור ספר כזה, וכן היה אדם תמים ולא נוכל וזייפן.[8]

בספרו האחרון "משיח בן יוסף ובניין ירושלים מחוץ לחומות: מיסטיקה ריבלינית ומציאות היסטורית" (מאור, תשפ"ב, 2022.) מראה מורגנשטרן כי הספר המיסטי "קול התור", שאמור להיות ספר תחזיות עתידניות המבוססות על תוכנית מאות השנים של הגאון מווילנה, אינו זיוף מאוחר משנות השלושים של המאה העשרים, פרי יצירתו של החזן שלמה זלמן ריבלין, כפי שטוען עמנואל אטקס.

מורגנשטרן מראה שהספר "קול התור" הוא ככל הנראה פרי יצירתם המשותפת של סבו של שלמה זלמן ריבלין הנזכר, אברהם בנימין ריבלין, של אביו יוסף "יאשע" ריבלין, ושל דודו יצחק צבי ריבלין במהלך המאה ה-19, ושהיה להם ידע אמיתי ועמוק בקבלה ובתורת הגר"א, שכלל לא היה לבן משפחתם הבן, הנכד, והאחיין, החזן שלמה זלמן ריבלין.

מורגנשטרן מוכיח בספרו, על סמך כתבי יד שמצא בארכיונים שעד אליו לא נחקרו כלל, שהחזן שלמה זלמן ריבלין אמנם הוציא את כתב היד של הספר לאור, יחד עם ספר פזמונים משיחיים, שגם אותם מייחס לו אטקס, אבל שאכן נכתבו בידי אביו יוסף ריבלין כפי שטען והוא לא זייף אותם בשם אביו. שלמה זלמן ריבלין אף לא הבין אותם כהלכה, ובהחלט לא הייתה לו היכולת הספרותית כדי לכתוב אותם. מה שכן היה לו הם המרץ והעניין ההיסטורי לדאוג להוצאתם לאור.[9]

המסקנה הסופית של מורגנשטרן, לאחר שנים של מחקר, היא ש"קול התור" הוא פרויקט משפחתי של משפחת ריבלין לאורך דורות. היוזם שלו היה כנראה (כנראה, כי לא נשמרו לכך עדויות בכתב) סבו של שלמה זלמן ריבלין, אברהם בנימין ריבלין, שאמנם לא השתמרו ממנו מסמכים וכמעט לא ידוע עליו דבר, ולא בכדי, מאחר שכנראה נחשב בעיני בני זמנו לטיפוס משונה.הסב הוא, לדעת מורגנשטרן, מי שיצר מיתוס על משפחת ריבלין כמי שתממש את פרויקט תוכנית העתיד שנוצרה על ידי הגאון מווילנה – תוכנית שאמורה להימשך מאות שנים לדעת מורגנשטרן אם כי זהו נושא שנוי במחלוקת במחקר – ויצר בכך את הבסיס של מה שאנו מכירים כיום כ"קול התור".

הפרויקט הזה נמשך בידי בנו של אברהם בנימין, יוסף "(יאשע)", שכתב פזמונים שונים על סמך רעיונות "קול התור" שאותם קיבל מאביו, ובידי קרוב המשפחה הדוד יצחק צבי ריבלין, שהכיר היטב את הרעיונות הללו ופיתח אותם.הכתבים של האישים האלו, שכנראה נעזרו בדברים מסוימים במכרם הטוב הרב הירושלמי אליהו לנדא צאצאו של הגר"א, הגיעו לימים לידי החזן שלמה זלמן ריבלין, שמצאם אולי באיזה ארגז נשכח בביתו, או קיבל את חלקם מידי דודו.

שלמה זלמן לא באמת הבין את המסמכים האלו, כפי שהודה תמיד, וכפי שהודו לימים בני משפחתו, אבל הוא כן הבין שהמדובר במשהו חשוב. לכן דאג להכתיב את המסמכים שמצא לאדם בשם אליעזר הורוביץ, לימים מרצה ידוע לתלמוד, ודאג להוציא לאור את קובץ המסמכים האלו תחת השם "קול התור".

אלי אשד הציע ש"קול התור" נוצר בשלבים שונים. ובמקור התבסס אולי על כתב יד או כתבי יד שמצא שלמה זלמן ריבלין של בני משפחתו. אך אלו עברו פיתוח נוסף בידי קבוצה שלמה של אנשים ידועים למדי, שיצרה במסגרתו ובמסגרת ספרים אחרים שפורסמו בידי ריבלין כמו "חזון ציון" ו"מוסד היסוד" על תולדות היישוב היהודי בירושלים במאה ה-19 היסטוריה בדויה של העבר של ארץ ישראל, בתוספת להיסטוריה של העתיד הצפוי ליישוב זה שתוארה בספר "קול התור״. קבוצה זאת כללה אנשים כמו הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אליהו לנדא וישראל בן זאב ישעיהו לוריא, הרב דוד לוי לעוי, ואחרים. לדעת אשד אנחנו מוצאים את שמותיהם בספר "מוסדי ארץ": מאמרים וחלקי מאמרים על תולדות עליית תלמידי הגר"א "מוסדות ארץ", מפעליהם ביסוד ישוב האשכנזים (1951) וזאת הייתה "הועדה מצאצאי תלמידי הגר"א" שאליה כיוון שלמה זלמן ריבלין כמוציאים לאור של ספריו וכמי שנתנו לו הוראות להוציא לאור את הספרים.

דהיינו יש לנו כאן מיתוס שנוצר בידי קולקטיב, וריבלין לא שיקר כשהוציא את הספרים כמי שעומד בראש וועדה ולא כממציא היחיד כפי שטוען אטקס.

כמו במקרה של ספר הזוהר כך גם לגבי קול התור הייתה זאת קבוצה שלמה שפיתחה את כל הרעיונות, כנראה בדיונים בעל פה, ושלמה זלמן ריבלין היה רק המסכם הסופי של רעיונותיהם של חברי קבוצה שלמה שיצרו טקסט שהוא מורכב ומתוחכם הרבה יותר מזה שיכול היה ליצור שלמה זלמן ריבלין לבדו.[10]

השפעות של רעיונות "קול התור"

עריכה

פרופ' דוד ביאל טוען שלרעיונות "קול התור " יש השפעה ישירה על מפלגות הימין הקיצוני בישראל[11].

הסופר חיים באר עוסק בספר "קול התור " ובהשפעותיו השונות על החברה הדתית הלאומית בספרו "עת הזמיר" (עם עובד,1987).שם הספר הוא בגדר התייחסות ישירה ואירונית ל"קול התור".[12]

ד"ר אשד מפנה את תשומת הלב לדמיון המוזר שיש בין כמה מהרעיונות שעומדים מאחורי "קול התור" והספרים השותפים לו "חזון ציון " ו"מוסד היסוד" ובין הרעיונות של סיפורים בסדרת המדע הבדיוני "המוסד" של יצחק אסימוב שפורסמה בארצות הברית בשנות ה-40.עוד לפני ש"קול התור " אף פורסם כספר.

לדעתו סיבה אפשרית לדמיון זה היא שאחד ממפתחי הרעיונות שמאחורי "קול התור " הרב אליהו לנדא שהה בניו יורק כרב בשנות השלושים של המאה והיכיר את הסופר אסימוב כילד.ושוחח עימו על רעיונות אלו.[13]

לקריאה נוספת

עריכה

משה שטרנבוך,"האם אנו היום באתחלתא דגאולה-לספר "קול התור"- בעיות הזמן בהשקפת התורה ,ירושלים תשכ"ט,1969

ישראל אליהו וויינטרויב.התקופה בסערת אליהו : ביאור ... בתקופת עקבתא דמשיחא לאור דברי הגר"א,תשס"ז,2007. על דברי הגר"א ותלמידיו בעניין מהלך הגאולה,

200 Arie Morgenstern Hastening redemption : Messianism and the resettlement of the land of Israel Oxford : Oxford University Press; 2006,

קישורים חיצוניים

עריכה

הספר

עריכה

על הספר

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הלל בן בנימין ריבלין, מבוא מאת ד"ר יוסף ריבלין, קול התור- תמצית מתוך ז' פרקי גאולה שקיבל ר' הלל משקלוב מרבו הגר"א, מפיצי קול התור, תשנ"ד 1994
  2. ^ קול התור : בעקבות משיחא / תמצית מתוך ז' פרקי גאולה של... ר' הלל שקלובר..., באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  3. ^ הספר פותח במילים יעודנו יעודו של רבנו הגאון נהורא דמשיח בן יוסף לדור אחרון. ראו כאן קול התור א וכן בהמשך הספר
  4. ^ משה שטרנבוך, שו"ת תשובות והנהגות, ירושלים, ה'תשס"ב, חלק ד', סימן שכ"ח,
  5. ^ המסתורין של "קול התור " | המולטי יקום של אלי אשד
  6. ^ יצחק הרשקוביץ, הערות היסטוריות ותאולוגיות על קול התור, כנס הקבלה הליטאית ושלוחותיה, אוניברסיטת בר-אילן, 19.6.2012.
  7. ^ עמנואל אטקס, ״הציונות המשיחית של הגאון מווילנה״, עמוד 198; הנ"ל, "האם הגאון מווילנא היה ציוני? - הרצאה במסגרת יד יצחק בן צבי
  8. ^ יעקב מאיר, "האם הגר"א היה ציוני", שביעי, כ"ד בחשוון תש"ף.
  9. ^ משה נחמני, פזמוני המשפחה המשיחית : ביקורת על ספרו של אריה מורגנשטרן ,מקור ראשון ,מאי 2022
  10. ^ ד״ר אלי אשד, הספר 'קול התור': יצירה של אדם בודד או של קבוצה?, באתר יְקוּם תַּרְבּוּת, ‏2019-08-07
  11. ^ Does Kol ha-Tor express a Messianic Zionist doctrine held by the Vilna Gaon?, Stanford University Press, 2023-10-31, עמ' 21–26, ISBN 978-1-5036-3709-2
  12. ^ הלל ויס, "בעקבי עת הזמיר", בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית ספרית בית-אל, 1992, עמ' 142–151
  13. ^ אלי אשד, הגאון מוילנה והמוסד, באתר המולטי יקום של אלי אשד, ‏2008-04-25
  14. ^ תמצית המאמר בבלוג של אביב"י