פתיחת התפריט הראשי

קלמן כ"ץ

אדריכל ומתכנן ערים ישראלי

קלמן כ"ץ (19372014) היה אדריכל ומתכנן ערים ישראלי.

קלמן כ״ץ
Kalman Katz.jpg
לידה 10 במרץ 1937
תל אביב
פטירה 7 בספטמבר 2014 (בגיל 77)
תל אביב
שנות הפעילות 19632014
פרויקטים ידועים דרום הקריה – שרונה, תל אביב
אתר אינטרנט .http://katz-arch.com

תוכן עניינים

חייועריכה

קלמן כ"ץ נולד, חי ועבד בתל אביב. בנעוריו היה חבר ומדריך בתנועת הנוער העובד. לאחר מכן התגייס לנח"ל המוצנח והיה ממקימי קיבוץ אור הנר שבנגב. כ״ץ סיים לימודי תואר ראשון ושני בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה ואף לימד שם מספר שנים.

את דרכו כאדריכל החל במשרדו של אריה שרון ולאחר מכן במשרדו של נחום זולוטוב. במהלך קריירה מקצועית בת למעלה מחמישים שנה תכנן מאות פרויקטים ועסק בתחומי תכנון מגוונים בהם בינוי ערים, מבני ציבור, מבני מגורים, מבני משרדים, שימור מבנים ואתרים ועיצוב עירוני. במשך השנים שימש בתפקידים ציבוריים שונים בהם יו"ר איגוד האדריכלים במחוז תל אביב, חבר בוועדה הארכיטקטונית של עיריית תל אביב וחבר במועצה לארץ ישראל יפה.

היה נשוי לד"ר קציעה כ"ץ, סופרת, בלשנית וחברת האקדמיה ללשון העברית, ואב לארבעה.

עבודתועריכה

קלמן כ"ץ זכה במספר תחרויות תכנון. הבולטת בהן הייתה תחרות לתכנון מחדש של אזור דרום הקריה[1] בת"א. הרעיון לשמר כ-40 דונם משטחה של המושבה שרונה – תחילה כפארק אורבני בלב המע"ר המתוכנן ובהמשך בשילוב עם שימור חלק ממבני המושבה – עמד בבסיס הצעתו של כ"ץ. הצעה זו זיכתה אותו בפרס ראשון בתחרות אדריכלית שנערכה ב-1980 ואשר תוצאותיה הבנויות קורמות עור וגידים בימים אלה.

 
דרום הקריה (שרונה), תל אביב תוכנית מפורטת למרכז העסקים הראשי של תל אביב, אשר נבחרה בתחרות אדריכלית והותאמה למציאות העירונית המתפתחת. התוכנית כוללת אזור מבונה של שימושים מעורבים, התוחם פארק עירוני שבו מבנים לשימור.

פרויקטים בולטיםעריכה

 
מתחם נוגה, יפו פיתוח הקצה הצפוני של שדרות ירושלים ביפו, כחלק מתוכנית כוללת לשדרות. הפרויקט יוצר, יש מאין, ככר עירונית ומדרחוב מקורה המעוצבים לפרטי פרטים ברוח יפואית.

בינוי ערים

  • 2014 – דרום הקריה (שרונה), תל אביב
  • 2014 – מתחם כנרית, תל אביב
  • 2004 – רמות ג’, באר שבע
  • 2004 – מע”ר בעיר ההיסטורית, טבריה
  • 2004 – מע”ר רמלה
  • 1999 – שדרות רגר, באר שבע
  • 1998 – תוכנית אב אסטרטגית, חדרה
  • 1998 – מע”ר דרום יהוד
  • 1996 – מושבת הראשונים, ראש פינה
  • 1991 – הרובע הדרומי, אופקים
  • 1991 – שכונת אחיסמך, לוד
  • 1990 – שדרות ירושלים, יפו
  • 1989 – מרכז רובע ו’, באר שבע
  • 1988 – מרכז העיר, דימונה
  • 1970 – יישוב קהילתי, נווה אילן

עיצוב עירוני ופיתוח סביבתי

  • 2004 – מדרחוב הירקון, טבריה
  • 1998 – יד לשריון, לטרון – בשיתוף עם אדריכל ירון כ"ץ
  • 1992 – ככר העיר, דימונה – בשיתוף עם אדריכל ירון כ"ץ
  • 1990 – מתחם נגה, יפו
 
מגורים ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים המבנה הבנוי מעל ה”קרדו”, משלב שימור ובנייה חדשה וזכה להערכה רבה בתערוכות אדריכלות ישראלית בחו”ל. סגנון הבנייה הא-סימטרי העושה שימוש ביחידות קטנות מדורגות, משחזר את האופי הציורי והלא מתוכנן של הרובע היהודי.

מבני ציבור

  • 1991 – מרכז ספורט, יסוד המעלה
  • 1991 – בי”ס “און” איל”ן – רמת החייל, ת”א
  • 1987 – 1977 – בי”ס תיכון עירוני י”ד – ויצ”ו צרפת, ת”א
  • 1983 – מתנ”ס, מנחמיה
  • 1978 – מרכז תרבות “יד שטרית”, טבריה
  • 1978 – בי”ס לחינוך מיוחד “צבר”, דימונה
  • 1977 – בי”ס פתוח “אלון”, דימונה
  • 1979 – בי”ס שדה, קצרין
  • 1976 – בי”ס שדה, מעגן מיכאל
  • 1970 – בי”ס שדה, הר מירון
  • 1997 – 1987 – 5 גני ילדים ומעונות יום – קרן ת"א
  • 1980 – 1967 – 27 גני ילדים ומעונות יום – קרן החינוך
  • 1977 – 1697 – 13 גני ילדים ומעונות יום – ויצ”ו
  • 1987 – 1674 – 4 פעוטונים – איל"ן ואקי”מ
  • 1974 – מרכז שיקום והכשרה מקצועית (איל”ן), ת"א

מבני אנרגיה ותשתית

  • 2014 – דרך תת-קרקעית בדרום הקריה, ת"א
  • 2011 – מבנה אנרגיה בדרום הקריה, ת"א
  • 1989 – תחנת דלק “פז”, לטרון
  • 1977 – תחנת דלק “פז”, הכפר הירוק

מגורים

  • 2013 – מגדלי און, קריית אונו
  • 1970 – מבנן מגורים ברובע היהודי, ירושלים
 
יד שטרית, טבריה מרכז התרבות העירוני של טבריה הכולל אולם תיאטרון בן 850 מקומות ישיבה, ספריה, חדרי חוגים ופונקציות נלוות. הפרויקט בנוי משתי פירמידות קטומות הצופות לכנרת. מתוכננת פירמידה שלישית שתשמש מוזיאון עירוני.

בתי מלון

  • 1994 – מלון שלום פלאזה, אילת

דיור מוגן

  • 1995 – בית אבות לאנוסי משהד, הרצליה
  • 1985 – בית הורים ויצ”ו, ת"א

משרדים

שימור

  • 1996 – בית הכנסת, ראש פינה
  • 1996 – מלון שוורץ, ראש פינה
  • 1995 – בית וילקומיץ’, ראש פינה
  • 1994 – בית מר, ראש פינה
  • 1986 – אחוזת דוברובין, יסוד המעלה

תערוכות אדריכלות, תחרויות ופרסיםעריכה

  • 1962 – תחרות פתוחה: מרכז העיר נהריה – פרס שלישי.
  • 1964 – תחרות פתוחה: פארק הירקון, ת”א – פרס שלישי.
     
    שדרות רגר, באר שבע תוכנית מפורטת לפיתוח רחובה הראשי של באר שבע.
  • 1980 – תחרות מוזמנים: דרום הקריה – מרכז העסקים הראשי של ת”א – פרס ראשון.
  • 1984 – תחרות מוזמנים: בית הורים ויצ”ו, ת”א – פרס ראשון.
  • 1985 – תערוכת אדריכלות ישראלית בלונדון (יד שטרית – טבריה, נווה אילן).
  • 1986 – תחרות פתוחה: בית הנשיא, ירושלים – קניה.
  • 1986 – תערוכת אדריכלות ישראלית בדנמרק (מגורים ברובע היהודי בעיר העתיקה – ירושלים).
  • 1989 – תחרות פתוחה: מדרחוב ויצמן, קריית ים – פרס שני, בשיתוף עם אדריכל ירון כ"ץ.
  • 1991 – תערוכת אדריכלות ישראלית ברוסיה (מתחם נגה – יפו, הרובע הדרומי – אופקים).
  • 1995 – תחרות מוזמנים: מרכז המשרדים של המכון הגיאופיסי, לוד – פרס ראשון.
  • 1997 – מרחב 97 – הביאנלה הישראלית לאדריכלות (אתר השריון, לטרון), בשיתוף עם אדריכל ירון כ"ץ.
  • 2012 – אות העיצוב העירוני – גני שרונה (דרום הקריה), תל אביב.
 
בית אבות לאנוסי משהד, הרצליה דיור מוגן לבני קהילת יוצאי משהד שבאירן. המבנה כולל כ-90 יחידות דיור, מחלקה סיעודית, אולם אירועים ובית כנסת.

קריאה נוספתעריכה

  • 1983 – ״בית הורים ויצ”ו, תל אביב – “גגות אדומים” / אסתר זנדברג “העיר”.
  • 1983 – דרום הקריה, תל אביב / אילן שחורי “הארץ” 30.3.83.
  • 1983 – דרום הקריה, תל אביב / אסתר זנדברג “העיר” 4.3.83.
  • 1984 – אחוזת דוברובין, יסוד המעלה – "פרשים קוזקים״ / אסתר זנדברג “העיר”, מס’ 185.
  • 1985 – יד שטרית, טבריה – "הפירמידות של טבריה״ / "דבר” 10.10.85.
  • 1988 – מלון אלתר שוורץ, בית מר, אחוזת דוברובין / בתוך: זאב ענר, “סיפורי בתים”.
  • 1989 – בית אבות לאנוסי משהד, הרצליה / אסתר זנדברג, “העיר” 10.3.89.
  • 1989 – חנוכת תיאטרון נגה והכיכר / חיים הנדוורקר “הארץ” 28.2.89.
  • 1989 – מתחם נגה / איתן פנחסי "מעריב" 24.3.89.
  • 1993 – מגורים ברובע היהודי בירושלים / בתוך: דוד קרויאנקר, “אדריכלות בירושלים – הבניה בעיר העתיקה”.
  • 2004 – רחוב הירקון, טבריה / "בנין ואדריכלות" גיליון מס' 88.
 
אחוזת דוברובין, יסוד המעלה אחוזת איכרים שהוקמה בשנת 1909 ושוחזרה לפרטיה. האחוזה המשתרעת על כ-7.5 דונם כוללת מבנה מגורים ומבני משק, הבנויים סביב חצר מרכזית. שחזור האתר זכה בפרס הוקרה של המועצה לשימור אתרים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קלמן כ"ץ בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה