קו נייעס

קו מידע קולי טלפוני המשמש כערוץ חדשות במגזר החרדי

קו נַייעס (נהגה "נַיֶיס"; יידיש: חדשות) הוא קו מידע קולי טלפוני, המבוסס על מערכת מענה קולי, המשמש כערוץ חדשות במגזר החרדי.

קווי נייעס נועדו לציבור החרדי שאינו צורך טלוויזיה ואינטרנט ובדרך כלל גם לא רדיו, ומאפשרים למאזינים לקבל מידע עדכני שאינו כפוף לתקשורת החרדית הממוסדת (בעיקר עיתונות כתובה כמו "יתד נאמן" או "המודיע", שעליה ישנה שליטה וצנזורה מצד הנהגת המגזר החרדי). קווים אלה מתעדכנים בתדירות גבוהה וכוללים מבזקי חדשות קצרים, שידורים חוזרים מכלי תקשורת אחרים, וראיונות אקטואליים עם אישי ציבור ופרשנים.

הפריים טיים בקווים אלו מתחלק לשני זמנים קבועים ביום, בשעות הצהריים המוקדמות, בדרך כלל בשעה אחת בצהריים עד שלוש, שזו שעה שרוב אברכי הכוללים ובחורי הישיבות בהפסקה. ובשעות הלילה המאוחרות, לאחר שבחורי הישיבות מסיימים את לימודם. מהדורת החדשות המרכזית היא "מהדורת חצות", הכוללת ראיונות שקיימו מפעילי הקו. במהלך היום מוקראות בדרך כלל חדשות מכלי תקשורת אחרים, הכוללים גם שידורי רדיו, טלוויזיה, ואינטרנט, ששודרו במהלך היום בכלי התקשורת בישראל ולרוב הם מותאמים לציבור החרדי. רוב קווי הנייעס עוסקים בפוליטיקה וביטחון, אולם ישנם קווים רבים העוסקים במוזיקה, היסטוריה, דברי תורה, וכלכלה.

הקווים זוכים לרייטינג גבוה בקרב הציבור החרדי, בעיקר בקרב צעירים, ומשדרים בו באופן קבוע עיתונאים מהציבור החרדי כגון דב אייכלר ואלי ביתאן.

גם עיתונאים מהציבור הכללי וחברי כנסת מרוב המפלגות מתראיינים באופן קבוע לקווי הנייעס.

התנגדות הרבנים עריכה

רבנים ועסקנים חרדים אינם רואים בעין יפה את פעילות קווי הנייעס, בנימוק שהתכנים בהם אינם הולמים ושרבים מתמכרים להם וכך נגרם ביטול תורה. כתוצאה מכך, פרסמו מועצות גדולי התורה מכתב האוסר להאזין ולסייע לקווים אלו[1]. במהלך השנים פורסמו מכתבים דומים מרבנים נוספים.[2]

בעקבות כך, מתנהל מאבק בין ועדת הרבנים לענייני תקשורת לבין מפעילי קווי הנייעס. בכל פעם שנציגי ועדת הרבנים מאתרים מספר של קו נייעס, הם מורים לחברות התקשורת לחסום את האפשרות להתקשר למספר זה מטלפונים כשרים, בהם משתמש חלק ניכר מהציבור החרדי. בתגובה, מפרסמים המפעילים מספרי גישה נוספים שטרם נחסמו. ועדת הרבנים לענייני תקשורת מפעילה קו "מלשינון" שבו אפשר לדווח על מספרי תוכן שלדעת המדווח צריכים להיחסם. בתגובה מפרסמים המפעילים את המספרים החדשים על ידי צינתוק למאזינים הקבועים, וכך הם יכולים להחליף את המספר כמעט מדי יום. קווים רבים מפעילים אפשרות של 'מספר אישי' המוקצה לקבוצה סגורה של מאזינים קבועים המזוהים על ידי שיחה מזוהה, וכך מקשים על האפשרות לגלות את מספרי הגישה. עסקני הציבור החרדי פתחו גם קו חדשות, שמוצג כ"כשר" ובאישור הרבנים, כתחליף לקווים אלו, ובו משמיעים את כותרות העיתונים הממסדיים מדי יום ומבזקי חדשות בסיסיים.

מודל כלכלי עריכה

מרבית קווי הנייעס פועלים במספרי טלפון רגילים, שתעריף הגישה אליהם הוא תעריף רגיל לדקת שיחה. בגין כל שיחה נכנסת לכל קו טלפון שאינו באותה רשת תקשורת משלם המפעיל ממנו יוצאת השיחה למפעיל היעד דמי קישור גומלין (אנ'), בגין השימוש ברשת התקשורת של מפעיל היעד. מפעילי הקווים חתומים בהסכמי חלוקת הכנסות עם רשתות התקשורת השונות לחלוקת ההכנסות המגיעות לחברות בגין דמי קישור הגומלין. מכיוון שתפוצת הקווים גבוהה, מספיקה חלוקת הכנסות אלה לתפעול הסדיר של הקווים. בנוסף עוסקים חלק מהקווים בצורה מצומצמת בפרסומות. בשנת 2015, ביצע משרד התקשורת רגולציה הקובעת כי מאוגוסט 2015 חל איסור על הפעלת קווי מידע קולי במספרים בעלי קידומת 05. מאחר שדמי קישור הגומלין על מספרים נייחים קטנים בהרבה, חלק מקווי הנייעס נסגרו וחלקם התמזגו, אך מיעוטם ובעיקר הפופולארים שבהם המשיכו לפעול במתכונת הקודמת על ידי מספרי גישה נייחים, או על ידי הכנסת פרסומת במהלך השידורים.

קווי מידע וקהילות עריכה

בנוסף קיימים מאות קווי מידע קהילתיים של חצרות רבנים או חסידויות, וכן קווים משפחתיים, פוליטיים, עסקיים ואחרים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה