פתיחת התפריט הראשי

קינגפישר (אונייה)

קינגפישר (Kingfisher) הייתה אוניית מפרש עם מנוע עזר, ממעט ספינות הצי העברי המתהווה בימיו הראשונים. עם עיקול הספינה על ידי משטרת המנדט נמכרה ליהודים ונרשמה תחת השם "ציפור הקרח" בנמל יפו שבפלשתינה-א"י כנמל בית, ופעלה בשנים 19321933. מאז נרכשה שימשה את בית הספר הימי יומי ואת "בית"ר הימית" ללימודי ימאות ושיט בשילוב דיג.

(קינגפישר) ציפור הקרח
חברת ספנות בבעלות פרטית של מאיר גורביץ
דגל צי הסוחר של פלשתינה תחת המנדט הבריטי
ציוני דרך עיקריים
גורלה נטרפה על סלע אנדרומדה בפורים 1933
מקום טביעתה נמל יפו
נתונים כלליים
גודל הצוות רב חובל אריה באייבסקי

תולדותיהעריכה

האונייה הייתה בבעלות ערבים שהשתמשו בה להברחת סחורה גנובה ונתפסה בידי שוטרי מכס המנדט הבריטי והועמדה למכירה. היא נרכשה על ידי פעילים מהתנועה הציונית שגייסו כסף בקרב אמידי היישוב במטרה להקים צי עברי. מאיר גורביץ, ראשון מייסדי האגודה הימית "זבולון" היה נחוש להכשיר ימאים עבריים ופעל לרכישתה. האונייה נרשמה בשמה העברי 'ציפור הקרח'.

גורביץ סבר כי אוניית לימוד תייצר הכנסה עצמית מדיג תוך כדי לימודי תורת הימאות והשיט. בחזונו ראה ימאים עברים מתפרנסים מהים, מייצרים מקומות עבודה נוספים, ותורמים בכך להתפתחותו הכלכלית של היישוב. היה זה ניסיון להמשיך ולקיים את בית הספר הימי יומי של האגודה הימית 'זבולון'. ציפור הקרח הועמדה לרשות תלמידי בית הספר עד שנסגר 'זמנית' מחוסר אמצעי מימון ובשל לחץ הפיכתו ל"מועדון שיט וספורט עממי עם בית ספר ערב לימאות".

רב החובל אריה באייבסקי ממייסדי "זבולון", שימש בה כמפקד וכמורה לימאות ולשיט וכראש קבוצת הדיג כשותפו של גורביץ בכיבוש הים. באייבסקי, שהיה בעל חזון להקמת צי עברי במזרח התיכון, היה רוסי שערק מחיל הים הרוסי בו שירת על אוניית הקרב אברורה ובהמשך, אחרי שרות על אונייה אחרת עלה ערק ולאחר תקופה עלה לארץ ישראל בה נישא והתגייר. הוא ראה בכיבוש העבודה בים ניצול משאבי טבע שיביא לחיסכון גדול למשק העברי ביישוב, ולשחרור הסחר הימי העברי מתלותו בימאים ובכלי שיט זרים. תחת פיקודו כאיש תנועת בית"ר, עסקה האונייה גם בהבאת מעפילים והפליגה הלוך ושוב בציר ביירות-חיפה-יפו.

ציפור הקרח הייתה בבחינת ניסיון הצלה של משימת כיבוש הים, אך לאסונם של היזמים ומפעילי האונייה, נשארה ברשותם רק חודשים ספורים ונטרפה בליל סערה על סלע אנדרומדה בחג פורים שנת 1933. על פי ההשערה לא נקשרה כיאות לרציף הנמל. אחרים סבורים שחבלי הקשירה לרציף הותרו מהמעגן בנמל יפו בפעולת חבלה מכוונת.

לקריאה נוספתעריכה

  • ירמיהו הלפרין, תחיית הימאות העברית, (עורך: אפי מלצר), ‫רעות: אפי מלצר בע"מ-מחקר צבאי, עיתונאות והוצאה לאור, 2001. ‬
  • אנציקלופדיה תדהר, "אריה באייבסקי" - עמודים 3603-4 ארכיון עיריית תל אביב.
  • יעל ויילר ישראל, "אגדת האחים אליהו: מסורת, רפואה ושליחות ציבור", האומה, 169, סיון תשס"ח 2008, עמ' 96-81.

קישורים חיצונייםעריכה