קליפה
קליפה היא שכבת המגן החיצונית של מזון - פרי, ירק, ביצים וגבינות השונה במרקמה (ולעיתים גם בטעמה) אשר ניתן להסירה מהמזון על ידי קילוף או גירוד. לרוב, מרקם הקליפות הופך אותן לקשות יותר מפנים המזון או לקשות לעיבוד.

סוגי קליפותעריכה
במזון, קיימות מספר סוגי קליפות: קליפות שאינן ניתנות למאכל (למשל קליפות ביצים ואגוזים), קליפות ניתנות למאכל, וקליפות שניתנות למאכל רק לאחר עיבוד.
קליפות אכילות נאכלות כמות שהן עם המזון, אך יש המעדיפים להסירן בשל השוני במרקם ובטעם (למשל במלפפונים ובענבים). לעיתים מוסרות הקליפות כחלק מעיבוד המזון על מנת שמרקמן לא יפגע במרקם האחיד של המזון המעובד - כך מקובל בהכנת רטבים רבים. לעיתים המזון המעובד מסונן כך שהקליפות מוצאות מתוכו לאחר העיבוד.
קליפות למאכל מעובדות בדרכים שונות, הנפוצות בהן הן בישול ושימור בסוכר (למשל בפירות מסוכרים), והחמצה.
קילוףעריכה
פעולת הקילוף נעשית ידנית או באמצעות מכשיר המיועד לכך, כגון קולפן, סכין או מגרדה, בהתאם לאופי הקליפה. בתעשיית המזון משמשות גם מכונות קילוף. לעיתים עיבוד המזון נעשה מבלי לקלף אותו - למשל בסחיטת מיץ תפוזים.
צרכנותעריכה
כאמור, עיבוד של סוגי מזון שונים כולל גם קילוף (בהתאם לאופי הקליפה). לעיתים נעשה הקילוף בידי הצרכן, סמוך לאכילה (למשל באכילת בננה), ולעיתים בידי המשווק. גרעיני חמנית, למשל, נמכרים בקליפתם או קלופים בידי המשווק. ישנם מוצרים כגון שקדים, הנמכרים בשלוש רמות קילוף:
- בצורתם הטבעית, ללא קילוף.
- קילוף חלקי: הסרת הקליפה החיצונית, הירוקה, והותרת הקליפה הפנימית.
- קילוף מלא: הגלעין בלבד, מוכן לאכילה.
בישראלעריכה
בישראל, פירות וירקות בלתי מעובדים פטורים ממע"מ. פעולות עיבוד מסוימות, כגון ניקוי או הבחלה, אינן פוגעות בפטור זה, אך קילוף הוא עיבוד המבטל את הפטור - מכירת פרי שקולף חייבת במס.[1]
בהלכהעריכה
בהלכות כשרות, יש המקפידים על איסור לינת לילה לפיו אין לאכול בצלים, שומים וביצים שנקלפו ועבר עליהם לילה, מפאת סכנה.
גלריהעריכה
-
קליפות הדר מצופות שוקולד
-
ביצה שקליפתה נסדקה בבישול
-
קליפה של אגוז מלך
-
גבינות קשות, לקליפות צבע שונה
-
קליפות תפוז לאחר סחיטה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ הוראת פרשנות מס' 6/2015- החבות במע"מ של מכירת פירות וירקות, באתר רשות המיסים, 30 בדצמבר 2015