קליארי (כדורגל)

קבוצת כדורגל מאיטליה

קליארי קאלצ'ואיטלקית: Cagliari Calcio (מידעעזרה)), נקרא גם קליארי, הוא מועדון כדורגל איטלקי, מהעיר קליארי שבסרדיניה. המועדון משחק כיום בסרייה א'.

קליארי
Cagliari Calcio 2015.svg.png
מידע כללי
שם מלא קליארי קאלצ'יו אס.פי.איי
כינוי "Rossoblu" (האדומים-כחולים)
"Gli Isolani" (יושבי האי)
"Sardi" (הסרדינרים)
"Casteddu" (השם "קליארי" בסרדו)
תאריך ייסוד 30 במאי 1920
אצטדיון סרדיניה ארנה, סרדיניה, קליארי
(תכולה: 16,233)
בעלים איטליהאיטליה טומאסו ג'יאוליני
נשיא איטליהאיטליה טומאסו ג'יאוליני
יו"ר Tommaso Giulini עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן אוסביו די פרנצ'סקו
ליגה סרייה א'
www.cagliaricalcio.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המועדון מחזיק ב"סקודטו" (אליפות איטליה) אחד מעונת 1969/1970, אז שיחק במועדון "ג'יג'י" (לואיג'י) ריבה שהפך לשחקן הבולט בהיסטוריית המועדון, כאשר הוא גם מלך שערי נבחרת איטליה בכל הזמנים. צבעי המועדון הם כחול ואדום, ואצטדיונה הביתי הזמני הוא אצטדיון סרדיניה ארנה המכיל 16,233 מקומות, סמוך לאתר בו מוקם האצטדיון החדש של הקבוצה אליו תעבור בעתיד, שנבנה על חורבות האצטדיון הישן והמיתולוגי, אצטדיון סנט'אליה, שם שיחקה הקבוצה במשך 4 עשורים.

היסטוריהעריכה

תחילת הדרךעריכה

מועדון קליארי הנחשב למועדון הסרדינרי הגדול נוסד ב-20 באוגוסט 1920 ומיד הצטרף למשחקי הליגה בסרייה סי (סרייה ג'). קליארי היה המועדון הסרדינרי הראשון שעלה לסרייה ב' בעונת 1951/1952. המועדון התנדנד בין הסרייה בי לסרייה סי במשך מספר עונות בשנות ה-60, עד שבעונת 1964/1963 העפיל המועדון לסרייה א' לראשונה. הסגל לעונה הראשונה בליגה הבכירה כלל את שחקן ההגנה מריו מרטירדונה, הקשרים פיירולואיג'י סרה, ננה (קלאודיו אולינטו דה קראבליו) וריצ'יוטי גראטי, והחלוץ - שלימים הפך להיות כוכב נבחרת איטליה - "ג'יג'י" (לואיג'י) ריבה. הקבוצה התחילה את העונה רע מאוד, ובאמצע עונה זו הייתה הקבוצה במקום האחרון עם 9 נקודות בלבד, אך בחצי העונה השני שהיה מוצלח ביותר, הצליחה הקבוצה להתאושש שהביסה בדרך יריבות ענק כמו יובנטוס ומילאן וסיימה במקום השביעי בליגה. שתי עונות לאחר מכן סיים ריבה כמלך השערים בסרייה א' (לראשונה בהיסטוריה של קליארי ששחקן שלה זוכה בתואר זה)..

בשנת 1967, שיחקה קליארי עונה אחת בצפון אמריקה עם קבוצות אירופאיות בליגה ששוחקה במספר ערים בארצות הברית וקנדה, כאשר לכל קבוצה ניתן שם "מקומי" לאזור ששיחקה בו, קליארי שיחקה בשם "שיקגו מוסטנגס" וסיימה במקום השני, 2 נקודות מאחורי מי שהייתה לבסוף אלופת הליגה "לוס אנג'לס וולבס". מלך השערים של הליגה היה רוברטו בונינסניה שהבקיע 10 שערים ב-9 משחקים ששיחק מתוך ה-12 של הקבוצה.

עונת 1968/1969, הייתה העונה הראשונה בה המועדון היווה יריב על תואר האליפות, כאשר התחרתה במירוץ משלוש מול מילאן ופיורנטינה שזכתה לבסוף בתואר האליפות הראשון בהיסטוריה שלה. כמו כן באותה העונה המועדון הגיע בפעם היחידה לבית הגמר בגביע האיטלקי וסיימה במקום השני אחרי רומא.

תקופת הזהב הקצרה והסקודטו הראשוןעריכה

לקראת העונה הבאה הצטרפו למועדון שחקני ההתקפה של אינטר מילאנו אנגלו דומנגיני וסרגיו "בובו" גורי. בעונת 1969/1970 זכה המועדון לראשונה בתואר ה"סקודטו" - אליפות איטליה, ונהפך למועדון הסרדינירי הראשון שזוכה בתואר זה. בעונה זו בלטה הגנת הברזל של קליארי שספגה 11 שערים והפסידה פעמיים בלבד בכל העונה (שיא אירופי לאותה התקופה) והתקפת המחץ של השלישייה ההתקפית: דומינגיני, "בובו" גורי, וג'יג'י ריבה, כאשר האחרון סיים כמלך השערים של הסרייה א' בפעם השנייה. שחקני קליארי של עונת האליפות: אלברטוסי, ניקולאי, בונינסנייה, גורי, סרה, דומנגיני וריבה, הרכיבו את סגל נבחרת איטליה במונדיאל 1970, בה הגיעה הנבחרת עד לגמר והפסידה לברזיל. בגביע אירופה לאלופות עונה לאחר מכן, הודח כבר בסיבוב השני. שתי עונות לאחר מכן הקבוצה התחרתה על התואר וסיימה בצמרת הטבלה, אולם בהמשך שנות ה-70 חלה דעיכה דרסטית של המועדון, שאף ירד לסרייה ב' בסיום עונת 1975/1976, מהמקום האחרון בליגה, כאשר בסמוך לכך מסיים הכוכב ריבה את הקריה ותולה את הנעליים בסיום עונה זו.

חוסר יציבות: עליות וירידותעריכה

לאחר ירידת הליגה, הפסידה קליארי בפלייאוף העלייה חזרה לסרייה א', והצליחה לשוב לליגה הבכירה רק ב-1979. שחקנים בתקופה זו כמו פרנקו סלבאג'י, מריו ברוגנרה, ואלברטו מרקטי, הצליחו להשאיר את הקבוצה בליגה העליונה במשך מספר עונות, עד הירידה הנוספת בסיום עונת 1982/1983, כשנקודה אחת מפרידה בינה לבין השארות בליגה. בהמשך שנות ה-80 החמיר מצבו של המועדון שהדרדר עד לליגה השלישית הסרייה סי ב-1987, שם בליתה קליארי 2 עונות, לפני שקלאודיו ראניירי מונה למאמן הקבוצה והוביל אותה לעלייה של 2 ליגות ב2 עונות בחזרה לסרייה א' ב-1990.

ב-2 העונות הראשונות לאחר ששבה לליגה הבכירה נאבקה הקבוצה נגד הירידה בחזרה לליגת המשנה, ובעונת 1992/1993 תחת הדרכתו של המאמן קרלו מנצונה הצליחה הקבוצה לסיים במקום השישי בליגה ולהבטיח את מקומה בגביע אופ"א לעונה הבאה. בעונת 1993/1994 המועדון הפתיע והגיע עד לחצי גמר גביע אופ"א. בשנים הבאות נאבקה קליארי נגד הירידה, עד שבעונת 1996/1997 הפסידה בפלייאוף הירידה לפיאצ'נצה וירדה פעם נוספת לליגת המשנה. הקבוצה עלתה מיד בתום העונה לאחר מכן בחזרה לליגה הבכירה, אך לא החזיקה ונשרה פעם נוספת לליגת המשנה 2 עונות לאחר מכן.

שנות ה-2000 ואילךעריכה

את 4 העונות הראשונות של המילניום החדש בילתה קליארי בליגת המשנה, כשהיא מסיימת באמצע הטבלה ולא מצליחה להתקרב לצמרת, אך בסיום עונת 2003/2004 בהנהגת החלוץ-קשר הסדרינרי מלידה ג'אנפרנקו זולה, הצליחה הקבוצה להעפיל בחזרה לסרייה א'. ב2 העונות לאחר מכן הצליחה הקבוצה להבטיח את מקומה בליגה וסיימה במרכז הטבלה.

בעונת 2005/2006 נאבקה הקבוצה על חייה בליגה, לאחר פרישתו של זולה, כאשר היא מחליפה שלושה מאמנים במהלך העונה. בעונת 2006/2007 נקלעה הקבוצה גם לקשיים במסגרת הליגה והחליפה מאמנים מספר פעמים, והצליחה לשרוד בקושי ברגע האחרון של העונה, בהפרש נקודה בלבד מהמקום המוביל לירידה. את עונת 2007/2008 התחילה הקבוצה רע מאוד והייתה מועמדת בטוחה לירידה, ולאחר מספר שינויים בחלון העברות של ינואר הצליחה להתאושש ולסיים במקום ה-14 במרכז הטבלה. בעונה לאחר מכן סיימה הקבוצה במקום התשיעי. בעונות לאחר מכן מסיימת הקבוצה בחלק התחתון של הטבלה אך מצליחה לשרוד בליגה. בסיום עונת 2011/2012 עזבה הקבוצה את האצטדיון ההיסטורי שלה, ה"סטאדיו סנט אליה" שנסגר ועברה זמנית ל"סטאדיו ניראו רוקו" בטריאסטה. עונה לאחר מכן חזרה לאצטדיון הישן שהיה תחת שיפוצים. בסיום עונת 2014/2015 ירדה קליארי לליגת המשנה פעם נוספת, ועלתה חזרה לסרייה א' בסיום עונת 2015/2016. בתום עונת 2017/2018 נסגר ה"סטאדיו סנט אליה" ההיסטורי לצמיתות לצורך הריסתו ובניית אצטדיון חדש לקבוצה באותו המקום, וכיום מארחת הקבוצה את משחקיה זמנית ב"סרדיניה ארנה" שנבנה אף הוא באופן זמני ב-2017, וישמש כזה עד שאצטדיונה החדש של קליארי יהיה מוכן (על פי הערכות ב-2021).

מדים, סמל וכינוייםעריכה

מראשית המועדון, השתמשה הקבוצה בצבעים כחול ואדום. הצבע האדום מסמל את הצבע שהיה שלט אצולה של בית סבויה, משפחת אצולה ששלטה באזורים באיטליה ויותר מכל בממלכת סרדיניה, והצבע הכחול מסמל את הים והשמיים המאפיינים את האי סרדיניה. מפאת שימוש בצבעים אלו באופן מסורתי - מדיה של קליארי הם מדי חצי-חצי של אדום-כחול ועל כן מכונה הקבוצה "rossoblu" (האדומים-כחולים). לקליארי היו מספר סמלים לאורך ההיסטוריה, אצל כולם יש את דגל סרדיניה (המורכב מצלב אדום ו4 ראשי מורים (Moors) מכוסי עיניים) ואת צבעי המועדון, ומה שהשתנה זה הצורה של הסמל (עגול או אליפסה) והעיצוב של קצוות הסמל.

כיום סמל המועדון הוא בצורת מגן "צרפתי עתיק" חציו אדום וחציו כחול, עם שם המועדון מופיע מעל לדגל סרדיניה. ראשי המורים פונה לצד ימין דווקא, למרות שבכל הסמלים הקודמים של המועדון ראשי המורים פנו לצד שמאל, מפאת עדכן לדגל סרדיניה העדכני בו ראשי המורים פונים ימינה.

בגלל העובדה שקליארי הוא המועדון הגדול היחיד מהאי סרדיניה שבאיטליה, המועדון גם מכונה "Isolani" (יושבי האי).

סגלעריכה

נכון ל-25 בספטמבר 2020

מס' עמדה שם
1 איטליה  שוער סימונה ארסטי
2 אורוגוואי  מגן דייגו גודין
3 איטליה  מגן אלסנדרו טריפאלדלי
6 קרואטיה  קשר מרקו רוג
8 רומניה  קשר רזבאן מארין (בהשאלה מאייאקס)
9 ארגנטינה  חלוץ ג'ובאני סימאונה
10 ברזיל  קשר ז'ואאו פדרו
12 איטליה  מגן פבריציו קליגארה
14 איטליה  מגן סימונה פינה
15 אסטוניה  בלם רגנאר קלבאן
16 קרואטיה  קשר פיליפ ברדאריץ'
17 צרפת  קשר מטאו טרמוני
18 אורוגוואי  קשר נאיטן נאנדס
19 איטליה  מגן פאביו פיסקאנה
20 אורוגוואי  קשר גסטון פריירו
21 אורוגוואי  קשר כריסטיאן אוליבה
מס' עמדה שם
22 יוון  מגן חרלמבוס ליקוג'יאניס
23 איטליה  מגן לוקה צ'פיטלי (קפטן)
24 איטליה  קשר פאולו פראגו
25 איטליה  מגן גבריאל זאפה
26 איטליה  חלוץ דניאל רגצו
27 איטליה  חלוץ אלברטו צ'רי
28 איטליה  שוער אלסיו קראניו
30 איטליה  חלוץ לאונרדו פאבולטי
31 איטליה  שוער גוללימו ויקריו
32 בולגריה  חלוץ קיריל דספודוב
33 איטליה  חלוץ ריקרדו סוטיל (בהשאלה מפיורנטינה)
35 איטליה  חלוץ ריקארדו לאדינטי
40 פולין  מגן סבסטיאן וולוקייביץ'
44 איטליה  מגן אנדראה קרבוני
93 קרואטיה  מגן מרקו פאג'ץ'
אנגולה  חלוץ זיטו לבומבו

הופעות באירופהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קליארי בוויקישיתוף