קיום מצוות בחלל

נושא הלכתי שעוסק בקיום מצוות היהדות בחלל
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סתירות פנימיות, חוסר קוהרנטיות וחוסר במקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

קיום מצוות בחלל הוא נושא הלכתי שעוסק בהיבטים שונים של קיום מצוות בחלל. רוב המחלוקות של הפוסקים העוסקים בנושא קשורות לקיום המצוות לפי זמן או מקום משום שמצוות רבות תלויות בזמן המתפלל ומקומו, וכן בקשיים לקיים מצוות שונות בתנאי החלל.

קיום מצוות בחלל לפי זמן עריכה

קיימות בעיות בקיום מצוות הקשורות בזמנים בחלל משום שלא ניתן לדעת מהו הזמן המדויק שנמצאת החללית היות שהחללית כל הזמן בתנועה ומשנה את מיקומה.

הבחנה בין יום ולילה בחלל עריכה

חלק מהרבנים טוענים כי יש להבחין בין לילה ליום בחלל על פי הארצות הצפוניות. בניגוד לטענתם, רבנים אחרים חושבים, כי יש למדוד את הזמן על פי עשרים וארבע שעות מרגע השיגור מכדור הארץ (על פי השעה המופיעה בשעון, מהמקום ששוגר), שתים עשרה שעות יום ושתים עשרה שעות לילה. לפי מדידה זו ניתן לקיים את המצוות התלויות בזמן. כמו כן, על פי מדידה זו, יש לקיים את המצוות שצריך לקיים ביום, באור (כאשר המעבורת חולפת באזור ששורר בו מקור אור). את המצוות שצריך לקיים בלילה, יש לקיים בחושך (כאשר המעבורת חולפת באזור ששורר בו חשיכה).

יום השבת ושמירתו בחלל עריכה

קיימת בעייתיות בנסיעה במעבורת חלל בשבת. מי שאינו יודע מתי חל יום השבת ואיבד את חשבון הימים על פי הרבנים, עליו להימנע ממלאכה בכל ימות השבוע ולהתייחס לכל יום כיום שבת, רק אם אין לו אפשרות כלל לקיים את נפשו בצורה מינימלית (שאין לו סדר של ימים) הוא יכול לעשות מלאכה כדי שלא יחסר לו באוכל. בנוסף על כך, רבנים כותבים כי קיימת עוד אפשרות שלא קשורה לאפשרות הראשונה, כפי שאנו יודעים כל מצוות השבת התלויות בזמן אינן נהוגות שם, אך בכל זאת יש להתייחס אל האסטרונאוטים בחלל כאל מישהו שאבד לו חשבון הימים, ועליו לקבוע יום אחד בשבוע שהוא יהיה יום השבת ולקיים שם את הקידוש של כניסת השבת וביציאת השבת בקידוש והבדלה, כדי שלא ישכח את השבת ואת עשיית המצוות. מאמין שנמצא בחלל צריך לחשב את הזמן מתחילת השיגור וכשהוא מגיע ליום השביעי לפי החשבון שעשה, יצטרך לשבות מכל מלאכה, יקדש את השבת בכניסתו וביציאתו בקידוש ובהבדלה, ויתפלל בשבת את התפילות של השבת.

קידוש הלבנה עריכה

קיים ספק האם אדם העומד על הירח יכול לברך את ברכת קידוש הלבנה, שהיא ברכה הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, נמצאה תשובה, והיא לברך בחשכה מוחלטת, כאשר המעבורת חולפת באזור ששורר בו חשכה, כשהירח נראה טוב לעין וניתן ליהנות מאורו, ולאחר שעברו שבע מאות ושמונה שעות ועוד כארבעים וארבע דקות מעת מולד הלבנה הקודם.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הרב לוי יצחק הלפרין, אם אסק שמים; קיום מצוות בחלל, מכון מדעי טכנולוגי להלכה, 2003