קיגאלי
קיגאלי (באנגלית: Kigali) היא בירת רואנדה. אוכלוסיית העיר הוערכה במיליון נפש נכון ל-2006.
מרכז קיגאלי | |
מדינה | רואנדה |
---|---|
ראש העיר | אייסה קירבו קקירה |
תאריך ייסוד | 1907 |
שטח | 730 קמ"ר |
גובה | 1,567 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 1,156,663 (5 בספטמבר 2019) |
קואורדינטות | 1°56′38″S 30°03′34″E / 1.94389°S 30.05944°E |
אזור זמן | UTC +1 |
http://www.kigalicity.gov.rw | |
קיגאלי היא המרכז הפוליטי, הכלכלי, התחבורתי והתרבותי של רואנדה, והיא העיר היחידה במדינה שמספר תושביה עולה על 100 אלף.
קיגאלי היא אחת מחמש יחידות-משנה אזוריות של רואנדה, במעמד השווה לזה של ארבע הפרובינציות שלהן מחולקת המדינה. העיר מחולקת לשלושה מחוזות.
גאוגרפיה ואקלים
עריכההעיר ממוקמת מעט מדרום לקו המשווה, במרכזה של רואנדה. היא בנויה על ארבעה רכסים, על גבעות שגובהם בין 1433 ל - 1645 מטרים מעל פני הים. בתי התושבים האמידים יותר ומבני הציבור והמשרדים מתרכזים בגבעות, והתושבים העניים מתגוררים בעמקים שביניהן. העיר מוקפת בפסגות גבוהות יותר, ובהן הר קיגאלי המתנשא לגובה 1,850 מטרים, והיא מתפשטת בהדרגה בכיוונן.
הרום הגבוה ממתן את השפעת קו הרוחב הטרופי, ולכן הטמפרטורות אינן עולות בדרך כלל על 25 מעלות צלזיוס. גשם יורד בעיקר בשתי עונות גשומות מובחנות, מאוקטובר עד נובמבר וממרץ עד מאי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא כ-1000 מילימטרים.
היסטוריה
עריכהקיגאלי לא הייתה בירתה ההיסטורית של ממלכת רואנדה בתקופה שקדמה לקולוניאליזם. היא נוסדה בשנת 1907 בידי האימפריה הגרמנית ששלטה באזור זה. הגרמנים, שנוכחותם ברואנדה הייתה דלה, הקימו במקום תחנה מסחרית ובסיס צבאי. ב-1916 נכבשה רואנדה בידי הבלגים. תחת שלטונם התפתחה קיגאלי במידה מועטה, ואוכלוסייתה מנתה כמה אלפים כאשר רואנדה זכתה בעצמאות בשנת 1962. עם קבלת העצמאות הפכה קיגאלי לבירת המדינה, בזכות מיקומה המרכזי, ומאז התפתחה במהירות.
רצח העם ברואנדה החל ב-7 באפריל 1994 בקיגאלי, והתפשט במהירות רבה לאזורים הכפריים. בקיגאלי נמשכו מעשי הטבח עד נפילתה בידי כוחות המורדים מן החזית הפטריוטית הרואנדית בתחילת יולי. העיר ניזוקה בלחימה, אך הנזקים הפיזיים תוקנו זמן קצר לאחר המלחמה.
תחבורה
עריכההתחבורה הציבורית בתוך עיר נעשית על ידי מוניות ומוניות שירות, וכן מוניות-אופנוע.
קיגאלי מצויה במוקד רשת הכבישים ברואנדה וקווי אוטובוס ומיניבוס מחברים אותה עם כל ערי המדינה. קווי אוטובוסים בינלאומיים מחברים את קיגאלי עם קמפאלה, בוג'ומבורה, דאר א-סלאם וניירובי, וכן עם ערים במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
בעיר שוכן נמל התעופה הבין-לאומי קיגאלי שדרכו פועלות טיסות נוסעים למדינות שונות באפריקה, באסיה, באירופה ובמזרח התיכון. החל משנת 2019 מפעילה חברת התעופה הלאומית של רואנדה, רואנדאייר, טיסות נוסעים סדירות לנמל התעופה בן-גוריון בתל אביב.
חינוך ותרבות
עריכהלצד העיר בוטרה בדרום, בה שוכנת האוניברסיטה הלאומית של רואנדה, בקיגאלי שוכנים מספר מוסדות להשכלה גבוהה:
- מכון קיגאלי לטכנולוגיה ומדע (Kigali Institute of Science and Technology - KIST)
- האוניברסיטה החופשית של קיגאלי
- האוניברסיטה האדוונטיסטית של מרכז אפריקה
כמו כן, ממוקמים בעיר בתי הספר הלאומיים לרפואה, לסיוד ולבנקאות.
בשנת 2006 קרול קרמרה הקימה בעיר מרכז לאמנות שהתפתח עם הזמן לתיאטרון הראשון בעיר.
תיירות
עריכהאתר התיירות המרכזי של העיר הוא אתר ההנצחה לרצח העם קיגאלי בשכונת גיסוזי שנבנה בהשראה חלקית של מוזיאון יד ושם בירושלים. האתר כולל מוזיאון עם תערוכת קבע ותערוכות מתחלפות וגן שבו נבנו קברי אחים לאלפי הנרצחים.
רוב הבנייה בעיר היא מודרנית ורק מיעוט מן מבנים מהתקופה הקולוניאלית שרדו את הזמן. למרות מיעוט אתרי תיירות מובהקים, העיר אטרקטיביות לתיירים בגלל מיקומה על הגבעות, רמת הביטחון האישי הגבוהה יחסית, אפשרויות הבילוי הרבות, התשתיות הטובות, הניקיון והירק בו היא טובלת.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של קיגאלי (באנגלית, צרפתית, קינירואנדה)
- קיגאלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- קיגאלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)