קינג ויליאמז טאון

עיירה בדרום אפריקה

קינג ויליאמז טאוןאנגלית: King William's Town, החל מ-2021 שונה שמה ל-Qonce) היא עיירה היושבת בכף המזרחי של דרום אפריקה לאורך גדות נהר באפלו. העיירה נמצאת כ-60 ק"מ צפונית מערבית לאוקיינוס ההודי ויושבת על גדות נמל איסט לונדון (דרום אפריקה). קינג ויליאמז טאון היא חלק מרשות מקומית בשם באפלו סיטי (Buffalo City), שבה כ-880 אלף נפש.

קינג ויליאמז טאון
King William's town, Qonce
מדינה דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
פרובינציה הכף המזרחיהכף המזרחי הכף המזרחי
תאריך ייסוד 1835
על שם Buffalo River עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 65.52 קמ"ר
גובה 398 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 35,000
 ‑ צפיפות 520 נפש לקמ"ר
קואורדינטות 32°53′00″S 27°24′00″E / 32.883333333333°S 27.4°E / -32.883333333333; 27.4 
אזור זמן UTC+2
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העיירה מונה כ־35,000 תושבים וניצבת למרגלות הרי אמתהול, 398 מטר מעל פני הים. סביב העיירה ישנם שטחים חקלאיים צפופים.

בקינג ויליאמז טאון הוקם אחד מסניפי הדואר הוותיקים במדינה, אותו פיתחו מיסיונרים בראשות צ'רארלס בראונלי.

במוזיאון אמתהול בעיירה נשמרים שרידיה של ההיפופוטמית המפורסמת הוברטה, שצעדה 1,600 קילומטרים בין השנים 1928–1931 ברחבי דרום אפריקה עד שנורתה בידי חקלאים מקומיים.

היסטוריה עריכה

היסטוריה עתיקה עריכה

 
אזור הכף המזרחי 1874

באזור שפך הנהון התגלו עקבות האדם המאובנות העתיקות בעולם, עקבות ילד שהוערכו כבנות 200,000 שנה.

האזור היה מיושב במשך אלפי שנים על ידי שבטי בושמנים ואנשי הקויקוי שעסקו בחקלאות.

היסטוריה מודרנית עריכה

אנשי קוסה התיישבו לראשונה באזור באמצע המאה ה-17.

האזור כולו היה מקום המפגש הראשון של הלבנים (שבאו מזרחה) עם ילידי המקום, מפגש שהמשכו בתשע מלחמות הקוסה בין הבריטים לשבטים המקומיים.

העיר הוקמה על ידי סר בנימין ד'אורבן במאי 1835 במהלך מלחמת הקוסה של אותה שנה, ונקראה בשמה על ידו. העיירה הוקמה על בסיס מה שהיה אתר הקראאל של הצ'יף דיאני טיאתיו והיא נקראת על שם המלך הבריטי ויליאם הרביעי. העיירה ננטשה בדצמבר 1836, אך יושבה מחדש בשנת 1846 והייתה בירת קפריה הבריטית מאז הקמתה בשנת 1847 ועד לשילובה בשנת 1865 עם הכף המזרחי.[1]

 
בנין הדואר הראשון בקינג וילאמז טאון

רבים מהמתיישבים באזור גם כיום הם צאצאים של חברי הלגיון הגרמני הבריטי שהתפרק לאחר מלחמת קרים, והם הקימו בתים במושבת הכף. מכאן שמות כמו ברלין, בראונשווייג, פרנקפורט, המבורג, פוטסדאם ושטוטרהיים אשר ניתנו ליישובים באזור זה של המדינה, וכן ניתן למצוא שמות משפחה גרמניים באזור.

ב־1877 פתחה הממשלה את מסילת הרכבת הראשונה לעיר הסמוכה איסט לונדון, דבר שעזר לקדם את האזור ואת הסחר בו.

קינג ויליאמז טאון הוכרזה במקור כבירת המחוז של מחוז אדלייד בשנות ה-30 של המאה העשרים.

כלכלת האזור הייתה תלויה בחוות בקר ובצאן, ובעיירה עצמה יש תעשייה גדולה. בסיס לייצור טקסטיל, סבון, נרות, ממתקים, קרטון ובגדים. בשנים האחרונות, קרבתה לעיר הבירה המחוזית החדשה בישו הביאה להתפתחות רבה באזור מאז סיום האפרטהייד בשנת 1994.

בשנת 2000 אוחדו יחד הערים קינג ויליאמז טאון, בישו ואיסט לונדון, לכדי מועצה מנהלית משותפת תחת השם באפלו סיטי - העיר על נהר הבאפלו. בישו היא מאז 1994 בירת הכף המזרחי.

בשנת 2007 הכריזה הממשלה המחוזית כי שם העיר ישתנה לשם אפריקאי מסורתי, שכן השם הנוכחי נושא קונוטציות קולוניאליות. ב־21 בפברואר 2021 שונה שם העיר ל-Qonce.[2]

הקהילה היהודית עריכה

  ערך מורחב – קהילת יהודי קינג ויליאמז טאון

מעט מאוד ידוע על הקהילה היהודית בעיירה במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. ככל הנראה לא היו הרבה חיים יהודיים מאורגנים בעיירה בתקופה זו. ידוע לנו כי ככל הנראה עד שנת 1850 היו כ-24 משפחות יהודיות בקינג ויליאמז טאון ובאזור הכפרי שמסביבה.[3]

לקראת סוף המאה ה-19 ידוע שהייתה בעיירה קהילה יהודית לא קטנה שהגיעה למקום כחלק מגלי ההגירה היהודים לדרום אפריקה, אולם נראה שאין תיעוד היכן נערכו תפילות בית הכנסת. המצבה העתיקה ביותר בבית העלמין היהודי מתוארכת לשנת 1899. המנוחה הייתה ילדה בת אחת עשרה בשם זלמה לואיס. העובדה שהוקצה אזור קבורה נפרד ליהודים, ועל הקבר הוקמה מצבה עם כיתוב בעברית, מעידה כי בוודאי הייתה קיימת אז חברה קדישא בתיאור כלשהו.[3]

בית הכנסת עריכה

לפי מאמר ב-London Jewish Chronicle (20 בנובמבר 1908) בית הכנסת נחנך באותה שנה. ככל הנראה לפני רכישת בניין בית הכנסת, התקיימו טקסים בבית הנשיא הראשון של הקהילה, מר מיכאל אדלשטיין. אחד המנהיגים הרוחניים הראשונים של הקהילה היה הרב הורוביץ שהרוויח כ-7 פאונד לחודש. החתונה הראשונה שנחגגה בבית הכנסת הייתה זו של פיליפ כהן עם מריל שפירו ב-1907.[3]

בבית הכנסת קיים לוח לזכר כבוד לארבעה מבניה היהודים של העיירה שנהרגו במהלך מלחמת העולם השנייה. הם היו: א' אברמוביץ', ב' בלק, א' פורט ומ' זמקוב. שמו של ב' בלק מופיע על שני תחריטים בבית הכנסת, הראשון נמצא על סמל הכבוד. השני הוא הגירוד הילדותי המחוספס של שמו על לוח הספרים של אחד הספסלים.[3]

בעשרים השנים האחרונות נעלמה הקהילה היהודית לחלוטין מהעיירה ובית הכנסת נמכר לידיים פרטיות.[3]

לקריאה נוספת עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קינג ויליאמז טאון בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה