קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

קונרד השניגרמנית: .Konrad II;‏ 990 בקירוב – 4 ביוני 1039) ידוע גם בתור קונרד הזקן היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה בין השנים 10271039. קונרד נוסף על תוארו הרשמי שימש מלך הרומאים מאז 1024, מלך איטליה מאז 1026 ומלך בורגונדיה מאז 1033. קונרד היה בן לאצולת דוכסות לורן ועת ירש אביו החל להגדיל את השפעתו ברחבי נסיכויות, דוכסויות וממלכותיה של האימפריה הרומית הקדושה עד אשר בעת היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה נפטר בשנת 1024, מועצת העוצרים מינתה אותו ליורשו הקיסר.

קונרד השני
.Konrad II
Konrad2Salsky-2.jpg
ציור מיניאטורה של קונרד השני
לידה 990
שפייר, דוכסות פרנקוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביוני 1039 (בגיל 49 בערך)
אוטרכט, דוכסות לורן התחתית
מדינה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה  האימפריה הרומית הקדושה
מקום קבורה קתדרלת שפייר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מושל עריכת הנתון בוויקינתונים
דת נצרות קתולית
בת זוג גיסלה
שושלת השושלת הסליאנית
אב Henry of Speyer עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
Matilda of Franconia
Beatrix Salian
Beatrix Salian עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר האימפריה הרומית הקדושה
26 במרץ 10274 ביוני 1039
(12 שנים)
מנהיג דת בתקופה יוחנן התשעה-עשר
מלך הרומאים
8 בספטמבר 10244 ביוני 1039
(14 שנים)
מלך איטליה
31 במרץ 10264 ביוני 1039
(13 שנים)
מלך בורגונדיה
6 בספטמבר 10324 ביוני 1039
(6 שנים ו־38 שבועות)
חתימה Signatur Konrad II (HRR).jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קונרד לא פעל לשינוי, פיתוח או השפעה חדשה ומיוחדת על האימפריה והעדיף לטפח את פועל קודמו בן השושלת האוטונית של שימור מסדר הקיסרות והכנסייה כמו גם את מצבה הרעוע של ממלכת איטליה אשר הייתה במרידות מתמשכות. הוא בחר להשתמש באדמות הכנסייה למען חיזוק כוחו המדיני עם מינוי עצמאי של כמרים ובישופים. עם מותו של רודולף השלישי, דוכס בורגונדיה בשנת 1032, קונרד טען לכתר בורגונדיה חסר היורש.

ביוגרפיהעריכה

ייחוסו המשפחתי של קונרד אל הקיסרות הרומית הקדושה, הגיע בעיקר מחתונת אבי סבו לבתו של אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. עם הזמן יוקרת בית המלוכה השלט על לורן נחלש וקונרד נולד כבר לאצולה הנמוכה.

עלייה לכוחעריכה

קונרד לא השיג חינוך מלא בצעירותו אלא את החינוך הנוקשה של אביו, שדרש ממנו את הטוב ביותר. כבר בצעירותו הפך קונרד לאדם אחראי אשר הציג לרבות יוקרה וחוש מפותח לצדק.

בשנת 1016, בעודו בן 26 התחתן קונרד עם גיסלה, הדוכסית האלמנה של סבזיה וצאצאית לשושלתו של קרל הגדול. בינתיים הקיסר היינריך השני מצא פרצה בנכונותו הדתית של קונרד ושלח אותו לגלות עקב חשש מגדילת כוחו האישי. עם מותו של היינריך השני בשנת 1024, קונרד שב למלכותו ובפגישה עם נציגי הנסיכים הבוחרים על גדות נהר הריין הציע עצמו לרשת את כס המלוכה הגרמני.

קיסרעריכה

 
הכתר הקיסרי של האימפריה הרומית הקדושה, הושם על ראשו של קונרד בידי האפיפיור יוחנן התשעה־עשר בעת האחרון הכתיר אותו. כיום במוזיאון בווינה.

ב־8 בספטמבר אותה השנה, קונרד הוכתר כמלך הרומאים בקתדרלת מיינץ. על קונרד נאמר כי היה בעל מזל, שכן עת עלייתו לשלטון אפילו האופוזיציה הקיסרית שילמה מיסים אל הכתר.

מלחמותעריכה

באותו הזמן החל מרד פנימי של מקורביו של קונרד בלומברדיה. למרות גודלו של המרד לעצמו, ללא תמיכת הכנסייה וללא תמיכתו של מלך צרפת, קונרד הביס במהרה את המרד וירד דרומה אל רומא, שם בעת חג הפסחא של שנת 1027 הוא הוכתר בידי האפיפיור יוחנן התשעה-עשר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. כאשר המרד הוקם מחדש בגרמניה, קונרד העניש את מנהיגיו ולא חסך אף לא על בני משפחתו שהנהיגו אותו.

פחות משנה לשלטון קונרד, נפטר ביוני 1025 בולסלאב הראשון, דוכס פולין האמיץ, שליט ממלכת פולין אשר שימשה מדינת חסות לאימפריה הרומית הקדושה, דבר שחסך את הצורך בהתערבות צבאית מצדה של האימפריה. בשנת 1028 עורב קונרד במלחמה עם הממלכה הפולנית של מיישקו השני למברט, יורשו של בולסלאב הראשון עד אשר זה נכנע לקונרד אשר דרש מחדש את האדמות שהפסיד קודמו לפולנים.

מדיניות פניםעריכה

קונרד לא הוכיח את גדולתו רק במלחמות אלא גם בעליונות המשפט בעניינים כלגליזציה תרבותית בסקסוניה, והקמת חוקה פדרלית בלומברדיה. בשנת 1028, בבית משפט מלכותי באאכן, בירתו העתיקה של קרל הגדול, הכריז קונרד על בנו היינריך, להיות לו ליורש. בשנת 1036 קונרד חיתן את היינריך עם בתו של קנוט הגדול, מלך אנגליה לשיפור היחסים עם ממלכת האי.

רודולף השלישי, דוכס בורגונדיה חסר היורשים הבטיח את כס ממלכתו להיינריך השני, אך רודולף נפטר לבסוף בשנת 1032 לאחר מותו של היינריך השני ועל כן כתר ממלכתו הועבר לקונרד השני אשר נדרש להתמודד נגד שני נסיכים לוחמים עד אשר אלו נשבעו לו אמונים שנתיים אחר כך בציריך.

על אף הקשר הטוב בין האב לבן, היינריך הראה פעמים רבות עצמאות מלאה מאביו כגון הפעם בה יצר הסכם שלום עם אישטוואן הראשון, מלך הונגריה בלי עירובו של אביו והפעם בה נשבע אמונים לדוכס קרינתיה לעולם לא לפעול נגדו, דבר זה אשר יצר ניגוד עניינים בין האב לבן הביא להשבתו של היינריך אל כיסו בהשפלה.

שנים אחרונותעריכה

בשנת 1036 הופיע קונרד באיטליה בשנית לדין על עונשו של ידידו לשעבר הארכיבישוף אריברט ממילאנו אשר פעל נגדו במרד של שני נסיכים באיטליה. אריברט אשר ניסה להחליף את שלטונו של קונרד על הכס הקיסרי הושם במאסר, ממנו ברח והחל להרים מרד במילאנו. בעזרת כישורים דיפלומטים קונרד צלח בניתוק אריברט מהסימפטיים אליו בלומברדיה כמו גם מתומכיו בלורן. במצב זה היה יכול קונרד להתקדם בשנת 1038 לדרום איטליה שם חבר עם שני נסיכים תומכים בסלרנו וביחד הם הפילו את מרידתו של הארכיבישוף.

בדרכו חזרה מאיטליה על עבר הים האדריאטי, צבאו של קונרד חלה בשפעת קייצית אשר הביאה למותם של שניים מילדיו של קונרד. קונרד עצמו חזר בשלום לגרמניה ואף נפגש עם מספר בתי משפט קיסריים בנושאים עיקריים אך מנקודה זאת והאלה מצבו התדרדר עד אשר נפטר בשנת 1039 ובנו היינריך ירש אותו.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה