קנדי דרלינג
קנדי דרלינג (24 בנובמבר 1944 – 21 במרץ 1974) הייתה שחקנית אמריקאית, טרנסג'נדרית שמוכרת בעיקר על עבודתה עם האמן אנדי וורהול.
 | |
| דרלינג לפני מותה | |
| לידה |
24 בנובמבר 1944 פורסט הילס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1974 (בגיל 29) מנהטן, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
ניו יורק |
| שם לידה |
James Lawrence Slattery |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
Massapequa High School |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חייה המוקדמים עריכה
קנדי דרלינג נולדה ברובע הקווינס בניו יורק, בשם ג'ימי (ג'יימס.ל) סלטרי לתרזה וג'יימס סלטרי. אביה היה אלכוהוליסט אלים, והוריה התגרשו בצעירותה. לאחר הגירושין, חיה דרלינג עם אמה ואחיה למחצה מנישואיה הראשונים של אימה, וורן לאו ה-2 בלונג איילנד.[1] מאוחר יותר, אחיה וורן התגייס לצבא ארצות הברית והכחיש כל קשר לאחותו למחצה.
בילדותה, הרבתה דרלינג לצפות בטלוויזיה ובסרטים הוליוודיים ישנים, ולמדה לחקות את השחקניות האהובות עליה, ביניהן ג'ואן בנט וקים נובאק. בשנת 1961 דרלינג נרשמה לקורס קוסמטיקה בבית ספר מקומי[2], והחלה להסתובב בחוגי הקהילה הגאה באזור. כאשר אמה עימתה אותה עם השמועות לפיהן נהגה דרלינג ללבוש בגדי נשים ולפקוד בר גאה מקומי בשם "ההיילופט", דרלינג עזבה את החדר וחזרה בלבוש נשי. מאוחר יותר, כשתיארה אמה את המאורע אמרה "אז ידעתי... שלא אוכל לעצור אותו. קנדי הייתה יפה ומוכשרת מדי". בשנת 1963 החלה דרלינג לקבל זריקות הורמונים כחלק מההליך ללהתאמה מגדרית שלה והשתמשה בשם הופ סלטרי.
קריירה קולנועית עריכה
דרלינג פגשה את וורהול לראשונה בשנת 1967 במועדון לילה בו בילתה עם ג'קי קרטיס. קרטיס הזמינה את וורהול למחזה "פאר וזהב" שכתבה וביימה, בו כיכבה דרלינג לצד רוברט דה נירו ששיחק שישה תפקידים שונים. לאחר מכן וורהול ליהק את דרלינג לתפקיד קטן בסרטו Flesh משנת 1968, ובשנת 1971 כיכבה דרלינג בסרטו של וורהול Women in Revolt, סרט פארודיה על התנועה הפמיניסטית. צילומי הסרט נמשכו יותר מהצפוי, ולאחר יציאתו לאקרנים בשנת 1972 קיבל ביקורות גרועות, ועורר את חמתן של פעילות פמיניסטיות שהגיעו להפגין בהקרנת הבכורה שלו.
דרלינג המשיכה לשחק במספר סרטים עצמאיים, ביניהם "כמה מחברי הטובים ביותר" ואף הופיעה בהופעת קמע בסרט "נערת הטלפון והבלש". בסוף שנת 1971 טסה דרלינג לווינה שם השתתפה בשני סרטים של הבמאי וורנר שרוטר.
היא הצטלמה תחת עדשת מצלמתם של מובילי אמנות הצילום בארה"ב, כולל בצילומי עירום בה הביאה לביטוי את היותה אישה עם אברי מין זכריים, לאחר מכן ציינה שמגדר הוא החלטה אישית והיא שלמה עם עצמה. ציטוטה המפורסם מאותה תקופה: "עליך תמיד להיות עצמך, המחיר כתוצאה מכך איננו משנה, זו היא הצורה הגבוהה ביותר של מוסריות." ציטוט זה מופיע גם בסיום הסרט התיעודי על חייה משנת 2010.
מותה עריכה
דרלינג נפטרה ב-21 במרץ 1974, כשהיא בת 29 בלבד, ממחלת הלימפומה. במכתב שכתבה לפני מותה, אותו מיענה לוורהול ולמעריציו, כתבה דרלינג "לצערי, לפני מותי לא נותרה תשוקה לחיות... אני כל כך משועממת, משועממת למוות, אפשר לומר. הידעתם שלא אוכל לשרוד? אני תמיד ידעתי. הלוואי שיכולתי לפגוש את כולכם בשנית".[3] קהל גדול הגיע להלווייתה של דרלינג, והיא הוספדה בידי השחקנית ג'ולי ניומר.
הנצחה עריכה
בפברואר 2010 הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין סרט תיעודי על חייה של דרלינג בשם Beautiful Darling. דרלינג הופיעה כדמות במספר סרטים, ביניהם הסרט "אני יריתי באנדי וורהול" שמבוסס על חייה של ואלרי סולאנס.
דרלינג היוותה השראה לשיר "קנדי אומרת", הפותח את האלבום "הוולווט אנדרגרוונד" של להקת הוולווט אנדרגראונד.
קישורים חיצוניים עריכה
קנדי דרלינג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קנדי דרלינג, באתר AllMovie (באנגלית)
קנדי דרלינג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קנדי דרלינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ ארתור בל, "דרלינג קנדי, איפה היית ביום בו ג'ין הרולד מת?", the village voice, 18 במאי 1972.
- ^ Moynihan, Colin (2009-02-24). "From the Archives, a Portrait of a Pop-Art Muse". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-23.
- ^ דייוויד ויגנד, האגדה של קנדי, 28 ביולי 1997.