פתיחת התפריט הראשי

קימי מטיאס רייקונןפינית: Kimi Räikkönen; נולד ב-17 באוקטובר 1979 באספו שבפינלנד) הוא נהג מרוצים פיני המתחרה בפורמולה 1 בקבוצת אלפא רומיאו. התחרה בעבר עבור קבוצת פרארי, איתה זכה בעונת 2007 באליפות הסבב. התחרה גם במרוצי אליפות העולם בראלי עבור קבוצת סיטרואן.

קימי רייקונן
Kimi Räikkönen
Kimi Räikkönen Moscow 2013 cropped.jpg
קימי רייקונן, 2013
לידה 17 באוקטובר 1979 (בן 39)
אספו, פינלנד
לאום פינלנדפינלנד פיני
קבוצה נוכחית אלפא רומיאו (2019–הווה)
קריירת פורמולה 1
אליפויות 1 (2007)
מרוצים 298
ניצחונות 21
פודיומים 101
נקודות בקריירה 1829
זינוקים מפול פוזישן 18
הקפות מהירות 45
קבוצות

סאובר (2001)
מקלארן (20022006)
פרארי (20072009)
לוטוס (20122013)

פרארי (20142018)
אלפא רומיאו (2019
www.kimiraikkonen.com
קימי רייקונן, 2008

תוכן עניינים

הדרך לפורמולה 1עריכה

רייקונן זכה לשרשרת הצלחות במרוצי קארטינג, בהם התחרה מגיל עשר. בין השאר זכה באליפות פינלנד (ארץ הידועה בספורט המוטורי המפותח שבה) ובאליפות סקנדינביה בקארטינג. ב-1999 התחרה בגביע האירופי של פורמולה פורד. בגיל עשרים הוא זכה בסבב החורף של פורמולה רנו הבריטית, לאחר שזכה בארבעת המרוצים הראשונים. ב-2000 הוא שלט ללא עוררין על פורמולה רנו הבריטית וזכה בתואר. ההופעה המרשימה בפורמולה המשנית משכה את תשומת לבו של פטר סאובר, בעליה של קבוצת סאובר בפורמולה 1. לקראת סוף 2000 שימש רייקונן נהג מבחן עבור הקבוצה. בעונה הבאה הוא כבר הוחתם כאחד משני נהגי המרוץ שלה.

פורמולה 1עריכה

סאוברעריכה

הרבה ביקורת הופנתה כלפי סאובר, כולל מפיו של מקס מוסלי, יו"ר FIA, על שבחר נהג כה צעיר ובלתי מנוסה כרייקונן. בטרם הכנסו לפורמולה 1, היו לרייקונן רק 23 מרוצים ברקורד (מתוכם ניצח 13). למרות ההסתייגויות ניתן לו הרישיון הדרוש ("super license") והוא מצידו השתיק את המבקרים כשזכה בנקודה כבר במרוץ הראשון של עונת 2001, הגרנד פרי האוסטרלי. רייקונן, הרגיל לישון לפני מרוצים, הוער משנתו רק 20 דקות לפני הזינוק באוסטרליה.

חששם של מבקריו, שכנהג בלתי מנוסה הוא יהווה סכנה על המסלול, הופרכו לאורך העונה. רייקונן התגלה כנהג שקול וקר רוח, וזכה בכינוי "איש הקרח". הוא הוכיח שהוא ראוי לנהוג בפורמולה הבכירה ביותר כשסיים שמונה פעמים במקום השמיני ומעלה, מתוכן ארבע פעמים סיים במקום השישי ומעלה וזכה בנקודות. 9 הנקודות שלו, יחד עם 12 שצבר ניק היידפלד, הצעיר המוכשר השני של סאובר, הביאו את הקבוצה להישג הטוב ביותר בתולדותיה: מקום רביעי באליפות היצרנים.

שמועות רבות נפוצו לגבי מעבר של רייקונן לפרארי לקראת עונת 2002. אולם לבסוף עבר דווקא למקלארן, כדי להחליף נהג פיני אחר, אלוף העולם מיקה האקינן שפרש.

מקלארןעריכה

2002עריכה

 
רייקונן במכונית המקלארן, גרנד פרי ארצות הברית 2002

בפתח עונת 2002 שוב האיר הגרנד פרי האוסטרלי פניו לרייקונן, שסיים שלישי ועלה על במת המנצחים (פודיום). אף על פי שמנועי המרצדס כשלו פעם אחר פעם, בכל זאת הצליח רייקונן, בעונתו הראשונה בקבוצה גדולה, לסיים על הפודיום ארבע פעמים ולצבור 24 נקודות, לא הרחק מאחורי דייוויד קולטהארד המנוסה. בגרנד פרי הצרפתי כמעט וזכה בניצחון ראשון, אך מספר הקפות לסיום החליקה מכוניתו על שמן ששפכה על המסלול מכונית הטויוטה של אלן מקניש והוא נאלץ להסתפק במקום השני. את העונה סיים במקום השישי, מקום אחד אחרי קולתהרד שסיים חמישי, ומקלארן סיימה במקום השלישי המכובד מבין היצרנים.

2003עריכה

את עונת 2003 פתח רייקונן בסערה. אף על פי שמקלארן עדיין ציידה אותו במכונית של השנה שעברה, הוא הצליח לעלות על הפודיום בחמישה מבין ששת המרוצים הראשונים של העונה. כמו כן זכה במקום הראשון בגרנד פרי המלזי, ניצחונו הראשון בקריירה. פעמיים היה קרוב לניצחון נוסף: בברזיל סיים ראשון אך דגל אדום עצר את המרוץ קודם לכן והוריד אותו למקום השני. בגרנד פרי היוקרתי של רחובות מונקו סיים שני, רק שנייה אחת מאחורי חואן פבלו מונטויה.

ביצועיו של רייקונן ב-2003 זיכו אותו בהערכה רבה, אך לא באליפות. מיכאל שומאכר הקדים אותו בדירוג הנהגים, בתום קרב צמוד שהוכרע סופית רק במרוץ האחרון של העונה. גם קבוצת מקלארן, שלא הציבה מכונית חדשה לעונה, סיימה שנייה, שתי נקודות אחרי ויליאמס.

2004עריכה

המחצית הראשונה של עונת 2004 הייתה גרועה מאוד עבור מקלארן ורייקונן. המכונית או המנוע כשלו פעם אחר פעם, הותירו בידו רק נקודה אחת לאחר ארבעה מרוצים ואפשרו לו לסיים רק שניים משבעת המרוצים הראשונים. אולם לקראת אמצע העונה נכנסה לשימוש שלדת MP4-19B החדשה, ומקלארן הצליחה בעזרתה להציל את העונה. רייקונן זינק מהפול עבור הקבוצה בגרנד פרי הביתי שלה בסילברסטון ולאחר מכן ניצח בבלגיה, ניצחון גדול שהושג אף על פי שזינק מהמקום ה-10 ולמרות הנחיתות הטכנית. בסוף העונה סיים רייקונן במקום ה-7 עם 45 נקודות ו-4 פעמים על הפודיום.

למרות האכזבה בעונת 2004, רייקונן נחשב לאחד מהצעירים המובילים של הסבב, יחד עם פרננדו אלונסו ומונטויה. רבים צפו מאבקים מרתקים על המסלול בין צעירים אלה בעונה הבאה. רוס בראון וז'אן טוד מפרארי הזכירו את שמו של רייקונן כמישהו שהם עשויים להביא לקבוצתם בעתיד.

2005עריכה

את עונת 2005 שוב לא התחילו רייקונן ומקלארן טוב. המכונית לא הייתה מספיק תחרותית והקשתה על נהגי הקבוצה להשיג זמנים טובים במקצי הדירוג. רייקונן השיג נקודה אחת בלבד באוסטרליה וסיים מחוץ לנקודות במלזיה. רק בבחריין עמד לראשונה על הפודיום.

בשלושת המרוצים הבאים: סן מרינו, ברצלונה ומונטה קרלו רייקונן זינק מהמקום הראשון. באימולה הוא היה בדרך לניצחון אך נאלץ לפרוש, אבל בשניים אחרים הוא ניצח. כך החל לדלוק אחרי אלונסו שהוביל את הדירוג. בגרנד פרי האירופי נסע זמן מה על צמיג שנפגע לאחר ניסיון לא מוצלח לעקוף (בסיבוב שלם) את ז'ק וילנב. בעונת 2005 לא הותרה החלפת צמיגים, ולכן נמנעה ממנו האפשרות להסתפק במקום שלישי בטוח יחסית. בהקפה האחרונה הוא עף מהמסלול לקיר צמיגים וסיים בלא כלום, בעוד אלונסו צבר עשר נקודות יקרות. בעקבות המקרה שונו הכללים והותרה החלפת צמיגים אחת במרוץ מטעמי בטיחות.

בגרנד פרי הקנדי זכה רייקונן, לאחר טעות של אלונסו. שבוע לאחר מכן בארצות הברית, בחרו כל הקבוצות שהשתמשו בצמיגי מישלין, ובכללן מקלארן, שלא להשתתף במרוץ בגלל בעיות בטיחות שהתגלו. בגרנד פרי הבא בצרפת הוא נתן את אחת מהתצוגות הטובות שלו, השיג את המקום השלישי במקצי הדירוג עם מכל דלק מלא, אולץ לזנק מהמקום ה-13 כעונש על החלפת מנוע, ובכל זאת הצליח לסיים שני. שבוע לאחר מכן בבריטניה חזר המקרה על עצמו: במקום מהמקום השני זינק מה-12 והצליח לסיים במקום השלישי.

בגרמניה שוב נראה היה כי כשלה המכונית, אף שייתכן שטעות אנוש גרמה לתקלה ההידראולית. רייקונן אולץ לפרוש. הייתה זו הפעם השלישית בעונה שאלונסו ניצל עד תום פרישה של רייקונן וניצח.

סבלנותו של רייקונן עמדה לפקוע. ביום שישי שלפני הגרנד פרי ההונגרי הוא אמר לעיתונאים כי הוא לא יישאר במקלארן לאחר תום חוזהו בסוף 2006, אם לא תפתרנה בעיות האמינות של הקבוצה. דווקא בגרנד פרי ההונגרי עצמו הוא ניצח בלא קושי. ניצחון זה ראוי לציון מיוחד, משום שרייקונן נאלץ לצאת ראשון למקצי הדירוג (ולסבול את מרב האבק והלכלוך) כתוצאה מהפרישה שלו בגרמניה.

לאחר מכן באו שני ניצחונות בגרנד פרי הטורקי הראשון ובזה הבלגי, כשביניהם הגיע מקום רביעי מאכזב באיטליה, לאחר עוד עונש על החלפת מנוע ותקלה טכנית נוספת. בברזיל סיים במקום השני, אך מקום שלישי של אלונסו הספיק לו לזכייה באליפות, שני מרוצים לסיום העונה.

שני המרוצים הנותרים כבר לא יכלו לשנות את תוצאת העונה, אך לרייקונן עוד נותרה תצוגת תכלית אחת גדולה, בסוזוקה שביפן. הוא זינק מהמקום ה-17 וניצח במרוץ, לאחר שעקף במיומנות יוצאת דופן את ג'אנקרלו פיסיקלה בהקפה האחרונה.

בסיכומי העונה בחרו המגזינים המסקרים את הספורט ברייקונן ולא באלונסו כ"נהג העונה". אילולא ריבוי הכשלים הטכניים בהחלט ייתכן שהיה זוכה באליפות הנהגים. הסטטיסטיקה מראה שאלונסו ורייקונן זכו בשבעה ניצחונות כל אחד, אך אלונסו הגיע לפודיום 15 פעמים לעומת 12 של רייקונן. בסופו של דבר ניצחה האמינות והעקביות של אלונסו את המהירות העודפת, שללא ספק הייתה של רייקונן: הוא קבע את ההקפה המהירה ביותר ב-10 מרוצים; אלונסו עשה זאת רק בשניים.

2006עריכה

 
רייקונן בוחן את המקלארן שלו בולנסיה, טרום עונת 2006

הספקולציות לגבי עתידו של רייקונן לא פסקו בראשית עונת 2006. המכונית שוב התבררה כלוקה בחסר, גם באמינות וגם במהירות. במרוץ הפתיחה שוב נדרש רייקונן לאחת מאותן הצגות: מקום שלישי מצוין לאחר זינוק מהמקום ה-22. את המרוץ השני במלזיה הוא סיים בטרם עת, כאשר כריסטיאן קליין התנגש בו מאחור בהקפה השלישית. מקלארן השתפרה באוסטרליה ורייקונן השיג את המקום השני, 1.8 שניות מאחורי אלונסו. הוא גם קבע את ההקפה המהירה במרוץ.

רייקונן לא הצליח לבנות על המומנטום שהשיג באוסטרליה. בסן מרינו הוא סיים חמישי בלבד. רון דניס האשים אותו לאחר מכן שלא היה מספיק מהיר במקצי הדירוג. גם בשני המרוצים הבאים לא הצליח רייקונן לעלות על הפודיום או לשפר את תוצאותיו במקצי הדירוג. כמה ימים לאחר הגרנד פרי הספרדי הוא הודה בפומבי שהאליפות אבודה עבורו, וכל שנותר לו הוא לנסות לזכות בכמה מרוצים. המקום השלישי שהצליח להשיג בבריטניה, אחרי אלונסו ושומאכר, מייצג היטב את המרב שרייקונן יכול היה לקוות לו בעונה זו. שותפו לקבוצה חואן פבלו מונטויה החליט באמצע העונה כי לאור הכשלים הרבים של הקבוצה, הוא עוזב אותה, ועבר להתחרות במרוצי הנאסקאר בארצות הברית. רייקונן הכריז על עזיבתו הצפויה את הקבוצה אך הודיע רק מאוחר יחסית באיזו קבוצה ינהג. הוא סיים את העונה במקום החמישי עם 65 נקודות ואכן עזב את הקבוצה בסוף העונה.

פראריעריכה

2007עריכה

 
רייקונן חוגג על הפודיום באחד ממרוצי עונת האליפות

בעונת 2007 הצטרף רייקונן לקבוצת פרארי. במהלך העונה הוא ניצח במרוצים באוסטרליה, צרפת, בריטניה ובלגיה. אף על פי שפתח את העונה בניצחון, המרוצים הבאים היו גרועים למדי והפרשנים הניחו שרייקונן איבד את הסיכוי לאליפות, אך לקראת סוף העונה הוא חזר לנצח. שני מרוצים לסיום העונה דורג רייקונן במקום השלישי, כאשר הנהג הצעיר לואיס המילטון הוביל את טבלת דירוג הנהגים בפער של 12 נקודות על פני פרננדו אלונסו, אלוף השנתיים הקודמות. ניצחון במרוץ היה מבטיח להמילטון זכייה ראשונה אי פעם באליפות העולם לנהג בעונתו הראשונה בפורמולה 1. למרות זאת לא הצליח המילטון לסיים את המרוץ ואילו רייקונן הוכתר כמנצח. לראשונה מזה 12 שנה התחרו שלושה נהגים על האליפות במרוץ האחרון של העונה שהתקיים בברזיל, כאשר המילטון בראש עם 107 נק', אלונסו שני עם 103 נק' ורייקונן שלישי עם 100 נק'. רייקונן הצליח להפתיע רבים כשסיים ראשון במרוץ וזכה באליפות על אף שאלונסו והמילטון הקדימו אותו בדירוג לפני המרוץ[1]. אליפות זו הייתה הראשונה בקריירה של רייקונן.

יש הטוענים כי זכייתו המפתיעה של רייקונן באליפות קיבלה משנה תוקף כשהוכח שהמילטון ואלונסו נהגו במכונית שלא עמדה בתקנות. בנוסף, הם לא סבלו אף לא פעם אחת מתקלה טכנית, בעוד רייקונן נאלץ לפרוש ממרוצים ולזנק מאחור עקב תקלות טכניות.

מירוציםעריכה

פורמולה 1עריכה

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מיקום נקודות
2001 סאובר-רד בול אוסטרליה 
6
מלזיה 
פרש
ברזיל 
פרש
סן מרינו 
פרש
ספרד 
8
אוסטריה 
4
מונקו 
10
קנדה 
4
גרמניה 
10
צרפת 
7
בריטניה 
5
גרמניה 
פרש
הונגריה 
7
בלגיה 
פרש
איטליה 
7
ארצות הברית 
פרש
יפן 
פרש
10 9
2002 מקלארן-מרצדס אוסטרליה 
3
מלזיה 
פרש
ברזיל 
12
סן מרינו 
פרש
ספרד 
פרש
אוסטריה 
פרש
מונקו 
פרש
קנדה 
4
גרמניה 
3
בריטניה 
פרש
צרפת 
2
גרמניה 
פרש
הונגריה 
4
בלגיה 
פרש
איטליה 
פרש
ארצות הברית 
פרש
יפן 
3
6 24
2003 מקלארן מרצדס אוסטרליה 
3
מלזיה 
1
ברזיל 
2
סן מרינו 
2
ספרד 
פרש
אוסטריה 
2
מונקו 
2
קנדה 
6
גרמניה 
פרש
צרפת 
4
בריטניה 
3
גרמניה 
פרש
הונגריה 
2
איטליה 
4
ארצות הברית 
2
יפן 
2
2 91
2004 מקלארן מרצדס אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
פרש
בחריין 
פרש
סן מרינו 
8
ספרד 
11
מונקו 
פרש
גרמניה 
פרש
קנדה 
5
ארצות הברית 
6
צרפת 
7
בריטניה 
2
גרמניה 
פרש
הונגריה 
פרש
בלגיה 
1
איטליה 
פרש
הרפובליקה העממית של סין 
3
יפן 
6
ברזיל 
2
7 45
2005 מקלארן מרצדס אוסטרליה 
8
מלזיה 
9
בחריין 
3
סן מרינו 
פרש
ספרד 
1
מונקו 
1
גרמניה 
11
קנדה 
1
ארצות הברית 
DNS
צרפת 
2
בריטניה 
3
גרמניה 
פרש
הונגריה 
1
טורקיה 
1
איטליה 
4
בלגיה 
1
ברזיל 
2
יפן 
1
הרפובליקה העממית של סין 
2
2 112
2006 מקלארן מרצדס בחריין 
3
מלזיה 
פרש
אוסטרליה 
2
סן מרינו 
5
גרמניה 
4
ספרד 
5
מונקו 
פרש
בריטניה 
3
קנדה 
3
ארצות הברית 
פרש
צרפת 
5
גרמניה 
3
הונגריה 
פרש
טורקיה 
פרש
איטליה 
2
הרפובליקה העממית של סין 
פרש
יפן 
5
ברזיל 
5
5 65
2007 פרארי מרלבורו אוסטרליה 
1
מלזיה 
3
בחריין 
3
ספרד 
פרש
מונקו 
8
קנדה 
5
ארצות הברית 
4
צרפת 
1
בריטניה 
1
גרמניה 
פרש
הונגריה 
2
טורקיה 
2
איטליה 
3
בלגיה 
1
יפן 
3
הרפובליקה העממית של סין 
1
ברזיל 
1
1 110
2008 פרארי מרלבורו אוסטרליה 
8
מלזיה 
1
בחריין 
2
ספרד 
1
טורקיה 
3
מונקו 
9
קנדה 
פרש
צרפת 
2
בריטניה 
4
גרמניה 
6
הונגריה 
3
ספרד 
פרש
בלגיה 
18
איטליה 
9
סינגפור 
15
יפן 
3
הרפובליקה העממית של סין 
3
ברזיל 
3
3 75
2009 פרארי מרלבורו אוסטרליה 
15
מלזיה 
14
הרפובליקה העממית של סין 
10
בחריין 
6
ספרד 
פרש
מונקו 
3
טורקיה 
9
בריטניה 
8
גרמניה 
פרש
הונגריה 
2
ספרד 
3
בלגיה 
1
איטליה 
3
סינגפור 
10
יפן 
4
ברזיל 
6
איחוד האמירויות הערביות 
12
6 48
2012 לוטוס אוסטרליה 
7
מלזיה 
5
הרפובליקה העממית של סין 
14
בחריין 
2
ספרד 
3
מונקו 
9
קנדה 
8
ספרד 
2
בריטניה 
5
גרמניה 
3
הונגריה 
2
בלגיה 
3
איטליה 
5
סינגפור 
6
יפן 
6
קוריאה הדרומית 
5
הודו 
7
איחוד האמירויות הערביות 
1
ארצות הברית 
6
ברזיל 
10
3 207
2013 לוטוס אוסטרליה 
1
מלזיה 
7
הרפובליקה העממית של סין 
2
בחריין 
2
ספרד 
2
מונקו 
10
קנדה 
9
בריטניה 
5
גרמניה 
2
הונגריה 
2
בלגיה 
פרש
איטליה 
11
סינגפור 
3
קוריאה הדרומית 
2
יפן 
5
הודו 
7
איחוד האמירויות הערביות 
פרש
ארצות הברית  ברזיל  5 183
2014 פרארי אוסטרליה 
7
מלזיה 
12
בחריין 
10
הרפובליקה העממית של סין 
8
ספרד 
7
מונקו 
12
קנדה 
10
אוסטריה 
10
בריטניה 
פרש
גרמניה 
11
הונגריה 
6
בלגיה 
4
איטליה 
9
סינגפור 
8
יפן 
12
רוסיה 
9
ארצות הברית 
13
ברזיל 
7
איחוד האמירויות הערביות 
10
12 55
2015 פרארי אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
4
הרפובליקה העממית של סין 
4
בחריין 
2
ספרד 
5
מונקו 
6
קנדה 
4
אוסטריה 
פרש
בריטניה 
8
הונגריה 
פרש
בלגיה 
7
איטליה 
5
סינגפור 
3
יפן 
4
רוסיה 
8
ארצות הברית 
פרש
מקסיקו 
פרש
ברזיל 
4
איחוד האמירויות הערביות 
3
4 150
2016 פרארי אוסטרליה 
פרש
בחריין 
2
הרפובליקה העממית של סין 
5
רוסיה 
3
ספרד 
2
מונקו 
פרש
קנדה 
6
אזרבייג'ן 
4
אוסטריה 
3
בריטניה 
5
הונגריה 
6
גרמניה 
6
בלגיה 
9
איטליה 
4
סינגפור 
4
מלזיה 
4
יפן 
5
ארצות הברית 
פרש
מקסיקו 
6
ברזיל 
פרש
איחוד האמירויות הערביות 
6
6 186
2017 פרארי אוסטרליה 
4
הרפובליקה העממית של סין 
5
בחריין 
4
רוסיה 
3
ספרד 
פרש
מונקו 
2
קנדה 
7
אזרבייג'ן 
14
אוסטריה 
5
בריטניה 
3
הונגריה 
2
בלגיה 
4
איטליה 
5
סינגפור 
פרש
מלזיה  יפן 
5
ארצות הברית 
3
מקסיקו 
3
ברזיל 
3
איחוד האמירויות הערביות 
4
4 205
2018 פרארי אוסטרליה 
3
בחריין 
פרש
הרפובליקה העממית של סין 
3
אזרבייג'ן 
2
ספרד 
פרש
מונקו 
4
קנדה 
6
צרפת 
3
אוסטריה 
2
בריטניה 
3
גרמניה 
3
הונגריה 
3
בלגיה 
פרש
איטליה 
2
סינגפור 
5
רוסיה 
4
יפן 
5
ארצות הברית 
1
מקסיקו 
3
ברזיל 
3
איחוד האמירויות הערביות 
פרש
3 251
2019 אלפא רומיאו אוסטרליה 
8
בחריין 
7
הרפובליקה העממית של סין 
9
אזרבייג'ן 
10
ספרד 
14
מונקו  קנדה  צרפת  אוסטריה  בריטניה  גרמניה  הונגריה  בלגיה  איטליה  סינגפור  רוסיה  יפן  מקסיקו  ארצות הברית  ברזיל  איחוד האמירויות הערביות  9 13[א]
  1. ^ העונה טרם הסתיימה

WRCעריכה

שנה קבוצה מכונית 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 מיקום נקודות
2009 טומי מקינן רייסינג פיאט גרנדה פונטו S2000 אירלנד  נורווגיה  קפריסין  פורטוגל  ארגנטינה  איטליה  יוון  פולין  פינלנד 
פרש
אוסטרליה  קטלוניה  בריטניה  - 0
2010 סיטרואן ג'וניור סיטרואן C4 WRC שוודיה 
29
מקסיקו 
פרש
ירדן 
8
טורקיה 
5
ניו זילנד  פורטוגל 
10
בולגריה 
11
פינלנד 
25
גרמניה 
7
יפן 
פרש
צרפת 
פרש
קטלוניה 
DNS
בריטניה 
8
10 25
2011 ICE 1 Racing סיטרואן DS3 WRC שוודיה 
8
מקסיקו  פורטוגל 
7
ירדן 
6
איטליה  ארגנטינה  יוון 
7
פינלנד 
9
גרמניה 
6
אוסטרליה 
WD
צרפת 
פרש
ספרד 
פרש
בריטניה 
פרש
10 34

שיאיםעריכה

בעונת 2005 השווה רייקונן שני שיאים: את שיאו של אלן פרוסט של שבעה ניצחונות בעונה בלי לזכות באליפות (פרוסט עשה זאת ב-1984 ושוב ב-1988), ואת שיא ההקפות המהירות ביותר לעונה, 10, שנקבע על ידי מיכאל שומכר ב-2004.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קימי רייקונן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה