קליטת הפליטים מאוקראינה בישראל (2022)
| יש לעדכן ערך זה. | |
קליטת הפליטים מאוקראינה בישראל (2022) היא מדיניות ממשלת ישראל לקליטת הפליטים מהפלישה הרוסית לאוקראינה, הכוללת קליטה ואזרוח אלפי פליטים אוקראינים בישראל במסגרת חוק השבות, וכן קליטת פליטים שאינם זכאים לאזרחות, במסגרת המאמץ העולמי לקליטה זמנית של פליטי המלחמה עד לסיומה.
.jpg)
רקע עריכה
ערך מורחב – משבר הפליטים האוקראיני (2022)
בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, מאות אלפי אוקראינים נמלטו בימים הראשונים לאחר הפלישה. רובם מצאו מקלט במדינות השכנות ממערב לאוקראינה: פולין, הונגריה, מולדובה, רומניה וסלובקיה.
רבים מהפליטים מחפשים מקלט בבתיהם של קרובי משפחה המתגוררים מחוץ לישראל. האיחוד האירופי ומדינות נוספות הודיעו שהם פותחים את גבולותיהם לאוקראינים. חברות רכבת במספר מדינות כמו פולין וגרמניה מאפשרות לפליטים אוקראינים לנסוע ברכבת ללא תשלום.
עלייה במסגרת חוק השבות – מבצע "עולים הביתה" עריכה
- ערך מורחב – מבצע עולים הביתה
ב-6 במרץ, נחתו בישראל 100 יתומים מבית היתומים בז'יטומיר, שהתקבלו בנתב"ג על ידי ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט.[1]
ב-10 במרץ, הכריז ראש הממשלה נפתלי בנט על מבצע "עולים הביתה" להעלאת הפליטים מאוקראינה שזכאים לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.[2]
ב-13 במרץ, הנחה שר הביטחון בני גנץ את צה"ל לסייע במאמץ לקלוט פליטים מאוקראינה על ידי הצבת 50 חיילים דוברי רוסית לסייע לפליטים שמגיעים לנתב"ג.[3] עד י"ב באדר, 15 במרץ, נקלטו בישראל מעל 4,000 עולים חדשים מאז פרוץ המלחמה.[4]
ב-21 במרץ, הודיעה הסוכנות היהודית שתפעיל את תוכנית "עלייה אקספרס" לזירוז קצב העלייה ממאות לאלפים בשבוע.[5] באותו היום נחצה רף ה-6,000 עולים שנקלטו בישראל מכוח חוק השבות.[6]
ב-29 במרץ, נחצה רף ה-10,000 עולים שעלו לישראל בעקבות המלחמה באוקראינה.[7]
ב-6 ביולי, נחצה רף ה-30,000 עולים לישראל מאוקראינה בעקבות המלחמה.[8]
המחלוקת סביב קליטת פליטים שאינם זכאי חוק השבות עריכה
בראשית גל הגירת הפליטים מאוקראינה, הציבה שרת הפנים איילת שקד דרישה מהפליטים שאין להם אשרת כניסה לארץ להפקיד ערבות של 10,000 ש"ח עם כניסתם לארץ. שרת התחבורה מרב מיכאלי ושר התפוצות נחמן שי תקפו מדיניות זו ודרשו לבטלה.[9] החלטה זו של שקד עמדה במתח עם הסכם הוויזה שנחתם עם אוקראינה ב-2010 שבו הוסכם כי אזרחים אוקראינים יוכלו לבקר בישראל ללא אשרת כניסה.[10]
ב-13 במרץ 2022 הודיעה שרת הפנים איילת שקד כי מתווה קליטת הפליטים יורחב, כך ש"כל מי שיש לו קרובי משפחה בישראל יוכל להיכנס לארץ - ויוחרג ממכסת קליטת הפליטים".[11] כלומר מלבד מכסת הפליטים שנקבעה על 5,000 נפש, כל פליט מאוקראינה שיש לו קרוב משפחה בישראל, או שהוא זכאי עלייה מטעם חוק השבות, זכאי לקליטה.[12]
מדובר באזרחי מדינה זרה, אשר אינם נמצאים בשטח מדינת ישראל ואינם בעלי זיקה למדינת ישראל. לכן גם לא חלה בעניינם מערכת הדינים הישראלית, לרבות חוקי היסוד, והם אינם בעלי זכויות מכוחם במדינת ישראל. כל אותם אזרחי אוקראינה שעזבו את מדינתם בשל המלחמה המתחוללת בה ומבקשים להיכנס בשערי מדינת ישראל, מצויים בשטחן של מדינות אירופיות. עיקרם שוהים במדינות הגובלות באוקראינה, אשר חתומות על אמנת הפליטים, ובהן הם יכולים להגיש בקשת מקלט
ב-18 במרץ 2022 פרסמה שרת הפנים כי מתחילת המלחמה נכנסו לישראל כ-12,600 אזרחים אוקראינים. מתוכם 1,050 אזרחים אוקראינים יצאו מישראל. מתוך מי שנשאר בישראל, כ-7,900 באשרת תייר וכ-3,650 עולים וזכאי חוק השבות.[13]
עתירות נגד המדינה בנושא מבקשי המקלט מאוקראינה עריכה
עו"ד תומר ורשה המתמחה בדיני הגירה, הגיש עתירה לבג"ץ בתמיכת שגרירות אוקראינה בישראל (בהמשך הסתייגה השגרירות מהעתירה), בדרישה לבטל את מתווה שקד להגבלת כניסתם של פליטים מאוקראינה ולהוציא צו ביניים ליישומו. ב-13 במרץ 2022 המדינה הגישה תגובה לפיה דין העתירה להידחות, וכי ככל שיורה בית המשפט על קביעת העתירה לדיון בפני הרכב, תבקש המדינה לאפשר לה להגיש את תגובתה בסמוך למועד שייקבע.[14] ב-18 במרץ הגישה המדינה את תגובתה לעתירה המתוקנת, בה נמסר:[15]
ב-3 ביולי 2022 קיבל בית המשפט העליון את העתירה. בהרכב ישבו נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן שכתב את פסק הדין והשופט יצחק עמית.[16] נשיא אוקראינה זלנסקי הגיב לפסיקה ואמר: ”מברך על החלטת בית המשפט העליון של מדינת ישראל, שלטון החוק וכיבוד זכויות אדם הם מה שמייחד דמוקרטיה אמיתית”.[17]
אשרות כניסה ועבודה:
מאז פסילת המתווה של השרה איילת שקד החלה רשות האוכלוסין להערים קשיים על הפליטים בהגיעם לנתב"ג. כך גדלה מצוקתם של המנסים למצוא מקלט בישראל, כשהם מוחזקים, לעיתים במשך כמה ימים, עוברים תשאולים וחלקם נידונים להישלח חזרה לאירופה.
ב-26 בדצמבר 2022 פורסמה מדיניות חדשה של משרד בפנים, לפיה יאסר על הפליטים מאוקראינה לקבל אשרת עבודה.[18]
שירותי בריאות:
בתחילת שהותם של הפליטים העניקה מרפאת "טרם" שרותי רפואה דחופה, כדי למנוע סיכון חיים או הידרדרות בריאותית. בחלוף הזמן הוברר כי יש הכרח לטפל גם במחלות כרוניות ובצרכים רפואיים מיוחדים. חולים אלה התקשו לעמוד בנטל הכלכלי של קבלת הטיפול הרפואי.
באוגוסט 2023 הפסיק משרד האוצר להעביר כספים בגין הביטוח הרפואי של 14,000הפליטים והם לא יכלו יותר לקבל שירותים רפואיים:
לפליטים מאוקראינה שני סוגים של ביטוח רפואי: לבני יותר מגיל 60 ולבני מתחת לגיל 60. על הביטוח של בני ה-60 ומטה אחראיות מרפאות "טרם" - והתקצוב לכיסוי הביטוחי הופסק.
אזרחי אוקראינה השוהים בישראל, פליטים בני יותר מ-60 ואנשים עם מוגבלות האמורים לקבל כיסוי ביטוח דרך חברת הביטוח "מנורה", שמקושרת עם "קופת החולים לאומית" שמספקת להם שירותי בריאות. גם הביטוח שלהם הופסק.[19]
ב-17 באוגוסט 2023 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה להפסיק לממן טיפול רפואי לפליטים מאוקראינה. העתירה הוגשה על-ידי עמותת רופאים לזכויות אדם וארגונים נוספים לסיוע לפליטים. לעתירה הצטרפו ארבע מטופלות, פליטות מאוקראינה, שהטיפול בהן הופסק עקב החלטת הממשלה.[20]
בעקבות העתירה התקבלה החלטת בג"ץ ביום 22 באוגוסט 2023 והמדינה הבטיחה להמשיך ולכסות את הביטוח הרפואי עד מרץ 2024.
במרץ 2024 קבע בג"ץ כי על המדינה להמשיך ולהעניק כיסוי ביטוחי לטיפולים רפואיים שכבר החלו או נקבעו עבור הפליטים מאוקראינה ולהשיב עד ל-10 באפריל 2024 לעתירה שהוגשה נגדה.
מצוקת דיור: חלק מהפליטים התארח בבתי אזרחים ישראלים. היה זה פתרון שאינו מתאים ארוך. מי שביקש לשכור דירה ניתקל בקושי של דמי שכירות גבוהים וכן של אשרת שהייה לזמן קצר.[18]
בינואר 2024 החליטה ממשלת ישראל ביוזמת שר הפנים משה ארבל, להאריך את שהיית הפליטים מאוקראינה עד סוף שנת 2024.[21]
בפברואר 2024 קבע בית המשפט המחוזי כי יש להקנות למבקשי המקלט מאוקראינה הנמצאים בישראל, ואינם יכולים לשוב לארצם, בין אם הגישו בקשת מקלט, בין אם לאו, זכויות קיום בסיסיות. עוד צוין כי אזרחי אוקראינה הנהנים ממדיניות ההגנה הזמנית רשאים לעבוד מכוח הסדר אי אכיפה בעניין תעסוקה (ובלבד שהם שוהים בישראל לפחות 90 יום ומחזיקים בדרכון אוקראיני).
בית המשפט קבע שעל משרד הפנים להעניק לאזרחי אוקראינה השוהים תחת מדיניות ההגנה הזמנית רישיונות ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, וכי עליו לפרסם על כך הודעה בשפות שונות באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה.[22]
הפגנות עריכה
במדינת ישראל התקיימו הפגנות התומכות בהכנסת ובקליטת פליטים מאוקראינה לישראל. ב-20 במרץ 2022, התקיימה הפגנה בכיכר הבימה בזמן נאום זלנסקי מול למעלה מ-100 חברי כנסת ישראלים.[23]
קליטת פצועי הקרבות באוקראינה עריכה
בשלהי ספטמבר 2022 הודיע משרד הבריאות כי ישראל החלה לקלוט פצועי קרב אוקראינים, בתל השומר ובבתי חולים נוספים. הודעה זו פורסמה בסמוך להודעה של משרד החוץ לפיה: "ישראל לא תכיר בתוצאות משאלי העם באוקראינה" אודות סיפוח חבלי הארץ המזרחיים במדינה לרוסיה.[24]
קישורים חיצוניים עריכה
- הדר גיל-עד, גלעד מורג, שינוי דרמטי במדיניות כלפי פליטים מאוקראינה: קרובי משפחה יוכלו להיכנס לישראל, באתר ynet, 13 במרץ 2022
- יואב איתיאל, חודש למלחמה: כעשרים אלף פליטים כבר הגיעו לישראל, עשרות אלפים מתדפקים על הדלת, באתר וואלה!, 24 במרץ 2022
קים לגזיאל, "אנשים עזבו וילה עם בריכה במוסקבה ועברו לחיפה": העולים מרוסיה נאלצו להתפשר - ולאוקראינים קשה יותר לשכור דירה, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2023- אילנה שטוטלנד, "כאן טוב אבל בבית יותר": הפליטים מאוקראינה מספרים על ההתאקלמות בארץ, באתר מעריב אונליין, 23 בפברואר 2023
- בר פלג, עשרות אלפי פליטים אוקראינים ברחו לארץ מפרוץ המלחמה. ישראל הבריחה את רובם, באתר הארץ, 26 בפברואר 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ 100 ילדים מאוקראינה: מטוס היתומים נחת בנתב"ג, באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2022
- ^ בנט משיק את מבצע 'עולים הביתה' להעלאת יהודי אוקראינה, באתר כיפה
- ^ נועם אמיר, משבר הפליטים מאוקראינה: צה"ל מתגייס לסייע, בעיתון מקור ראשון, 13 במרץ 2022
- ^ מעל 4,000 עולים מאוקראינה נקלטו בישראל, באתר ערוץ 7, 15 במרץ 2022
- ^ יותר עולים: מבצע 'עולים הביתה' מעלה הילוך, באתר ערוץ 7, 21 במרץ 2022
- ^ משרד העלייה והקליטה.
- ^ 573 עולים חדשים התקבלו בנתב"ג, באתר ערוץ 7, 29 במרץ 2022
- ^ מתי ברנהרט, 30 אלף עולים מאוקראינה מאז תחילת המלחמה, באתר "סרוגים", 6 ביולי 2022
- ^ איתמר אייכנר, מתקפה על שקד בישיבת הממשלה: "להכניס את הפליטים למלוניות הקורונה", באתר ynet, 6 במרץ 2022
- ^ אולגה ויניאר ויסמין גיל, נחתם הסכם עם אוקראינה לביטול הצורך באשרות כניסה לתיירים, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2010
- ^ אריאל כהנא, שקד הודיעה על הרחבת מתווה הפליטים למי שקרובי משפחתו בישראל; רה"מ בירך: "מחויבים להושיט יד", באתר ישראל היום, 13 במרץ 2022
- ^ באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
- ^ מתחילת המלחמה נכנסו לישראל כ-12,600 אוקראינים, 3,650 הם עולים וזכאי חוק השבות, באתר ערוץ 7, 18 במרץ 2022
- ^ יאיר אלטמן, תגובת המדינה לבג"ץ הפליטים: "דין העתירה - להידחות", באתר ישראל היום, 13 במרץ 2022
- ^ המדינה לבג"ץ: לדחות את העתירה נגד מתווה הפליטים, באתר ערוץ 7, 18 במרץ 2022
- ^ יעל פרידסון, בניגוד לעמדת שקד: בג"ץ ביטל את ההגבלה על כניסת אזרחי אוקראינה לישראל, באתר וואלה!, 3 ביולי 2022
- ^ נשיא אוקראינה בירך על החלטת בג"ץ: "זו דמוקרטיה אמיתית", באתר ערוץ 7, 3 ביולי 2022
- ^ 1 2 ד"ר שני בר-טוביה, מצב פליטי אוקראינה במלאת שנה לשהייתם בישראל, מרץ 2023
- ^ אדיר ינקו, הדר גיל-עד, אלפי פליטים מאוקראינה לא זכאים יותר לשירותי בריאות בישראל: "נזרקו לכלבים", באתר ynet, 9 באוגוסט 2023
- ^ בית המשפט העליון – עתירה בעניין ביטול ביטוח רפואי לאזרחי אוקראינה, באתר HIAS Israel, 2023-08-28
- ^ הוארך עד סוף 2024 אישור השהות לפליטים מאוקראינה, באתר ynet, 10 בינואר 2024
- ^ בית המשפט המחוזי – יש להעניק רישיונות ישיבה לאזרחי אוקראינה, באתר HIAS Israel, 2024-03-11
- ^ מורן אזולאי, חיים גולדיטש, סיון חילאי, זלנסקי תקף בנאום הזום: "למה לא נתתם נשק, למה לא הטלתם סנקציות?", באתר ynet, 20 במרץ 2022
- ^ אבירם בן מרדכי, משרד הבריאות מודיע: ישראל החלה לסייע לפצועי קרב מאוקראינה | כל הפרטים, באתר עכשיו 14, 27 בספטמבר 2022