כלל (ישראל)
חברת כלל (ישראל) בע"מ, שנודעה בשם "כלל" או "קונצרן כלל", הייתה חברת החזקות ישראלית גדולה, בעלות חברות בנות ברבים מענפי המשק בישראל. עם החברות הבנות שלה נמנו כלל תעשיות, "כלל סחר", "אזורים" וכלל ביטוח. בשנת 2000 מוזגה חברת "כלל" לתוך חברת אי די בי חברה לפיתוח[1].
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברת החזקות |
| מייסדים | ג'ורג' וייז |
| תקופת הפעילות | 1962–2000 (כ־38 שנים) |
| חברות בנות |
כלל תעשיות כלל ביוטכנולוגיה כלל ביטוח כלל סחר כלל מחשבים |
| משרד ראשי | תל אביב |
| ענפי תעשייה | מוצרי צריכה, טכנולוגיה מתקדמת וביוטכנולוגיה, לוגיסטיקה, שירותי תקשורת, אנרגיה ותשתיות. |
  | |
הקמה ובעלות עריכה
החברה הוקמה בשנת 1962 בשם "כלל - חברה להשקעות בישראל בע"מ"[2]. יוזם הקמתה היה ג'ורג' וייז, בתמיכתו של שר התעשייה והמסחר, פנחס ספיר. הקונצרן נועד למשוך לישראל השקעות של יהדות אמריקה הדרומית שהתקשו להשקיע ישירות במפעלים בישראל בגלל המרחק וחוסר ההכרות עם המשק הישראלי[2]. הבעלות בחברה התפזרה על פני משקיעים רבים מחוץ לישראל, יחד עם עשר קבוצות ישראליות: בנק דיסקונט, בנק דיסקונט למשכנתאות, בנק לאומי, בנק הפועלים, סולל בונה, החברה המרכזית, בנק לסחר חוץ, כור, בנק החקלאות והבנק לפיתוח התעשייה, שהחזיקו יחד 20% ממניות החברה, אך קיבלו מחצית מהמושבים במועצת המנהלים[3]. בשנים הראשונות השקיעה החברה באופן פסיבי, אולם החל משנת 1965 החלה החברה להשפיע באופן אקטיבי על פעילות החברות בהן השקיעה[4].
בשנת 1969 רכשה קבוצת דיסקונט את המניות של הבנק לחקלאות והבנק לפיתוח התעשייה, שהיו בבעלות ממשלתית, כדי למנוע את הפיכת "כלל" לחברה החייבת בביקורת של מבקר המדינה[5]. בכך הייתה קבוצת דיסקונט לגורם דומיננטי בחברה. גורם נוסף שהחזיק מניות רבות בחברה הייתה חברת "מעלה", שרכשה את מניות החברה מידי משקיעים מחוץ לארץ בעת עלותם לישראל[6]. בשנת 1972 הגיע חלקם של בנקים ישראלים בחברת כלל לקרוב ל-50%, 20% לדיסקונט, 20% לבנק הפועלים ו-10% לבנק לאומי[7].
בשנת 2000 מוזגה כלל לתוך חברת אי די בי חברה לפיתוח, באמצעות המרה של מניות "כלל" למניות "אי די בי פיתוח"[8], שהחזיקה ערב המיזוג ב-61% ממניות "כלל"[9].
ניהול עריכה
בנו גיטר היה המנכ"ל הראשון של החברה. בתחילת 1965 הוא הוחלף על ידי אהרן דוברת, שפרש מניהול חטיבת התעשייה במשרד המסחר והתעשייה[10], וגיטר עבר לכהן כיו"ר הוועד המנהל ולאחר מכן כיו"ר מועצת המנהלים של החברה. דוברת כיהן כמנכ"ל החברה עד שנת 1991.
דוברת וגיטר הפכו את החברה לקונצרן הגדול בישראל, עם פעילות בתחומי התעשייה, היצוא, המסחר והנדל"ן, תוך הגדלת ההון העצמי שלו מ-20 מיליון דולר לכ-400 מיליון דולר.
בשנת 1980 התמנה יצחק שרם לסמנכ"ל החברה, ודוברת ושרם הובילו יחד את החברה להצלחות גדולות במהלך שנות ה-80[11].
ב-1990 הורשע אריה גולדין, מנכ"ל חברת ניהול התיקים כלל אינווסטמנט, בגנבת כספי לקוחות, ונידון לשמונה שנות מאסר.
בשנים 1991–1997 כיהן דוד וינשל כמנכ"ל החברה. בשנת 1997 מונה יצחק קאול למנכ"ל, והוא פרש מהתפקיד ביולי 2000, עם השלמת המיזוג של "כלל" עם אי די בי חברה לפיתוח.
תחומי פעילות עריכה
החברה השקיעה במגוון רחב של תחומים שכללו בנקאות, נדל"ן, תעשייה וחקלאות. ב-1965 תוארה החברה בדבר: "כמעט אין פרויקט גדול שכלל אינה חלק בו"[4].
בשנת 1968 רכשה "כלל" את חברת "גאס רסקו", זרוע ההשקעות בתעשייה של חברת "רסקו". שם החברה הנרכשת הוסב ל"גאס תעשיות", ובשנת 1971 הוסב שמה ל"כלל תעשיות".
במרץ 1968 רכשה "כלל" את החברה הממשלתית "מניב"[12], שהחזיקה בבעלותה את "מפעל תרגומי המדע הישראלי בע"מ" - חברה שעסקה בתרגום ובהוצאה לאור[13] שמה של ההוצאה שונה ל"כתר הוצאה לאור". בשנת 1969 נמכרה מחצית ההוצאה למפעלי נייר חדרה. אולם לאחר כשנתיים יצאה נייר חדרה מהשקעה זו[14]. באמצע שנות ה-70 סבלה ההוצאה מהפסדים כבדים בעקבות הוצאת אנציקלופדיה יודאיקה ובעקבות זאת הועברה הבעלות על ההוצאה מכלל תעשיות לחברה האם "כלל", כדי לשחרר את "כלל תעשיות" מחובות ההוצאה[15]. בתחילת 1987 הונפקו 25% ממניות החברה בבורסה[16], ובשנת 1990 מכרה כלל את מניותיה בחברה להוצאת מקמילן[17].
בשנת 1964 החלה כלל לרכוש מניות של החברה המרכזית[18] וב-1973 מוזגה "החברה המרכזית" לתוך כלל[19][20].
בשנת 1972 רכשה כלל 50% מהמניות של סופרגז[21]. במהלך שנות ה-80 השתלטה "כלל" בהדרגה על מניות בית החולים אסותא. בשנת 1994 מכרה "כלל" את בית החולים לקופת חולים מכבי.
ביולי 1999 קונצרן כלל רכש 28.8% ממניות חברת קו מנחה אשר הוחזקו על ידי קבוצת יפעת. בנובמבר 2005 מכרה אי די בי פיתוח כ-37% ממניות חברת קו מנחה לחברת קמן אחזקות באמצעות חברת הבת "כלל טכנולוגיות מידע"[22]. באוגוסט 1999 חברת כלל טכנולוגיות מידע מקונצרן כלל רכשה כ-10.8% ממניות חברת התוכנה כלנית כרמון.
מבנה החזקות עריכה
בשנות ה-90 עסקי החברה היו מאורגנים במספר חברת החזקה שנרשמו למסחר בבורסה בתל אביב:
- כלל תעשיות - חברת החזקות בחברות תעשייתיות, בין השאר מחזיקה או החזיקה ב: נייר חדרה, משאב, נשר מפעלי מלט ישראליים, קבוצת תעבורה (50%), קבוצת גולף א.ק. (62%), כלל ביוטכנולוגיה (56.8%), קרגל (20%), מנועי בית שמש, סאיטקס ועוד.
- כלל ביטוח - בעלת השליטה בחברות הביטוח "אררט", "אריה", ו"החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ". בשנת 1992 רכשה כלל ביטוח חלק מתיק הביטוח של "הסנה, חברה ישראלית לביטוח" וחלק מתיק הביטוח של חברת הביטוח "צור שמיר".
- כלל פיננסים בית השקעות - בית השקעות שהיה בשליטת כלל ביטוח[24].
- כלל סחר - החזיקה ביותר מ-30 חברות בתחומי הקמעונאות, המסחר, השיווק, לוגיסטיקה, מדיה ומחשבים, נמכרה בינואר 1998 לאיש העסקים גד זאבי ששינה את שמה ל"זאבי אחזקות"[25][26].
- כלל מחשבים - חברת בת של "כלל סחר", שכללה את החברות סימטרון, כלל מערכות, טלה-נולדג', סמארט סולושנס ומל"ם מערכות. מל"ם עצמה החזיקה במספר חברות בת: כלל אייפקס, אטלס גיאומטיקס וקור סופטוור[27]. ב-1999 שינה זאבי את שמה של "כלל מחשבים" ל"זאבי מחשבים"[28][29].
בית כלל בתל אביב עריכה
מטה החברה היה ממקום ב"בית כלל", בניין משרדים בן 23 קומות ובצמוד לו מבנה חניון בין 5 קומות מעל הקרקע, הממוקם בצומת רחובות גליקסון ודרויאנוב, סמוך לכיכר דיזנגוף. הבניין שנבנה בסגנון הברוטליסטי, נחנך בשנת 1968 על מגרש בו פעל "בית החרושת סיליקט" ללבני חול-סיד[30].
מרכז כלל בירושלים עריכה
ערך מורחב – מרכז כלל
מתחם של מסחר ומשרדים הממוקם במרכז רחוב יפו, סמוך לשוק מחנה יהודה בלב ירושלים. הוקם בשנות ה-70 על ידי חברת הבת של כלל אזורים.
ביקורת עריכה
חברת "כלל" נקלעה למאבק חריף עם העיתונאי יואב יצחק, שפרסם ב"מעריב", החל מ-15 בינואר 1989, סדרת כתבות ביקורתיות על "כלל". המאבק כלל גם חרם מודעות על העיתון. באותה תקופה התנהלו חקירות אחדות נגד דוברת, אך כולן נסגרו ללא אשמה.
לקריאה נוספת עריכה
- יואב יצחק, עגל הזהב: הסיפור המלא על קונצרן ’כלל (ישראל)’ ומנהליו משנת היווסדו (1962) ועד 1991
הערות שוליים עריכה
- ^ איי אונליין, אידיבי פיתוח תמוזג עם כלל ותהפוך לחב' המרכזית בקונצרן, באתר TheMarker, 18 בנובמבר 1999
- ^ 1 2 נוסדה חברת "כלל" להשקעות, דבר, 18 בינואר 1963
- ^ ש. אור, אושרה הקמת חברת השקעות כלל" שתגייס 50 מיליון דולר, על המשמר, 27 בדצמבר 1962
- ^ 1 2 דוד ליפקין, כלל הרוויחה ב-1965 5 מליון ל"י, דבר, 2 בפברואר 1966
- ^ יובל אליצור, קבוצת דיסקונט רוכשת חבילות של מניות בחב' ההשקעות כלל, מעריב, 11 בדצמבר 1969
- ^ יובל אליצור, טובתו של הפרט ומתינותה של כלל, מעריב, 19 בדצמבר 1969
- ^ מנכ"ל כלל: ייקור הריבית מגביר האינפלציה, דבר, 5 במאי 1972
- ^ אי.די.בי פיתוח וכלל ישראל משלימות המיזוג ב-13 ביולי, באתר TheMarker, 9 ביולי 2000
- ^ שי שלו, הרקנאטים החליטו: מיזוג כלל באי.די.בי פתוח תחילה, באתר גלובס, 21 בנובמבר 1999
- ^ חב' כלל תשקיע השנה 30 מליון ל"י, דבר, 6 בינואר 1965
- ^ שוקי שדה, יצחק שרם, ההבטחה של המשק הישראלי: מ-2 מיליארד שקל ל-20 מיליון בפחות מ-20 שנה, באתר TheMarker, 17 בנובמבר 2010
- ^ מניב הניבה עסקה, מעריב, 18 ביולי 1969
- ^ המפעל לתרגומי מדע משתף את עובדיו ברווחיו, מעריב, 22 ביולי 1968
אלף מתרגמי חוץ במפעל לתרגומי המדע, מעריב, 22 באפריל 1969 - ^ הושלם קו ייצור ממוכן, דבר, 13 בדצמבר 1972
- ^ הבעלות על הוצאת כתר הועברה לכלל, דבר, 20 באוקטובר 1975
- ^ יואב יצחק, קונצרן כלל ישראל, מעריב, 6 באוקטובר 1986
הצלחה להנפקות אלקטרה וכתר, מעריב, 11 בינואר 1987 - ^ אודות כתר הוצאה לאור, אתר כתר ספרים
- ^ כלל רכשה מניות החברה המרכזית, מעריב, 11 ביוני 1964
- ^ פניה למשקיעי כלל, דבר, 25 במאי 1973
- ^ 1.7 מליארד ל"י - מכירות כלל תעשיות בשנת 1975, דבר, 1 באפריל 1976
- ^ חב' כלל רכשה 50 אחוז מסופרגז, מעריב, 11 באוגוסט 1972
- ^ קמ"ן אחזקות רכשה את חלקה של כלל טכנולוגיות (כ-37%) בחברת קו מנחה תמורת 24 מיליון שקל, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2005
- ^ גיורא רום: כלל בחרה בשוק תקשורת הנתונים כיעד פעילות אסטרטגי, באתר גלובס, 11 במרץ 1999
- ^ חגי עמית, כלל ביטוח תזרים 150 מיליון ש' לבית ההשקעות כלל פיננסים, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2009
מיכאל רוכוורגר, כלל פיננסים: פעם בית השקעות גדול, בקרוב חברת ייזום נדל"ן, באתר TheMarker, 23 בינואר 2014
- ^ אורנה רביב, הושלמה מכירת כלל סחר לגד זאבי תמורת 483 מיליון ש', באתר גלובס, 25 בינואר 1998
- ^ זהבה דברת, מחדל הקימעונאות של כלל, באתר גלובס, 4 בדצמבר 1997
- ^ מאת רוני ליפשיץ, כלל סחר מתכננת להנפיק חברות בנות של כלל מחשבים, באתר גלובס, 2 בפברואר 1998
- ^ מאת שי שלו, הפסדי כלל מחשבים בשירות זאבי מחשבים, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1999
- ^ שלומי גולובינסקי, המוסדיים במלם נגד גד זאבי, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2001
- ^ פרופ' רם גופנא, בית החרושת סיליקט / בית כלל וחניון הכיכר, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
