פתיחת התפריט הראשי

קידה

תנועת גוף של כפיפה מן המותן המציינת מחווה של הכנעה וכבוד כלפי הזולת
כדורגלניות נבחרת יפן קדות בפני הקהל לאות תודה
קידה בציור הודי

קידה היא תנועת גוף של כפיפה מן המותן המציינת מחווה של הכנעה וכבוד כלפי הזולת. הקידה נפוצה מאוד בתרבויות מזרח אסיאתיות, אך קיימת גם כמחוות כבוד לבני האצולה באירופה ובמקומות אחרים. לעיתים קידה מסתכמת בהורדת הראש ולא בהנעת כל פלג הגוף העליון.

הקידה נפוצה בתרבות היפנית, הקוריאנית ובתרבות הסינית, שם קדים איש לרעהו בהזדמנויות שונות, כמו בפגישה ראשונה, הבעת תודה ופרידה לשלום.

בלשון המקרא והתלמוד, משמש הביטוי קידה להשתחווּת עד שהפנים נוגעות בקרקע[1].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קידה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תנו רבנן: קידה על אפים. שנאמר (ספר מלכים א', פרק א', פסוק ל"א):"וַתִקד בַת-שֶבַע אַפַיִם אֶרֶץ". (תלמוד בבלי, מגילה כב: ומקבילות)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.