קלט (קוגניציה)

קלט הוא כלל המידע המגיע אל המוח. זהו השלב הראשון במסלול קידוד וחלק מתהליך התפיסה.

מקור המושג הוא גישות בפסיכולוגיה קוגניטיבית שההשראה לפיתוחן הגיעה ממדעי המחשב, אשר מגדירים קלט ככלל המידע המוזן במחשב דרך אמצעי הזנת הנתונים.

השפעות הקשב על הקלט עריכה

יכולת הריכוז מתייחסת לכלל הפעילויות המוחיות, המצבים הרגשיים והמצבים הסביבתיים, אשר מאפשרים לאדם לקלוט גירויים מסביבתו[1]. על כן פגיעה ביכולת זו יכולה להשפיע על הרגישות של האדם לגירויים בסביבתו. הקשב מעורב גם ביכולת לברור חלקים ספציפיים מהקלט החושי מתוך גירויים מתחרים רבים[2]. בהתאם לכך, הפרעת קשב מאופיינת בקושי להתמקד בגירוי בודד[3]. קושי זה מוביל לנטייה למוסחות[4][5], אשר יכולה להיגרם מגירויים חיצוניים או מחשבות פנימיות של האדם עצמו[6].

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים עריכה

בתחילה גירויים הנקלטים מהסביבה מציפים את החושים באופן בלתי מאורגן ואקראי. המידע שנאסף בקולטני החישה הללו מועבר למוח דרך מערכת העצבים[7]. תהליכי העיבוד המשפיעים על הכנסת מידע לתוך הזיכרון, כך שיוכל להישלף בעתיד מכונים קידוד[8].

שדה קלט של תא עצב חישתי הוא חלק של המרחב שתא העצב מגיב אליו. זהו האזור שנוכחותו של גירוי בו משנה את פעילות תא העצב, כלומר את קצב הירי (firing rate) שלו. על כן גירוי שלא נמצא בשדה הקלט של תא עצב מסוים לא יוכל להיקלט על ידו והמידע אודותיו לא יגיע אל המוח.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מרים טוראל, ד"ר סמי שניידרמן, (2003). טיפול בהפרעת קשב וריכוז. תפנית: מכון ירושלמי למתבגרים
  2. ^ Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
  3. ^ ד"ר איריס מנור (2008). הילד הרע שבי. The Medical
  4. ^ אבישר, אלון (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)?. מאתר פסיכולוגיה עברית
  5. ^ Kooij, S. J., Bejerot, S., Blackwell, A., Caci, H., Casas-Brugué, M., Carpentier, P. J., ... & Asherson, P. (2010). European consensus statement on diagnosis and treatment of adult ADHD: The European Network Adult ADHD. BMC psychiatry, 10(1), 67.
  6. ^ Leroux, J. A., & Levitt-Perlman, M. (2000). The gifted child with attention deficit disorder: An identification and intervention challenge. Roeper Review, 22(3), 171.
  7. ^ שלמה שרן ויעל שרן (1971). ליקויי למידה ותיקונם. רעננה: ספרית פועלים.
  8. ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה ובנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.