קלנסווה

עיר בישראל

קַלַנְסַוַה, בהגייה ספרותית: קַלַנְסֻוַהערבית: قلنسوة; מילולית: "קסדה" או "טורבן") היא עיר ערבית בשרון אשר במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2000.

קלנסווה
מסגד הבנוי על בסיס אולם צלבני בקלנסווה
מסגד הבנוי על בסיס אולם צלבני בקלנסווה
מסגד הבנוי על בסיס אולם צלבני בקלנסווה
שם בערבית قلنسوة
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה עלי קשקוש
גובה ממוצע[1] ‎37 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 24,928 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 93
  - צפיפות אוכלוסייה 2,971 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 77
תחום שיפוט[3] 8,390 דונם
    - דירוג ארצי[2] 154
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[4]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 194
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3656
    - דירוג ארצי[2] 217
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3]
גילאי 0 - 4 10.7%
גילאי 5 - 9 10.3%
גילאי 10 - 14 10.3%
גילאי 15 - 19 10.1%
גילאי 20 - 29 18.5%
גילאי 30 - 44 18.1%
גילאי 45 - 59 14.0%
גילאי 60 - 64 3.2%
גילאי 65 ומעלה 4.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 13
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 6
תלמידים 5,864
 –  יסודי 3,126
 –  על-יסודי 2,738
מספר כיתות 238
ממוצע תלמידים לכיתה 26.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל קלנסווה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.qalanmun.com

גאוגרפיה

עריכה

קלנסווה שוכנת באזור המרזבה של השרון, סמוך לנחל אלכסנדר. היא אינה ממוקמת על גבעה, בניגוד לרוב הכפרים הערביים בסביבה.

היסטוריה

עריכה

כיוון שקלנסווה אינה שוכנת על גבעה היא נבנתה מראשיתה כמקום מבוצר ובתי הכפר יצרו חומת הגנה. במקום הייתה מצודה צלבנית (מצודת המישור) וכנסייה ששרידיה ניכרים היום במסגד. היישוב הגן על דרך לוד-קיסריה. חלקו נמסר למסדר ההוספיטלרים ב-1129. הוא נכבש ב-1189 בידי כוחות צלאח א דין והוחזר זמן קצר אחר כך לידי הצלבנים. ב-1265 נכבש בידי הסולטאן הממלוכי ביברס וניתן כאחוזה לאחד מאנשיו.[5]

השם קלנסווה מוזכר לראשונה בספר "מעג'ם אלבולדאן" (מילולית: 'ילקוט המקומות') של הגאוגרף המוסלמי יאקות אל-חמאווי מהמאה ה-13, המספר שבכפר נשחטו 750 אנשים ממשפחת אומיה.

ברשימות[דרוש מקור] העות'מאניות של סוף המאה ה-16 קלנסווה נזכרת ככפר ובו כ-250 תושבים. היישוב ננטש זמן מה לאחר מכן ואוכלס מחדש במאה ה-17.

על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בכפר 1,069 תושבים. במניין זה נכללו גם שבטי הבדואים אלרומילאת ואלע'זאזיה. בכפר היו 225 בתים נושבים.[6]

בתקופת המנדט הייתה קלנסווה חלק מנפת טולכרם. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בה 1,540 תושבים ושטחה הכולל השתרע על 17,249 דונמים.[7] בתקופה זו, השתרעו אדמות הכפר מערבה והגיעו עד לבית הקברות שבשכונת "ותיקים" שבדרום נתניה. תושבי הכפר נטעו פרדסים שהושקו מבתי באר רבים שנבנו בתקופה. אחד מבתי הבאר הללו שרד בחלקו הצפוני של יער אילנות ונתגלו בו איורים נדירים המתארים סצנות מחיי היום יום של הפועלים בפרדס.[8]

בתחילת מלחמת העצמאות, הייתה קלנסווה בסיס קדמי להתקפות על המושב גאולים.[9][10][11]

בהמשך המלחמה היה הכפר בסיס לצבא העיראקי. הוא לא נכבש בידי צה"ל ועבר לשלטון ישראל בעקבות הסכמי שביתת הנשק עם ממלכת ירדן ב-7 במאי 1949. אפרים תלמי תיאר את כניסת צה"ל לכפר[12]:

"בברכת "מרחבא" ו"שלום" נתקבלנו על ידי שני ערבים מקלאנסואה, זה הכפר הערבי הגדול הסמוך לטול־כרם, והידוע לשימצה במשך כל מאורעות־הדמים בארץ, שעבר לשלטון צבא ישראל בשבת ב־11 לפנה"צ. הערבים, שסרט עם כתובת עברית וערבית על זרועם, הם מ־16 השוטרים, שתושבי הכפר מינו בעצמם לשמור על הסדר הפנימי. בהגיענו, בדרך השדות, מביר־בורין יצאו לקראתנו והזמינונו לכפר ... כל התושבים מטף ועד זקן, למעלה מאלפיים נפש עמדו חבורות חבורות וחיכו לבואנו. ים של כפיות לבנות ועגולים שחורים. בבית הספר, שבמרכז־הכפר, הסיבונו עם הנכבדים ובראשם המוכתר, שעל פניהם ארשת של מבוכת־הכנעה ושמחה. המוכתר עבד אלחמיד פאריס נאטור, כבן 40, מדבר עברית, סיפר על העבר הקרוב. כמובן שהם דביקים וישרים, ואין קץ לשמחתם לשחרורם מידי העיראקים והלגיונרים כאחד ולהימצאם בשלטון ישראל. "פה היינו כל הזמן. ולא עשינו שום דבר" — הוא חזר ואמר. העיראקים עזבו את הכפר עוד לפני חודש ימים ולקחו מאתנו את כל הנשק. הלגיונרים עזבו את הכפר ביום ו.' אף אחד מהם, הדגיש בחיוך רמייה — לא בא בלב טוב אלינו."

תושבי הכפר קיבלו אזרחות ישראלית והיו נתונים לממשל צבאי עד 1966.

קלנסווה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1955. בשנת 1957 חובר היישוב למים זורמים.[13] בשנת 2000 הוכרזה כעיר.

ב-10 בינואר 2017 הרסה היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה של משרד האוצר 11 מבנים בלתי חוקיים בעיר. במחאה על כך התפטר ראש העירייה וכן הוכרזה שביתה כללית של יום אחד במגזר הערבי.

פוליטיקה

עריכה

במשך שלוש שנים וחצי הראשונות לקיום המועצה המקומית כיהן בראשותה עבדול כרים ח'טיב.[14] הבחירות למועצה ב-1959 נפסלו על רקע סימון פתקי ההצבעה.[15] הבחירות החוזרות התקיימו בסוף ינואר 1960[16] ובעקבותיהן הצליח אחמד חוסיין חדיג'ה להיבחר לראשות המועצה במקום חטיב. לאחר הבחירות של 1969 ההסכם הקואליציוני כלל הסכם רוטציה בין סלמן קשקוש וחליד מלמה בתפקיד ראש המועצה.[17] בשנות השבעים התחלפו ראשי מועצות שונים עד לשנת 1978, השנה שבה הוחלט לבחור בראש המועצה בבחירות ישירות. ראש המועצה הראשון שנבחר בבחירות ישירות היה חירי רעד. אחריו, בשנת 1983, נבחר נבהאן קשקוש כראש המועצה[18] ומשנת 1988 ועד 1998 כיהן כראש המועצה יוסף תקרורי, שבתקופתו ראה היישוב התקדמות רצינית מאוד בתחום התשתיות, התכנון והבנייה, ובניית מוסדות חיוניים ליישוב ותושביו. בשנת 1998 עלו לסיבוב שני נבאן קשקוש וראש המועצה המכהן יוסף תכרורי. תכרורי פרש מהתמודדות ובהצבעת אמון נבחר קשקוש לראשות העיר.[19] החליפו באותה קדנציה עבד אלרחמאן סלאמה עד לשנת 2003. בתקופה זו שונה הסטטוס של היושב קלנסואה מכפר לעיר. בבחירות שנת 2003 נבחר יוסף תקרורי שוב כראש עיר[20] וכיהן עד שנת 2008.

בשנת 2008 נבחר מחמוד חדיג'ה לראשות העיר. בתקופת כהונתו אירעו מספר מקרים חריגים והוא אף הואשם בפלילים ולכן משהוגש נגדו כתב אישום לא יכל עוד לכהן בתפקידו.[21] בתקופת נבצרותו של מחמוד חדיגה כיהן כממלא מקומו בתפקיד ראש העירייה עבד אלכרים גמל אשר כיהן בתפקיד עד לבחירות בשנת 2013. בשנת 2013 נבחר עבד אל באסט סלאמה לראש העירייה.[22][23] בפברואר 2016 הורשע חדיג'ה בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום שהוגש נגדו.[24]

אוכלוסייה

עריכה

קלנסווה נחשבת לכפר ותיק וקדום, ומקור תושביה המקוריים לא נודע.[25] מפקד הבריטי שנערך בשנת 1922 נמנו בכפר 871 נפשות: 450 גברים ו-421 נשים, כולם מוסלמים.[26] במפקד שנערך ב-1931 גדלה האוכלוסייה ל-1069נפשות: 641 גברים ו-528 נשים, כולם מוסלמים. הם התגוררו ב-225 בתים.[27] לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בקלנסווה 24,928 תושבים (מקום 93 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 84.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,905 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[28]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

גלריית תמונות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קלנסווה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  5. ^ הערך קלנסוה, מדריך ישראל, כרך השרון דרום מישור החוף וצפון הנגב, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1979
  6. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 6, 648
  7. ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  8. ^ רועי מרום, רשמי העבר: אמנות פלסטינית עממית מתקופת המנדט בשרון, עתמול 260, 2019, עמ' 27-25
  9. ^ התקפה על בני גאולים, דבר, 26 בינואר 1948
  10. ^ יריות אל המושב בני גאולים, המשקיף, 22 בפברואר 1948
  11. ^ הפורעים ירדו מן ההרים, מעריב, 22 בפברואר 1948
  12. ^ צבא ישראל במבואות טול־כרם, דבר, 9 במאי 1949
  13. ^ ג. שרוני, הברזים כבשו את בתי קלנסואה, מעריב, 11 בספטמבר 1957
  14. ^ ג. שרוני, אבו חילמי ניצח בסיבוב הראשון, מעריב, 26 בינואר 1960
  15. ^ הבחירות בקלנסואה - בביה"ד, מעריב, 24 בדצמבר 1959
    ע"א 22/60; נדחה הערעור על פסילת הבחירות בקלנסואה, דבר, 27 בינואר 1960
  16. ^ הבחירות בקלנסואה לא הביאו שינוי, דבר, 29 בינואר 1960
  17. ^ הוקמה קואליציה בכפר קלנסואה, דבר, 3 בנובמבר 1969
  18. ^ תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 2996, עמ' 774-775
  19. ^ הודעה בדבר תוצאת הבחירות לראשות המועצה המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 4709, עמ' 1190-1191
  20. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראש הרשות המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 5243, עמ' 702
  21. ^ אלה לוי-וינריב, ‏ראש עיריית קלנסוואה הורשע בשוחד, מירמה וסחיטה באיומים, באתר גלובס, 18 ביוני 2015
  22. ^ דברי ראש העיר, באתר www.qalanmun.com
  23. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראש הרשות המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 6702, עמ' 1667-1668
  24. ^ לי ירון, 20 חודשי מאסר לראש העיר קלנסווה בגין לקיחת שוחד וסחיטה באיומים, באתר הארץ, 17 בפברואר 2016
  25. ^ Roy Marom, מרום, רועי, הפרכת השממה ההתיישבות הערבית המתרחבת בשרון ובמערב הר שכם, 1948 1700, חיפה, 2022 (עבודת דוקטורט) Dispelling Desolation: The Expansion of Arab Settlement in the Sharon Plain and the Western Part of Jabal Nablus, 1700-1948 (PhD dissertation), 2022-01-01, עמ' 73
  26. ^ Barron, J.B, . Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922, Government of Palestine., 1923, עמ' table ix
  27. ^ Mills, E, Census of Palestine 1931. Population of Villages, Towns and Administrative Areas, Jerusalem: Government of Palestine, 1932, עמ' 56
  28. ^ פרופיל קלנסווה באתר הלמ"ס