פתיחת התפריט הראשי
סיכת החובל מוענקת בתום קורס החובלים

קורס חובלים של חיל הים הישראלי הוא קורס קצינים התנדבותי, ייעודי לקציני ים, המתקיים בבית הספר לקצינים, בבה"ד חיל הים.

הקורס מכשיר את בוגריו לתפקיד קציני נשק, גנ"ק, מכונה ואלקטרוניקה בספינות הטילים ובצוללות של חיל הים הישראלי ולפיקוד על כלי הבט"ש של החיל.

אורכו כשנתיים וחצי, ובסיומו מקבל הבוגר דרגות קצונה (סגן) ותואר אקדמי במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. בוגרי הקורס מתחייבים לחתום על חמש שנות שירות קבע.[1]

הקורס נחשב לאחד הקורסים הקשים והיוקרתיים ביותר בצה"ל לצד קורס טיס של חיל האוויר. לאחר קבלת נתוני האיכות (קב"א, דפ"ר וצד"כ) בצו הראשון, אלה בעלי נתוני האיכות הרלוונטיים ניגשים לבחינות מיון אשר כוללות שאלוני אישיות ומבחנים נוספים. לאחר ניפוי נוסף, ניגשים המועמדים המעוניינים בכך לסדרת מיון המכונה "גיבוש חובלים", במסגרתה הם נדרשים לעבור מבחן כושר גופני, לעמוד במבחני דינמיקה קבוצתית, מבחן הדרכתי הכולל מבחן באוריינות קריאה ועוד (ראה גם פרק מיון הקבלה לקורס בערך זה). במסגרת הגיבוש, נדרשים המועמדים אף להתמודד עם תנאים תובעניים וקשים באופן יחסי.

מבין אלפי המועמדים בשנה (אלה בעלי נתוני האיכות הנדרשים אשר ניגשים אל המיונים הראשוניים) נבחרים כ-200 צוערים לתחילת הקורס, שבסופו כ-30% יסיימו אותו וישרתו כקצינים בחיל הים הישראלי.

טקס סיום קורס חובלים בבסיס ההדרכה של חיל הים, זריקת הכובעים לאוויר על ידי החובלים החדשים.

שלבים קדומיםעריכה

המונח חובלים מקורו בתנ"ך[2] במובן של משיטי ספינות בים. המושג "קורס חובלים" יושם בעת החדשה על ידי הפלי"ם באשר קיימו בשנת 1945 קורס חובלים ראשון בבית הספר הימי בחיפה. בקורס שארך ששה חודשים הוקנה ידע תאורטי ומעשי בהשטת אוניות ברמה של חובל שני בצי הסוחר. כן הוחדרו נושאי ההעפלה והיחס למעפילים. המדריך הראשי בקורס היה שמואל טנקוס. אחד החניכים בו היה אברהם זכאי שנעשה מפקד ראשון של הפלי"ם. נערכו 5 קורסים ברצף בהם הוכשרו כ-80 חניכים. בוגרי קורס חובלים של הפלי"ם היו נכונים ליציאה לחו"ל, למפגש עם העולים פליטי השואה, להכגת אוניות לקליטתם, להפלגה ים והורדת העולים בחוף.[3]

היסטוריהעריכה

 
תמונת סיום מחזור ראשון של קורס חובלים, פברואר 1949

הקורס הראשון של חיל הים להכשרת קצינים להשטת כלי שיט, קורס חובלים א' נפתח בשנת 1948 בנמל יפו. מפקד הקורס היה רב חובל שמואל טנקוס. את המחזור הראשון סיימו 50 קצינים בפברואר 1949. הבוגרים שובצו בתפקידי פיקוד בכלי השיט שפעלו עד אז בפיקוד מפקדים ממונים ובעלי ניסיון ימי; ממתנדבי חוץ לארץ, רבי חובלים אזרחיים, מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס, מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי וחברי פל"ים.

מיון הקבלה לקורסעריכה

 
מיון התאמה לקורס הנקרא "גיבוש" בסירת גומי

גברים ונשים המיועדים לשירות ביטחון, בעלי נתונים אישיים מתאימים, מזומנים למיוני צוות ים בשלוש דרכים. האחת היא זימון ישיר למיון, השנייה היא איתור דרך יום סיירות (בתנאי שהמועמד עומד בתנאים הבסיסיים) והשלישית היא דרך גדנ"ע חובלים המתקיימת אחת או פעמיים בשנה, כתלות בביקוש. לאחר מכן מוזמנים המועמדים ליום מיון בביתן חיל הים בבסיס חיל הים בחיפה. יום מיון זה כולל מבחנים פסיכוטכניים ופסיכולוגיים אשר מטרתם לנבא את יכולות המועמד בטרם הגיבוש. מועמדים שנמצאו מתאימים מוזמנים לגיבוש בן ארבעה ימים הנערך בבה"ד חיל הים בחיפה טרם הגיוס, וכולל מאמץ גופני ונפשי, מבחני ידע בנושאים שונים, מבחני דינמיקה קבוצתית ומשימות פיקודיות רבות. אחוז העוברים את הגיבוש נחשב נמוך יחסית.

גדנ"ע חובליםעריכה

גדנ"ע חובלים הוא שבוע הכנה לקורס חובלים המיועד לבוגרי ובוגרות כיתה י"א. ההרשמה לשבוע הגדנ"ע נפתחת כל שנה בסביבות חודש ינואר, ושבוע הגדנ"ע עצמו נערך במהלך החופש הגדול. המעוניינים להגיע לגדנ"ע עוברים יום מיון בביתן חיל הים בבסיס תל-השומר, בנוסף למבחנים בצו הראשון. מי שנמצא מתאים על פי שני אלה, מקבל זימון לגדנ"ע. הנתונים הדרושים תואמים לתנאי הקבלה לקורס החובלים (פרופיל-82 ללא סעיפים פוסלים וקב"א-52 ומעלה).

שבוע הגדנ"ע נערך במשך 5 ימים בתנאי שדה בבה"ד חיל הים בחיפה. המשתתפים בגדנ"ע מתגוררים בבסיס, ולובשים מדים לאורך כל הפעילות. המשתתפים מחולקים לצוותים של 8–10 גדנ"עים, ולכל צוות מוצמד צוער בקורס החובלים בשלב הייעודי. המשתתפים לומדים על הקורס, על חיל הים ומפליגים על סירות גומי אותן הם לומדים להרכיב ולהפעיל בעצמם. במהלך ההפלגות מצטרף לכל צוות קצין ים במילואים. שבוע הגדנ"ע כולל גם סיור בבסיס חיפה ובעכו העתיקה, מור"קים והכנה לגיבוש. בבוקר היום האחרון מתקיים טקס ברחבת המסדרים של הבה"ד, שאליו מוזמנות משפחות המשתתפים.

לאחר סדרת הגדנ"ע מקבלים משתתפיו זימון לגיבוש חובלים בן 4 ימים בבה"ד חיל הים. למי שעובר את הגיבוש בהצלחה מובטח מקום בקורס החובלים (יש לעבור גם בדיקות רפואיות וסיווג ביטחוני אשר להם יזומן המלש"ב לאחר הגיבוש).

נשים בקורס חובליםעריכה

בשנת 1998 נפתח הקורס בפני נשים, בעקבות החלטת בג"ץ בעתירת אליס מילר לשילוב נשים בקורס טיס. נכון ל-2017, מגמת צוללות עדיין סגורה בפני נשים בשל פקודת השירות המשותף. עד שנת 2008 התקבלו לקורס יותר מ-80 נשים, וסיימו אותו בהצלחה ארבע עשרה נשים. מתוכן שתיים במגמת אלקטרוניקה ועשר במגמת שיט.

מגמות ושלבים בקורסעריכה

מגמות ההכשרהעריכה

 
מרכז ידיעות קרב בספינה מדגם סער 5

הצוערים בקורס מחולקים לשלוש מגמות התמחות:

  • מגמת שיט: הכשרה לתפקיד קצין נשק, או קצין גילוי, ניווט וקשר בספינת טילים (סטי"ל) או בצוללת, או כמפקד דבור או דבורה (ספינות סיור בפלגות הדבורים).
  • מגמת מכונה: הכשרה לתפקיד קצין מכונה או קצין טכני ("צ'יף") בספינות הטילים או הצוללות.
  • מגמת אלקטרוניקה: הכשרה לתפקיד קצין אלקטרוניקה (קצין הגנה) בספינות הטילים או בצוללות.

שלב טירונותעריכה

תחילה חניכי קורס חובלים עוברים טירונות רובאי 03 של מערך מגל הנמשכת כחודש ושבוע בבה"ד חיל הים, בה מוקנים להם עקרונות החיילות הבסיסית. בהמשך הקורס עוברים הצוערים הכשרות ייעודיות נוספות שמטרתם העלאת הרמה המבצעית של הקצינים לעתיד.

שלב בסיסיעריכה

שלב בסיסי מתחלק לשני תתי שלבים, ימ"פ ובסיסי.

ימ"פ - ימאות ופיקוד. שלב הימ"פ נמשך כשלושה וחצי חודשים וכולל טירונות ימית בה מתמודד הצוער לראשונה עם האתגרים והקשיים בים, לצד אימונים פיזיים מרובים, מסעות ומשמעת נוקשה. בסוף השלב מוסמכים הצוערים כמפקדי סירת גומי (ס"ג). שלב זה התקיים שנים רבות בעכו ובעקבות זיהומי ים רבים עבר השלב בשנת 2005 לבסיס חיל הים באילת.

בסוף הימ"פ הצוערים מבצעים הפלגה מסכמת המתבצעת מאשדוד לראש הנקרה בס"גים במשך מספר ימים - תחת לחץ ובכל מזג אוויר. לאחר מכן ממשיכים הצוערים לבסיס ההדרכה של חיל הים בחיפה ומתחילים את שלב הבסיסי, בו הם עוברים הכשרה מקצועית ועיונית כבסיס להכשרתם בהמשך כקציני משמרת בספינות.

סמל הכותפת בשלב זה הוא כחול כהה. בתום שלב הימ"פ מקבלים החניכים פס לבן לכותפת. בשלב זה ובמהלך שאר הקורס מקבלים החניכים כומתה בעלת פס לבן סביב שוליה ורקע לבן מאחורי סמל חיל הים.

שלב מתקדםעריכה

 
סיכת הקצין הימי מוענקת לצוערים בתום שלב מתקדם בקורס החובלים.

שלב זה נמשך כשישה חודשים וכולל התמחות במגמות השונות, אימונים פיקודיים ואימונים בכלי שיט.

  • מגמת שיט - מטרת השלב היא להעלות את הרמה המבצעית של הצוערים. עיקר ההתמחות בשלב היא הפעלה ותמרון כלי הבט"ש, הכרה ותפעול כלי נשק ימיים תוך כדי אימוני ירי ותכנים פיקודיים שמטרתם להכשיר את הצוער לתפקיד פיקוד ימי.
  • מגמות אלקטרוניקה/מכונה - מטרת השלב היא לעלות את הרמה המקצועית של הצוערים תוך כדי הכרה עמוקה יותר של עולם התוכן המבצעי אליו הם מיועדים כל זאת יחד עם תכנים פיקודיים שמטרתם להכשיר את הצוער לתפקיד פיקוד ימי. במהלך השלב הצוערים שוהים תקופות משתנות בכלי השיט לצורך הכרה ולימוד מעמיק של המערכות המבצעיות.

במהלך השלב עוברים הצוערים קורס צלילה ברמה של שני כוכבים, סדרות חינוך שונות ולאחרונה גם השתלמויות בבה"ד 1, בית הספר לקצינים.

לאורך כל השלבים בקורס, כחלק מהכשרתם כקצינים, עוברים הצוערים מבחני כושר רבים כגון בוחן חובל, מבחן בר-אור, בוחן צוות ועוד. סמל הכותפת בשלב זה הוא שני פסים לבנים. בסוף שלב זה מקבלים החניכים את "סיכת החובל" המקבילה לסיכת מ"מ בקורסי קצינים אחרים.

שלב אקדמיהעריכה

בדומה לתוכנית חבצלות, לומדים החובלים באוניברסיטת חיפה. שלב זה נמשך כשמונה חודשים והוא כולל לימודים אקדמיים לתואר ראשון במדעי המדינה המשלב לימודים באסטרטגיה צבאית וימית. בעבר למדו בשלב זה ל B.A כללי רב תחומי, והחל ממחזור 130 של קורס החובלים (2013) התואר שודרג לתואר ייחודי במדעי המדינה. סמל הכותפת בשלב זה הוא עוגן מוזהב.

שלב ייעודי בה"דעריכה

שלב זה נמשך כארבעה חודשים וכולל הכשרה עיונית לתפקיד הייעודי - בסטי"ל או בצוללות. סמל הכותפת בשלב זה הוא פס לבן ועוגן מעליו.

שלב ייעודי שטחעריכה

שלב זה נמשך כארבעה חודשים ובו מסתיים פרק ההכשרה בבה"ד והחניכים מגיעים לתווך המבצעי ומשרתים בכלי השיט בתור סגני קציני מחלקות. מטרת השלב לצד הקניית ניסיון פיקודי היא הסמכה מעשית לתפקידי קצין משמרת גשר/מכונה או קצין ל"א בסטי"ל או בצוללת. במהלך שלב זה מעניקים לחניכי הקורס את סיכת הסטי"לן או הצוללן. סמל הכותפת בשלב זה הוא שני פסים לבנים ועוגן מעליהם.

במהלך כל שלב בקורס ולכל אורכו מתבצעים מבחנים רבים הנקראים בשם ועדות, שכן הדחתו של אדם מקורס דורשת עמידה בפרוצדורות של דיון בוועדה מקצועית שינומק בכתב, הן לצורכי יעילות והן כדי לעמוד בכללים של המשפט המנהלי. לצורך קבלת ההחלטה, לקראת הוועדה מבצע הצוער מבחן מסכם המותאם לשלב בו הוא עולה לוועדה. המבחן כולל חלקים תאורטיים ומעשיים.

טקסי סיוםעריכה

בסוף שלב ייעודי מסתיים קורס החובלים בטקס, המתקיים בבה"ד חיל הים או בנמל חיפה שבו מקבלים הבוגרים את סיכת הקצין הימי ודרגות הקצין. החל משנת 2014 מקבלים המסיימים דרגת סגן. טקסי סיום קורס החובלים נערכו במשך השנים כהצגת תרגילי סידר משולבים בפעילות כלי שיט. הטקסים שתדירותם פעם ולפעמים פעמיים בשנה מהווים הזדמנות לארח את נכבדי צה"ל והמדינה. אורחים חשובים הם משפחות המסיימים.

לאחר סיום הקורסעריכה

לאחר תקופה שבין שנה לשנה וחצי בה הקצינים מוצבים בתפקיד סגן מפקד מחלקה/ספינת בט"ש הקצינים עוברים קורס נוסף בבית הספר לפיקוד ימי (פי"מ). הקורס נועד להכשיר את בוגרי קורס החובלים לתפקיד מפקד מחלקה בסטי"ל/בצוללת או מפקד כלי בט"ש. בעבר, במהלך הלימודים בפי"מ היה משלים הקצין את לימודי התואר הראשון שלו באוניברסיטת חיפה אך כיום זה נעשה במסגרת קורס החובלים, מה שמקנה את האפשרות לסיים את הקורס בדרגת סגן, כמקובל אצל קצינים בעלי תואר ראשון.

ארגון בוגרי קורס חובלים מעניק לבוגרי הקורס טבעת חותם המונפקת על ידי החברה הישראלית למדליות ומטבעות. כל טבעת ממוספרת בהתאם ל"מספר החובל" של הבוגר לו היא שייכת.

גלריהעריכה

מפקדי בית ספר לחובליםעריכה

רשימת מפקדי בית הספר לחובלים. תקן התפקיד היה בדרגת רב-סרן עד תחילת שנות ה-70 ואז הועלה לסגן-אלוף.

שם תקופת פיקוד מחזור תמונה
שלמה ליסבונה יולי 1948 - 1949
זאב ורדי
אריה ברוש קורס חובלים ג'
יקותיאל נץ (קותי) 1952
רמי לונץ קורס חובלים ה'
ג'ק גלעד 1958 מחזור ז'
מייק אשל 1959 מחזור ח'
ג'ק מרגלית מחזור ט'
אשר חורש מחזור י'
דוד באלווה מחזור י"א
דב ישראלית מחזור י"ב
שבתאי לוי 1966
משה אורן
יעקב ניצן 1970 – 1973 התחלת חובל אקדמאי
שאול סלע 1973 – 1975 מלחמת יום הכיפורים
אברהם בן שושן 1975 – 1977
רפי אפל 1977 – 1979
צבי ינאי אפריל 1978 – מאי 1981
יוסי לוי
יעקב צוק
דוד בן בעש"ט
חיים געש
עמי שגב
שמואל נואה 1991 – 1992
שלמה פרומר
אורי דיסטניק
זאב ינובסקי (לונגו)
חן טל
יוסי משיטה
אמיר וצלר
יובל אילון ספטמבר 2012 – אוגוסט 2013
אמיר גוטמן אוגוסט 2013-אוגוסט 2015
אלי סוחליצקי אוגוסט 2015-יולי 2018
אסף ליבנה יולי 2018-היום

סרטיםעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • עזרא להד, מחדשות החיל בית ספר לחובלים, 'מערכות ים' מרץ 1959, עמ' 54–56.
  • יוחאי בן נון, דבר מפקד חיל הים לסיום קורס חובלים, 'מערכות ים' 54, אפריל 1961, עמ' 16.
  • א ליש, טקס סיום קורס חובלים, 'מערכות ים' 60, יולי 1962, עמ' 3.
  • עזריאל טל, הכשרת הקצינים לוקה בחסר, 'מערכות ים' 71, מרץ 1965, עמ' 16.
  • אלי שחף, אירועי החייל:- חנוכת בית החובל מערכות ים 77 מרץ 1966, עמ' 22.
  • רפיקי, כך חונכנו להתנדב ראיון עם שני חובלים - עם סיום קורס חובלים, 'בין גלים' יוני 1974, עמ' 14.
  • אבי אובל, לא מחפשים חובל אוטומטי, "בין גלים", אוקטובר 2002, ע'30.

קישורים חיצונייםעריכה

ביאוריםעריכה

  1. ^ מצולמים נוספים מפקד בסיס ההדרכה סא"ל יהודה בן-צור במרכז, מדריך הקורס סרן אלי רהב ראשון משמאל ביושבים, מדריך כתת המכונאים סרן חנוך בן אליהו שלישי מימין ביושבים.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כל מה שרציתם לדעת קורס חובלים, באתר "מתגייסים" של צה"ל
  2. ^ ספר יחזקאל פרק כ"ז המתאר את קינת הנביא על צור., וכן ספר יונה פרק א' פסוק ה'. להרחבה נוספת על השימוש במילה "חובל", ראה גם יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן "ספר יונה פירוש ישראלי חדש", ידיעות ספרים
  3. ^ שמואל ינאי ויוסף אלמוג, השערים פתוחים אסופת זכרונות העפלה 1948-1945הצאת קרן פלי"ם 2001 עמ' 15.