קטוביץ
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, תעתיקים שגויים, עריכה. | |
קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, נהגה קטוביצֶה ⓘⒾ) היא עיר בפולין על גדות הנהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין. היא בירת פרובינציית שלזיה מאז יצירתה ב־1999. אוכלוסיית העיר מונה 297,197 תושבים (נכון לשנת 2017), ואילו המטרופולין והפרברים מונים כ־5,200,000 תושבים (נכון ל־2017). שטחה העירוני הוא כ־164 קמ"ר.
| |||
מדינה | פולין | ||
---|---|---|---|
פרובינציה | שלזיה | ||
ראש העיר | מרצ'ין קרופה | ||
תאריך ייסוד | 1598 | ||
שטח | 164,670,000 מ"ר | ||
גובה | 245 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 279,200 (31 בדצמבר 2023) | ||
‑ במטרופולין | 5,294,000 (2017) | ||
‑ צפיפות | 1,866 נפש לקמ"ר (2017) | ||
קואורדינטות | 50°15′N 19°00′E / 50.25°N 19°E | ||
אזור זמן | UTC+2 | ||
https://www.katowice.eu/ | |||
היסטוריה
עריכהשלזיה עילית, בה שוכנת קטוביץ, יושבה על ידי שלזים כבר מהמאות המוקדמות. האזור נשלט לראשונה בידי שושלת פיאסט הפולנית־שלזית עד להכחדתה, אז נפל בידי בית האבסבורג. העיר עצמה נוסדה במאה ה־19, בשעה שהאזור היה תחת שלטון פרוסיה, ונהפכה לעיר ב־1865. העיר אוכלסה בעיקר על ידי שלזים, גרמנים, יהודים ופולנים. ב־1884 התכנסה בה ועידת קטוביץ, שבה נוסדה תנועת "חובבי ציון". ב־1912 התקיימה בעיר ועידה נוספת, בה נוסדה אגודת ישראל. חוזה ורסאי שנחתם בעקבות מלחמת העולם הראשונה קבע כי גורלו של חבל שלזיה עילית יוכרע במשאל עם, שבו יוכרע אם החבל יהיה בשליטת גרמניה או פולין. במשאל הוחלט על סיפוח החבל לגרמניה, אולם מהומות והתקוממויות שהיו לפני המשאל ואחריו הובילו לחלוקת החבל בין שתי המדינות, וקטוביץ נשארה בחלק הפולני.
העיר שגשגה בזכות קרבתה להרים עמוסי מחצבים (במיוחד פחם) וכתוצאה מכך גדלה והתרחבה, כאשר אנשים באו לעבוד במכרות הפחם ותעשיית הפלדה שלה. בשנים האחרונות, בעקבות רפורמות כלכליות, החל בקטוביץ מעבר מתעשייה כבדה לעסקים קטנים.
העיר הייתה תחת כיבוש צבא גרמניה הנאצית בין השנים 1939–1945. רבים מתושבי המקום נרצחו במלחמת העולם השנייה, בהם יהודי המקום. בתום מלחמת העולם השנייה, ובהתאם להחלטות ועידת יאלטה, נמסרו השטחים שממזרח לקו אודר־נייסה לפולין, כולל רוב שטחה של שלזיה, ובה והעיר קטוביץ. התושבים ממוצא גרמני גורשו מהמקום ברובם, וממשלת פולין הקומוניסטית עודדה התיישבות של אזרחים פולנים בחבל.
בין השנים 1956-1953 שונה שם עיר קטוביץ לסטלינגרוד (Stalinogród - "עירו של סטלין") בידי הקומוניסטים הפולנים. בשנת 1957 הוקמה בעיר האוניברסיטה הרפואית של שלזיה.
בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה נגרם נזק אקולוגי לסביבתה עקב השלטון הקומוניסטי, אך כיום חלק רב מהנזק שוקם עקב גישה פרו־סביבתית ותקנות חדשות בנוגע לאיכות הסביבה.
תחבורה
עריכהכבישים, בקטוביץ עוברים 14 כבישים בינלאומיים, המפורסמים שבהם:
- הנתיב האירופאי E40, המוביל ל-13 ארצות שונות, בהן בלגיה, קזחסטן, רוסיה, גרמניה ועוד.
- הנתיב האירופאי E75, המוביל מאירופה הסקנדינבית לאירופה המזרחית.
רכבות קלות – מערכת הרכבות הקלות של מחוז שלזיה עילית נחשבת לאחת הגדולות ביותר בעולם. המערכת מקיפה את המחוז כולו.
שדה התעופה – שטחה של קטוביץ מקבל שירות מנמל התעופה הבינלאומי של קטוביץ. הנמל מרוחק כ־30 ק"מ ממרכז קטוביצה. לנמל יש שני טרמינלים: A, ו־B (שנפתח בשנת 2007).
הנמל משמש בסיס לחברת ויז אייר.
|
הקהילה היהודית
עריכה- ערך מורחב – קהילת יהודי קטוביץ
ידיעות ראשונות על יהודים שישבו בסביבות קאטוביצה מקורן במחצית הראשונה של המאה ה־18. בעיר עצמה גדלה האוכלוסייה היהודית בד בבד עם פיתוח התעשייה, מ־12 יהודים ב־1840 ל־624 ב־1867, קרוב ל־3,000 ב־1910, ו־9,000 ב־1932 (%6 מכלל האוכלוסייה).
בית הכנסת ראשון הוקם ב־1862 וקהילה עצמאית על מוסדותיה התארגנה כעבור ארבע שנים.
בנובמבר 1884 נערכה בקטוביץ הוועידה הראשונה של "חובבי ציון", בהשתתפות 22 צירים מרוסיה ו־10 צירים מארצות אחרות (צרפת, רומניה, בריטניה, גרמניה) ונודעה בשם "ועידת קטוביץ". במרץ 1912 נערכה בקטוביץ הוועידה המייסדת של אגודת ישראל, בהשתתפות 230 עסקנים מאירופה, אמריקה וארץ ישראל.
עיקר התנופה בחיי היהודים בקטוביץ חלה אחרי מלחמת העולם הראשונה, בראש הקהילה עמד אז ברונו אלטמן. ב־1937 נחנך מרכז חדש לפעולות תרבות וחברה, ובתחום החינוך בלטו בית הספר על שם ברק יוסלביץ ובית ספר עברי (משנת 1935).
בעקבות המשבר הכלכלי של שנות השלושים גברה ההסתה האנטישמית בעיר; ארגוני בעלי המלאכה הפולניים גזרו בתקנוניהם על אי־קבלת חברים יהודים, ומערכה עיקשת התנהלה נגד המסחר עם יהודים.
ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) ישבו בקטוביץ קרוב ל־6,000 יהודים.
ב־3 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את קאטוביצה. בשלושת החודשים הראשונים לכיבוש הגרמני גורשו היהודים מהעיר, רובם עקרו לסוסנוביץ הסמוכה וגורלם היה כגורל יהודי המקום.
הקהילה היהודית אחרי המלחמה ובמאה ה-21
עריכהאחרי המלחמה התיישבו בעיר כ־1,500 יהודים (כמעט כולם יוצאי ערים אחרות שעברו את שנות המלחמה בברית המועצות). עד לגל ההסתה הרשמי ב־1967 (בעקבות מלחמת ששת הימים בישראל) פעל בקטוביץ סניף של "החברה היהודית" בהנהגת הקומוניסטים. בעקבות הרדיפות הקומוניסטיות אחרי היהודים, ויציאת יהודים רבים מפולין בעליית גומולקה, פחת מספר היהודים והקהילה חדלה מלהתקיים למשך מעל 30 שנה. בשנת 1993 הוקמה מחדש הקהילה היהודית בעיר, בסיוע ארגוני סיוע יהודיים. בשנת 2016 נמנו בקהילה היהודית 200 חברים. בראש הקהילה עומד ולודזימיש כץ והרב הראשי הוא יהושוע אליס מארצות הברית.( הרב נמצא בוורשה ומגיע לעיתים רחוקות) בשנת 2022 בית הכנסת בקטוביץ פעיל בצורה מינימלית. תפילות מתקיימות בשבתות בדרך כלל ללא מניין. הקהילה מתכנסת באירועים מיוחדים כמו ליל הסדר וקריאת מגילה בפורים.
הקהילה אחראית על בתי הקברות היהודים בקטוביץ, גליביצה, ביטום וערים אחרות באזור.
בעיר מתגוררים בשנות האלפיים כ50 יהודים ישראלים בכל שנה הלומדים רפואה באוניברסיטה בעיר. בתחילת 2024 הוקם בית חב"ד בעיר. שליח חב"ד הוא הרב רפאל פופאק.
מקומות בילוי
עריכה- מוזיאון שלונסקיה - הוקם בשנת 1929 על ידי פרלמנט שלונסקיה, בזמן החימוש של מחוז שאלסקי נגד גרמניה ששלטה באזור, כדי להצטרף לרפובליקה הפולנית השנייה. המוזיאון נחשב לאחד המוזאונים הגדולים בפולין ועיסוקו העיקרי בהיסטוריה של מחוז שלזיה.
- פארק התרבות והבילוי של שלונסקיה - נמצא בין קטוביץ לבין העיר חוז'וב. הפארק הוקם בשנות ה־60 על ידי יוזמה של פוליטיקאי מקומי. הפארק נחשב ל"עיר פארק" הגדולה ביותר באירופה. הפארק מכיל את אצטדיונה של קבוצת הכדורגל גאקאאס קטוביצ'ה, אצטדיון רגלי, מגרשי ספורט, מערכת בריכות, גן חיות ועוד.
- הספודק - זירה המיועדת להופעות מוזיקה בעיקר ובין היתר תחריות מוטרקרוס. בספודאק הופיעו להקות מפורסמות כמו בלאק סבאת', איירון מיידן ומגאדת'. הספודק משמש לרוב לפסטיבלי מוזיקה ומשחקי כדור עף שאליו מגיעים אנשים מכול רחבי העולם.
מועדוני ספורט
עריכה- GKS קטוביצה - קבוצת כדורגל מקצועית המשחקת בפולין. זכתה 3 פעמים בגביע הפולני.
- אוואף קטוביצה - קבוצת כדור יד של נשים.
- רוזווי קטוביצה - קבוצת כדורגל פולנית המשחקת בליגות הנמוכות.
- מרכז הגוף בקטוביצה - מועדון לפיתוח גוף.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מ. צאנין, סוסנוביץ, בנדין, קאטוביץ בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 293–298 (תיאור החורבן ותיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של קטוביץ(הקישור אינו פעיל, 23.7.2021)
- קטוביץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פורטל מקומי
- קטוביץ, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- "קטוביץ", באתר השטעטל הווירטואלי
- "קטוביץ", באתר JewishGen (באנגלית)
- רועי צ'יקי ארד, פלובדיב? דברצן? לא יכולתי להישאר אדיש לעולם האפשרויות של הלואו קוסט, באתר הארץ, 20 במרץ 2019
- קטוביץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קטוביץ (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ורשה קרקוב | |||||||||
1 | ורשה | מזוביה | 1,860,281 | 11 | קטוביץ | שלזיה | 285,711 | לודז' ורוצלב | |
2 | קרקוב | פולין קטן | 800,653 | 12 | גדיניה | פומרניה | 245,222 | ||
3 | לודז' | לודז' | 672,929 | 13 | צ'נסטוחובה | שלזיה | 213,107 | ||
4 | ורוצלב | שלזיה תחתית | 670,642 | 14 | ראדום | מזוביה | 201,601 | ||
5 | פוזנן | פולין גדול | 546,859 | 15 | טורון | קויאוויה-פומרניה | 198,273 | ||
6 | גדנסק | פומרניה | 486,022 | 16 | ז'שוב | פודקרפצקיה | 195,871 | ||
7 | שצ'צ'ין | פומרניה המערבית | 396,168 | 17 | סוסנוביץ | שלזיה | 193,660 | ||
8 | בידגושץ' | קויאוויה-פומרניה | 337,666 | 18 | קיילצה | שוויינטוקז'יסקיה | 186,894 | ||
9 | לובלין | לובלין | 334,681 | 19 | גליביצה | שלזיה | 174,016 | ||
10 | ביאליסטוק | פודלסיה | 294,242 | 20 | זאבז'ה | שלזיה | 170,225 |