הליברייטור פותח כדי להתעלות על המפציץ B-17, שהיה ערב מלחמת העולם השנייה המפציץ העיקרי של צבא ארצות הברית. הוא עוצב בצורה ייחודית, שכן כנפי המטוס היו גבוהות מהמקובל, וזנב המטוס כלל זוג מייצבים אנכיים משני צידי מייצב הגובה (בצורת 'H'). מטוסי ה-B-24 היו בעלי טווח רב בהרבה ממפציצי התקופה ופי שתיים מ-B-17, אך הם הוגבלו בסייג רום יחסית נמוך וביצועי טיסה בינוניים. הליברייטור היה מטוס חשוב ונפוץ מאוד והתאים כמעט לכל אופי לחימה ונפרש בזירות רבות ברחבי העולם. הטווח הרב שלו עשה אותו למטוס גמיש לשלל משימות וייעודים, החל מהפצצה אסטרטגית ועד לסיור, תצפית, תובלה ולוחמה נגד צוללות באוקיינוס הפסיפי ובאוקיינוס האטלנטי.
לאורך המלחמה דגמי ה-B-24 שירתו בכל זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית בנוסף לכמה מדינות נוספות. סך הכל נבנו כ-18,500 מטוסי B-24, המספר הגבוה ביותר של מפציצים, מפציצים כבדים, מטוסים רב-מנועיים ומטוסים צבאיים אמריקאיים שנבנו עד כה.
מבנה טיסה של ארבעה מטוסים מדגם B-24D של להק הפצצה 93.מטוס PB4Y-2 פרייבטיר בעל מייצב אנכי בודד בזנב המטוס, בשירות צי ארצות הבריתמטוסי ליברייטור GR סימן III בשירות טייסת 120 של חיל האוויר המלכותי (פיקוד החופים) נושאים ציוד ללוחמה נגד צוללות.
אבות טיפוס: ב-30 במרץ1939 הוזמן XB-24 ,אב הטיפוס הראשון על ידי חיל האוויר האמריקאי. הוא כלל ארבעה מנועי פראט אנד ויטני R-1830-33 (בעלי 1,200 כ"ס בהמראה ו-1,000 כ"ס בטיסה בגובה 4,400 מטר), שמונה פצצות במשקל 450 ק"ג, שלושה מקלעי בראונינג M2 מק"כ (12.7 מ"מ) וארבעה מקלעי בראונינג 0.3 (7.62 מ"מ) להגנה הקפית. מטוס האב טיפוס טס את טיסת הבכורה שלו ב-29 בדצמבר 1939. בשלב הבא יוצרו שבעה מטוסים: שישה בכינוי LB-30A, והם נשלחו לבדיקות חיל האוויר המלכותי ומטוס אחד בכינוי YB-24 שנותר לבחינות בארצות הברית. בהמשך דגם YB-24 עבר כמה שינויים קלים ופיתוחים ונכנס לשירות בשם B-24.
B-24A: דגם היצור הראשון שממנו יוצרו 9 מטוסים עבור חילות האוויר של ארצות הברית ו-20 נוספים (בשם LB-30B) עבור חיל האוויר המלכותי. דגם זה כלל בעיקר שיפורים לאווירודינמיקה של מבנה המטוס.
B-24C: דגם שכלל שדרוג למנועי המטוס R-1830-41 בעלי 1,200 כ"ס. את מהירות המטוס עלתה ב-60 קמ"ש. עמדת המקלען האחורית שופרה באמצעות צריחון הידראולי A-6 בעל זוג מקלעי בראונינג M2. נערכו שיפורים גם בעמדת המקלען הקדמית.
B-24D: הדגם הראשון בייצור נרחב שבעיקרו כלל מנועים משודרגים R-1830-43. בסך הכל יוצרו 2,696 מטוסים מדגם זה.
B-24E: מטוסים בייצור חברת פורד. הדגם התבסס על B-24D, ולרובם היה מנוע משודרג R-1830-65 ובודדים יוצרו עם המנוע המקורי של דגם D. בסך הכול יוצרו 801 מטוסים מדגם זה.
B-24G: מטוסי ליברייטור שנבנו תחת רישיון על ידי נורת' אמריקן אוויאיישן, הדגם כלל צריחון כדור קדמי שכלל 3 מקלעי 12.7 מ"מ. בסך הכול יוצרו 25 מטוסים מדגם זה.
B-24G-1: דגם דומה (בייצור נורת' אמריקן) אך בעל צריחון קדמי מסוג A-6. בסך הכול יוצרו 405 מטוסים מדגם זה.
B-24H: דגם שכלל שיפור לקדמת המטוס. עמדת המקלען הקדמית שונתה לצריחון בהפעלה חשמלית מסוג 'אמרסון A-15' מעל לעמדת המטילן. כמה שינויים נוספים נכללו בדגם זה כדי לשפר את שרידות המטוס מפני תקיפות אוויריות, בהם הגדלת החלונות בזנב המטוס לשיפור הראות של מקלען הזנב, שיפורים בצריחון הזנב והוספת חלונות פלקסיגלס למקלענים בצידי המטוס. רוב מטוסי B-24H יוצרו על ידי חברת פורד. בסך הכול יוצרו 3,100 מטוסים מדגם זה.
B-24J: דגם שכלל מערכת טייס אוטומטי משופרת מסוג C-1 וכוונת מטילן משופרת מסדרת M-1. בשל מחסור בצריחוני אמרסון A-15 רוב מטוסי B-24J שנבנו במפעלי קוסולידייטד בסאן-דיאגו כללו צריחון 'קוסולידייטד A-6' בהפעלה הידראולית. בסך הכול יוצרו 6,678 מטוסים מדגם זה.
B-24L: דגם שפותח כדי להוריד את משקל B-24J, צריחון הכדור התחתון מסוג 'ספרי' הוחלף בפתח פשוט ובו תושבת לזוג מקלעי בראונינג M2, וצריחון הזנב A-6B הוחלף בצריחון M-6A. בסך הכול יוצרו 1,667 מטוסים מדגם זה .
B-24M: דגם הייצור האחרון. הדגם היה פיתוח נוסף כדי להוריד את משקל המטוס. בזנב המטוס הותקנה גרסה קלה של צריחון הזנב A-6B, עמדות המקלענים בדפנות נותרו פתוחות וצריחון הכדור התחתון הוחזר. בסך הכול יוצרו 2,593 מטוסים מדגם זה .
C-87 ליברייטור אקספרס: דגם מטוס נוסעים והובלה שכל חלקו הפנימי הותאם להובלת 20 נוסעים. C-87 נועד להיות מטוס תובלה בעל טווח רב וסייג רום גבוה יותר מ-דאגלס C-47 דקוטה.
C-109: דגם מטוס תדלוק.
F-7: דגם סיור וצילום אווירי של B-24H. F-7A ו-F-7B היו דגמי סיור וצילום שהתבססו על B-24J: הראשון כלל 3 מצלמות בתא הפצצות והשני כלל 6 מצלמות.
צי ארצות הברית:
PB4Y-1: השם שניתן בצי ארצות הברית ל-976 מטוסי B-24 ליברייטור מדגמי D, J, L ו-M שעברו הסבה לשירות בצי.
PB4Y-1P: דגם צילום וסיור ימי.
PB4Y-2 פרייבטיר: מטוס מבוסס על הליברייטור שפותח על ידי קונוסלידייטיד בהתאם לדרישות הצי. הפרייבטיר כלל שינויים והתאמות רבות. בין היתר הוא היה ארוך יותר והיו בו תוספת של עמדת מהנדס טיסה, שינויים למערכות הניווט, האנטנות ושינויים במבנה זנב המטוס ממייצב אנכי כפול הנהוג במטוסי B-24 למייצב אנכי בודד וגבוה יותר (כפי שהופיע בקונסולידייטד B-32 דומינייטור) בדומה לתצורה של B-17 מבצר מעופף.
ליברייטור B סימן I: השם שניתן ל-20 המטוסים הראשונים שנקלטו בחיל האוויר המלכותי. רובם לא נכנסו לשירות מבצעי.
ליברייטור B סימן II: דגם שפותח עבור חיל האוויר המלכותי בהתאמה לצרכיו ולחימושו. דגם זה כלל כמה שינויים: תוספת של כמטר בקדמת המטוס, זנב רחב יותר מזה של הדגם הרגיל ושחלקו האחורי הייתה רצפה רחבה מעט יותר. בסך הכול יוצרו 165 מטוסים מדגם זה .
ליברייטור B סימן III: דגם שהתבסס על B-24D שנעשו בו התאמות לשירות ביחל האוויר הבריטי: צריחון זנב מסוג בולטון פול בעל ארבעה מקלעי בראונינג 7.7 מ"מ, מקלע בראונינג בודד בקדמת המטוס ושניים בכל אחת משתי עמדות המקלענים בדפנות המטוס. בסך הכול יוצרו 156 מטוסים מדגם זה.
ליברייטור B סימן IIIA: השם הניתן לדגמי B-24D אמריקאים שנכנסו לשירות בחיל האוויר הבריטי אך נותרו בעיצוב ובחימוש המקורי של ארצות הברית כחלק מתוכנית השאל-החכר.
ליברייטור B סימן V: דגם דומה לסימן III אך בעל מכלי דלק גדולים יותר לטווח טיסה רב יותר במחיר הפחתה בפלטות מיגון.
הודוהודו: כ-40 מטוסי ליברייטור ניתנו להודו לאחר עצמאותה ב-1947 והם נותרו בשירות עד 1968. חיל האוויר ההודי היה האחרון להפעיל את הליברייטור.
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת: בחיל האוויר המלכותי שירתו 2,091 מטוסי ליברייטור, מהם כ-850 בפיקוד החופים, אימון וחילוץ ימי. השאר שירתו ביחידות הפצצה ותובלה.
טייסות חיל האוויר המלכותי בהן שירתו מטוסי ליברייטור:
ארצות הברית
חילות האוויר של צבא ארצות הברית
חיל האוויר המלכותי
.jpg)
.jpg)
אוסטרליה: בחיל האוויר המלכותי האוסטרלי מטוסי ליברייטור בתשע טייסות בנוסף ליחידות אימון ותובלה.
ארצות הברית: חילות האוויר של צבא ארצות הברית וצי ארצות הברית
גרמניה הנאצית: מספר מטוסי ליברייטור נפלו בידי גרמניה והוכנסו לשירות כנף הפצצה 200 של הלופטוואפה.
דרום אפריקה: חיל האוויר הדרום-אפריקאי הפעיל שתי טייסות של מטוסי ליברייטור (טייסת 31 ו-32).
הודו: כ-40 מטוסי ליברייטור ניתנו להודו לאחר עצמאותה ב-1947 והם נותרו בשירות עד 1968. חיל האוויר ההודי היה האחרון להפעיל את הליברייטור.
הממלכה המאוחדת: בחיל האוויר המלכותי שירתו 2,091 מטוסי ליברייטור, מהם כ-850 בפיקוד החופים, אימון וחילוץ ימי. השאר שירתו ביחידות הפצצה ותובלה.
פולין: חיל האוויר הפולני בבריטניה הפעיל מפציצי ליברייטור בטייסת ההפצצה 301 ששירתה לצד חיל האוויר המלכותי.
קנדה: חיל האוויר המלכותי הקנדי כלל ארבע טייסות לוחמה בצוללות, טייסת תובלה כבדה אחת וטייסת הפצצה אחת בהן שירתו מטוסי ליברייטור.
