קמפפבונד
הקמפפבונד (בגרמנית: Kampfbund - ליגת-קרב; נהגה "קָמְפּף-בּוּנְד") הייתה ליגה של תנועות הלחימה הלאומניות ובהן המפלגה הנאצית בבוואריה, בשנות העשרים. היא כללה את המפלגה הנאצית של אדולף היטלר ואת ה-אס אה, את הפרייקורפס ואת ה"בונד רייכסקריגספלאג". היטלר היה מנהיגה הפוליטי,[1] ואילו הרמן קריבל עמד בראש המיליציה הצבאית שלה.
הליגה הוקמה ב־30 בספטמבר 1923 בנירנברג, שם הצטרף היטלר למנהיגים לאומניים אחרים כדי לחגוג את יום איחוד גרמניה, שציין את יום השנה לניצחון הפרוסי על צרפת בשנת 1870. מטרת הקמתה של הליגה הייתה לגבש ולייעל את האג'נדות של החברים וגם להתכונן לניצול הפיצול בין בוואריה לבונדסטאג למטרותיהם האישיות. הדחף לאיחוד זה נבע מהכרזה שהוכרזה כמה ימים קודם לכן על ידי גוסטב שטרזמן שהכריז על סיום ההתנגדות כנגד הכיבוש הצרפתי של חבל הרוהר, שכניעתו לכאורה עוררה את חמתם של הלאומנים. הקמפפונד הייתה האחראית לתכנון הפוטש במרתף הבירה בנובמבר 1923 במינכן.
שיוך חברים עריכה
בשלב זה, מפלגת הפועלים הגרמנית (DAP) שינתה את שמה למפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל-סוציאליסטית (NSDAP). היא צמחה מכת שוליים לכוח הפוליטי החזק ביותר בבוואריה המונה 70,000 חברים. בשנת 1923, האס אה שימש כצבאה הפרטי של המפלגה הנאצית עם כ־15,000 חברים שבפועל היו חיילים לכל דבר . תת-קבוצה של ה-NSDAP הייתה Stoßtrupp-Hitler, יחידה אישית של שומרי ראש עבור היטלר בפיקודו של יוזף ברכטולד.[2] קבוצה נוספת הייתה קבוצת הנוער של המפלגה יונגשטורם אדולף היטלר שנודעה אחר כך כ"נוער ההיטלראי" בראשות אדולף לנק.
ליגת אוברלנד הייתה ארגון צבאי שהונהג על ידי פרידריך ובר. היו חברים בה 4,000 חיילים חמושים, כמעט כולם יוצאי מלחמה ממורמרים. יחידה זו הייתה יחידת פרייקור.
הבונד רייכסקריגספלאגה (אגודת דגל המלחמה הקיסרית) היה צבא פרטי נוסף שהיה בו גם יוצאי מלחמה רבים. מנהיגה הרשמי לכאורה היה יוזף סיידל אך ארנסט רהם היה שליטה בפועל.
תכנון הפוטש עריכה
ערך מורחב – הפוטש במרתף הבירה
ב־26 בספטמבר 1923, לאחר תקופת מהומה ואלימות פוליטית, הכריז ראש ממשלת בוואריה, אוון פון קנילינג, על מצב חירום וגוסטב פון קאהר מונה לנציב המדינה, בעל סמכויות דיקטטוריות לשלטון במדינה. בנוסף לפון קאהר, ראש משטרת בוואריה, אלוף-משנה הנס ריטר פון זייסר וגנרל הרייכסווהר אוטו פון לוסוב הקימו משולש שליטה, שבאמצעותו יוכלו השלושה לשלוט על בוואריה.[3] בתגובה לכך, היטלר הודיע כי יערוך 14 הפגנות המוניות החל מה- 27 בספטמבר 1923. מפחד פוטנציאלי לפרעות ומהומות, אחת הפעולות הראשונות של קאהר הייתה לאסור את קיום ההפגנות שהוכרזו.[4] אך עם זאת הופעל לחץ על היטלר בכל זאת לקיים את ההפגנות. הנאצים, יחד עם מנהיגים אחרים בקמפפבונד, חשו כי עליהם לצעוד אל ברלין ולתפוס את השלטון או שמא חסידיהם יפנו לקומוניסטים.[5] בינתיים, ב-5 באוקטובר 1923 סגר קאהר את העיתון הנאצי פלקישר באובכטר לעשרה ימים.
הפוטש תוכנן בהשראת הצעדה המוצלחת של בניטו מוסוליני ברומא, בין התאריכים 22–29 באוקטובר 1922. היטלר ושותפיו תכננו להשתמש במינכן כבסיס לצעדה נגד ממשלת רפובליקת ויימאר. היטלר הגיע להכרה שקאר ביקש לשלוט בו ולא היה מוכן לפעול נגד הממשלה בברלין. היטלר רצה לתפוס רגע קריטי כדי לקבל תמיכה ותסיסה עממית מוצלחת.[6]
הפוטש תוכנן ב-7 בנובמבר בהחלטה נמהרת בדירתו של קריבל. לא כל החברים קיבלו הודעה. לצורך התקשורת השתמשה המפלגה בשתי פיסות נייר; אחד צבעוני אדום שמשמעותו "הדבר האמיתי" והשני לבן המסמל ריצת אימון. הם בחרו להעביר את התג הלבן. בזמן הפוטש, רק 2000 חברי הקמפפונד היו במינכן. ב־8 בנובמבר 1923, הפוטש יצא לפועל, אך נכשל.