פתיחת התפריט הראשי

קמלוטאנגלית: Camelot) הוא מחזמר שנוצר על ידי אלן ג'יי לרנר (מחזה ופזמונים) ופרדריק לאו (מוזיקה), המבוסס על אגדת המלך ארתור כפי שעובד ברומן הטטרלוגי של ט.ה. ווייט, "המלך לשעבר ולעתיד".

קמלוט
Camelot
Richard Burton Roddy McDowall Camelot 1963.JPG
ריצ'רד ברטון כמלך ארתור בהפקה המקורית
מילות השירים אלן ג'יי לרנר עריכת הנתון בוויקינתונים
מבוסס על "המלך לשעבר ולעתיד" מאת ט.ה. ווייט
ליברטיסט אלן ג'יי לרנר
מוזיקה פרדריק לאו
מקום ההתרחשות אנגליה
תקופת ההתרחשות ימי הביניים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
סוגה מחזמר
הצגת בכורה 1960-1963, 1980, 1993, 2008
מספר מערכות 2
שפה אנגלית
פרסים 4 פרסי טוני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ההפקה המקורית מ-1960, בבימויו של מוס הארט, בניצוחם של רוברט ראסל בנט ופיליפ ג' לאנג ובכיכובם של ג'ולי אנדרוז וריצ'רד ברטון, רצה בתיאטרון מג'סטיק בברודוויי במשך 873 הופעות, זכתה בארבעה פרסי טוני ועלתה במשך השנים במספר חידושים (האחרונה שבהם- הפקה ניו-יורקית ב-2008) ובהפקות זרות, ואף זכתה לגרסה קולנועית ב-1967. אלבום ההפקה המקורית היה הנמכר ביותר בארצות הברית במשך 60 שבועות, ע"פ דרוג LP. המחזמר הפך גם להיות מזוהה עם ממשל קנדי, שאף כונה לעיתים "עידן קמלוט"[1].

תוכן עניינים

דמויותעריכה

 
ריצ'רד ברטון וג'ולי אנדרוז בהפקה המקורית של המחזמר
 
רוברט גולה וג'ולי אנדרוז

עלילהעריכה

מערכה Iעריכה

המלך ארתור לחוץ מנישואיו הקרובים ומסתתר על עץ. הקוסם מרלין, מורו החכם, קורא לו לרדת למטה כדי להזהיר את המלך הצעיר שהוא חייב ללמוד לחשוב בעצמו. מרלין, שחי אחורה בזמן ויודע מה יקרה בעתיד כמו גם מה שקרה בעבר, יודע שהוא יופרד בקרוב מארתור. מרלין משכנע את ארתור לרדת וגוער בו על התנהגותו הלא מלכותית. ארתור נותר לבדו, מהרהר ברגשותיו על נישואיו המיועדים. הוא שומע מישהו מתקרב וממהר לטפס שוב על העץ. גווינביר, כלתו המיועדת של ארתור, מגיעה ליער. היא לא אוהבת את הרעיון להיות מלכה ומעדיפה לחיות חיים רגילים. היא מיועדת לארתור, שתחילה קורא לעצמו "יבלות" (כינוי הילדות שלו) ולאחר מכן, כדי להסיר את חוסר רצונה להינשא, מספר לה על הנאות החיים בממלכת קמלוט. זוהי אהבה ממבט ראשון והם כמעט מתנשקים, אך הנשיקה נקטעת כאשר שני משרתיו של ארתור מתקרבים. ארתור מספר לגווינביר את הסיפור כיצד הוציא את החרב מהאבן והפך למלך, והיא סוף סוף מסכימה להינשא לו. הקוסם מרלין משועשע מהתפתחות זו, אך שמחתו הופכת לצער כשהתגלויותיו על העתיד לבוא מתחילים לדעוך. הוא מזהה את גבירת האגם, נימפה יפה שבאה לקחת אותו אל המערה לשינה נצחית. הוא מתחנן אליה שתענה לו, כיוון שלא זכר האם הוא הזהיר את ארתור מפני שני אנשים חשובים, לנסלוט ומורדרד. זיכרונותיו דועכים באופן קבוע, והוא מובל משם.

חמש שנים לאחר מכן, ארתור יושב עם גווינביר בחדר העבודה שלו, מתלבט מה לעשות. הוא מסביר שהוא מבקש ליצור סוג חדש של אביר, אחד שלא יירתע מלהילחם, אבל ינסה לשמור על כבוד וצדק. הוא מחליט בסופו של דבר, בעזרת גווינביר, להקים את אבירי השולחן העגול עם המוטו "כוח לצדק". חמש שנים מאוחר יותר, הרעיון של ארתור הוביל את אבירי השולחן העגול להיות ידועים בכל רחבי הארץ, ותהילתם התפשטה גם לצרפת. צרפתי צעיר, יומרני ודתי, לנסלוט דו לאק, ששמע על השולחן העגול, החליט לבוא לקמלוט ולהצטרף לאביריו של ארתור, כשהוא בטוח שהוא מושלם לתפקיד. המלך פלינור, אדם מבוגר שהיה חבר משפחתו של ארתור, מגיע אף הוא לקמלוט כדי להעיד את גדולתו של ארתור לעצמו, ונראה מאוחר יותר כי הוא הפך לחלק מהמשפחה. גווינביר מארגנת באדמת הטירה את פסטיבל "יום מאי", וארתור מציג את לנסלוט בפני אשתו, שמפתחת סלידה מיידית אליו. עם הזמן לנסלוט הופך ליריבם של רוב האבירים. גווינביר מסיתה שלושה מהם, סר דינאדן, סר סגרמור וסר ליונל החסון, לאתגר את לנסלוט בדו-קרב. ארתור (שבניגוד לכל האחרים, ידידותי ללנסלוט) נחרד מכך, אך מבין שהוא לא יכול לכעוס על גווינביר.

לנסלוט מביס בדו-קרב בקלות את כל שלושת האבירים. הוא פצע את סר ליונל, שנלחם אחרון, עד כדי כך שהקהל שנכח בזירה חושב שהוא מת. אבל מורת רוחו של הקהל הופכת ליראת כבוד והערצה, כשלנסלוט מחייה לכאורה את ליונל. הערצה זו של הקהל ללנסלוט מותחת את גווינביר, אשר, לאכזבתה, מוצאת את עצמה מתאהבת בו. היא אינה רוצה להפר את נדרי הנישואין שלה, ומייחלת לעומת זאת שלנסלוט יעזוב את קמלוט. בפיתול אומלל של הגורל, לנסלוט, למרות דברי הרהב שהוא חסין לתענוגות הגוף, מאוהב גם הוא עד טירוף בגוויניבר ונקרע באופן דומה בין אהבתו לבין מסירותו לארתור. לנסלוט מתמנה לאביר השולחן העגול. ארתור הממולח מנחש שיש ללנסלוט ולגווינביר רגשות זה כלפי זו, כפי שאכן קורה, אבל מקווה שזה יעבור, והוא גם לא רוצה לערער את השלווה בקמלוט. הוא מנהל מונולוג עם חרבו אקסקליבר, שהם יענו יחד לאתגרים העומדים בפניהם.

מערכה IIעריכה

כמה שנים מאוחר יותר, גווינביר ולנסלוט עדיין מתייסרים באהבתם שלא התגשמה. היא מנסה להיפטר ממנו, אבל לנסלוט לא עוזב אותה. שניהם מאמינים כי ארתור לא מודע למתרחש אצלם. עם זאת, היא נשארת נאמנה לארתור, ועוזרת לו בביצוע ענייני המדינה.

מורדרד, בנו הבלתי חוקי של ארתור, מגיע לקמלוט על מנת לבזות את המלך ולנסות לזכות בעצמו בכס המלוכה. ארתור מעמיד אותו כאחראי על תוכנית האימונים של האבירים, כשהוא לא מודע לכך שמורדרד נמצא שם על מנת להרוס את השולחן העגול כנקמה באביו שנטש אותו, וכי הוא מתעב את הרעיון להיות אביר. ארתור מתחיל להרגיש את הלחץ של השלטון באנגליה, והוא וגווינביר תוהים מה עושים פשוטי העם, כשאין עליהם אחריות כזו. מורדרד מפתח בינתיים תוכנית שיטתית להרוס את ארתור וממלכתו. הוא נכנס לקרחת יער קסום שבו דודתו, המכשפה מורגן לה פיי, שוכנת בטירה בלתי נראית. למורגן יש חולשה למתוקים, ולמרות שהיא אוהבת את ארתור, מורדרד מצליח לשחד אותה עם היצע גדול של דברי מתיקה, לבנות את אחד מהקירות הבלתי נראים שלה סביב ארתור ללילה אחד, כך שכאשר הוא ילך לצוד ביום שלמחרת, הוא לא יהיה מסוגל לחזור לטירה. בינתיים, מורדרד מזכיר לאבירים את ימיהם בעבר בלחימה ובביזה, ומסית אותם נגד ארתור. כשארתור נעלם, לנסלוט, שלא מסוגל לעצור את עצמו, מבקר את גווינביר בלשכתה, בדיוק כפי שמורדרד חשד שיעשה, והם מתנשקים בלהט. המזימות של מורדרד מגיעות לשיאן כאשר הוא וכמה מאבירי השולחן העגול מאשימים את לנסלוט בבגידה ומנסים לקחת אותו בשבי. לנסלוט נלחם בהם ובורח, אבל גווינביר נעצרת, נשפטת, נמצאת אשמה בבגידה בשל הרומן שלה עם לנסלוט, ונגזר עליה להישרף על המוקד. ארתור צופה ממרחק בהוצאה להורג, כשמורדרד מתגרה בו על כישלונותיו. הוא נקרע בין כיבוד החוקים שלו וחובתו כמלך, לבין ויתור על גווינביר, שהוא עדיין אוהב למרות הכל. ברגע האחרון, לנסלוט מגיע עם צבא, מציל את גווינביר ולוקח אותה עמו לצרפת. תוך כדי פעולה, לנסלוט נאלץ להרוג כמה מהאבירים האחרים, ועוזב את הניצולים שנשבעים לנקמה.

כדי לשמור על כבודו שלו ועל כבודה של ממלכת קמלוט, ארתור חייב עכשיו לצאת למלחמה נגד לנסלוט. מורדרד לוקח את כוחותיו שנגד ארתור חזרה לאנגליה. המלחמה גובה מחיר נורא על קמלוט, כשיותר ממחצית מאבירי השולחן העגול נהרגים. לפני הקרב הסופי, ארתור פוגש את לנסלוט וגווינביר. מערכת היחסים בין לנסלוט וגווינביר נמצאת על שרטון בגלל ייסורי המצפון שלהם. גווינביר הפכה לנזירה והשולחן העגול נשבר. הם מציעים לעמוד בפני הצדק באנגליה, בתמורה לכך שארתור לא יראה את גווינביר נשרפת או את לנסלוט נערף. הוא סולח לשניהם, והם יוצאים בנפרד. באותו הלילה במחנה, ארתור פוגש נוסע סמוי וצעיר בשם טום וורוויק, שבא להצטרף לשולחן העגול. נאומו של וורוויק מזכיר לארתור את האידיאליזם והתקווה שהיו לו כמלך צעיר, ומעורר בו השראה. ארתור ממנה את טום כאביר ושולח אותו בחזרה לאנגליה, כדי לגדול שם ולהעביר לדורות הבאים את האידיאלים של האבירות ושל קמלוט.

שיריםעריכה

מערכה Iעריכה

  • "אוברטורה"
  • "המצעד" - אינסטרומנטלי
  • "אני תוהה מה המלך עושה הלילה" - ארתור
  • "ההנאות הפשוטות של הבתולות" - גווינביר
  • "קמלוט" - ארתור
  • " קמלוט" (ביצוע נוסף) - ארתור, גווינביר
  • "בוא אחרי" - גבירת האגם
  • " C'est Moi" - לנסלוט
  • "החודש הבריא של מאי" - גווינביר, אנסמבל
  • " אז אתה יכול לקחת אותי ליריד" - גווינביר ושלושת האבירים
  • "איך להתמודד עם אישה" - ארתור
  • "קרבות פנים אל פנים" - ארתור, גווינביר, אנסמבל
  • "לפני שאני מביטה בך שוב " – גווינביר

מערכה IIעריכה

  • "אם אי פעם אני אשאיר אותך " - לנסלוט
  • "שבע המידות הטובות והקטלניות" - מורדרד
  • "מה אנשים פשוטים עושים?" – ארתור וגווינביר
  • "פיו, באלוהים!" - מורדרד ואבירים
  • "אני אהבתי אותך פעם בשתיקה" - גווינביר
  • "גווינביר" - אנסמבל
  • "קמלוט" (ביצוע נוסף) - המלך ארתור

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קמלוט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מיד לאחר רצח קנדי אמרה אלמנתו למגזין לייף, שהממשל של ג'ון פיצג'רלד קנדי מזכיר לה את "רגע הזוהר היחיד, הקצרצר" של "קמלוט" מאת לרנר ולווה. עד עצם היום הזה משתמשים ב"קמלוט" לתיאור האידיאליזם, הרומנס והטרגדיה של תקופת קנדי.