קורט קוביין

זמן וגיטריסט אמריקאי, מעמודי היסוד של הגראנז'

קורט דונלד קוביין (באנגלית: Kurt Donald Cobain; ‏20 בפברואר 1967 – 5 באפריל 1994) היה סולן וגיטריסט להקת הגראנג' נירוונה. פריצת להקתו אל תודעת הקהל הרחב בתחילת שנות התשעים הפכה אותו לאחד מסמלי זרם הגראנג', כונה "דובר של דור שלם", ומהווה מודל לחיקוי למוזיקאים רבים.

קורט דונלד קוביין
Kurt Donald Cobain
Kurt Cobain 1991 cropped.jpg
לידה 20 בפברואר 1967
אברדין, וושינגטון,
ארצות הברית
התאבד 5 באפריל 1994 (בגיל 27)
סיאטל, וושינגטון,
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1987–1994 (כ־7 שנים)
מקום לימודים Aberdeen High School עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר ונגינה
סוגה רוק אלטרנטיבי • גראנג'
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, תופים
חברת תקליטים סאב פופ, גפן רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים נירוונה
בן או בת זוג קורטני לאב (24 בפברואר 1992–5 באפריל 1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פרנסס בין לאב עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
חברים
קריסט נובוסליץ', דייב גרוהל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ב-2008 דירג אותו המגזין רולינג סטון במקום ה-45 ברשימת 100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים, וכן הוא מדורג במקום ה-73 ברשימת "100 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים" של המגזין.

ביוגרפיהעריכה

קוביין גדל בבית קשה-יום באברדין, וושינגטון שבארצות הברית. הוריו התגרשו כאשר היה בן תשע, והוא נדד בין בתיהם של קרובי משפחה וחברים. בגיל 14 הוא קיבל תקליטים של הביטלס וגיטרה מדודתו, ולימד את עצמו לנגן עליה. הוא הושפע מלהקות כגון הסקס פיסטולס, הוזלינס, המלווינס ולדבלי. כבר בתור נער החל להשתמש בסמים כמו חשיש. עוד בנעוריו תמך בזכויות הומוסקסואלים, עובדה שתרמה להטרדות מילוליות ופיזיות שמהן סבל מצד הומופובים ואחרים.

בשנת 1985 עבר קוביין לסיאטל, ושם הקים בשנת 1987 את להקת "נירוונה". הוא שימש כמתופף בימיה הראשונים של הלהקה; הבסיסט היה חברו הטוב ביותר קריסט נובוסליץ' והגיטריסט והסולן התחלפו לעיתים תכופות. בשנת 1988 עבר קוביין לקדמת הלהקה, ניגן בגיטרה ושר; אל הלהקה הצטרף המתופף צ'אד צ'אנינג, איתו הוציאו בשנת 1989 את אלבומם הראשון "Bleach". בתקופה זו נירוונה הופיעה במועדונים קטנים ולא זכתה להצלחה רבה. בשנת 1990 עזב צ'אנינג את הלהקה בעקבות סכסוך מתמשך עם קוביין, ובמקומו הגיע המתופף דייב גרוהל.

הפריצה הגדולה של נירוונה הייתה ב-1991, עם אלבומה השני "נוורמיינד" (Nevermind) והסינגל הראשון ממנו, "Smells Like Teen Spirit" (מריח כמו הדאורדוראנט "teen spirit"). השיר והתקליט הפכו למייצגי מוזיקת הגראנג' ולסמל של אותו הדור. קוביין הפך עבור רבים לסמל של "דור ה-X", דור אדיש שרוצה "שישעשעו אותו" (ציטוט מהשיר "Smells Like Teen Spirit"). הלהקה הפכה לפופולרית מאוד והייתה ללהקת הגראנג' הראשונה שהגיעה לראש המצעדים ברחבי העולם.

בתקופה זו אובחן קוביין כסובל מהפרעה דו-קוטבית. הוא כתב את השיר "Lithium" על שם התרופה הפסיכיאטרית. השיר יצא ביום בו אושפז לאחר שניסה להתאבד.

בשנת 1992 התחתן קוביין עם קורטני לאב, מוזיקאית עם רקע של ילדות קשה, ובדומה לקוביין, בת להורים גרושים, שאף עבדה כחשפנית. פחות מחצי שנה לאחר נישואיהם נולדה בתם, פרנסיס בין קוביין. השם "פרנסיס" ניתן לה על שם אישה שהתעללו בה ואנסו אותה לאחר שאשפזו אותה בניגוד לרצונה בסיאטל, קורט קוביין אף כתב על כך שיר בשם "frances will have her revenge on seattle". השם "בין" ניתן לה על ידי אביה, שטען שנראתה בתמונות האולטרסאונד במהלך ההיריון כשעועית קטנה (Bean). קורטני לאב הודתה מאוחר יותר שהשתמשה בסמים במהלך ההיריון. הדבר גרם לניסיון של הרשויות לבטל את חזקתם על הילדה.

באותה שנה הוציאה נירוונה את "Incesticide", אוסף של הקלטות שלא פורסמו ובוטלגים. ב-1993 הוציאה הלהקה את אלבומה השלישי, "In Utero".

ב-18 בנובמבר 1993 ביצעה נירוונה הופעה אקוסטית מיוחדת בערוץ MTV; היא נחשבת להופעת האנפלגד הטובה והידועה ביותר שבוצעה במסגרת MTV. אלבום הופעת האנפלאגד יצא בנובמבר 1994, לאחר מותו של קוביין (במקור, קוביין רצה להוציא רק שירים מועטים מהופעה זו בדיסקים עתידיים של נירוונה).

מותועריכה

לקוביין הייתה היסטוריה של דיכאונות, ניסיונות התאבדות ושימוש בסמים. כחודש לפני התאבדותו לכאורה בביתו, ניסה להתאבד לכאורה על ידי בליעת מנת יתר של תרופות יחד עם שמפניה בבית מלון ברומא.

לאחר שכנועים רבים הוא אושפז במוסד גמילה, אך ברח ממנו לאחר ימים ספורים ושב לביתו. קוביין התאבד לכאורה לבסוף, בביתו בסיאטל ב-5 באפריל 1994 ביריית רובה לראשו (למרות שברובה לא נמצאו טביעות אצבעותיו). גופתו התגלתה רק שלושה ימים לאחר מותו, על ידי איש תחזוקה.

הוא השאיר מכתב התאבדות, בו הוא מספר על סיבותיו לפירוק להקת "נירוונה". מכתב זה נמצא נעוץ בעציץ עם עט (שגם בו לא נמצאו טביעות אצבעותיו) כששלוש השורות האחרונות מצביעות על כך שהתכוון להתאבד. במכתב זה, שהוקדש בעיקר לאשתו ולבתו, ציטט קוביין משירו של ניל יאנג: "עדיף להישרף מאשר להתפוגג" ("It's Better to burn out, than to fade away"). בניתוח שלאחר המוות התגלה בגופו ריכוז גבוה מאוד של הרואין, פי 3 מהרמה המוגדרת כקטלנית, כלומר שרמת ההרואין בגופו כבר הייתה אמורה לשתק אותו לפני שהוא היה מספיק לירות בעצמו. גופתו של קוביין נשרפה ואפרו פוזר בנהר ווישקה שבוושינגטון. בזירה נמצאו גם הרובה, ערכת הרואין משומשת, הארנק שלו, פאוץ', קופסת סיגריות, משקפי שמש ומכתב ההתאבדות.

בשנת 2005, כ-11 שנים לאחר התאבדותו לכאורה, נעשתה מחווה לכבודו ועל שלט הכניסה לעיר הולדתו, אברדין, נוסף הכיתוב "Come As You Are", כשמו של אחד השירים המפורסמים של להקתו.

אלמנתו, קורטני לאב, קיבלה את כל הזכויות על נירוונה, למרות התנגדות חברי הלהקה הנותרים. לאחר מותו של קורט פורסם אוסף של הקלטות מהופעות של נירוונה. כמו כן, פורסמו על ידי אלמנתו יומניו האישיים (למרות התנגדות משפחתו). בשנת 2002 הוציאה לאב לאור אוסף להיטים של הלהקה, למרות התנגדותם של גרוהל ונובוסליץ' (חברי הלהקה), ובשנת 2005 הוציאה מארז של שלושה דיסקים, DVD וחוברת של בוטלגים, הקלטות מהופעות חיות, סקיצות ודמואים שלא פורסמו קודם לכן.

למרות שהגרסה הרשמית קובעת שקוביין התאבד, במהלך השנים הועלו סברות אחרות שטענו שקוביין נרצח. אלו טענו ששלוש השורות האחרונות במכתב ההתאבדות נכתבו בכתב אחר משאר המכתב. קוביין הוא אחד מחברי מועדון 27.

דיסקוגרפיהעריכה

ראו דיסקוגרפיה של נירוונה.

קישורים חיצונייםעריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: קורט קוביין
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קורט קוביין

הערות שולייםעריכה


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קורט_קוביין&oldid=32076250"