ויקיפדיה

קיר סטארמר

ראש ממשלת בריטניה

סר קיר רודני סטארמר (באנגלית: Sir Keir Rodney Starmer; נולד ב-2 בספטמבר 1962) הוא פוליטיקאי ועורך דין בריטי יליד-אנגליה, המשמש כראש ממשלת בריטניה וכמנהיג מפלגת הלייבור הבריטית. הוא חבר בפרלמנט של הממלכה המאוחדת (MP) באזור הבחירה של הולבורן וסנט פנקראס מאז 2015.

קיר סטארמר
Keir Starmer
לידה 2 בספטמבר 1962 (בן 62)
אנגליהאנגליה סאת'ק, לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Keir Rodney Starmer עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
השכלה
מפלגה מפלגת הלייבור הבריטית
דת נצרות אנגליקנית
בן או בת זוג ויקטוריה סטארמר (2007–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
keirstarmer.com
ראש ממשלת הממלכה המאוחדת ה־58
5 ביולי 2024 – מכהן
(322 ימים)
מונרך בתקופה צ'ארלס השלישי
מנהיג מפלגת הלייבור
4 באפריל 2020 – מכהן
(5 שנים)
חבר בית הנבחרים הבריטי מטעם מחוז הוברן וסנט פנקראס
7 במאי 2015 – מכהן
(10 שנים)
→ פרנק דובסון
יושב ראש האופוזיציה
4 באפריל 2020 – 5 ביולי 2024
(4 שנים)
פרסים והוקרה
מסדר האמבט אביר מפקד במסדר האמבט
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

סטארמר נולד ברובע סאת'ק, לונדון שבאנגליה, לבית מרקע נוצרי-אנגליקני, וגדל במחוז סארי בו התחנך בבית הספר הממלכתי-סלקטיבי רייגייט, שהפך לבית ספר פרטי בעודו תלמיד.

הוא סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת לידס בשנת 1985 וקיבל תואר שני במשפט אזרחי בקולג' סנט אדמונד הול, אוקספורד (אנ'), אחד הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד, בשנת 1986.

קריירה מקצועית

עריכה

לאחר שהתקבל ללשכת עורכי הדין עסק סטארמר בעיקר במשפט פלילי, והתמחה בענייני זכויות אדם. בשנת 2008 מונה למנהל התביעה הציבורית (DPP) ולראש שירות התביעה המלכותי, ומילא תפקידים אלה עד 2013. בסיום כהונתו בת חמש השנים כ-DPP מונה לאביר מסדר האמבט (KCB) ב-2014.

סטארמר נבחר לבית הנבחרים בבחירות הכלליות של 2015, ומונה לשר הצללים להגירה (אנ') על ידי מנהיג המפלגה החדש ג'רמי קורבין בספטמבר 2015. הוא התפטר ב-2016 כחלק מהתפטרות רחבה יותר בממשלת הצללים ביוני 2016 במחאה על הנהגתו של קורבין. הוא קיבל תפקיד חדש תחת קורבין מאוחר יותר באותה שנה כמזכיר הצללים (אנ') לענייני הברקזיט בעקבות משאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי. סטארמר תמך במשאל עם שני על ברקזיט, שבו הצהיר כי יצביע בעד הישארות; מדיניות זו נכללה בסופו של דבר במצע הבחירות של הלייבור לשנת 2019.

לאחר שמפלגת הלייבור הבריטית הובסה בבחירות הכלליות של 2019 התפטר קורבין מתפקידו כמנהיג מפלגת הלייבור הבריטית; באפריל 2020 נבחר סטארמר להחליף אותו. מנהיגותו התאפיינה בתנועה לעבר המרכז הפוליטי ונטישה של חלק גדול ממצע השמאל של המפלגה, כמו גם בהתנגדות לחלק מהתגובה הממשלתית למגפת הקורונה ולנושאים כמו פרשת המסיבות של בוריס ג'ונסון (פרטיגייט) ומשבר יוקר המחיה הבריטי (אנ'). סטארמר הדגיש את החשיבות של חיסול האנטישמיות במפלגת הלייבור. בשנת 2023 קבע חמש משימות לממשלת הלייבור, המתמקדות בנושאים כמו צמיחה כלכלית, בריאות, אנרגיה נקייה, פשע וחינוך.

שנותיו הראשונות והשכלתו

עריכה

קיר רודני סטארמר נולד בסאות'וורק, לונדון, ב-2 בספטמבר 1962. הוא השני מבין ארבעת ילדיהם של ג'וזפין, אחות, ורודני סטארמר, שהיה יצרן כלים. הוריו היו תומכי מפלגת הלייבור, וקראו לו על שם המנהיג הפרלמנטרי הראשון של המפלגה, קיר הארדי, למרות שבראיון משנת 2015 אמר שהוא לא ממש בטוח בעניין זה.[1] הוא התקבל לבית הספר רייגייט, אז בית ספר תיכון ציבורי עיוני. ב-1976, בעודו תלמיד, הוסב בית הספר לבית ספר פרטי.[2][3] הוא היה פטור מתשלום אגרות עד גיל 16, ודמי לימודיו לשנתיים האחרונות מומנו במלגת צדקה. בין חבריו לכיתה היו המוזיקאי נורמן קוק, לצידו למד סטארמר שיעורי כינור; אנדרו קופר, שהפך ללורד מטעם המפלגה השמרנית; והעיתונאי השמרני לעתיד אנדרו סאליבן. לפי סטארמר, הוא וסאליבן "רבו על הכל... פוליטיקה, דת ועוד".

בנעוריו היה סטארמר פעיל פוליטי במפלגת הלייבור; הוא גם ניגן בחליל, פסנתר, חלילית וכינור.[4] סטארמר למד משפטים באוניברסיטת לידס, הפך לחבר במועדון מפלגת הלייבור של האוניברסיטה וסיים את לימודיו לתואר ראשון בהצטיינות בשנת 1985, והפך לבן משפחתו הראשון שהפך לאקדמאי. הוא המשיך ללימודים לתואר שני בסנט אדמונד הול, אוקספורד, וסיים את לימודיו שם לתואר שני במשפט אזרחי (BCL) בשנת 1986. מ-1986 עד 1987 שימש סטארמר בתור המנהל-העורך של Socialist Alternatives, מגזין רדיקלי טרוצקיסטי.[5][6]

קריירה משפטית (1985–2013)

עריכה

עורך דין

עריכה

סטארמר הפך לעורך דין בשנת 1987 במידל טמפל. ב-1990 הצטרף ללשכת עורכי הדין "דוטי סטריט" ועסק בעיקר בנושאי זכויות אדם. הוא נשלח מטעם הלשכה בה עבד למספר מדינות בקריביים, שם הגן על מורשעים שנידונו לעונש מוות. הוא סייע להלן סטיל ולדייוויד מוריס במשפט מקלייבל, במשפט ובערעור בבתי משפט באנגליה, וייצג אותם גם בבית המשפט האירופי. המקרה נתפס כמקרה של דוד וגוליית; צוות גדול של עורכי דין מובילים ייצג את מקדונלד'ס והחשבונות המשפטיים נאמדו ב-10 מיליון ליש"ט. לעומת זאת סטיל ומוריס לא זכו לסיוע משפטי מהמדינה; הם פעלו בכוחות עצמם בעזרת עורכי דין, כולל סטארמר.[7]

סטארמר מונה ליועץ המלכה ב-9 באפריל 2002, בגיל 39. באותה שנה הפך לראש משותף של לשכת עורכי הדין "דוטי סטריט". סטארמר שימש כיועץ לזכויות אדם במועצת השיטור של צפון אירלנד ובאיגוד השוטרים הראשיים, וכן היה חבר בפאנל הייעוץ לעונש מוות של משרד החוץ וחבר העמים משנת 2002 עד 2008. מאוחר יותר אמר כי עבודתו בשיטור בצפון אירלנד השפיעה בעיקר על החלטתו להמשיך בקריירה פוליטית: "חלק מהדברים שחשבתי שצריך לשנות בשירותי המשטרה השגנו מהר יותר ממה שהשגנו בליטיגציה אסטרטגית... הבנתי טוב יותר איך אתה יכול לשנות על ידי להיות בפנים ולקבל את אמון האנשים". במהלך תקופה זו גם חיבר חוות דעת משפטיות נגד מלחמת עיראק.

מנהל התביעה הציבורית

עריכה

ביולי 2008 מינתה התובעת הכללית של אנגליה וויילס (אנ') פטרישה סקוטלנד את סטארמר לראש שירות התביעה המלכותי (CPS) ומנהל התביעה הציבורית. הוא החליף בתפקיד את קן מקדונלד ב-1 בנובמבר 2008. מקדונלד, עורך דין לשעבר בעצמו, בירך אותו בפומבי על המינוי. סטארמר נחשב כמי שישים דגש על זכויות אדם במערכת המשפט. במהלך תקופתו בתפקיד טיפל סטארמר במספר מקרים מרכזיים, כולל סיוע במתן דינם של שני גברים שהואשמו ברצח סטיבן לורנס.[8][9]

בפברואר 2010 הודיע סטארמר על החלטת ה-CPS להעמיד לדין שלושה חברי פרלמנט מהלייבור וחבר פרלמנט שמרני בגין עבירות הקשורות לחשבונאות כוזבת לאחר שערוריית ההוצאות הפרלמנטרית, אשר נמצאו כולם אשמים. במהלך המהומות באנגליה ב-2011 תיעדף סטארמר העמדה מהירה לדין של מתפרעים על פני עונשים ארוכים, שלאחר מכן חשב שסייעו להחזיר את "המצב לשליטה".[10][11]

 
סטארמר כמנהל התביעה הציבורית, בשנת 2012

בפברואר 2012 הודיע סטארמר ששר המדינה לענייני אנרגיה ושינויי אקלים (אנ') כריס הון (אנ') ואשתו לשעבר ויקי פרייס יועמדו לדין בגין שיבוש הליכי משפט. השר הון הפך לשר הקבינט הראשון בהיסטוריה של בריטניה שנאלץ להתפטר כתוצאה מהליך פלילי. ב-2013 הודיע סטארמר על שינויים באופן הטיפול בחקירות התעללות מינית בעקבות שערוריית ההתעללות המינית של ג'ימי סאוויל (אנ'), כולל ועדה לבחינת תלונות עבר.

סטארמר עזב את תפקידו בנובמבר 2013 והוחלף על ידי אליסון סונדרס. משנת 2011 עד 2014 קיבל סטארמר תוארי כבוד מכמה אוניברסיטאות ומונה לאביר מפקד מסדר האמבט (KCB) על ידי הנסיך הנסיך צ'ארלס ב-2014.

קריירה פוליטית

עריכה

חבר פרלמנט

עריכה

סטארמר נבחר בדצמבר 2014 להיות מועמד מפלגת הלייבור למחוז הבחירה של הולבורן וסנט פנקראס, שבו זוכים חברי הלייבור באופן קבוע, בעקבות החלטתו של חבר הפרלמנט פרנק דובסון לפרוש.[12] בבחירות הכלליות ב-2015 נבחר סטארמר ברוב של 17,048 קולות.[13] הוא נבחר מחדש בבחירות הכלליות ב-2017 ברוב סוחף של 30,509, ושוב בבחירות הכלליות ב-2019 אך ברוב קטן יותר של 27,763.

 
תמונתו הרשמית של סטארמר, 2017

סטארמר נשא את נאום הבכורה שלו בבית הנבחרים ב-28 במאי 2015, שבו הודה לקודמו באומרו ש"הוא מכובד וזכה להערכה רחבה, הוא שירת את תושבי הולבורן וסנט פנקראס במשך 36 שנים, למרות שאני בספק אם אעשה זאת...".[14] כמי שהיה אז חבר אופוזיציה מהספסל האחורי (אנ') (הגדרה מסוימת בפוליטיקה הבריטית) תמך סטארמר בקמפיין הלא מוצלח של "Britain Stronger in Europe" (אנ'), כחלק מהמאבק למען קיום משאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי ב-2016.[15] הוא הפך לחבר בשדולת "ידידי ישראל במפלגת הלייבור" ובשדולת "ידידי פלסטין והמזרח התיכון במפלגת הלייבור" (אנ').

מספר פעילים דחקו בסטארמר לעמוד בבחירות לראשות מפלגת הלייבור ב-2015, בעקבות התפטרותו של אד מיליבנד כמנהיג המפלגה לאחר שהפסידה בבחירות הכלליות ב-2015. הוא סירב, בהתייחס לחוסר הניסיון הפוליטי היחסי שלו. במהלך הבחירות לראשות המפלגה תמך סטארמר באנדי בורנהאם, שסיים שני אחרי ג'רמי קורבין.

כחבר קבינט הצללים

עריכה

סטארמר מונה לקבינט הצללים של קורבין כשר הצללים לענייני הגירה. ביוני 2016 התפטר מתפקיד זה כחלק מההתפטרות הנרחבת מקבינט הצללים במחאה על מדיניותו של קורבין כמנהיג המפלגה; במכתב ההתפטרות שלו כתב ש"המצב כעת פשוט בלתי נסבל, ואנו לא יכולים להבטיח שנוכל להציע אופוזיציה יעילה ללא שינוי מנהיג". בעקבות זכייתו של קורבין בבחירות לראשות מפלגת הלייבור בספטמבר 2016 נגד אוון סמית', מונה סטארמר למזכיר הצללים לענייני היציאה מהאיחוד האירופי (הברקזיט), במקום אמילי ת'ורנברי.[16][17]

 
סטארמר לצד יו"ר מפלגת הלייבור דאז ג'רמי קורבין, 2019

בתפקידו כשר הצללים לענייני הברקזיט הטיל סטארמר ספק ביעד הממשלה של פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (EU), וכן קרא לפרסם את תוכניות הפרישה. ב-6 בדצמבר 2016 אישרה ראש הממשלה תרזה מיי את פרסום תוכניות הברקזיט, במה שחלק מהציבור ראה כהישג של סטארמר.[18] הוא טען שהממשלה תידרש להעביר מספר רב של חוקים חדשים במהירות, או להסתכן במה שהוא כינה "וואקום משפטי בלתי בר-קיימא", אם בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי ללא הסכם.[19] בוועידת מפלגת הלייבור ב-25 בספטמבר 2018 תמך סטארמר במשאל עם על הסכם הנסיגה מהברקזיט, ואמר כי "האפשרויות שלנו חייבות לכלול קמפיין להצבעה ציבורית, שבו אחד לא פוסל להישאר (באיחוד) כאופציה".[20]

בינואר 2017 קרא סטארמר לבצע רפורמה בכללי התנועה החופשית של האיחוד האירופי בעקבות הברקזיט ול"מחשבה מחדש על כללי ההגירה מתחילתם ועד סופם".[21] בריאיון הראשון שלו לאחר שמונה לקבינט הצללים אמר סטארמר שיש להפחית את ההגירה לאחר שבריטניה פרשה מהאיחוד האירופי.[22] בנובמבר 2016 אמר סטארמר לפוליטיקו כי המשא ומתן עם האיחוד האירופי צריך להתחיל מתוך הבנה שחייב להיות "שינוי כלשהו" בכללי חופש התנועה, בהתחשב בכך שההישארות בשוק האיחוד האירופי כבר אינה מציאותית.[23]

סטארמר היה תומך של משאל העם שני שהוצע על הברקזיט. עמדה זו נכללה כמדיניות מפלגת הלייבור במניפסט הבחירות הכלליות של המפלגה לשנת 2019. בבחירות הכלליות של 2019, ספגה הלייבור את התבוסה הרביעית ברציפות שלה בבחירות ואת התבוסה הגרועה ביותר בבחירות מאז 1935, כאשר המפלגה השמרנית השיגה רוב של 80 מושבים.[24] סטארמר החל להתרחק מהנהגתו של קורבין ומרבות מהמדיניות שהציג בבחירות, וחשף ב-2024 כי הוא "היה בטוח שנפסיד בבחירות של 2019".[25] לאחר תבוסתה של המפלגה בבחירות 2019, הודיע קורבין כי יתפטר כמנהיג מפלגת הלייבור.[26]

מנהיג מפלגת הלייבור

עריכה

פריימריז להנהגה

עריכה

לאחר כישלון הלייבור בבחירות הכלליות ב-2019 ופרישתו של מנהיגה ג'רמי קורבין, הודיע סטראמר ב-4 בינואר 2020 על מועמדותו לראשות המפלגה בפריימריז של 2020. עד 8 בינואר, דווח כי הוא השיג מספיק חתימות מחברי מפלגת הלייבור על מנת לעלות להצבעה, וכי האיגוד המקצועי יוניסון תומך בו. האיגוד, עם 1.3 מיליון חברים, אמר כי סטארמר היה המועמד המתאים ביותר לאחד את המפלגה ולהחזיר את אמון הציבור.[27] הוא גם זכה לתמיכה מראש הממשלה מטעם הלייבור לשעבר גורדון בראון וראש עיריית לונדון סאדיק חאן.[28]

במהלך הבחירות הוא מיצב את עצמו בהתנגדות לצנע. הוא ציין כי ימשיך במדיניות הלייבור של ביטול שכר הלימוד וכן הבטחת "בעלות משותפת" על חברות רכבת, דואר, אנרגיה ומים. סטארמר הוכרז כזוכה ב-4 באפריל 2020, תוך שהוא ניצח את היריבות רבקה לונג-ביילי וליסה ננדי, עם 56.2% מהקולות בסיבוב הראשון, ולאחר מכן הפך למנהיג האופוזיציה.[29][30] בנאום הפתיחה שלו, אמר סטארמר שזה "הכבוד והפריבילגיה של חיי" להיבחר למנהיג מפלגת הלייבור ואמר שהוא "יוביל את המפלגה הגדולה הזו לעידן חדש, בביטחון עצמי ובתקווה שבבוא הזמן נוכל לשרת את המדינה שלנו שוב בממשלה".[31][32]

כמנהיג האופוזיציה

עריכה
 
סטארמר בפרלמנט הבריטי, 2024

לאחר שהפך למנהיג האופוזיציה על רקע מגפת הקורונה, אמר סטארמר בנאום הפתיחה שלו כי יימנע מ"לקלוע נקודות פוליטיות מפלגתיות" ויעבוד עם ממשלתו של ג'ונסון "למען האינטרס הלאומי".[33] מאוחר יותר הוא נעשה ביקורתי יותר כלפי תגובת הממשלה למגפה (אנ') בעקבות שערוריית פרטיגייט.[34] על רקע המספר ההיסטורי של שרים שהתפטרו מממשלתו של ג'ונסון ביולי 2022, הציע סטארמר הצבעת אי-אמון בממשלה, וקבע כי לא ניתן לאפשר לג'ונסון להישאר בתפקיד בהתחשב במרד רחב היקף של שריו שלו.[35][36] סטארמר גם מתח ביקורת על ממשלתו של ג'ונסון, כמו גם על ממשלות יורשיו ליז טראס ורישי סונאק, בנושאים כמו שערוריית כריס פינצ'ר (אנ') והמשבר הממשלתי שלאחר מכן (אנ'), המשבר הכלכלי שנבע מהמיני-תקציב של 2022 והמשבר הממשלתי שלאחריו (אנ'), משבר יוקר המחיה (אנ') ושביתות שירות הבריאות הלאומי (אנ') וסכסוכים ושביתות תעשייתיים אחרים (אנ').

מדיניות

עריכה

כהונתו של סטארמר גרמה למפלגה להתקרב למרכז הפוליטי. בנאום בוועידה השנתית של מפלגת הלייבור בשנת 2021, הפעם הראשונה שסטארמר נאם בוועידה השנתית באופן אישי מאז שהפך למנהיג, הוא הציג את ההתמקדות שלו בכלכלה חזקה יותר ובעמדות קשיחות יותר נגד פשיעה, תוך מיקומה מחדש של המפלגה במפה הפוליטית. עד 2022, סטארמר הפסיק את רוב המדיניות הסוציאליסטית שבה דגל במהלך ריצת המנהיגות שלו, כולל הבטחות להלאמת מים ואנרגיה, לבטל את שכר הלימוד ולהגן על התנועה החופשית בתוך האיחוד האירופי. סטארמר הגיב לביקורת ב-2023 והצהיר שהם נותרו "הצהרות חשובות בעלות ערך ועקרוני", אך הזכיר את מגפת ה-COVID-19, הפלישה הרוסית לאוקראינה והמשבר הכלכלי שנבע מהמיני-תקציב לשנת 2022 כנושאים שבגללם היה צורך להתאים את ההבטחות הללו למציאות.

 
סטארמר ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין

תחת כהונתו של סטארמר, המפלגה עדיין תומכת בהלאמה מחדש של מסילות הברזל של בריטניה, והתחייבה להקים חברת אנרגיה בבעלות ציבורית, Great British Energy, כדי "להתחרות בתעשייה הפרטית ולקדם אנרגיה נקייה", בשונה מהלאמה מלאה של תעשיית האנרגיה כפי שהתחייבה בעבר. בפברואר 2023, קבע סטארמר חמש "משימות לאומיות" כבסיס למניפסט של הלייבור לבחירות הכלליות ב-2024: השגת הצמיחה המתמשכת הגבוהה ביותר ב-G7 עד סוף כהונתו הראשונה, ביסוס בריטניה כ"מעצמת אנרגיה נקייה" עם חשמל נקי מפחמן עד 2030; חקיקת רפורמת בריאות וטיפול, שיפור מערכת המשפט ופירוק מחסומי ההזדמנויות באמצעות רפורמות בחינוך ובטיפול בילדים.

הדו"ח של מפלגת הלייבור אותו ביקש סטארמר לפרסם מתוך מטרה לחפש שינויים הדרושים במדינה, פורסם ב-2022 ואושר וקודם על ידי סטארמר, והמליץ על ביטול בית הלורדים, הרחבת סמכויות מועצות מקומיות וראשי ערים, והאצלה עמוקה יותר למדינות הממלכה המאוחדת.[37]

תומכיו של סטארמר שיבחו אותו על הרפורמות שלו נגד אנטישמיות ועל כך שעזר לשפר את האמינות של הלייבור מול ציבור הבוחרים בעקבות ההנהגה הקודמת, בעוד שמבקריו האשימו אותו בהתייחסות לא הוגנת לחברי הלייבור מהשמאל הרדיקלי. באוקטובר ובנובמבר 2022 הואשם סטארמר בתכנון ושימוש בתהליך הבחירה החדש של הלייבור עבור מועמדים לפרלמנט כדי למנוע מחברי פרלמנט פוטנציאליים תומכי קורבין, שמאלנים או לא נאמנים, את האפשרות לעמוד בבחירות הכלליות ב-2024 שבסופן זכה ברוב קולות.[38][39][40]

רפורמה נגד אנטישמיות

עריכה

בעקבות האשמות העבר באנטישמיות במפלגת הלייבור בדגש על תקופת כהונתו של קורבין, סטארמר התחייב להפסיק את האנטישמיות במפלגה במהלך נאום הזכייה שלו, ואמר כי "האנטישמיות הייתה כתם על המפלגה שלנו. ראיתי את הצער שהיא מביאה לכל כך הרבה קהילות יהודיות. בשם מפלגת הלייבור, אני מצטער ואעקור את הרעל הזה מהשורש ואשפוט את ההצלחה לפי חזרתם של חברים יהודים ואלה שחשו שהם לא יכולים עוד לתמוך בנו".[41]

באוקטובר 2020, לאחר פרסום הדו"ח של ועדת השוויון וזכויות האדם (EHRC) על אנטישמיות במפלגה, סטארמר קיבל את ממצאיה במלואם והתנצל בפני היהודים בשם המפלגה.[42][43] בדו"ח נאמר כי קיימת "תרבות בתוך המפלגה, שבמקרה הטוב, לא עשתה מספיק כדי למנוע אנטישמיות, ובמקרה הרע, ניתן לומר שהיא מקבלת אותה".[44] סטארמר הוסיף כי הממצאים "קשים לקריאה" וכי זה "היה יום של בושה למפלגת הלייבור". מאוחר יותר באותו יום, אמר ג'רמי קורבין כי היקף האנטישמיות הוערך יתר על המידה מסיבות פוליטיות, ולאחר מכן הושעה מהמפלגה; מאוחר יותר גורש מהלייבור לאחר שעמד כמועמד עצמאי (אנ') לאיסלינגטון נורת' (אנ') בבחירות הכלליות ב-2024.

בפברואר 2023, רפורמות האנטישמיות של סטארמר הביאו לכך שהמפלגה לא הייתה עוד בפיקוח ה-EHRC.[45]

מלחמת חרבות ברזל

עריכה
 
סטארמר כיו"ר האופוזיציה, לצד ראש הממשלה רישי סונאק, וראשי ממשלת בריטניה לשעבר: ליז טראס, בוריס ג'ונסון ותרזה מיי.

לאחר התקפות ה-7 באוקטובר שהחלו את מלחמת חרבות ברזל, הביע סטארמר תמיכה בישראל, גינה את הטרור של חמאס ואמר: "פעולה זו של חמאס אינה עושה דבר לפלסטינים. ולישראל צריכה תמיד להיות הזכות להגן על עמה".[46] בראיון ל-LBC ב-11 באוקטובר 2023, נשאל סטארמר האם ראוי שישראל תנתק לחלוטין את אספקת החשמל והמים לרצועת עזה וסטארמר השיב כי "אני חושב שלישראל אכן יש זכות זו" וכי "ברור שהכול צריך להיעשות במסגרת החוק הבין-לאומי". ב-20 באוקטובר, לאחר ביקורת והתפטרות של חברי מועצת הלייבור, אמר סטארמר כי הוא רק מתכוון שלישראל יש את הזכות להגן על עצמה.[47][48] סטארמר אמר שהפסקת אש רק תועיל לחמאס להתקפות עתידיות, במקום זאת קרא להפסקה הומניטרית כדי לאפשר לסיוע להגיע לעזה.[49]

ב-16 בנובמבר 2023, סטארמר סבל ממרד גדול כאשר 56 מחברי הפרלמנט שלו (כולל עשרה בכירים באופן יחסי) תמכו בהצעה של המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) שהציע סטיבן פלין, שתמכה בהפסקת אש מיידית בעזה, בניגוד לעמדת הלייבור.[50][51] לפני ההצבעה, הצהיר סטארמר שחברי פרלמנט מהלייבור בעלי תפקידים בקבינט הצללים שלו יפוטרו אם יצביעו בעד הצבעת הפסקת האש. שמונה שרי צללים פוטרו לאחר ההצבעה. בדצמבר 2023, סטארמר עקב אחרי סונאק בשינוי עמדתו בקריאה ל"הפסקת אש בת קיימא" ביחס לעזה, שהגיעה גם לאחר אותו שינוי עמדתו של שר החוץ דייוויד קמרון.[52][53][54] סטארמר הצהיר על תמיכתו בפתרון "דו-שלבי" "לשתי מדינות". מפלגת הלייבור תחת סטארמר השעתה מספר מועמדים וחברי פרלמנט לפרלמנט, כולל גרהם ג'ונס, אנדי מקדונלד, אזהר עלי וקייט אוסאמור, על כך שפרסמו לכאורה הערות אנטישמיות על ישראל במהלך המלחמה. ב-18 בפברואר 2024 קרא סטארמר ל"הפסקת אש שנמשכת" ואמר שהיא חייבת "להתרחש עכשיו", לאחר שסירב בעבר לקרוא להפסקת אש.[55][56][57]

מינויים בקבינט הצללים

עריכה

מינויים שלו בקבינט הצללים כללו חברי פרלמנט הקשורים לאגפים השונים של המפלגה. אנג'לה ריינר מונתה לסגנית מנהיג העבודה וסגן ראש ממשלת הצללים, בעוד רייצ'ל ריבס ואיווט קופר מונו כקנצלרית האוצר בממשלת הצללים ומזכירת הפנים של הצללים, בהתאמה. מנהיג הלייבור לשעבר אד מיליבנד מונה למזכיר אנרגיית צל ואקלים. מינויים בולטים אחרים כללו את דייוויד לאמי כשר חוץ בממשלת הצללים ואת ווס סטריטינג כמזכיר בריאות בממשלת הצללים. שינוי אחרון של קבינט הצללים נערך בספטמבר 2023, שתואר בתקשורת כשולט על ידי חברי פרלמנט דומי טוני בלייר, וחברי פרלמנט מהשמאל הרך.

ראש הממשלה

עריכה

הניצחון בבחירות הכלליות של 2024

עריכה
 
סטארמר בנאומו הראשון כראש הממשלה, יולי 2024

ביולי 2024, סטארמר הוביל את הלייבור לניצחון מוחץ בבחירות הכלליות של 2024, וסיים ארבע עשרה שנות ממשלה שמרנית כאשר הלייבור הפכה למפלגה הגדולה ביותר בבית הנבחרים, עם ניצחון דומה לניצחונו של טוני בלייר בבחירות הכלליות של 1997, הפעם האחרונה שאופוזיציה של הלייבור הדיחה ממשלה שמרנית מכהנת. בנאום הניצחון שלו, סטארמר הודה לעובדי המפלגה על עבודתם הקשה – כולל כמעט חמש שנים של שיפוץ ומיתוג מחדש של הלייבור מול הדומיננטיות הטורית – והפציר בהם להתענג על הרגע, אך הזהיר אותם מהאתגרים שבפתח והתחייב הממשלה תפעל למען "התחדשות לאומית".

קבינט

עריכה
 
ראש הממשלה קיר סטארמר מקיים שיחת ועידה עם מנהיגי ה-G7 בדאונינג 10

כמנהיג מפלגת הרוב בבית הנבחרים, סטארמר מונה לראש ממשלה על ידי צ'ארלס השלישי ב-5 ביולי 2024 ובאותו היום, סטארמר החל לבחור את שרי הממשלה שלו בקבינט. אנג'לה ריינר מונתה לסגנית ראש ממשלת בריטניה ושרת השיכון, רייצ'ל ריבס לקנצלרית האוצר, דייוויד לאמי לשר החוץ, איווט קופר לשרת הפנים, ווס סטריטינג לשר הבריאות, ג'ון הילי מונה לשר ההגנה, שבאנה מחמוד מונתה לשרת המשפטים, אד מיליבנד מונה לשר האנרגיה, לואיז הייג מונתה לשרת התחבורה.

מדיניות

עריכה

ב-13 ביוני 2024, פרסם סטארמר את מניפסט מפלגת הלייבור Change, המתמקד בצמיחה כלכלית, רפורמות במערכת התכנון, תשתיות, מה שסטארמר מתאר כ'אנרגיה ירוקה', שירותי בריאות, חינוך, טיפול בילדים וחיזוק זכויות העובדים. המפלגה מתחייבת להקמת חברת אנרגיה חדשה בבעלות ציבורית, 'תוכנית שגשוג ירוק', צמצום זמני המתנה של חולים ב-NHS והלאמה מחדש של רשת הרכבות הבריטית. המניפסט כולל יצירת עושר ומדיניות 'פרו-עסקים ופרו-עובדים'. המניפסט גם התחייב לתת קולות לבני 16, לערוך רפורמה בבית הלורדים ולהטיל מס על בתי ספר פרטיים, כשהכסף שיושג מכך יופנה לשיפור החינוך הממלכתי.

חיים אישיים

עריכה
 
סר קיר סטארמר לצדה של רעייתו ליידי ויקטוריה סטרמר, 2024

בתחילת שנות ה-2000 בזמן שהיה עורך דין בכיר ב-Doughty Street Chambers סטארמר פגש את עורכת הדין לשעבר ועובדת הבריאות התעסוקתית ויקטוריה סטארמר (לבית אלכסנדר) בת לאב יהודי-פולני ולאם שהתגיירה, הם התארסו ב-2004, ונישאו ב-6 במאי 2007. לבני הזוג שני ילדים, בן ובת. סיפר כי הזוג מקיימים בביתם מנהגים יהודיים כמו סעודת שבת.[58]

סטארמר מנהל אורח חיים תזונתי פסקטרי, ואשתו צמחונית. הם גידלו את ילדיהם כצמחונים עד גיל 10, ואז ניתנה להם האפשרות לאכול בשר. בראיון במהלך הבחירות הכלליות ב-2024, חשף סטארמר שהדבר שממנו חשש יותר מלהיות ראש ממשלה הוא ההשפעה שעשויה להיות לה על ילדיו, בשל "הגילאים הקשים" שלהם וכיצד היה קל יותר אם הם היו צעירים או מבוגרים יותר. סטארמר אמר בראיון ברדיו כי ימנע מעבודה לאחר השעה 18:00 בימי שישי כדי לקיים ארוחות שבת ולבלות עם משפחתו.

סטארמר שמגיע מבית נוצרי אנגליקני הגדיר עצמו גם כאתאיסט,[59] ולפיכך הוא בחר "להצהיר חגיגית" (ולא להישבע) אמונים למלך. סטארמר אמר שהוא לא מאמין באלוהים אלא מאמין בכוחן של האמונות הרוחניות השונות לקרב בין אנשים. הוא ומשפחתו מתפללים מדי פעם בבית כנסת הליברלי "לב חדש" בסיטי של וסטמינסטר, והוא הצהיר בראיון משנת 2022 שילדיו גדלים להכיר את האמונה היהודית והרקע של סבא וסבתא מצד אמם (הוריה של רעייתו ויקטוריה סטרמר לבית אלכסנדר).

סטארמר הוא אוהד וצופה כדורגל, לאחר ששיחק בהומרטון אקדמיקס, קבוצת חובבים מצפון לונדון, וכן נודע כאוהד של מועדון הכדורגל האנגלי ארסנל.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קיר סטארמר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Sir Keir Starmer: ‘My mum’s health battles have inspired me’, Ham & High, ‏2015-03-27 (באנגלית)
  2. ^   Tom Harris, ‏Lord Ashcroft’s unauthorised biography of Keir Starmer is as dry as the Labour leader, The Telegraph, 12 August 2021
  3. ^   Camilla Turner, ‏Exclusive: 'Hypocrite' Keir Starmer benefited from private school charity, The Telegraph, 28 January 2023
  4. ^ Hello: MP Keir Starmer – On The Hill (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Keir Starmer: Radical who attacked Kinnock in Marxist journal | News | The Times, web.archive.org, ‏2020-07-02
  6. ^ British Pabloism, web.archive.org, ‏2020-07-02
  7. ^ Baksi, Catherine (2019-07-08). "Landmarks in law: McLibel and the longest trial in British legal history". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-11.
  8. ^ Joint CPS and MPS statement on Stephen Lawrence case - CPS News Brief, web.archive.org, ‏2012-01-21
  9. ^ Bowcott, Owen; correspondent, legal affairs (2011-12-02). "Lawyers with laptops log on in cost-saving measure". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-18.
  10. ^ Bawdon, Fiona; Lewis, Paul; Newburn, Tim (2012-07-03). "Rapid riot prosecutions more important than long sentences, says Keir Starmer". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-18.
  11. ^ Bawdon, Fiona (2011-12-22). "England riots: all-night courts praised, but were they a publicity stunt?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-18.
  12. ^ Association, Press (2014-12-13). "Keir Starmer to stand for Labour in Holborn and St Pancras". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-19.
  13. ^ "Holborn & St Pancras parliamentary constituency - Election 2019 - BBC News" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-06-19.
  14. ^ Westminster Watch (2021-01-24), Sir Keir Starmer's maiden speech in the Commons, נבדק ב-2024-06-27
  15. ^ How did Keir Starmer vote on Brexit? - Birmingham Live, www.birminghammail.co.uk
  16. ^ Walker, Peter; correspondent, Peter Walker Political (2017-07-24). "Keir Starmer in talks for role with law firm that represented Gina Miller". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-28.
  17. ^ Jeremy Corbyn has appointed Sir Keir Starmer as Shadow Brexit Secretary and the Tories should be worried – politicalbetting.com, ‏2016-10-06 (באנגלית בריטית)
  18. ^ "Labour says MPs are entitled to Brexit plan details". BBC News (באנגלית בריטית). 2016-12-07. נבדק ב-2024-06-28.
  19. ^ Stewart, Heather; editor, Heather Stewart Political (2018-08-26). "No-deal Brexit thrusts UK into 'legal vacuum', warns Keir Starmer". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-28. {{cite news}}: |last2= has generic name (עזרה)
  20. ^ Guardian News (2018-09-25), Keir Starmer at Labour's Brexit debate: 'Nobody is ruling out remain as an option', נבדק ב-2024-06-28
  21. ^ Labour's Sir Keir Starmer says EU free movement rules 'have got to be changed', The Independent, ‏2017-01-01 (באנגלית)
  22. ^ Syal, Rajeev (2016-10-09). "Keir Starmer calls for immigration to be reduced". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-29.
  23. ^ Keir Starmer: Britain’s last Remaining hope, POLITICO, ‏2016-11-04 (באנגלית בריטית)
  24. ^ "Labour losses in 2019 election 'felt like slowest slap in the face'". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-12-12. נבדק ב-2024-06-29.
  25. ^ Starmer: 'I knew we'd lose 2019 election with Corbyn', BBC News, ‏2024-06-12 (באנגלית בריטית)
  26. ^ "Jeremy Corbyn: 'I will not lead Labour at next election'". BBC News (באנגלית בריטית). 2019-12-13. נבדק ב-2024-06-29.
  27. ^ "Labour leadership: Unison endorses Sir Keir Starmer". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-01-08. נבדק ב-2024-06-29.
  28. ^ "Labour leadership winner: Sir Keir Starmer". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-01-13. נבדק ב-2024-06-29.
  29. ^ "New Labour leader Keir Starmer vows to lead party into 'new era'". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-04-04. נבדק ב-2024-06-29.
  30. ^ "Labour leadership winner: Sir Keir Starmer" (באנגלית בריטית). 2020-01-13. נבדק ב-2024-06-29.
  31. ^ READ IN FULL: Sir Keir Starmer's victory speech after being named new Labour leader, Politics Home, ‏2020-04-04 (באנגלית)
  32. ^ Nick Duffy, Keir Starmer says Labour will 'play its part' in effort to tackle coronavirus, inews.co.uk, ‏2020-04-04 (באנגלית)
  33. ^ READ IN FULL: Sir Keir Starmer's victory speech after being named new Labour leader, Politics Home, ‏2020-04-04 (באנגלית)
  34. ^ Keir Starmer reveals how he 'set trap' for Boris Johnson over partygate scandal, Sky News (באנגלית)
  35. ^ Will a new no confidence vote see Boris Johnson ousted early?, The Independent, ‏2022-07-12 (באנגלית)
  36. ^   Tony Diver, ‏Keir Starmer’s ultimatum: Go now, Boris, or I’ll bring no confidence vote in Parliament, The Telegraph, 7 July 2022
  37. ^ Lords members would be forced to retire at 80 under Labour plans, www.bbc.com (באנגלית בריטית)
  38. ^ Starmer’s quiet purge of his would-be MPs | Comment | The Times, archive.ph, ‏2022-11-07
  39. ^ Keir Starmer accused of 'purging' Labour Left as Corbynite candidates…, archive.ph, ‏2022-11-05
  40. ^ Sam Tarry’s deselection is just one part of a bigger shakeup of the L…, archive.ph, ‏2022-10-11
  41. ^ "Labour leadership winner: Sir Keir Starmer". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-01-13. נבדק ב-2024-07-05.
  42. ^ Walker, Peter; correspondent, Peter Walker Political (2020-10-29). "Keir Starmer: EHRC antisemitism report is day of shame for Labour". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-05.
  43. ^ Syal, Rajeev (2020-10-29). "Antisemitism in Labour: what did the report find and what happens next?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-05.
  44. ^ "Luciana Berger rejoins Labour Party after antisemitism apology". BBC News (באנגלית בריטית). 2023-02-26. נבדק ב-2024-07-05.
  45. ^ Starmer rules out Jeremy Corbyn standing for Labour at next election as watchdog ends antisemitism probe, Sky News (באנגלית)
  46. ^ MacInnes, Paul; Steinberg, Jacob (2023-10-11). "FA will announce plans to honour Israel victims before England friendly". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-05.
  47. ^ "Keir Starmer facing pressure over Gaza stance". BBC News (באנגלית בריטית). 2023-10-25. נבדק ב-2024-07-05.
  48. ^ Israel 'has the right' to withhold power and water from Gaza, says Sir Keir Starmer, LBC (באנגלית)
  49. ^ 11 councillors quit Labour over stance on ceasefire in Gaza - after calling for Sir Keir Starmer to resign, Sky News (באנגלית)
  50. ^ "Keir Starmer suffers major Labour rebellion over Gaza ceasefire vote" (באנגלית בריטית). 2023-11-15. נבדק ב-2024-07-05.
  51. ^ Adu, Aletha (2023-11-15). "Who are the Labour MPs that defied Keir Starmer over a Gaza ceasefire?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-05.
  52. ^ Walker, Peter; editor, Peter Walker Deputy political (2023-12-18). "Keir Starmer joins Rishi Sunak in calling for sustainable ceasefire in Gaza". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-05. {{cite news}}: |last2= has generic name (עזרה)
  53. ^   Jack Maidment, ‏Politics latest news: Starmer follows Sunak's lead in calling for 'sustainable' Gaza ceasefire, The Telegraph
  54. ^ Sir Keir Starmer 'strongly in favour' of two-state solution after calls for him to snub Israeli ambassador, Sky News (באנגלית)
  55. ^ "Sir Keir Starmer calls for Gaza 'ceasefire that lasts'". BBC News (באנגלית בריטית). 2024-02-18. נבדק ב-2024-07-05.
  56. ^ Keir Starmer Says He Still Does Not Support A Ceasefire In Gaza, HuffPost UK, ‏2023-12-12 (באנגלית)
  57. ^ Stacey, Kiran; correspondent, Kiran Stacey Political (2024-01-18). "Unions tell Starmer of members' anger over Gaza ceasefire position". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-05.
  58. ^ הגרדיאן
  59. ^ שומרת שבת ובעלת משפחה בישראל: זו האישה הראשונה הבאה של בריטניה, באתר וואלה, 5 ביולי 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קיר_סטארמר&oldid=41020714"