קלאוס שוואב

כלכלן גרמני, מייסד הפורום הכלכלי העולמי

קלאוס מרטין שוואבאנגלית:Klaus Martin Schwab; נולד ב-30 במרץ 1938) הוא מהנדס וכלכלן גרמני. מייסד הפורום הכלכלי העולמי (WEF) ויו"ר הפורום מאז הקמת הארגון ב-1971.

קלאוס שוואב
Klaus Martin Schwab
Klaus Schwab WEF 2008 (cropped).jpg
לידה 30 במרץ 1938 (בן 84)
רוונסבורג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2012)
  • China Reform Friendship Medal (2018)
  • פרס דן דוד (2004)
  • מסדר סטרה פלנינה
  • מסדר החירות
  • מסדר הידידות
  • מדליית הזהב הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • מסדר השמש העולה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Hilde Schwab עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Nicole Schwab עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מקים הפורום הכלכלי העולמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שוואב הגה כמה רעיונות לשינוי הכלכלה והסדר העולמי הקיים ובתוכן "המהפכה התעשייתית הרביעית" ו"האיפוס הגדול" לפיהם פועל שוואב לביטול שיטת הממשל הדמוקרטית המחולקת למדינות ויצירת גוף ריכוזי אחיד.

ביוגרפיהעריכה

שוואב נולד ברוונסבורג. הוריו, אוג'ן וילהלם שוואב ואריקה לבית אפפרכט עברו משווייץ לגרמניה בתקופת הרייך השלישי כדי שאביו יקבל את תפקיד המנהל בחברת Escher Wyss AG.[1] משפחתו של שוואב הייתה במעקב של הגסטפו[2], אשר בשנת 1944 חקרה גם את אמו (שהייתה במקור מציריך) על שימוש במבטא שווייצרי בפומבי.[1] הוא אזרח גרמניה אף על פי שיש לו שלושה סבים שווייצרים ושני אחים שווייצרים.[2]

שוואב התחתן בשנת 1971 עם הילדה שוואב, שהייתה עוזרת שלו.[3] החתונה התקיימה בעמק סרטיג בכנסייה רפורמית.[4] בני הזוג מתגוררים בקולוניה שבשוויץ ולהם שני ילדים. ניקול (ילידת 1975) ואוליבייה. ניקול שוואב הייתה שותפה להקמת פרויקט "השוויון בין המינים".[5]

חינוךעריכה

שוואב למד בכיתות א' ו-ב' בבית הספר היסודי במחוז Wädenswil בשווייץ. לאחר מלחמת העולם השנייה, עברה המשפחה חזרה לגרמניה, שם למד שוואב בגימנסיה Spohn - Ravensburg.[6]

בשנת 1961 סיים את לימודיו כמהנדס מכונות מהמכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בציריך[7], כמו כן הוענק לו תואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת פריבורג[8] ותואר שני במנהל ציבורי מבית הספר לממשל על שם ג'ון פ. קנדי באוניברסיטת הרווארד.[9]

קריירהעריכה

שוואב לימד מדיניות עסקית באוניברסיטת ז'נבה החל משנת 1972 ועד שנת 2003, והוא קיבל שם פרופסור לשם כבוד. מאז שנת 1979, הוא מפרסם כל שנה את דו"ח התחרותיות העולמית, דו"ח שנתי המעריך את הפוטנציאל להגדלת הפריון והצמיחה הכלכלית של מדינות ברחבי העולם, שנכתב על ידי צוות כלכלנים. הדו"ח מבוסס על מתודולוגיה שפותחה על ידי שוואב, המודדת תחרותיות לא רק במונחים של פרודוקטיביות אלא גם על סמך קריטריונים של קיימות.

במהלך השנים המוקדמות של הקריירה שלו, הוא כיהן במספר דירקטוריונים של חברות. כמו כן הוא חבר לשעבר בוועדת ההיגוי של קבוצת בילדרברג.[10]

בתור מחברעריכה

שוואב חיבר מספר ספרים ושותף בכתיבת ספרים נוספים. יש הרואים בו מטיף על כל נושא ה"קפיטליזם של בעלי עניין".[11]

אחד מרעיונותיו המקוריים הוא המהפכה התעשייתית הרביעית והוא רואה ב"שיפור אנושי" מניע למהפכה זו.[12] בכך שימשו אותו ג'ק מא ואריק שמידט, במיוחד דבריו של שמידט על כך ש"הטכנולוגיות של המהפכה התעשייתית הרביעית הן יוצאות דופן. מנהיגות צריכה להיות יוצאת דופן באותה מידה כדי לנהל את המורכבות של שינוי מערכתי". ואכן נתוני WEF צופים כי "עד 2025 נראה: שימוש מסחרי בננו-חומרים החזקים פי 200 מפלדה ופי מיליון דק יותר משיער אדם; השתלה ראשונה של כבד מודפס בתלת-ממד; ו-10% מכלל המכוניות בכבישי ארצות הברית ללא נהג."[13]

בינואר 2017 כתב סטיבן פול ב"גרדיאן" ביקורת על כל רעיון "המהפכה התעשייתית הרביעית" על פי שוואב,[14] פול הצביע על כך ש"האינטרנט של הדברים" כנראה יהיה בר פריצה ומסוכן. הוא גם מתח ביקורת על שוואב על כך שהראה כי טכנולוגיות עתידיות עשויות לשמש לטוב או לרע, אך לא נקט עמדה בנושאים, אלא הציע רק המלצות מדיניות מעורפלות.

האידאולוגיה המרכזית של המהפכה התעשייתית הרביעית, הטרנס-הומניזם, משכה מבקרי ביואתיקה,[15][16] רעיון "האיפוס הגדול" של שוואב ספג ביקורות רבות, חלקם מתייחסים לנושא מנקודת מבט מקראית.[17][18]

"עורך החדשנות" של הפייננשל טיימס מצא ש"חוסר החיים המציק של הפרוזה" הוביל אותו ל"חשד שהספר הזה באמת נכתב על ידי בני אדם - כאלה שמאכלסים עולם דמדומים מוזר של בעלי עניין, השפעות חיצוניות, נקודות פיתול ו"ארגזי חול של פיתוח".[19]

הפורום הכלכלי העולמיעריכה

בשנת 1971 ייסד שוואב את פורום הניהול האירופי, ששמו שונה ל-WEF בשנת 1987.[20] בשנת 1971 פרסם שוואב גם את "ניהול ארגוני מודרני בהנדסת מכונות". בספר זה, הוא טען שניהול מיזם מודרני חייב לשרת הן את בעלי המניות והן את בעלי העניין בתאגידים (die Interessenten), כדי להשיג צמיחה ושגשוג לטווח ארוך. שוואב דגל בתפיסת ריבוי המשתתפים מאז הקמת ה-WEF.

בשנת 2003 מינה שוואב את חוסה מריה פיגרס למנכ"ל ה-WEF,[21] כיורש המיועד שלו. באוקטובר 2004, פיגרס התפטר עקב קבלתו הלא מוצהרת של יותר מ-900,000 דולר כדמי ייעוץ מחברת התקשורת הצרפתית אלקטל בזמן שעבד בפורום.[22][23] בשנת 2006, Transparency International הדגישה את התקרית הזו בדוח השחיתות הגלובלי שלהם.[24]

בשנת 2015, ה-WEF הוכר רשמית על ידי ממשלת שווייץ כ"גוף בינלאומי".[25]

ביקורתעריכה

שכרו של שוואב וחוסר שקיפות פיננסיתעריכה

בעוד ששוואב הכריז כי משכורות הנהלה גבוהות מדי "אינן מקובלות עוד חברתית"[26] הוא קיבל משכורת שנתית של כמיליון פרנק שווייצרי. דבר שקיבל ביטוי וגרר ביקורות רבות בתקשורת. תאגיד הרדיו והטלוויזיה השווייצרי SRF הזכיר את השכר המופרז של שוואב בהקשר של בזבוז תרומות ציבוריות ל-WEF והעובדה שהפורום אינו משלם מיסים פדרליים.[27]

יתרה מכך, עיתונאי פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג לשעבר, יורגן דונש, פרסם שהדוחות הכספיים של ה-WEF היו לא שקופים מכיוון שההכנסות וההוצאות לא נכתבו במדויק.[28]

שוואב עורר זעם על כך שההתנהלות הכספית של ה-WEF התנהלה בחוסר אחריות ותוך ערבוב עם כספים ממיזמים עסקיים אחרים למטרות רווח. לדוגמה, ה-WEF העניק חוזה של מיליוני דולרים ל- USWeb בשנת 1998. אולם זמן קצר לאחר ביצוע העסקה, שוואב תפס מושב דירקטוריון באותה חברה, ונהנה מאופציות יקרות ערך.[29][30]

רעיון השתלטות קואליציה עולמית על מוסדות דמוקרטייםעריכה

שוואב כמוציא לאור של דו"ח "העיצוב העולמי מחדש" של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2010, מניח שעולם גלובלי מנוהל בצורה הטובה ביותר על ידי קואליציה שנבחרה בעצמה של תאגידים רב לאומיים, ממשלות (כולל בעידוד האו"ם), וארגוני חברה אזרחית נבחרים. [31] הוא טוען שממשלות אינן עוד "השחקנים הדומיננטיים ביותר על הבמה העולמית" וכי "הגיע הזמן לפרדיגמת בעלי עניין חדשה של ממשל בינלאומי". החזון של ה-WEF כולל או"ם "ציבורי-פרטי", שבו סוכנויות מיוחדות מסוימות יפעלו תחת מערכות ממשל משותפות של מדינה ולא מדינה.[32]

לפי המכון הטרנס-לאומי (TNI), הפורום מתכנן להחליף מודל דמוקרטי מוכר במודל שבו קבוצה נבחרת של "בעלי עניין" מקבלת החלטות בשם העם.[33] צוות החשיבה מסכם שאנו נכנסים יותר ויותר לעולם שבו התכנסויות כמו הכינוס בדאבוס הן "הפיכה גלובלית שקטה" כדי לתפוס את הממשל.[33]

בראיון בשנת 2017 אמר שוואב כי כמה ממנהיגי העולם הוכרו כ"מנהיג עולמי צעיר" מטעם הפורום. ביניהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו ואנג'לה מרקל. בנוסף התגאה שוואב כי "חצי מהקבינט בקנדה, או אפילו יותר ממחצית מהקבינט, הם בעצם מנהיגים גלובליים צעירים."[34]

מחלוקת עם עיריית דאבוסעריכה

ביוני 2021, החל שוואב למתוח ביקורת על התנאים אותם מעמידה עיריית דאבוס ביחסה למפגש השנתי של WEF במדינה. הוא איים כי יעביר את הכינוס השנתי לסינגפור כפי שנעשה בפגישה הקשורה למגפת הקורונה בסינגפור ב-2021/2022.[35]

ספריועריכה

  • המהפכה התעשייתית הרביעית . ז'נבה: הפורום הכלכלי העולמי (2016).ISBN 978-1944835002.
  • מעצבים את העתיד של המהפכה התעשייתית הרביעית, עם ניקולס דייוויס. ניו יורק: Crown Publishing Group (2018).
  • COVID-19: האיפוס הגדול, עם תיירי מאלרט. פרסום פורום (2020).ISBN 978-2940631124.
  • קפיטליזם של בעלי עניין: כלכלה גלובלית שפועלת למען קידמה, אנשים וכוכב הלכת . הובוקן, ניו ג'רזי: Wiley (2021).
  • הנרטיב הגדול: לעתיד טוב יותר, עם תיירי מאלרט. פרסום פורום (2022).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קלאוס שוואב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 "Gründer Klaus Schwab zur Geschichte des WEF und zum 50. Treffen in Davos: "Ich will mich von Greta nicht instrumentalisieren lassen"". Neue Zürcher Zeitung. 20 בינואר 2020. נבדק ב-1 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Patrik Müller, Andreas Maurer. An impossible gift: Why the naturalisation of WEF founder Klaus Schwab will fail. Aargauer Zeitung, 20 August 2019.
  3. ^ Whitney, Craig (28 בינואר 1997). "Political and Corporate Elite Soak Up Big Ideas at Davos". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "SI_2010_05 by Schweizer Illustrierte – Issuu".
  5. ^ Bernaudon, Sylvie (31 במאי 2012). "Les 20 femmes qui font la Suisse". Tamedia Publications. Bilan – B Economie. נבדק ב-28 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Jürgen Dunsch: Host of the Mighty: Klaus Schwab and the World Economic Forum in Davos. FinanzBuch Verlag 2016. p. 26f.
  7. ^ "Professor Klaus Schwab" (PDF). World Economic Forum (באנגלית).
  8. ^ "Some of our Graduates". Faculty of Management, Economics and Social Sciences, University of Fribourg (באנגלית). נבדק ב-26 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Improving the State of the World: a Conversation with Klaus Schwab". The Institute of Politics at Harvard University. נבדק ב-26 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Former Steering Committee Members". bilderbergmeetings.org. Bilderberg Group. אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2014. נבדק ב-8 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Ramaswamy, Vivek (25 בינואר 2021). "'Stakeholder Capitalism' Review: The Global, Olympian 'We'". Dow Jones & Company, Inc. Wall Street Journal. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Human Enhancement". World Economic Forum. n.d.
  13. ^ "The Fourth Industrial Revolution av Klaus Schwab". Bokus AB. 5 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Poole, Steven (6 בינואר 2017). "The Fourth Industrial Revolution review – adapt to new technology or perish". the Guardian. נבדק ב-14 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Giesen, Klaus-Gerd (2018). "Le transhumanisme comme idéologie dominante de la quatrième révolution industrielle". Journal International de Bioéthique et d'Éthique des Sciences. 29 (3): 189–203. doi:10.3917/jibes.293.0189. PMID 30767456.
  16. ^ Giesen, Klaus-Gerd (2020). "The Transhumanist Ideology and the International Political Economy of the Fourth Industrial Revolution". Ideologies in World Politics. Staat – Souveränität – Nation. pp. 143–156. doi:10.1007/978-3-658-30512-3_9. ISBN 978-3-658-30511-6.
  17. ^ "The Biblical Response to The Great Reset with Pastor Jack Hibbs". The Charlie Kirk Show. 6 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Bowyer, Jerry (26 בספטמבר 2013). "A Christian Alternative To 'Davos Man' And The Federal Reserve". Forbes. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Thornhill, John (19 בנובמבר 2018). "Shaping the Future of the Fourth Industrial Revolution, by Klaus Schwab with Nicholas Davis". THE FINANCIAL TIMES LTD. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Pigman, Geoffrey Allen (2007). The World Economic Forum: a multi-stakeholder approach to global governance. London: Routledge. pp. 6–22. ISBN 978-0-415-70204-1.
  21. ^ "José Mariá Figueres Olsen President, Carbon War Room". eatforum.org. n.d.
  22. ^ "WEF director resigns over undeclared fees". SWI swissinfo.ch. 29 באוקטובר 2004. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Statement from the World Economic Forum". 29 באוקטובר 2004. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Global Corruption Report 2006 – Transparency International, Page 147" (PDF). Global Corruption Report 2006 – Transparency International.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  25. ^ "Agreement signed with the WEF". The portal of the Swiss government. נבדק ב-5 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Meck, Georg (20 בינואר 2013). "Zu hohe Managergehälter sind nicht mehr sozial verträglich". Carsten Knop Berthold Kohler Jürgen Kaube Gerald Braunberger. Frankfurter Allgemeine Zeitung. נבדק ב-7 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "Knurrende Zustimmung vom Ständerat zu WEF-Geldern". SRG SSR. Schweizer Radio und Fernsehen. 11 ביוני 2021. נבדק ב-7 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Busse, Caspar (17 בינואר 2017). "Das Weltwirtschaftsforum ist zu einer Geldmaschine geworden" [The World Economic Forum has become a money machine]. Süddeutsche Zeitung (בגרמנית). {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Flynn, Julia; Stecklow, Steve (27 בינואר 2000). "Davos Chief Dabbles in For-Profit Firms, Raising Questions About Forum's Priorities". The Wall Street Journal. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Goodman, Peter (18 בינואר 2022). "How Klaus Schwab Built a Billionaire Circus at Davos". Vanity Fair. נבדק ב-4 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Everybody's business: strengthening international cooperation in a more interdependent world – report of the global redesign initiative" (PDF). World Economic Forum. במאי 2010. נבדק ב-17 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Martens, Jens (2020). "The Role of Public and Private Actors and Means in Implementing the SDGs: Reclaiming the Public Policy Space for Sustainable Development and Human Rights". Sustainable Development Goals and Human Rights. Interdisciplinary Studies in Human Rights. Vol. 5. Cham: Springer. pp. 207–220. doi:10.1007/978-3-030-30469-0_12. ISBN 978-3-030-30468-3. נבדק ב-17 באוגוסט 2021. {{cite book}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 "Davos and its danger to Democracy". Transnational Institute. 18 בינואר 2016. נבדק ב-17 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Corcoran, Terence (18 בפברואר 2022). "Terence Corcoran: In Canada, follow the money + the ideas". Financial Post (באנגלית). נבדק ב-13 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Bosley, Catherine (17 במאי 2021). "WEF Cancels Singapore Meeting as Pandemic Haunts Global Event". Bloomberg. {{cite news}}: (עזרה)