קורנליוס ראיין

סופר אירי

קורנליוס ראייןאנגלית: Cornelius Ryan‏; 5 ביוני 192023 בנובמבר 1974) היה עיתונאי וסופר אירי שנודע בעיקר בגלל כתיבתו הפופולרית של היסטוריה צבאית, בעיקר על קרבות גדולים במלחמת העולם השנייה.

קורנליוס ראיין
Cornelius Ryan
קורנליוס ראיין, 1966
קורנליוס ראיין, 1966
לידה 5 ביוני 1920
דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בנובמבר 1974 (בגיל 54)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Ridgebury Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Synge Street CBS עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Kathryn Morgan Ryan עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד (1973) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

ראיין נולד בדבלין ולמד לנגן בכינור באקדמיה האירית בדבלין.

ב-1940 עבר ללונדון וב-1941 החל לעבוד ככתב צבאי בדיילי טלגרף. הוא תיאר את קרבות האוויר באירופה והשתתף במספר פעולות הפצצה של חיל האוויר השמיני והתשיעי של ארצות הברית. לאחר מכן השתתף ותיאר את קרבות הארמייה השלישית בפיקודו של גנרל ג'ורג' פטון.

לאחר כניעת גרמניה ב-1945 הועבר לחזית האוקיינוס השקט וב-1946 הועבר לירושלים.

ב-1947 עבר לארצות הברית ועבד בשבועון טיים שם כתב על ניסויי הגרעין של ארצות הברית באוקיינוס השקט וגם על קרבות מלחמת העצמאות.

ב-1949 ביקר באזור הנחיתה בנורמנדיה והחליט לכתוב ספר על המערכה בנורמנדי. הוא ערך כ-כאלף ראיונות עם לוחמים של בנות הברית, גרמנים ואזרחים צרפתיים. הוא החל לכתוב את הספר ב-1956 והספר יצא לאור בשם היום הארוך ביותר ב-1959 והיה רב-מכר. ראיין גם השתתף בכתיבת התסריט לסרט "היום הארוך ביותר" בשנת 1962.

ב-1966 פרסם את ספרו "הקרב האחרון" על הקרב על ברלין. לאחר עבודת מחקר מקיפה שכללה ראיונות עם לוחמים בריטיים, אמריקאים, רוסים, גרמנים ואזרחים.

בשנותיו האחרונות לקה בסרטן הערמונית, אך הספיק לסיים את ספרו האחרון "גשר אחד רחוק מדי" (1974) על מבצע מרקט גארדן. הספר עובד ב-1977 לסרט מצליח באותו שם בבימויו של ריצ'רד אטנבורו.

שלושה ספרים אלה תורגמו לעברית.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קורנליוס ראיין בוויקישיתוף