קן הקוקייה
קן הקוקייה (באנגלית: One Flew Over the Cuckoo's Nest) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1975 בבימויו של מילוש פורמן ובכיכובם של ג'ק ניקולסון ולואיז פלטשר. הסרט מבוסס על ספר באותו שם שנכתב ב-1962 בידי קן קיזי, פעיל אנטי ממסדי בארצות הברית, וצולם בבית-חולים במדינת אורגון, במקום שעליו נכתבה עלילת הספר.
 | |
| כרזת הסרט בישראל | |
| מבוסס על |
קן הקוקייה (ספר)  |
|---|---|
| בימוי |
מילוש פורמן |
| הופק בידי |
סול זאנץ, מייקל דאגלס |
| תסריט |
סיפור מקורי: קן קייזי תסריט: לורנס האובן בו גולדמן |
| עריכה |
ריצ'רד צ'ו שלדון קאהן לינזי קלינגמן |
| שחקנים ראשיים |
ג'ק ניקולסון לואיז פלטשר ויליאם רדפילד בראד דוריף ויל סמפסון דני דה ויטו כריסטופר לויד |
| מוזיקה |
ג'ק ניטשה |
| צילום |
הסקל וקסלר |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
Fantasy Films Productions |
| חברה מפיצה |
יונייטד ארטיסטס Warner Home Video |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 19 בנובמבר 1975 |
| משך הקרנה |
133 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט כלא, דרמה רפואית, סרט קומדיה |
| תקציב | 4,400,000 דולר |
| הכנסות | 108,981,275 דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו | oneflewoverthecuckoosnest |
| פרסים |
5 פרסי אוסקר 6 פרסי גלובוס הזהב 6 פרסי באפט"א |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
העלילה מתרחשת בבית חולים פסיכיאטרי ונסובה סביב אדם שאושפז לאבחון והסתכלות ופוקח את עיני המאושפזים האחרים לעוולות שמתבצעות בהם בשם הפסיכיאטריה. הסרט תוקף את הפרקטיקות הפסיכיאטריות, ומציג אותן ככלי ציני לדיכוי ואף לענישה. הסרט עורר תשומת לב רבה וגרם לשינוי מהותי ביחס הציבור כלפי נושאים הקשורים בפסיכיאטריה, כמו אשפוז כפוי, לובוטומיה וטיפול בנזע חשמלי.
הסרט הפך לסרט פולחן ונבחר בשנת 1998 לאחד ממאה הסרטים הטובים ביותר בתולדות הקולנוע האמריקאי.
עלילה עריכה
רנדל פ. מק'מרפי (ג'ק ניקולסון), אסיר המרצה עונש קצר ב"חוות עונשין" על עבירת אונס קטינה, מתקשה לקבל מרות ומסתבך שוב ושוב בעבירות משמעת, מועבר לצורך הערכה ואבחון למוסד טיפולי לחולי נפש אף שאין בהתנהגותו סממנים של מחלת נפש. מק'מרפי מקווה שבכך יימלט מהעבודה הקשה בחווה ויסיים את ריצוי עונשו בנינוחות בין כותלי המוסד.
האחות האחראית היא מילדרד רטשד (לואיז פלטשר), אשת ברזל קשוחה ובלתי מתפשרת המשליטה את מרותה במחלקה באמצעים של טרור פסיכולוגי סמוי. מק'מרפי מתגלה כטיפוס מרדן שאינו מוכן לחיות על פי חוקי המוסד הקשוחים, ונכנס תכופות לעימותים עם רטשד. הוא אינו נוטל את התרופות כמו כל שאר החולים, מארגן הימורים על סיגריות בחדר הרחצה, ואף גונב את האוטובוס של הסעת החולים הקלים, ובורח עם כל חולי המחלקה למסע דיג. מק'מרפי מתיידד עם אינדיאני גבה קומה המאושפז במחלקה, "צ'יף", המתחזה לחרש-אילם, (בספר הוא דמות המספר) ומנסה לשכנע אותו לשחק כדורסל.
בהמשך דורש מק'מרפי מהאחות רטשד לשנות את לוח הזמנים כך שהמאושפזים יוכלו לצפות בוורלד סיריס בבייסבול, אך היא מסרבת לשנות את הנהלים, וכתגובה משדר מק'מרפי את המשחק כביכול לחבריו, כאילו הוא צופה בטלוויזיה במשחק האמיתי, ומלהיבם כאילו צפו במשחק. באחד הכינוסים של המחלקה לדיון קבוצתי, המנוהלים בידי רטשד, אחד המאושפזים, צ'סוויק, מקבל התמוטטות עצבים בגלל הגבלת הסיגריות מצידה. מק'מרפי שובר את חלון חדר האחות ולוקח חבילה של קופסאות סיגריות עבורו כדי להרגיעו. צ'סוויק נלקח לאגף אחר, ומק'מרפי מכה את אחד הסניטרים בגלל היחס כלפי צ'סוויק. הסניטר משתלט עליו, אך אז הצ'יף בא לעזרת מק'מרפי. השלושה מועברים לאגף אחר, ומקבלים בו טיפול באמצעות נזע חשמלי כעונש. בחדר ההמתנה מגלה מק'מרפי כי הצ'יף שומע ואינו אילם, אלא מעמיד פנים, ושניהם מתכננים בריחה לקנדה.
מק'מרפי חוזר למחלקה ומזמין את חברתו קנדי (כנראה פרוצה) כדי שתעזור לו לברוח. הם משחדים את השומר, משכרים אותו ועורכים יחד מסיבה במחלקה, כשכל שאר החולים משתתפים בה. הם לוקחים את המפתחות מהשומר ופותחים את החלון, אך ברגע האחרון, מק'מרפי מסייע לבילי לשכב בפעם הראשונה עם קנדי באחד התאים. מק'מרפי נרדם, לא מצליח לברוח כמתוכנן, בבוקר מגיעה האחות רטשד ומוצאת את בילי במיטה עם קנדי. רטשד מאיימת על בילי כי תספר על המקרה לאמו, ובילי בתגובה נכנס להתקף חרדה ומתאבד. האחות רטשד מנסה לחזור לשגרה, אך מק'מרפי מתנפל עליה בזעם ומנסה לחנוק אותה. ברגע האחרון מצילים אותה עובדי המחלקה ומשתלטים על מק'מרפי, והוא מועבר לאגף אחר.
הצ'יף ממתין למק'מרפי במחלקה, לבריחה כמתוכנן אך כשהוא חוזר, מגלה הצ'יף שהאיש שחזר אינו האדם שהכיר, כיוון שעבר בינתיים לובוטומיה והפך ל-"צמח" חסר תגובה. הצ'יף לא מוכן להשאיר אותו במחלקה במצב כזה, חונק אותו למוות בכרית, עוקר את מערכת המים הקרים מהרצפה, מנפץ עמה את החלון ונמלט לבדו מבית החולים, לקול תרועת המאושפזים הנלהבים.
פרסים עריכה
"קן הקוקייה", זכה ב-5 פרסי אוסקר, עבור הסרט, השחקן, השחקנית, הבמאי והתסריט המעובד הטובים ביותר; בכך, הפך הסרט לשני בתולדות פרס אוסקר שזוכה בכל חמשת הפרסים הגדולים. קדם לו רק "זה קרה לילה אחד" (1934), ולאחריו הגיע להישג דומה רק "שתיקת הכבשים" (1991).
כמו כן, הסרט זכה בשישה פרסי גלובוס הזהב והוא הסרט הראשון בתולדות גלובוס הזהב, שזוכה בכל 5 הקטגוריות הנחשבות ביותר - (הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר, התסריט הטוב ביותר).
בנוסף, הסרט זכה בשישה פרסי באפט"א.
- פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
- פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר
- ג'ק ניקולסון - פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
- לואיז פלטשר - פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר
- מילוש פורמן - פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר
- פרס גלובוס הזהב ל-"סרט הדרמה הטוב ביותר"
- ג'ק ניקולסון - "השחקן הטוב", בפרס גלובוס הזהב
- לואיז פלטשר - "השחקנית הטובה", בפרס גלובוס הזהב
- פרס גלובוס הזהב לתסריט המקורי הטוב ביותר
- ניקולסון, פלטשר ופורמן - הזוכים בפרס הבאפט"א
השפעה תרבותית עריכה
- בשנת 1993 הוכר הסרט כבעל השפעה תרבותית, היסטורית ואסתטית בספריית הקונגרס האמריקאית, וזאת בשל הסערה והביקורת שהוא עורר בתחום הפסיכיאטריה. מתנגדיה נסמכים על ההצגה הרודנית והמתנשאת של העולם הרפואי הבאה לידי ביטוי בסרט בדמותה של האחות האחראית ומנהל המחלקה, ורואים בה כמייצגת את חסרונותיה באופן כללי.
- סדרת פריקוויל בשם "ראצ'ד" נוצרה בשנת 2020 על ידי רשת הזרמת המדיה "נטפליקס". הסדרה מספרת את קורותיה של האחות מילדרד רטשד טרם עלילת הסרט. את גילומה של הדמות הראשית גילמה השחקנית שרה פולסון.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
"קן הקוקייה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"קן הקוקייה", באתר נטפליקס
"קן הקוקייה", באתר AllMovie (באנגלית)
"קן הקוקייה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"קן הקוקייה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "קן הקוקייה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "קן הקוקייה", באתר אידיבי
- "קן הקוקייה", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"קן הקוקייה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קן הקוקייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| פרסים | |
|---|---|
|
|