קונסטנטין אנטול

שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי יליד רומניה

קונסטנטין אנטולרומנית: Constantin Anatol, שמו בלידה: לודוויג פרידמן,‏ 28 במרץ 192110 ביולי 2019) היה שחקן ובמאי תיאטרון, מתרגם וכן שחקן קולנוע וטלוויזיה רומני וישראלי, יהודי יליד טרנסילבניה.

קונסטנטין אנטול
Constantin Anatol
קונסטנטין אנטול (מימין) עם ארנון צדוק בפרק "יום המזל של דויד" בסדרה סיפורים לשעת לילה מאוחרת
קונסטנטין אנטול (מימין) עם ארנון צדוק בפרק "יום המזל של דויד" בסדרה סיפורים לשעת לילה מאוחרת
קונסטנטין אנטול (מימין) עם ארנון צדוק בפרק "יום המזל של דויד" בסדרה סיפורים לשעת לילה מאוחרת
לידה 28 במרץ 1921
סיביו, ממלכת רומניה
פטירה 10 ביולי 2019 (בגיל 98)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1944
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטול לימד במכון לתיאטרון בעיר קלוז'. הוא נמנה, בין השאר, עם מייסדי "התיאטרון הסקלרי" בטרגו מורש, שהקדים את הקמת התיאטרון הלאומי בעיר זו. כמו כן, הוא ייסד את "התיאטרון העממי" בסיביו. אנטול הצטיין במשחקו הרב-גוני וכבמאי בעל השראה על במות תיאטראות בערים קלוז', טימישוארה, טרגו מורש, ואחרי 1980 בישראל - בחיפה ובאר שבע. הוא שיחק בארבע שפות: רומנית, הונגרית, גרמנית ועברית.

ביוגרפיה

עריכה

אנטול נולד בשנת 1921 במשפחה יהודית בעיר סיביו, ברומניה, בשם לודוויג פרידמן. הוריו, חנה והרמן פרידמן, ניהלו חנות נעליים. בטקס ברית המילה קיבל הילד את השם העברי "אריה בן צבי". כישוריו הלשוניים והסביבה הרב לשונית בסיביו, על תושביה הרומנים, הסקסונים, ההונגרים, היהודים והצוענים, סייעו מאוחר יותר לאנטול בקריירה שלו בתחום התיאטרון.

בגיל 11 נסע אנטול לטימישוארה, בה למד במסגרת פנימייתית בתיכון היהודי המקומי (Liceul evreiesc). מילדותו היה חובב קריאה ונמשך לספרות ולמשחק. עוד על במת בית הספר התיכון ביים מחזה מקורי בחמש מערכות שכתב, "משה", כשהמוזיקה המלווה הולחנה על ידי תלמיד אחר, המנצח והמלחין העתידי לסלו רוט. אחרי שנת 1940 כשסטודנטים מהאוניברסיטה הרומנית של קלוז', שנמצאה אז בגלות סיביו, ערכו חזרות למופע תיאטרון, שאלו לדעתו של אנטול שצפה בחזרה. בשומעם את דעתו המלומדת, הציעו לו לאלתר להיות להם לבמאי. כך לדברי אנטול, פרצה הקריירה שלו כאיש תיאטרון.

כמעט התקבל כתלמיד לתיאטרון במכון לסטודנטים יהודים שקם בבוקרשט בימי חוקי הגזע, אחרי שדיקלם בפני חבר השופטים שיר מאת יון מינולסקו, אולם הוריו לא הרשו לו לעבור לבוקרשט .[1] בסופו של דבר למד אנטול את מקצוע המשחק והבימוי בעצמו ללא מסגרת לימודים פורמליים. אחרי נפילת משטר אנטונסקו, המשטר החדש מינה אותו בראש התיאטרון העממי בסיביו, אותו הקים מחובבים, מקרב הפועלים והסטודנטים ששהו בעיר.[2] בשנת 1945 נסע לבוקרשט כדי לחפש רפרטואר לתיאטרון בסיביו ובהזדמנות זאת התוודע לשחקנית דינה קוצ'ה.

פעילותו האמנותית ברומניה

עריכה

אנטול התקבל בשנת 1945 ללהקת התיאטרון של דינה קוצ'ה בבוקרשט, Teatrul nostru ("התיאטרון שלנו") בתור שחקן ודרמטורג. אחר כך שיחק ב"תיאטרון המודרני" שבניהול פויו מקסימיליאן. באותה תקופה למד הרבה מסודות הבימוי מהבמאי והמחזאי הידוע, ויקטור יון פופה. בהמשך חזר לטרגו מורש בה שיחק בשפה הונגרית בתיאטרון הסקלרי, שהוקם בשנת 1946 תחת הנהגתו של מיקלוש טומפה ונמנה עם מייסדיו. טומפה היה לאחד ממוריו האהובים.[3] בשנים 1964-1952 פעל אנטול כשחקן ובמאי בתיאטרון הלאומי בעיר קלוז', הבירה ההיסטורית של טרנסילבניה. שיחק וביים גם על במת התיאטרון ההונגרי בקלוז' ועבד במקביל כמורה במכון לתיאטרון המקומי. כעדותו היה לו באותן השנים שיתוף פעולה פורה עם כמה דמויות מרכזיות בחיי התיאטרון כמו אאוג'ן ז'ליאפוב, שניהל את התיאטרון הלאומי בקלוז' בשנים 1950–1952, והשחקנית, הבמאית והמורה לתיאטרון הידועה, מרייטה סדובה. עם תלמידי אנטול בקלוז' נמנו שחקנים כמו אאורל ג'ורומיה, אלכס מונטה, תאופיל ולקו, לימים מנהל התיאטרון הלאומי ביאשי וגאורגה ליאהו, לימים מנהל התיאטרון הלאומי בטימישוארה.

בשובו לטימישוארה, בשנים 1969-1964 פעל בה אנטול פעילות עשירה ומגוונת כשחקן ובמאי על במות שלושת התיאטראות הממלכתיים של העיר: הרומני, ההונגרי והגרמני. ב-1980-1969 עבד שוב בטרגו מורש, בתיאטרון הלאומי בשפה הרומנית ובמחלקה ההונגרית שלו.

אנטול הצטיין בתפקידים כמו המלט במחזה בעל אותו שם מאת שייקספיר, מירויו ב"כוכב בלי שם" מאת מיכאיל סבסטיאן, היגינס ב"פיגמליון" מאת שו, אדגר ב"Play Strindberg" מאת דירנמט, מנואל ב. מנואל ב"האי" מאת מיכאיל סבסטיאן, ורבים אחרים.

קונסטנטין אנטול שיחק גם בסרטי קולנוע - התפקיד של דוד בקו-פרודוקציה הרומנית-איטלקית "Baltagul"("הגרזן"), בתפקיד הראשי גזה באראדלה בסרט הטלוויזיה ההונגרי של זולטן פאברי Plusz minusz egy nap (יום יותר, יום פחות) (1972-1973) ומאוחר גילם את הדמויות הראשיות בשני סרטים הונגרים נוספים של הבמאי אנדראש פרנץ, Veri az ördög a felesége (השד הכה את אשתו) (1973) ו-"Vadon" (יער עבות) (1989).

פעילותו כשחקן ובמאי בישראל

עריכה

בשנת 1980 עלה אנטול לישראל, בה התיישבו הוריו עוד בשנת 1950. אחרי שחיזק את שליטתו בעברית, ביים הצגות בתיאטרון העירוני חיפה ושיחק בכמה מחזות על במות התיאטראות בחיפה ובאר שבע. בשנת 1983 שובץ בתפקיד הספר הצבאי בקו-פרודוקציה הישראלית-גרמנית "ספיחס" (מן הסדרה "אסקימו לימון") ובתפקיד קסלר בהפקה הישראלית-אמריקאית "מינוטאור",לפי ספרו של בנימין תמוז ובסרטה של ציפי טרופר, "תל אביב - ברלין".

אחרי המהפכה הרומנית (1989) יצא אנטול בשנת 1997 לסיור ברומניה שקטף שם שבחים רבים. ביים ושיחק בשתי הצגות בתיאטרון טרגו מורש ברומנית ובהונגרית, והופיע במונודרמה " מלון סיביר". קיים הופעות גם בבוקרשט ובערים אחרות.

ב-55 שנות קריירה אמנותית, ביים אנטול מעל מאה הצגות בתיאטראות שונים ברומניה, ביוגוסלביה ובישראל. כמו כן שיחק במעל מאה תפקידים בארבע שפות: רומנית, הונגרית, גרמנית ועברית.

אנטול תרגם כמה מחזות וכתב מונולוג דרמטי בשם "עפרונות צבעוניים", בו שיחק בירושלים. כמו כן, הוא כתב ספר זיכרונות תחת הכותרת "צייד הפרפרים, כרוניקה ספרותית על אנשים, תיאטרון ו... לא רק" (2003) בשפה הרומנית.

קונסטנטין אנטול התחתן באמצע שנות ה-40 עם יהודית טירפלד. נולדו להם בן ובת. נפטר ב-10 ביולי 2019.

מבחר תפקידים בתיאטראות

עריכה

ברומניה

עריכה

בישראל

עריכה

בתיאטרון העירוני חיפה:

בתיאטרון באר שבע:

בתיאטרון החאן בירושלים:

מבחר הצגות שביים

עריכה
  • "חיים חדשים" מאת אנטון מקארנקו - קלוז' 1953
  • "טביעת השייטת" מאת אלכסנדר קורנייצ'וק - עם מיכאי ראיקו, קלוז' 1953
  • השעה האחרונה מאת מיכאיל סבסטיאן - קלוז', 1954
  • לילות השתיקה" מאת תאופיל בושקן, קלוז' ,1954
  • פיגמליון" מאת שו, עם אורליאן גאורגה, קלוז', 1955
  • "ציון אפס בהתנהגות" מאת אוקטביאן סאבה וויג'יל סטויינסקו, קלוז', 1956
  • "העיתונאים" מאת אלכסנדרו מירודן, קלוז', 1957
  • "אילן היוחסין" מאת לוצ'יה דמטריוס, קלוז', 1957
  • אותלו מאת שייקספיר
  • המלטמאת שייקספיר, עם מירון ניקולסקו, קלוז' 1960
  • דו-שיח בפארק, מאת תאופיל בושקן, קלוז' 1959
  • מפקח המשטרה (An Inspector Calls) מאת ג'ון בוינטון פריסטלי בהונגרית (Váratlan vendég)
  • בשפל מאת גורקי, קלוז' 1959
  • "האריסטוקרטים" מאת ניקולאי פוגודין, קלוז' 1959
  • "מכתבי אהבה" מאת וירג'יל סטויינסקו, קלוז' 1960
  • "האחיות בוגה" מאת הוריה לובינסקו, קלוז' 1960
  • הפיזיקאים מאת דירנמט - בהונגרית
  • אדון פונטילה ומאטי משרתו מאת ברכט, בהונגרית, קלוז' 1964, בעברית - בחיפה 1981
  • כובע הקש האיטלקי מאת אז'ן לביש בהונגרית (Olasz szalmakalap)
  • "היער המאובן" מאת רוברט שרווד, בטימישוארה,
  • "רומולוס הגדול" מאת דירנמט, בטימישוארה
  • "שוליית השטן" מאת ג'ב..שו, בקלוז'
  • כשפורחות השקדיות מאת אנג'לה ניקולסקו פלאטי, לפי רומן מאת מרינה סרני "ימי חיינו"
  • "המפגש הראשון" מאת טטיאנה סיטינה
  • המצודה ההרוסה" מאת הוריה לובינסקו, קלוז', 1963
  • "קדחות או מותו של אמן" מאת הוריה לובינסקו
  • „מייג'ור ברברה" מאת ג'.ב.שו
  • מניפתה של ליידי וינדרמיר" (Evantaiul unei lady) מאת אוסקר ויילד, בטימישוארה 1971,

בהונגרית בטרגו מורש -1975

פילמוגרפיה

עריכה
  • אברהם, אבי יצחק, בסרט "הדברים שמאחורי השמש" בבימוי יובל שפרמן, 2006
  • ב"סיפורי בית קפה", 2003
  • קסלר ב"מינוטאור", סרט בהפקה ישראלית-אמריקאית, 1999
  • הרב פריידיגר, בסדרה התיעודית לטלוויזיה "משפט קסטנר", 1994
  • הגנרל קאיאץ בסרט "Vadon" (יער עבות") (הונגריה) בבימוי פרנץ אנדראש וג'יירג' אורדודי, 1989
  • "משחקים בחורף" - 1988
  • "יום המזל של דוד" פרק בסדרה, סיפורים לשעת לילה מאוחרת, לצידו של ארנון צדוק, בבימוי מיקי בהגן.
  • ליסטופסקי ב"אקיוורניטס פוליטיאס" (Ακυβέρνητες Πολιτείες -ערים טרופות) סדרת טלוויזיה יוונית בבימויו של רובינוס מנתוליס, לפי הרומן של סטראטיס צירקס - 1985
  • הספר הצבאי ב"ספיחס" (אסקימו לימון 4) סרט בבימוי בועז דוידזון - 1982
  • גזה וטרו ב"השד מכה את אשתו" („Veri az ördög a feleségét”), סרט הונגרי
  • התפקיד הראשי - גזה באראדלה, בסרט טלוויזיה של זולטן פאברי "יום יותר, יום פחות" (Plusz-mínusz egy nap)- נומינליזציה לפרס לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל סן סבסטיאן 1973
  • דוד ב"Baltagul" (הגרזן), סרט רומני-איטלקי, בבימוי מירצ'ה מורשאן - 1969, לפי הרומן מאת מיכאיל סדוביאנו

מחזות

עריכה
  • מונולוג "עפרונות צבעוניים" בתיאטרון באר שבע, 1986

תרגומים

עריכה
  • לרומנית: Convertirea căpitanului Brassbound ׁ(קפטן בראסבפאונד ממיר דתו) 1970

ספרים

עריכה
  • ספר זיכרונות: צייד הפרפרים (ברומנית) Vânătorul de fluturi‏ 2003

לקריאה נוספת

עריכה
  • Noi întâlniri la Ierusalim (red.Costel Safirman, Leon Volovici)- „Constantin Anatol -Vânătorul de fluturi ” 24/2/2004, Institutul Cultural Roman, București 2007, pag. 409-422

קישורים חיצוניים

עריכה

זנו פודור - בעיתון "קובנטול ליבר" על קונסטנטין אנטול, פרק ב, בסדרה "התיאטרון הרומני בטרגו מורש, 50 שנים ב-50 פרקים.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Noi întâlniri la Ierusalim 2007 עמוד 409
  2. ^ Noi întâlniri la Ierusalim 2007 עמוד 410
  3. ^ Noi întâlniri la Ierusalim 2007 עמוד 412