קליפסו (ירח)
קליפסו (באנגלית: Calypso ידוע גם כ-Saturn XIV או Tethys C) הוא אחד מירחי שבתאי והתגלה ב-1980 על ידי כירח ה-25 של שבתאי.[2]
 | |
| קליפסו כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני ב-13 בפברואר 2010 | |
| גילוי | |
|---|---|
| מגלה | דן פשאו, קנת' סידלמן, ויליאם באום, דאגלס קורי |
| תאריך גילוי | 13 במרץ 1980 |
| מאפיינים מסלוליים | |
| חצי ציר גדול | 294,619 ק"מ |
| אקסצנטריות | 0.0 |
| זמן הקפה | 1.887802 ימים |
| נטיית מסלול | 1.56° |
| ירח של | שבתאי |
| מאפיינים פיזיים | |
| קוטר ממוצע |
21.4, ממדים: 30.2 × 23 × 14 ק"מ |
| מסה | ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 0.5 גרם/סמ"ק |
| נטיית ציר הסיבוב | 0° |
| אלבדו | 1.34[1] |
מקור השםעריכה
כאשר התגלה, הירח קיבל שם זמני S/1980 S25. הירח התגלה על ידי דן פשאו, קנת' סידלמן, ויליאם באום, דאגלס קורי.[2][3]
בשנת 1983, הוא קיבל שם רשמי, על שמה של קליפסו במיתולוגיה היוונית, נימפה, בתו של אטלס, אחד מהטיטאנים ואלת הסערות. (השם ניתן גם לאסטרואיד 53 Kalypso (אנ')).[4]
מסלולעריכה
קליפסו נמצא במסלול משותף עם הירחים טלסטו וטתיס. קליפסו נמצא בנקודת לגראנז' L5 (60° אחרי טתיס) בעוד שטלסטו נמצא ב-L4 (60° לפני טתיס) על אותו המסלול. קליפסו וטלסטו התגלו באותה שנה ונקראים הירחים הטרוייאנים של טתיס.
קליפסו משלים הקפה כל 45 שעות סביב שבתאי.
מבנהעריכה
לירח קליפסו יש מבנה לא רגיל, ונראה כי פני השטח מורכבים מחומר או רכיבים משוחררים היכולים להחליק את פני השטח והמכתשים עליו. פני השטח מחזירים אור עם אלבדו של 1.34,[1] ככל הנראה מחול ורכיבים הנפלטים מהגייזרים של הירח אנקלדוס.[5]
חקר באמצעות גשושיותעריכה
החללית וויאג'ר 2 ביצעה יעף ליד קליפסו וצילמה אותו בשנת 1981. הגשושית קאסיני ביצעה מספר יעפים ליד קליפסו במהלך שנות משימתה.
גלריהעריכה
יעף של קליפסו שבוצע על ידי הגשושית קאסיני ב-2010
תמונה של קליפסו שצולמה על ידי קאסיני ב-23 בספטמבר 2005
קליפסו ביעף של החללית וויאג'ר 2 באוגוסט 1981
קישורים חיצונייםעריכה
- יעף של הגשושית קאסיני ליד הירח קליפסו, פברואר 2010
- כל התמונות הגולמיות של הירח קליפסו שצולמו על ידי הגשושית קאסיני
הערות שולייםעריכה
- ^ 1.0 1.1 "Calypso by the numbers". NASA. 5 בדצמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-14 באפריל 2019.
- ^ 2.0 2.1 Seidelmann, P. K.; Harrington, R. S.; Pascu, D.; Baum, W. A.; Currie, D. G.; Westphal, J. A.; Danielson, G. E. (1981). "Saturn satellite observations and orbits from the 1980 ring plane crossing". Icarus 47 (2): 282. Bibcode:1981Icar...47..282S. doi:10.1016/0019-1035(81)90172-X.
- ^ Marsden, Brian G. (31 ביולי 1980). "Satellites of Saturn" (discovery). IAU Circular 3496. בדיקה אחרונה ב-14 באפריל 2019.
- ^ Marsden, Brian G. (30 בספטמבר 1983). "Satellites of Jupiter and Saturn". IAU Circular 3872. אורכב מ-המקור ב-2011-07-25. בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2011.
- ^ Verbiscer, A.; French, R.; Showalter, M.; Helfenstein, P. (9 בפברואר 2007). "Enceladus: Cosmic Graffiti Artist Caught in the Act". Science 315 (5813): 815. Bibcode:2007Sci...315..815V. PMID 17289992. doi:10.1126/science.1134681. בדיקה אחרונה ב-14 באפריל 2019.