קונסטנטינוס האפריקאי
קוֹנְסְטַנְטִינוֹס הָאַפְרִיקָאִי (בלטינית: Constantinus Africanus; בין 1010 ל-1020 – 22 בדצמבר 1087) היה רופא שחי במאה ה-11. בחלק הראשון של חייו שהה באיפריקיה והשאר באיטליה. הוא הגיע לראשונה לאיטליה לעיירת החוף סלרנו, משכנה של אסכולת סלרנו, שם עבודתו משכה תשומת לב מצד השליטים הלומברדים והנורמנים המקומיים. קונסטנטינוס הפך אז לנזיר בנדיקטיני, שחי את העשורים האחרונים לחייו במנזר מונטה קאסינו.[1]
 | |
| קונסטנטינוס האפריקאי בוחן שתן של מטופלים | |
| לידה |
בין 1010 ל-1020 קרתגו או קירואן |
|---|---|
| פטירה |
22 בדצמבר 1087 מונטה קאסינו באיטליה |
| פעילות בולטת | תרגום כתביהם של הרופאים הערבים הבולטים ללטינית |
| השקפה דתית | נצרות קתולית |
באיטליה חיבר קונסטנטינוס את האופוס העצום שלו, המורכב ברובו מתרגומים ממקורות ערביים. הוא תרגם ללטינית ספרים של המומחים הגדולים של הרפואה הערבית: אל ראזי, איבן עמראן (אנ'), יצחק בן שלמה הישראלי ואיבן אל-ג'זאר (אנ'); תרגומים אלו נמצאים היום בספריות באיטליה, גרמניה, צרפת, בלגיה ואנגליה. הם שימשו כספרי לימוד מימי הביניים ועד המאה השבע עשרה.
הביוגרפים של קונסטנטינוס עריכה
הנזיר פטרוס דיאקונוס (אנ') בן המאה ה-12 הוא ההיסטוריון הראשון שכתב ביוגרפיה של קונסטנטינוס. הוא ציין כי קונסטנטינוס היה סרצני, המונח הצרפתי-איטלקי של ימי הביניים למוסלמי מצפון אפריקה. לפי פטרוס, קונסטנטינוס עבר דרך בבל, הודו ואתיופיה, שם התוודע למדעים, לפני שהגיע למונטה קאסינו כפליט מעמיתים בקרתגו שקנאו בידע שלו. עם זאת, כמה היסטוריונים מטילים ספק בתיאור האגדי של פטרוס של קונסטנטינוס. ובכל זאת, היסטוריונים מאוחרים יותר כמו סלווטורה דה רנצי (אנ') ושארל דרמברג (אנ'), אוצר הספרייה הלאומית של צרפת בפריז, ולוסיין לקלרק (אנ'), מחבר ההיסטוריה של הרפואה הערבית, הסתמכו על תיאור זה. הגרמני מוריץ שטיינשיידר (Moritz Steinscheider) כתב ספר המוקדש לקונסטנטינוס, אשר הודפס בברלין ב-1865. היסטוריון הרפואה הגרמני קרל זודהוף (אנ') יצר את התזה הברברית-אסלאמית שלו לאחר שגילה מסמכים חדשים וחשובים הנוגעים לחייו ודתו של קונסטנטינוס בכפר לה טרינטה דלה קאווה (אנ'), אותם פרסם בכתב העת Archeion ב-1922.
הגירה לאיטליה עריכה
לפי קרל זודהוף, קונסטנטינוס היגר תחילה לאיטליה כסוחר (mercator) בסיציליה, עבר לסלרנו, שם נקרא קונסטנטינוס סיקולוס. מכיוון שקונסטנטינוס לא דיבר איטלקית, רופא צפון אפריקאי בשם עבאס מקוריאט, מאי השוכן ליד העיר מהדיה באיפריקיה (תוניסיה של ימינו), הפך למתורגמן שלו. כשהוא סובל ממחלה, מצא מקלט אצל גוסולף, אחיו של המלך, שם ציין כי עבאס לא ביקש את בקבוק השתן הרגיל, והרופא שבא לבדוק אותו היה חסר ניסיון. לאחר שביקש לשווא לראות ספרים איטלקיים טובים על רפואה, הוא הגיע למסקנה שהרפואה באיטליה מוגבלת לידע מעשי פשוט. כבר עם ידע כללי נרחב, קונסטנטינוס גילה את מטרתו בחיים.[2][3]
לאחר שהחלים, חזר קונסטנטינוס לקרתגו באיפריקיה, ועסק ברפואה במשך שלוש שנים, אסף ספרי רפואה רבים, ואז חזר לדרום איטליה עם אוצרו. בדרך לסלרנו הוא עבר בחוף לוקאניה בספינה, שם צפונית למפרץ פוליקסטרו (אנ') גרמה סערה לנזק לכמה מכתבי היד, כולל שלושת החלקים הראשונים של ספריו של עלי בן עבאס אל-אחוואזי (אנ'), שאבדו. בהגיעו לסלרנו עם מה שנשאר מהספרים, התנצר קונסטנטינוס, ולאחר מכן עבר למונטה קאסינו, שם עבד כמתורגמן. התיאור של זודהוף מסתיים באירוע הזה.
אלו הם החלקים שהושאלו ותורגמו מילה במילה ממחקרו של קרל זודהוף, מדען שהיה לו ידע מעמיק בהיסטוריה והיה ידוע במחקר אמין. אף על פי שהיה סוחר, קונסטנטינוס למד, וזה לא מפתיע כי החינוך במסגד הגדול של זייטונה (אנ') בתוניס ובבתים של מדענים היה פתוח לכל.[4] הסחר בין צפון אפריקה לאיטליה שגשג, ולא פסק בזמנים קשים. לצפון אפריקה היו משרדים במקומות שונים בסיציליה הנוצרית ובדרום איטליה עצמה, כולל בארי, טאראנטו, אגריפוליס ובזיליקטה.
צפון אפריקה ייצאה שמן זית, שעווה, עור, צמר ונגזרות, וייבאה חיטה בשנות רעב, והאסלאם לא אסר על סחר עם מדינות נוצריות.
ספרים שהביא איתו עריכה
_and_001r_(right).jpg)
קונסטנטינוס הגיע למונטה קאסינו והביא איתו את כתבי היד של הרפואה שלקח מתוניס. הם כוללים יצירות של אל בגדדי איש קירואן:
- הספרים הקירואנים
- ספר המלנכוליה של איבן עמראן (אנ').
- ספר משטר הדופק, השתן והמזון של יצחק בן שלמה הישראלי.
- הספר "זאד אל מוסאפיר" (ויאטיקום) של איבן אל-ג'זאר (אנ').
- ספרי בגדאדי
- הספר "אל הווי" של אבו בכר אל ראזי
- הספר "אל קמיל" של עלי בן עבאס אל-אחוואזי (אנ'), לפחות בחלקו. קונסטנטינוס תרגם את עשרת הספרים הראשונים (על תורת הרפואה), אך התרגום שלו לעשרת הספרים השניים (על פרקטיקה) לא שרד לחלוטין. (אותו ספר תורגם מחדש במאה השתים עשרה על ידי סטפן מאנטיוכיה (אנ'), שביטל במחי יד את תרגומו של קונסטנטינוס.)
מהדורות של הספרים של קונסטנטינוס עריכה
יצירותיו של קונסטנטינוס זמינות ביותר בשתי מהדורות מודפסות מהמאה השש עשרה, מהדורת ליון מ-1515 ומהדורת בזל מ-1536. (שתי המהדורות זמינות באופן מקוון). במהדורת בזל חסרים חלק מהחומרים המוקדמים של קונסטנטין, אך מארק ג'ורדן מציין שאף שהמהדורות של בזל וליון הן בעייתיות, ועברו ריטוש הומניסטי כלשהו, ייתכן שהמהדורה של בזל אמינה יותר. חוקרים מודרניים של תולדות הרפואה, לעומת זאת, נטו להתייחס למהדורת ליון.
מהדורה עדכנית ומלומדת של De Coitu היא Constantini Liber de coitu = El tratado de andrología de Constantino el Africano (סאנטיאגו דה קומפוסטלה, Secretariado de Publicaciones de la Universidad de Santiago, 1983) עם תרגום ספרדי נלווה.
ה-Isagoge of Johannitius, שאולי תרגם קונסטנטינוס[5] (הייחוס שנוי במחלוקת), נערך על ידי גרגור מוראך (Gregor Maurach) (1978). מהדורה זו מעולם לא נועדה להיות סופית, והיא זכתה לכמה ביקורת ותיקונים, בעיקר מאת אורסולה וייסר (Ursula Weisser).
אגדת קונסטנטינוס עריכה
בהקדמתו לעבודות המלאות של אמברואז פרה, כתב דוקטור ז'וזף-פרנסואה מאלגני (אנ'): "קונסטנטינוס נולד בקרתגו ונשבה ברצון נלהב ללמוד את כל המדעים הוא נסע לבבל, למד דקדוק, לוגיקה, פיזיקה (רפואה), גאומטריה, חשבון, מתמטיקה, אסטרונומיה, ניקוד ומוזיקה. לאחר שמיצה את כל מדעי הכשדים, הערבים והפרסים נסע להודו, חקר את מדעני ארץ זו, חזר ממצרים שם השלים את לימודיו הארוכים ואחרי ארבעה עשורים של נסיעות ועבודה, הוא חזר לעיר הולדתו. אבל הנדירות ורוחב הידע שלו הפחידו את בני ארצו, הוא נחשב בעיניהם כמכשף והם גירשו אותו. לקונסטנטינוס נודע בזמן, והוא ברח ושט לסלרנו שם נשאר זמן מה חבוי מתחת מלבושים של קבצן. אחיו של מלך בבל שעבר בעיר זו, זיהה אותו והציג אותו בפני רובר גיסקאר המפורסם, שהפך אותו למזכירו הראשון. אבל יותר מלהוט לנוח מאשר לקבל כיבודים הוא עזב את חצר המלוכה ופרש למונטה קאסינו, שם בילה את שארית חייו בתרגום ספרי רפואה שונים מערבית ללטינית".
קישורים חיצוניים עריכה
- קונסטנטינוס האפריקאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Vera von Falkenhausen, COSTANTINO Africano
- ^ "Salerno, the Mother of European Medical Schools and Father of Constantine the African, Trotula, and Roger of Salerno".
- ^ Guerrero-Peral, Á. L.; de Frutos González, V. (2013). "Constantine the African: the revival of neurology in medieval Europe" (PDF). Neurosciences and History. 1 (2): 80–87.
- ^ "Education in Islam - The Role of the Mosque". Muslim Heritage. 2001-08-12.
- ^ Francis Newton, “Constantine the African and Monte Cassino: New Elements and the Text of the Isagoge”