קומי צאי
קוּמִי צְאִי הוא שיר אהבה של המשורר חיים נחמן ביאליק. התחבר בתרס"ה 1905.
כמו רוב שירי ביאליק, נכתב השיר בהגייה אשכנזית.
השיר הושר בלפחות 6 לחנים שונים. 3 מהם – מחבריהם אינם ידועים, מתוך 3 אלו אחד הוא תימני[1] (ועובד כמה פעמים על ידי פאול בן-חיים), ואחד הוא של יהודי מזרח אירופה. הלחן השלישי[2]ידוע בצורה חלקית ביותר. בן-חיים, כחלק מאופוס 29 שלו, חיבר לו לחן משלו ב-1940. מרק לברי חיבר לו לחן ב-1954[3]. הלחן הידוע ביותר, חובר ב-1971 לערך על ידי נעמי שמר, והוא זכה ל-3 עבודים לכל הפחות: של אריה לבנון, של גיל אלדמע ושל ירון גרושובסקי. בלחן זה בוצע השיר פעמים רבות מאד. בין השאר על ידי יהורם גאון[4]; עוזי מאירי[5]; נעמי שמר[6]; אופירה גלוסקא ביחד עם הפרברים, חבורת 'מקולית', סקסטה ושולה חן[7]; דודו זכאי[8]; אנסמבל דרור[9]; יוני נמרי[10]; "אל המשורר"[11]; Gute Gute[12]; דקלון[13]; אודהליה ברלין[14].
האני השר בגוף ראשון יחיד, קורא לאהובתו ומתאר עלילה אפשרית של טיול עד מפגש עמו בחיק הטבע בעונת האביב. הלשון השירית רצופה בהרמזים לפסוקי התנ"ך, בהם ספר בראשית ושיר השירים, כמו גם הרמזים אל פסוקים בשירתו שלו.
יוסף קלוזנר, עורך השילוח, שם התפרסם השיר, לא התלהב תחילה מהשיר, וראה בו דבר "יפה וריק", שאינו הולם את אופיו הרציני של הירחון. ואמנם השיר מלא עליצות והתפעמות מהנערה ומהטבע, והוא כנראה פועל יוצא של הרפתקת אהבים קצרה שהייתה לביאליק בעיירה מרוזי, בקיץ 1904[15]
פרקי השיר ותכניו
עריכהמילות השירה | תכנים ואמירות |
---|---|
”קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה, |
מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ט': ”לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּינִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ” המילים: „מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי” מתכתבות עם יצירתו של ביאליק בפרוזה: מאחורי הגדר. |
”מִן הַבֹּקֶר שׁוֹמְרִים סִפֵּךְ |
מילות הבית מתכתבות עם ספר משלי, פרק ח', פסוק ל"ד: ”אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם, לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי.” ברכיבי הפסוק שנושאו הוא עבודת ה' ומוסר, עשה המשורר שימוש בתיאור של יחסי אהבה. |
”עָבַר חֶסֶד-אֵל בָּאָרֶץ |
|
”גַּם-בַּלֵּב שָׁב וַיְחִי |
מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק א', פסוקים י"ב–י"ג: ”עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין.” |
”עוֹטָה אוֹר, שִׂמְלַת צְחוֹר, |
מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ט': ”אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים.” וכן עם ספר תהלים, פרק ק"ד, פסוק ב': ”עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.” |
”יַחְדָּו נַפְלִיג אֶל הַשָּׂדֶה |
זִכְרִיָה הוא הפרח זִכְרִינִי |
”אָסֹף אֶאֱסֹף קַרְנֵי אוֹר, |
מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ו', פסוק ב': ”דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים.” וכן עם ספר מיכה, פרק ב', פסוק י"ב: |
”יַחְדָּו נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן, |
קישורים חיצוניים
עריכה- "קומי צאי" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "קומי צאי" והאזנה לו באתר זמרשת
- רשימת לחנים וביצועים לשיר, באתר הספרייה הלאומית
- עפר גביש, הפגישה המקרית של ביאליק שהולידה שיר אביב אירוטי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 7 באפריל 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ קומי צאי (לחן עממי תימני) - זֶמֶרֶשֶׁת, באתר www.zemereshet.co.il
- ^ קומי צאי (מפי מנוחה לובובסקי) - זֶמֶרֶשֶׁת, באתר www.zemereshet.co.il
- ^ קומי צאי (לחן לברי) - זֶמֶרֶשֶׁת, באתר www.zemereshet.co.il
- ^ יהורם גאון קומי צאי, נבדק ב-2024-04-27
- ^ עוזי מאירי - קומי צאי, נבדק ב-2024-04-27
- ^ קומי צאי, נבדק ב-2024-04-27
- ^ קומי צאי - אופירה גלוסקא והפרברים, נבדק ב-2024-04-27
- ^ אקורדים לשיר קומי צאי של דודו זכאי, באתר שירונט
- ^ קומי צאי-ביאליק-אנסמבל דרור שירה העברית, נבדק ב-2024-04-27
- ^ יוני נמרי - קומי צאי, נבדק ב-2024-04-27
- ^ קומי צאי - אל המשורר בהופעה, נבדק ב-2024-04-27
- ^ Gute Gute - Kumi Tz'ei, נבדק ב-2024-04-27
- ^ מחרוזת (קומי צאי, שהשמש תעבור עלי, לעולם לא מאוחר) - דקלון, נבדק ב-2024-04-27
- ^ אודהליה ברלין - קומי צאי | אחיותיי היקרות (וגם אחיי!) "בניסן ניגאלו ובניסן עתידין להיגאל" קומו צאו תרקדו! שיהיה חודש טוב ומלא אור לכולנו 💫 | By אודהליה ברלין - Odeleya BerlinFacebook (בהינדי), נבדק ב-2024-04-27
- ^ חיים נחמן ביאליק, השירים; ערך והוסיף מבואות, ביאורים ונספחים: אבנר הולצמן, דביר, 2004, עמ' 303