קז'ימייז' השלישי, מלך פולין
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
קז'ימייז' השלישי ובכינויו: "הגדול" (בפולנית: Kazimierz III Wielki; 30 באפריל 1310 – 5 בנובמבר 1370) היה מגדולי מלכי פולין.
לידה |
30 באפריל 1310 קובאל, רפובליקת פולין | ||
---|---|---|---|
פטירה |
5 בנובמבר 1370 (בגיל 60) קרקוב, ממלכת פולין (1025–1385) | ||
מדינה | פולין | ||
מקום קבורה | Sepulchral monument of Casimir III the Great | ||
בן או בת זוג |
Aldona of Lithuania (19 באוקטובר 1325–?) אדליידה מהסן (1341–?) Hedwig of Sagan (1363–?) Christina Rokiczana אסתרקה Cudka | ||
| |||
חתימה | |||
ביוגרפיה
עריכהקז'ימייז' נולד בקובאל, לולדיסלב הראשון, מלך פולין ולידוויגה מקאליש. אשתו הראשונה הייתה אלדונה מליטא, בתו קוניגונדה נישאה ללודוויג השישי, דוכס בוואריה, בתו אליזבת נישאה לבוגיסלב החמישי מפומרניה. ב-1339 נפטרה אשתו אלונדה והוא נישא לאדלהיד מהסן, ממנה התגרש ב-1365 ונישא לכריסטינה ממנה התגרש באותה השנה ונישא לידוויגה.
קז'ימייז' מלך על פולין מ-1333, בגיל 23, עד מותו ב-1370. בשלטונו הוביל את פולין לפריחה, הרחיב את שטחה ופיתח את כלכלתה. פעל רבות למען מעמד האיכרים המשועבדים וכונה "מלך העבדים". הוא דאג גם לבני המעמד העירוני ובתוכם היהודים שהיו מבוני העיר הפולנית. מן המפורסמות היא איגרתו של המלך משנת 1364, שבה הוא כותב:
"המלך נעתר לבקשת היהודים היושבים בכל ערי מלכות פולין" הואיל והוא "שואף להרבות תועלת אוצרו. ניתנת להם זכות הישיבה והתנועה, חירות המסחר והרשות להכניס ולהוציא סחורות וכן גם להלוות כסף בריבית, בעבוט ובאפותיקי."
— קז'ימייז' השלישי
בתקופתו נוסדה בקרקוב האוניברסיטה הראשונה במדינה.
עם מותו של קז'ימייז' הגדול הסתיימה עת שלטונה של שושלת פיאסט (המאה ה-8 – 1370).
קז'ימייז' ויהדות פולין
עריכהעל פי הפולקלור היהודי-הפולני, בתקופת מלכותו של קז'ימייז' נפוצה באירופה המגפה השחורה אשר בה מתו מיליוני אנשים (1347-1351). עובדה ידועה בזמן המגפה הייתה כי הקהילות היהודיות נפגעות פחות מהמגפה, ככל הנראה משום שהקפידו ליטול ידיים בבוקר[דרוש מקור] למרות שלא נודעו סיבותיה ואופן התפשטותה. לכן, נפוצה בקרב הנוצרים עלילת דם חדשה שעל פיה היהודים הם שליחי השטן, מפיצים עבורו את המגפה, ולכן אינם נדבקים בה. היום, רווחת הטענה כי בזמנים ההם ההיגיינה בקרב הקהילות היהודיות הייתה גבוהה בהרבה מאשר אצל שכניהם הנוצרים, וזאת בעקבות הדעה הרווחת באותו זמן בקרב מרבית האוכלוסייה הלא-יהודית שמקלחות הן מקור למחלות, ולכן יש להימנע מהן.[דרוש מקור].
בעקבות עלילה זו החלו לפרוץ פוגרומים ברחבי אירופה נגד הקהילות היהודיות, אשר בהיעדר תמיכת השלטונות והגנתן נפגעו רבות. על פי האגדה, באותן שנים הייתה למלך פולין, קז'ימייז', מאהבת יהודיה ושמה אסתרקה[1]. המאהבת שכנעה אותו לעזור לאחיה היהודים ולבנות להם רובע משלהם בבירת פולין דאז, קרקוב. המלך הסכים לתחינותיה והורה על הקמת הרובע היהודי בקרקוב. בנוסף, נשלחו רצים אל כל הקהילות היהודיות בפולין ומחוצה לה המזמינות את היהודים להגר אל הבירה. עדויות ברובע היהודי מצביעות על כך שבאותן שנים היגרו לרובע החדש קהילות יהודיות רבות מפולין וסביבתה, ואף ממקומות מרוחקים יותר כגון הולנד. ברובע החדש נתן המלך ליהודים אוטונומיה ואיפשר להם חופש דת ושגשוג נרחבים שהיהודים לא זכו לו כלל לפני כן באירופה המזרחית.
אגדה נוספת מספרת כי לאות הוקרה על עזרתו ליהודים, ביקש קז'יימיז' שבבית הכנסת ברובע תיתלה תמונה גדולה שלו שלפניה ישתחוו באי בית הכנסת. אנשי הרובע חששו מכך, משום שעל פי ההלכה קיים איסור על כך. לכשהגיע המלך ביום מן הימים לבית הכנסת ולא ראה את תמונתו בכניסה הזדעזע ודרש הסבר. הסביר לו הרב באמצעות משל: התפילין הם עזר המקשר בין האדם לאלוהים, וכל יהודי מניח תפילין בכל יום, אך למרות זאת בשבת לא מניחים תפילין, מכיוון שבשבת רוח הקודש כבר שוכנת על הארץ כך שאין צורך בכלי העזר. לכן, המשיך הרב, תמונתך תלויה בבית הכנסת מדי יום, אך כאשר אתה עצמך מגיע איננו צריכים את התמונה ככלי עזר.
בתרבות המודרנית
עריכהדמותו של המלך קז׳ימייז׳ הגדול מופיעה במשחק האסטרטגיה Civilization V כמנהיגה של פולין.
קישורים חיצוניים
עריכה- קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קז'ימייז' ה-3, (1310-1370), מלך פולין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו בספר צמח דוד, שנה קל (1370), באתר HebrewBooks. לגבי מידת הנאמנות ההיסטורית של אגדה זו, ראו את עבודתו של חוקר הספרות חנא שמרוק, "המגעים בין הספרות הפולנית לבין ספרות יידיש: על פי סיפור אסתרקה וקאזימיר הגדול מלך פולין", ספרות יידיש בפולין: מחקרים ועיונים היסטוריים, ירושלים, מאגנס, תשמ"א, עמ' 205-279.