קורבנותם אומנותם
קורבּנוּתם – אוּמנוּתם: משׂיח קורבני לשיח ריבוני הוא ספר מאת ד"ר אלון גן העוסק בתופעת ה"קורבניות".
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | ד"ר אלון גן |
שפת המקור | עברית |
סוגה | עיון |
הוצאה | |
הוצאה | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
תאריך הוצאה | 2014 |
מספר עמודים | 238 |
עורך | תמר שקד |
מהדורות נוספות | |
מספר כרכים | 1 |
סדרה | |
סדרת ספרים | 'ישראל כמדינת לאום' |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | מסת"ב 9789655191493 |
הספרייה הלאומית | 003786127 |
הספר יצא לאור בשנת 2014 בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
הספר
עריכההספר מציג את המחיר שהחברה בישראל משלמת על "השיח הקורבני", מנתח את הגורמים לו בעולם המערבי בכלל ובמדינת ישראל בפרט, ומציע פתרון מעשי.
המחבר עצמו הגדיר במבוא את מטרת הספר: ”ספר זה מבקש להתחקות אחר מאפייני סוד הקסם הקרבני ולהצביע על המחיר שהחברה הישראלית משלמת בגין בולטותו הגוברת והולכת בעיצוב הזהות הישראלית...”[1]
הפתרון, אותו מציג המחבר, הוא לקיחת "אחריות אישית" מצד הפרט ה"מדוכא" ומצד הקולקטיב ה"מדוכא".
הספר מורכב משישה פרקים:
- המושג "קורבן" בשיח הישראלי: ממושא הערצה למושא ביקורת
- Victim ו-Sacrifice כמצבי הוויה ותודעה משתנים
- השיח הקורבני כשיח מכונן זהות קבוצתית: ארבעה מקרי מבחן
- "קורבנות כל העולם התאחדו": השיח הקורבני בהקשר עולמי
- מאפיינים וסוגיות מפתח בשיח הקורבני
- משיח קורבני לשיח ריבוני
דוד בוחבוט כתב בביקורת על הספר:
”ספרו של ד"ר אלון גן, הוא מן הרלבנטיים בספרי העיון שראו אור בשנים האחרונות בארץ, שכן הוא נוגע במרכז העצבים של השיח הפוסט-מודרני... בימים שפולחן "האחר" באשר הוא "אחר" נעשה דת קנאית, מחמירה וממַשטרת – בא ספרו של גן ומצליח לאבחן בעמקנות את קשת דקויות משמעויותיו של "שיח הקורבנוּת"...
קשה שלא להתפעל מן הבהירות הלשונית – ומכאן גם המוסרית – המאפיינת את דרכי הניסוח של גן. היא ראויה להערכה במיוחד לנוכח עידן התקינות הפוליטית שחרת על דגלו את העמימות הלשונית ומכאן גם את העמימות המוסרית...”[2]
קישורים חיצוניים
עריכה- הספר באתר "כותר"
- תמצית הספר במאמר מאת המחבר גילוי דעת 2015
על הספר:
- דוד בוחבוט, "היכל הבכיינות המטהרת", השילוח, גיליון 2, דצמבר 2016
- נמרוד נוי, "די להתקרבנות המשתלטת עלינו" המגאפון, 21 בפברואר 2016
- אהוד בן עזר "על ספרו החשוב של אלון גן", 18 בינואר 2016
הערות שוליים
עריכה- ^ עמוד 9
- ^ דוד בוחבוט, "היכל הבכיינות המטהרת", השילוח, גיליון 2, דצמבר 2016