פתיחת התפריט הראשי
שורה של חפיסות סיגריות מהמותג L&M המציגות גודל תקיני של חפיסה בארצות הברית
קופסה של 400 סיגריות של המותג מרלבורו

חפיסת סיגריות היא אריזה מלבנית, בעיקר מקרטון דק או נייר, בה נמכרות סיגריות. החפיסה מגיעה עם רדיד טעם-מגן, נייר או פלסטיק מתכלה, ואטומה באמצעות עטיפה של פלסטיק שקוף. החפיסה נפתחת באמצעות משיכת לשונית בעטיפת הפלסטיק. חפיסות קשות ניתן לסגור מחדש לאחר הפתיחה, ואילו חפיסות רכות לא ניתן לסגור מחדש. חפיסות סיגריות נחשבות לרוב לחד-פעמיות ולא מיועדות לשימוש חוזר. בניגוד לחפיסות חד-פעמיות, קיימות קופסאות סיגריות מתכתיות המיועדות לשימוש רב-פעמי.

על חפיסות סיגריות מופיעה לעיתים קרובות אזהרה מפני נזקי העישון בהתאם לחוקים ולתקנות במדינה שבה הן נמכרות (למשל: חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק בישראל).

תוכן עניינים

גודל האריזותעריכה

חפיסהעריכה

מספר המינימום של סיגריות בחפיסה לרוב מוסדר באמצעות רגולציה. הסיבה לכך היא רצון הרשויות לייקר את מחיר החבילה כך שירתיע צעירים מרכישת הסיגריות.[1] משרדי ממשלה מגדירים מספר מינימלי של סיגריות לחבילה:

  • בישראל נמכרות סיגריות בחפיסות של 20 יחידות, בהתאם לתקנות הטבק, תש"ם–1979 ולתיקון לחוק מ-2006 שהרחיב את התקנה גם לסיגריות מיובאות.[2]
  • באוסטריה הכמות הנפוצה ביותר לחפיסה היא 25 סיגריות, לאחר מכן 20 סיגריות, שהיא המספר המינימלי בהתאם לחוק. בנוסף, קיימות חפיסות עם 30, 40 ו-50 סיגריות.
  • בקנדה מרבית החפיסות מכילות 25 סיגריות אבל גם חפיסות עם 20 סיגריות הן פופולריות.
  • בהרבה ממדינות אירופה, לאור העלייה בתשלום המס המוטל על סיגריות, כמות הסיגריות בחפיסה משתנה על מנת להשיג מחיר זהה.
  • במלזיה אסור למכור חפיסה עם פחות מ-20 סיגריות.
  • בארצות הברית חפיסה חייבת להכיל לפחות 20 סיגריות. חלק מהמותגים, אורזים 25 סיגריות בחפיסה. במשך הרבה שנים, חצאי חפיסות שהכילו 10 או 14 סיגריות היו זמינים.
  • בבריטניה מותגים לרוב מכרו חפיסות אשר הכילו 20 סיגריות אבל ניתן היה להשיג חפיסות של 10 סיגריות במותגים הפופולריים ביותר. מכונות אוטומטיות לממכר סיגריות לרוב מכרו חפיסות של 16 או 18 סיגריות, למרות שממדי החפיסה היו זהים לחפיסה של 20 סיגריות.

קרטוןעריכה

קרטון סיגריות מכיל בדרך כלל עשר חפיסות, שבהן מאתיים סיגריות. קרטונים מסוימים מכילים עשרים חפיסות, שבהן ארבע מאות סיגריות. יש המכנים אריזות כאלו "פאקט".

חפיסות קשות וחבילות רכותעריכה

 
חפיסה קשה עם סגירה עליונה

חפיסה קשה היא בסגנון הנפוץ של אריזת קרטון למכירת סיגריות בחנות, אשר מורכבת מתיבה יציבה יחסית. החפיסה מונעת מהסיגריות להתקמט כשהיא נמצאת בכיס המכנסיים או בתיק. חפיסת הסיגריות בעלי סגירה עליונה הוצגה בשנת 1955 על ידי חברת פיליפ מוריס[3][4]

 
חפיסה רכה

חפיסה רכה היא אריזת תיבה העשויה מנייר דק, בדרך כלל מכילה 20 סיגריות. חפיסה רכה עשויה להיחשב לא נוחה מכיוון שהיא נקרעת בקלות ולא ניתן להשתמש בה בשנית. היא מציעה את הנוחות המיידית ללא צורך לפתוח את החפיסה מחדש בכל פעם שמעשן רוצה סיגריה. במותגים אמריקאים, סיגריות בחפיסה רכה לרוב יותר קצרות במספר מילימטרים מאשר סיגריות בחפיסה קשה.

חפיסות לאספניםעריכה

מספר חברות סיגריות הוציאו חפיסות עם הכותרת "אספנות" על מנת לייצר עניין בקרב אספנים.

מותגים מסוימים הציגו חפיסות "מיוחדות" כחלק מקידום מכירות על מנת לעקוף חוקי פרסום שהגבילו אותם. לדוגמה, חפיסה אשר עשויה מפח שנמכרה לאורך זמן מוגבל על מנת לעודד קונים פוטנציאליים. החפיסות נבדלות באמצעות עיצוב ייחודי או שהם מפס ייצור ישן או שהופסק פס הייצור שלהם ולכן הם נהפכו לנדירים.

מאפייניםעריכה

רוב חפיסות הסיגריות הן ללא מאפיינים מיוחדים. עם זאת, מספר יצרני סיגריות הציעו חפיסה שמכילה גם מיכל ריק לסילוק בדלי סיגריות בסיום העישון. הדבר יכול לעזור להפחית את בדלי סיגריות הנזרקים לרחוב, ולהפחית את זיהום הסביבה מכיוון שהבדלים אינם מתפרקים בקלות.[5]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Who, what, why: What's behind the idea of banning 10-packs of cigarettes?, אתר BBC, ‏8 באוקטובר 2013
  2. ^ חוק לתיקון פקודת הטבק (מס' 5), התשס"ז-2006
  3. ^ Gene Borio. "Tobacco Timeline: The Twentieth Century 1950–1999 – The Battle is Joined". Tobacco.org. בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2012. 
  4. ^ "Dealing With an Innovative Industry: A Look at Flavored Cigarettes Promoted by Mainstream Brands". Ncbi.nlm.nih.gov. 7 באוגוסט 2005. בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2012. 
  5. ^ Patent for a cigarette packs with container for cigarette butts